זה
בורר פרק שלישי סנהדרין
כח.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מאי
חתנו דקתני מתני' חתן בנו. תימה א"כ מתני' דקתני גיסו
אשכחן אבות לבנים. ראובן לבן שמעון דהיינו אחי אביו: ובנים
נא א
א)
ב)
לאבות. בן שמעון לראובן דהיינו בן אחיו. וכל שכן אבות להדדי דהא
ובנו וחתנו היינו חתן בנו אלמא חתן בן אחות אשתו פסול
ג)
בנים מכח דידהו קא אתו ואימעיטו להו מהאי קרא אחיו ובנו ואחי
הא אפי' חתן בן אשתו כשר דקתני חורגו לבדו וי"ל דכיון דחתנו
נב ב
ד) ה)
אביו: בנים להדדי מנלן. דקתני במתני' בן אחי אביו פסול לו:
הוי חתן בנו איכא למימר דחורגו לאו למעוטי בן חורגו וחתן חורגו
ו)
ז)
ליכתוב לא יומתו אבות על הבן.
אלא אתא למעוטי בן בן חורגו וחתן
❖
נג ג ד
ח)
בן חורגו: שמונה אבות שהן
דכיון דכתיב אבות שני אחים משמע
אשכחן אבות לבנים
ובנים לאבות וכ"ש
כ"ד. איכא טובא דחדא נינהו אלא
ועל הבן הוי משמע בנו של כל אחד
אבות להדדי בנים לבנים מנלן א"כ ליכתוב
ואחד הוי פסול לשניהם: לעלמא.
לפום ריהטא דמתני' קחשיב:
מוסף רש"י
קרא לא יומתו אבות על בן מאי בנים
נד ה ו ז ח
תלתין ותרתין הוו. הא דלא
שיהו שנים קרובים פסולין להעיד על
❖
עד שיזומו שניהן.
דאפילו בנים להדדי אשכחן בנים להדדי
אדם מן השוק: בעדות אחיו. דאי
קאמר ארבעים הוו הם
בנים לעלמא מנלן אמר רמי בר חמא סברא
לאו דאסהיד האי קרובו בהדיה לא
ובניהם וחתניהם וחתן בניהם ובני
הוא כדתניא אין העדים נעשין זוממין עד
תורה אור השלם
א
הוה מיקטל נמצא בנים מתים זה על
בניהם משום דלא קתני להו בהדיא
שיזומו שניהן ואי ס"ד בנים לעלמא כשרין
1. לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל
(מכות ה: וכעי"ז חגיגה
זה: שלשה אחים ואחד. מן השוק עם
במתני' אי נמי שם חתנות חד הוא:
טז:) שלשה אחין ואחד
בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל
ז) (תלתין ותרתין הוו. פי' הקונט'
נמצא עד זומם נהרג בעדות אחיו אמר ליה
כל אחד ואחד מעידים על אכילת שני
מצטרף עמהן.
אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ
חזקה של קרקע של אדם מן השוק
דחתן בניהם לא חשיב
רבא וליטעמיך הא דתנן שלשה אחין וא'
יוּמָתוּ: דברים כד טז
ב
2. מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה
ומעיד אחד מן האחין והבא מן השוק
דשם חתנות חדא הוא ור"י אומר דבני
מצטרף עמהן הרי אלו ג' עדיות והן עדות
(רשב"ם ב"ב נו:) הרי
לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי
על שנה ראשונה ואחד מן האחין
בניהם לא חשיב משום דלא קתני
אלו ג' עדיות.
אחת להזמה נמצא עד זומם משלם ממון
אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם:
❖
והבא מן השוק על שנה שניה והשלישי
להו במתני' בהדיא):
ויקרא כד כב
בעדות אחיו אלא הזמה מעלמא קאתי ה"נ
כיון דמעלמא אתי כדור אחר דמי.
על השלישית והרי אלו שלש עדיות
הזמה מעלמא קאתי אלא א"כ ליכתוב קרא
והחזקה קיימת ולא אמרי' עדות
פ"ה והא דלא אקשי' ליה
(שם) והן
רבינו חננאל (המשך)
ובן על אבות אי נמי הם על אבות מאי
אחת היא והרי העדים קרובים אלא
לרב כיון דאמרת כדור אחר דמי
עדות אחת להזמה.
ונביות בנו ועשו חתנו לא
ובנים אפילו בנים לעלמא אשכחן קרובי
ג' עדיות נינהו דאשתא דקא מסהיד
אמאי פסול חתנו לאחי אביו הוה ליה
1
יעידו לי. אף אני יעקב
האי לא מסהיד האי: והן עדות אחת
רביעי בראשון משום דקשיא ליה
❖
האב קרובי האם מנלן אמר קרא אבות
(שם)
וראובן בני ושכם חתני לא
להזמה. דעד דמתזמי כולהו לא
מילתא אחריתי והקשה הר"ר יוסף
נעיד לו ואקשינן אמאי
אבות תרי זימני אם אינו ענין לקרובי האב
והא ראובן שלישי הוא כי
אחי הר"ף להר"ף דאמאי לא מקשי
משלמי ממונא דהא לא הוה מתוקמא
תניהו ענין לקרובי האם אשכחן לחובה
הוא בן יעקב בן יצחק
רבינו חננאל
לרב דאכשר ג' בשני דקאמר אחי
בידא דלוקח אלא בסהדותא דכולהו:
וישמעאל דהוא ראשון
לזכות מנא לן אמר קרא יומתו יומתו תרי
אלא הזמה מעלמא קא אתי להו.
אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו
בנים להדדי כגון ראובן
שהוא ויצחק אחים והן
זימני אם אינו ענין לחובה תנהו ענין
ראשונים
וראובן
ואליפז להדדי מנא לן
ג
וחתנו כדור אחר דמי א"כ פסול שלישי
ע"י המזימין אותן הן משלמים ולא זה
ופשטינן אם כן ליכתוב לא
לישמעאל יבא שלישי
לזכות אשכחן בדיני נפשות בדיני ממונות
על יד זה: הוה ליה שלישי בראשון.
בשני ותירץ הר"ף אה"נ דהוה מצי
יומתו אבות על הבן אמאי
בראשון ולא שנינו
מנלן אמר קרא משפט אחד יהיה לכם
לאקשויי הכי אלא משום דאקשי ליה
בני שלישי הוא ואחי אבא ראשון
במשנתנו שהן פסולין
כתב בנים ללמד שאפילו
2
בנים להדדי עדותן בטלה.
אלא הן ובניהן שני
משפט השוה לכם אמר רב אחי אבא לא
מילתא אחריתי לא אסיק אדעתיה
דאבא ואחיו ראשונים ואני שני ובני
ד
בנים לעלמא מנא לן כגון
בראשון ושני בשני שלישי
דהכי נמי תירץ בשיטת הקונטרס:
שלישי ואמר רב דשלישי לא יעיד
יעיד לי הוא ובנו וחתנו אף אני לא אעיד
עדות ראובן ואליפז
בראשון לא תנן שהוא
רב דאמר כר' אלעזר. אומר ר"ת
לעלמא שעדותן בטלה.
פסול. ושקלינן וטרינן
בראשון: ואנן. במתני' שני בשני
לו אני ובני וחתני ואמאי הו"ל שלישי
ובא רמי בר חמא
ודברים פשוטין הן.
ושני בראשון תנן אבל כולי האי לא
דכן הלכה דשלישי בראשון
בראשון ואנן ה שני בשני תנן ו שני בראשון
למיפשטה מעדים זוממין
ואסיקנא רב במשנת ר'
פסיל מתני': שני בשני. כגון אחי
פסול כדמוכח בפ' יש נוחלין
ובא רבא ודחה מהא דתנן
אלעזר אמר דתניא ר'
תנן שלישי בראשון לא תנן מאי חתנו
ז
בפ' חזקת הבתים ג' אחים
אלעזר אומר כשם שאחי
דשלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר
אביו ובנו אחי אבא לי ואני לו הרי
וא' מצטרף עמהן כו'
אבא לא יעיד לי הוא ובנו
דקתני במתניתין חתן בנו וליתני בן בנו
חמא הלכה שלישי בשני כשר ומשמע
ראשון בשני ושני בראשון בן אחי אבא
ופשטה הכי אם כן דבנים
וחתנו כו'. ואקשינן והא
מילתא אגב אורחיה קמ"ל דבעל כאשתו
הא בראשון פסול ואמר התםח) דהכי
לי ואני לו הרי שני בשני אבל בני לאחי
לעלמא כשרין הן לכתוב
רב אכשר שלישי בשני.
קרא לא יומתו אבות על
ופרקי' רב סבר לה כוותיה
ואלא הא דתני רבי חייא שמונה אבות
אבא לא תנן: מאי חתנו דקתני
הלכתא ובירושלמי נמי אמרי' משה
בהא דתני אחי אבא לא
בנים והן לא יומתו על
מתני'. אחי אביו ובנו וחתנו האי
מהו להעיד באשת פנחס ואמר ר'
שהן עשרים וארבעה הני תלתין ותרתין
אבותם ובנים למה לי אלא
יעיד לי הוא ובנו וחתנו
חתנו דמתני' אבנו קאי דהוה שלישי
יוחנן כשר ומדנקט אשת פנחס
אפי' בנים לעלמא פסולין.
ופליג עליה בחדא דרב
הוי אלא לעולם חתנו ממש ואמאי קרי ליה
סבר שלישי בשני כשר
אשכחן אחי אביו ובן אחי
האי חתן. ולקמן פריך א"כ הוה שלישי
משמע דלפנחס לא יעיד דהוה שלישי
חתן בנו כיון דמעלמא קאתי כדור אחר דמי
אמו אחי אמו ובן אחי
וכך הלכה ור' אלעזר אומר
בשני: אגב אורחיה. דבעי לאשמועינן
בראשון והא דלא אמרינן אשה
(אמו) [אביו]. ששנינו
כך בן אחי אבא לא יעיד
אי הכי הוה ליה שלישי בשני ורב ח אכשר
שלישי פסול נקט חתן בנו דאשמועינן
כבעלה כי הכא באשת חורגו משום
לי הוא ובנו וחתנו כלומר
במשנתנו מנא לן ופשטנא
שלישי בשני אלא רב דאמר כרבי אלעזר
מדכתיב אבות אבות תרי
שלישי בשני פסול ולית
נמי בעל כאשתו: שמנה אבות. עם
דהתם איתפלג דרא:
זימני דלא צריך דהוה ליה
הלכתא כוותיה מאי טעמא
דתניא רבי אלעזר אומר כשם שאחי אבא
גיסו דרב דייק ובנים כלומר
בניהם וחתניהם הוו כ"ד. אע"ג דבמתני'
למכתב לא יומתו אבות
לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו כך בן אחי אבא
ובנים שהבנים בלבד
על בנים ובנים לא יומתו
תשעה תנן בר מחורגו שאין בן וחתן
פסולין כמו אבותם
עליהן. אבות דכתב
עמו לקמןד) פריך להו: תלתין ותרתין.
לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו ואכתי הוה ליה שלישי בשני ורב אכשר שלישי
ולמעלה מהן כשר דדייק
רחמנא תרי זימני למה לי
ח' אבות וח' בנים וח' חתנים וח' בני
בשני רב סבר ליה כוותיה בחדא ופליג עליה בחדא מאי טעמא דרב דאמר קרא
ו' ור' אלעזר אמר מדלא
אם אין לו ענין לקרובי
כתיבי לא יומתו אבות על
האב תנהו ענין לקרובי
בנים. ואע"ג דאיכא תו ח' חתנים שם
לא יומתו אבות על בנים ובנים לרבות דור אחר ורבי אלעזר על בנים אמר
פי בנים אלא ובנים
האם. אשכחן שעדותן
חתנות חד קרי ליה: ואמאי קרי
רחמנא פסולי דאבות שדי אבנים אמר רב נחמן אחי חמותי לא יעיד לי בן אחי
שמעינן מינה כי בנים
בטלה לחובה מדכתיב לא
ליה. רב לחתנו דמתני' חתן בנו כיון
כאבות מה אבות הן
יומתו עדות הקרובים אם
חמותי לא יעיד לי בן אחות חמותי לא יעיד לי ותנא תונא בעל אחותו
ובניהן פסולין אף בניהן
יעידו [לזכות] להדדי או
דחתן לא הוי מזרעו ומעלמא אתי
הן ובניהן פסולין זה דור
לעלמא מניין כי עדותן
ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו הן ובניהן וחתניהן אמר רב אשי כי
כדור שלישי חשיב ליה רב והלכך בני
שלישי. אמר ר"נ אחי
בטלה ופשטנא מדכתיב
הוינן בי עולא איבעי לן אחי חמיו מהו בן אחי חמיו מהו בן אחות חמיו מהו
נמי לאחי אבא דהוי שלישי בראשון
חמותי לא יעיד לי ובן אחי
יומתו תרי זימני למה לי
חמותי ובן אחות חמותי
דהוה ליה למכתב לא
אמר לן תניתוה אחיו ואחי אביו ואחי אמו הן ובניהן וחתניהן רב איקלע למזבן
פסול. ואיכא לאקשויי לרב כיון דאמר
לא יעיד לי. פי' אחי
יומתו אבות על בנים
גוילי חמותי הוא חתן בעל
חתן כדור אחר דמי אמאי פסול חתנו
ובנים על אבות יומתו
לאחי אבא הוה ליה רביעי בראשון אלא מילתא אחריתי אקשי ליה עד דאפקיה מהאי טעמא לגמרי: אי הכי. דחתן נמי כדור אחר דמי
אחותי בן אחי חמותי הוא
יומתו תרי זימני למה לי
חתן בעל אחות אביו בן
אלא אם אינו ענין לחובה
וקתני מתני' חתן אחי אבא פסול לי הוה ליה שלישי פסול להעיד בשני ורב אכשר שלישי בשני דקאמר אף אני לא אעיד לו אני ובני אבל
אחות חמותו הוא חתן
דלא הוה צריך ליה תנהו
בני לבנו יעיד: ה"ג אלא רב דאמר כר"א. ולעולם חתן לאו כדור אחר דמי ורב דפסיל שלישי בראשון כר' אלעזר דאמר שלישי בשני
בעל אחות אמו וזהו
ענין לזכות ובדיני נפשות
פסול וכ"ש שלישי בראשון ומיהו לית הלכתא כוותיה דאמרינן ביש נוחלין דשלישי בראשון כשר והלכתא כוותיה דרב מדבתראי
ששנינו בעל אחותו ובעל
והוא הדין לדיני ממונות
ה)
ו)
אחות אביו ובעל אחות
דכתיב משפט אחד יהיה
הוה: בן בנו של אחי אבא. לדידי הוי שלישי בשני ורב שלישי בראשון נפקא ליה מדכתיב בנים הוו שנים: וי"ו לרבות בני בנים. דפסולין
לכם: אמר רב (אחא)
אמו הן ובניהן וחתניהן
לאבות דהוה שלישי בראשון: רבי אלעזר. כרב סבירא ליה דוי"ו לרבות אתא ודריש על בנים למימר דכל דפסילי לאבות פסול לבנים הלכך
[אחי] אבא לא יעיד לי
(ובן) אחי חמיו בן אחי
הוא ובנו וחתנו אף (אבי)
חמיו בן אחות חמיו הוא
כי היכי דג' בראשון פסול שלישי בשני נמי פסול: ותנא תונא. תנא דידן כמו אבונא אחונא: חתן בעל אחותי פסול לי ואני לו שאני אחי חמותו
[אני] לא אעיד לו אני ובני
חתן אחיו בן אחי חמיו
ואני לחתן בעל אחות אבי בן אחי חמותו אני. ולחתן בעל אחות אמי בן אחות חמותו אני. מילתיה דרב נחמן מחתניהן דקתני מתני' יליף וכן מילתיה
וחתני. פי' כגון יעקב
הוא חתן אחי אביו בן
דרב אשי מחתניהן
דאחיו ואחי אביו
ואחי אמו שפסולין לו והוא
להם הוי איהו לגבייהו אחי
חמיו ובן אחי חמיו
ובן אחות חמיו:
אבינו בן יצחק אומר
אחות חמיו הוא חתן אחיו
ישמעאל שהוא אחי אבי
בן אחי חמיו הוא חתן
גוילי