לב:
אחד דיני ממונות
פרק רביעי סנהדרין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כאן
בדין מרומה. לא שיודעים בו שהוא מרומה דא"כ אין לדונו
טעו. ב"ד בדיני ממונות לא ישלמו דדילמא אי שבקת להו לדרוש
ו א ב
א)
ב)
ולחקור הוה רווחא למילתא ולא הוו טעו: כל שכן שאתה נועל.
כלל כדדרשינן בפרק שבועות העדות מדבר שקר
קול
תרחק: רחיים בבורני. פ"ה שעת גזירת המלכותי) היה שגזרו
דמתייראין להפסיד ע"י ב"ד טועין: רבא אמר. תרווייהו בתר
ג)
שלא למול והיו יראים להוציא קול
וקבעו סימן זה וכן משמע
תקנתא דרבנן ומתניתין בדיני קנסות דליכא למיחש לנעילת דלת אבל
ד)
ז ג ד
בירושלמי דכתובות גבי הגזירה
בהודאות והלוואות דאיכא (א) למיחש
שגזרו ביהודה דקאמר מה סימן היה
לנעילת דלת בהודאות והלוואות
טעו לא ישלמו כל שכן שתנעול דלת בפני
קול מגרוס בבורני משתה שם אור
בדיני מלוה וזה בא לידון בעדי
לווין רבא אמר אמתניתין דהכא בדיני קנסות
ח ה
נר בברור חיל שבוע הבן פירוש קול
הודאה שהודה לו בפניהם או בעדי
ואידך בהודאות והלואות רב פפא אמר אידי
מגרוס רחיים של גרוסות והא דכתיב
הלוואה שהלווהו בפניהם דאיכא
ואידי בהודאה והלואה בכאן בדין מרומה כאן
מרומה. שבית
והאבדתי מהם קול
בירמיה
למיחש לנעילת דלת:
בדין שאינו מרומה כדריש לקיש דריש לקיש
ט ו
ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה
דין מכירין בתובע זה שהוא רמאי או
ה)
רמי כתיב 1 בצדק תשפוט עמיתך וכתיב
מבינים טענת רמאי בדבריו: בצדק
קול רחיים ואור נר איכא למימר
י ז
ו)
צדק צדק תרדף הא כיצד כאן בדין מרומה
ז)
תשפוט. ולא כתיב בצדק צדק להזהיר
שגם בראשונה היו עושין סימנין אלו
2
לשם שמחה: אור הנר בברור חיל.
ח)
כאן בדין שאין מרומה רב אשי אמר מתניתין
ב"ד לדקדק בו כל כך לדרוש ולחקור:
יא ח
ט)
❖
❖
מתנייתא. שפיר איתרצו בחד מהני
מכאן נהגו להדליק נר במילה ומה
י)
כדשנין קראי אחד לדין וא' לפשרה כדתניא
שנהגו לפרוש המפה על הפתח
שינויי אי כרבי חנינא אי כרבא אי
צדק צדק תרדף אחד לדין ואחד לפשרה כיצד
כרב פפא: אבל קראי. דרמי להו
משום דאמר בריש המוכר פירות
גשתי ספינות עוברות בנהר ופגעו זה בזה אם
רבינו חננאל
תורה אור השלם
ריש לקיש לא קשו דצדק צדק לאו
מנהג גדול היה בירושלים
עוברות שתיהן שתיהן טובעות בזה אחר זה
1. לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל
כדי שלא תנעול דלת בפני
לדרישה ולחקירה אתי אלא צדק דין
כל זמן שהמפה פרוסה על הפתח
שתיהן עוברות ד וכן שני גמלים שהיו עולים
לווין רבינא אמר דיני
היכי
בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל
אמר להו.
שלך וצדק פשרה שלך לפי ראות עיניך
אורחין נכנסין:
ממונות דתנינן הכא דיני
וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל
במעלות בית חורון ופגעו זה בזה אם עלו
ולא תרדוף את האחד יותר מחבירו:
פ"ה כשקיבלו עדותן של עדים ואם
קנסות הן ולעולם בעו
בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ:
ויקרא יט טו
דרישה וחקירה והני
שניהן שניהן נופלין בזה אחר זה שניהן עולין
שתיהן טובעות. שתדחוק זו את זו:
תאמר א"כ במאי חסמינן להו הא
2. צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן
מתניתי דתני מאוחרין
ואם בזו אחר זו. משתלך אחת אל
כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד
הא כיצד טעונה ושאינה טעונה תידחה
[כשרין]
בהודאות
תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ
היבשה עד שתעבור חבירתה ואח"כ
וכ"ת שיחזרו בהן תוך כדי דיבור
והלוואות. רב פפא [אמר]
אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:
שאינה טעונה מפני טעונה קרובה ושאינה
דברים טז כ
כולהו בהודאות והלוואות
תעבור היא: מעלות בית חורון.
כפ"ה הא מי יימר כדאמריתו טפי
קרובה תידחה קרובה מפני שאינה קרובה
3. וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן
ומתניתין דהכא בדין
מתוך כדי דיבור וכ"ת דלא חשיב
מקום צר ואין דרך לנטות ימין ושמאל
מרומה לפיכך צריך
וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה אִם לֹא
היו שתיהן קרובות שתיהן רחוקות הטל
הפסק לימא אחר כדי דיבור אמרי'
וצריך הא' לנטות לאחוריו עד שמוצא
דרישה וחקירה כדכתיב
שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם לֹא
פשרה ביניהן ומעלות שכר זו לזו ת"ר צדק
צדק צדק תרדוף רב אשי
ה
שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ
מקום לנטות: אם עולות שתיהן.
להו ואף על גב דאין פתיחה זו
אמר מתניתין כדשנין קראי
הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים
צדק תרדף הלך אחר ב"ד יפה אחר רבי
מועלת ויש לומר דה"מ לשנויי הכי
כגון זה עולה מצד זה וזה עולה מצד
אחד לדין בצדק תשפוט
הַמְאָרֲרִים הָאֵלֶּה:
❖
אליעזר ללוד אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור
אלא דשפיר משני ועי"ל דעד שלא
זה ופוגעות בראש חודו של הר
עמיתך והאי דכתיב צדק
במדבר ה יט
צדק תרדוף לפשרה.
חיל תנא קול ריחים בבורני שבוע הבן שבוע
נחקרה עדותן בב"ד יכולין לומר
והבקעה עמוקה מימין ומשמאל:
כדתניא שתי ספינות
קרובה. לעירה: ומעלות שכר.
מבודין אנו כדתניא בתוספתא
הבן אור הנר בברור חיל משתה שם משתה
עוברות בנהר ופגעו זו
הגהות הב"ח
כנגד זו וכן גמלים
לאחת ותידחה: קול ריחים. שנשמעין:
מיהו בקונטרס פירש דפתיחת זכות
שם ת"ר צדק צדק תרדף הלך אחר חכמים
(א) רש"י
במעלות בית חורון אם
בבורני. מקום: שבוע הבן שבוע
לאחר שדרשום וחקרום ובאין לישא
איכא
לישיבה אחר ר' אליעזר ללוד אחר רבן יוחנן
עוברות שתיהן [שתיהן]
❖
הבן. סימן הוא שיש שם ברית מילה
וליתן וכפי' משמע בפ' היו בודקין
נטבעות וכן גמלים טעונה
בן זכאי לברור חיל אחר רבי יהושע לפקיעין
ושאינה טעונה תדחה
דקתני אם נמצאו דבריהם
כמכריז ואומר שבוע הבן כאן והריחים
שאינה טעונה מפני
אחר רבן גמליאל ליבנא אחר רבי עקיבא
מכוונים פותחין:
סימן לשחיקת סממנין למכת התינוק
טעונה. וכן קרובה
הגהות הגר"א
לבני ברק אחר רבי מתיא לרומי אחר רבי
ושעת גזירת המלכותח) היה שגזרו שלא
מה
ורחוקה. אבל אם שתיהן
[א] גמ'
טעונות שתיהן קרובות או
חנניא בן תרדיון לסיכני אחר ר' יוסי לציפורי אחר רבי יהודה בן בתירה לנציבין
למול והיו יראים להוציא קול וקבעו
❖
שתיהן רחוקות מטילין
סימן זה: אור הנר בברור חיל.
אחר רבי יהושע לגולה אחר רבי לבית שערים אחר חכמים ללשכת הגזית:
[א]
פשרה ביניהן ומעלות
שכר זו לזו: ת"ר צדק
ביום או נרות נראים הרבה בלילה
דיני ממונות פותחין כו': היכי אמרינן אמר רב יהודה הכי אמרינן להו מי
צדק תרדוף הלך אחר ב"ד
סימן הוא כמו שצועק משתה שם
מוסף רש"י
יימר כדקאמריתו א"ל עולא והא חסמינן להו וליחסמו מי לא תניא רבי שמעון
יפה אחר ריב"ז לברור
משתה שם. ברית מילה קרי שבוע
מסיעין את העדים.
חיל. תנא אור נר בברור
בן אליעזר אומר ומסיעין את העדים ממקום למקום כדי שתיטרף דעתן ויחזרו
הבן על שם שהוא לסוף שבוע: אחר
חיל משתה שם. קול
בהן מי דמי התם ממילא קא מידחו הכא קא דחינן להו בידים אלא אמר עולא
רחיים של גריסין בבורני
חכמים לישיבה. בית הוועד ששם
שבוע הבן שם. פי' בימי
הכי אמרינן יש לך עדים להזימם א"ל רבה וכי פותחין בזכותו של זה שהיא
בית דין קבוע כגון אחר ר' אליעזר
(סוטה ח.)
הגזרה היה להן סימן וכל
חובתו של זה ומי הויא חובתו והתנן אין עדים זוממין נהרגין עד שיגמר הדין
מי שהיה רואה נרות
בלוד וכן כולם כל אחד למקומו:
ט)
ז
דולקים באסקופה יודעין
לגולה. לפומבדיתא כדתנן בר"ה
הכי אמינא אילו שתיק האי עד דמיגמר דיניה ומייתי עדים ומזים להו הויא
שבאותה חצר סעודת
עד שרואה כל הגולה לפניו
ליה חובתו של זה אלא אמר רבה אמרינן ליה יש לך עדים להכחישן רב כהנא
הכנסת כלה. וקול רחיים
מילה שם בחצר והכל
כמדורת אש ואמרינן
אמר מדבריכם נזדכה פלוני אביי ורבא דאמרי תרוייהו אמרי' ליה אי לא
ח
נכנסין. והלך אחר ר'
מאי גולה אמר אביי פומבדיתא
אלעזר ללוד: ת"ר צדק
קטלת לא תדחל רב אשי אמר כל מי שיודע לו זכות יבא וילמד עליו תניא
שעיקר ישיבת בבל שם היתה:
צדק תרדוף הלך אחר ב"ד
כוותיה דאביי ורבא רבי אומר אם לא שכב איש אותך ואם לא שטית וגו' אחר חכמים. סנהדרי גדולה: היכי
3
יפה אחר חכמים לישיבה
אחר ר' יהושע לפקיעין
מיכן
אמרי'. בפתיחת זכות כשקיבלו
אחר ר' עקיבא לבני ברק
עדותן של עדים ודרשום וחקרום ובאין לישא וליתן היכי אמרי' להו לעדים: מי יימר כדקאמריתו. שמא בעצה באתם וזו היא פתיחת
אחר רבן גמליאל ליבנה
ור' מתיא בן חרש לרומי
הצלה לזה: והא קא חסמינן להו. חוסמין אנו את פיהם כשאנו מכחישין אותן ויחזרו בהן בתוך כדי דיבור: ופרכינן וליחסמו.
ור' חנניה בן תרדיון
מאי תיקשי ליחסמו ולהדרי בהו: מי לא תניא מסיעין. היו בית דין את העדים קודם קבלת עדות ממקום למקום ומחדר לחדר
לסיכני ור' יוסי לציפורי
כשבאין להעיד אומרים להם לא נקבל כאן אלא כאן וכן משם למקום אחר: אנן דחינן להו. וכתיב ובערת הרע:
וחנניה בן אחי ר' יהושע
לגולה אחר ר' לבית
שתהא חובתו של זה. לחזר אחר עדי הזמה כדי שיהרגו הראשונים: ופרכינן מי הויא חובתן. אי הוו מיתזמי השתא קודם גמר
שערים אחר חכמים
דין והא תנן וכו': הכי קאמינא. היכי מזהרינן להאי לחזר אחר עדי הזמה והא חובתן של אלו היא דדילמא שתיק האי עד
ללשכת הגזית: דיני
דמיגמר דין והדר מייתי להו: להכחישן. כגון אנו ראינו אותו הרוג אחר כך חי וקיים דהויא עדות בטילה דהוא והן פטורין דאין
נפשות פותחין לזכות ואין
פותחין לחובה. היכי
זוממין אלא בעמנו הייתם כדיליף במסכת מכות : רב כהנא
אמר. כך פותחין בזכות לאחר קבלת עדות אומר
מתוך דבריכם
פתחינן לזכות ושקלי וטרו
שטית הנקי. תחילת
כך נושאין ונותנין: אם לא
התנאי לזכות:
מזדכה פלוני סופו לצאת מבית דין זכאי לפי ראות עינינו ואחר
ופשוטה היא. ואסיק' אביי
ורבא דאמרי תרווייהו
מיכן
אמרינן ליה אי לא קטלת
לא תדחל דלא מיקטלת תניא נמי הכי ר' אומר אומר אני אם לא שכב איש אותך ואם לא שטית טומאה תחת אישך הנקי