מא:
היו
בודקין פרק
חמישי סנהדרין
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כמאן
כר' עקיבא דמקיש שלשה לשנים. פ"ה ר' עקיבא מקיש
וקבעוה בשמיה. והאי דקרי ליה בחדא מתני' בן זכאי ובחדא רבן
כא א
א)
ב) ג)
שלשה לשנים במסכת מכות מה שנים אינן נהרגין
יוחנן בן זכאי לא תיקשי מאן דקרי ליה בן זכאי על שם ההיא שעתא
ד)
עד שיזומו שניהם אף שלשה עד שיזומו כו' וזה אי אפשר להזימן
דאמרה להא מילתא ומאן דקרי ליה רבן על שם סופיה קרי ליה:
כב ב
ה) ו)
כג ג ד
פשיטא. כיון דאמר אחד איני
ואע"פ דר"ש קאמר להך מילתא התם
דאילו ר' עקיבא מקשינהו
יודע אשמעינן תנא דעדותן קיימת:
ז)
ח)
כי אמרי תרווייהו נמי קיימת היא.
להכי מה שנים נמצא אחד מהן קרוב
ט)
או פסול עדותן בטלה ומיהו אית
דאילו אמר האחד ב) איני יודע מאי
וקבעוה בשמיה כי הוה למד בן זכאי הוה
י)
ליה נמי דר"ש ומוסיף הוא וקשה
רבותיה כיון דאמר חבירו איני יודע
קרי ליה כתלמיד היושב לפני רבו כי הוה
❖
❖
כ)
זה לא מעלה ולא מוריד: וא' אומר
לפי' דה"ל למינקט הכא דר"ש היא
לימד הוה קרי ליה רבן יוחנן בן זכאי כי קרי
כו'. שהיו שלשה: ר' עקיבא מקיש
דאמר הכי בהדיא ועוד דבתר הכי
ליה בן זכאי על שם דמעיקרא וכי קרי ליה
שלשה לשנים. במסכת מכות
קאמר דלא כר"ע אלא כמאן ויש
רבינו חננאל
גליון הש"ס
רבן יוחנן בן זכאי על שם דהשתא: (א) מעשה
מה שנים אינן זוממין עד שיזומו
לפרש דהא דקאמר עד שיזומו שלשתן
(ג)
רש"י ד"ה ור"ע ומוסיף
כל שנותיו של רבן יוחנן
ובדק כו' מה בין חקירות כו': מאי אפילו
שניהם אף שלשתן עד שיזומו שלשתן
היינו כשכוונו עדותן אבל אמר איני
איהו וכו' עיין לעיל דף ט
בן זכאי ק"כ מ' שנה
❖
שנים אומרים פשיטא כי אמר אחד איני
ע"א תוספות ד"ה לא:
וזה אי אפשר להזימן . ואע"ג דלר"ש
יודע כנמצא אחד מהם קרוב או פסול
עסק בפרגמטיא ומ' שנה
ג)
למד ומ' שנה לימד
יודע עדותן קיימת כי אמרי בי תרי נמי
קאמר לה להא מילתא התם דאילו
דמי דלרבי שמעון תתקיים העדות
ומ' שנה שהיה למד
ר' עקיבא מקשינהו להכי מה שנים
בשאר ולר"ע עדותן בטלה והיינו
עדותן קיימת א"ר ששת ארישא קאי והכי
אמר שמועה זו דבדיקו'
הגהות הב"ח
עוקצי תאנים ואסתבר
נמצא אחד מהן קרוב או פסול כו'
דקאמר כר"ע והשתא ניחא דקאמר
קאמר בחקירות אפילו שנים אומרים ידענו
(א) גמ'
לרביה וקבעה בשמיה ואי
בתריה דלא כר' עקיבא אלא כר"ש:
מיהו ר"ע אית ליה נמי דר"ש $ ומוסיף
ואחד אומר איני יודע עדותן בטילה כמאן
אפשר לומר כי במ' שנה
שזה יודע בעיבורו של חדש.
איהו: רבא אמר. הא דקתני אפי'
ח)
(ב) שם
שהיה מלמד אמרה. דתניא
כר"ע דמקיש שלשה לשנים אמר רבא והא
אמרי'
מ' שנה קודם חורבן
קשה ומה אילו דייקינן בהני
לאו ארבותא דבדיקות קאי אלא
אמרינן
עדותן קיימת קתני אלא אמר רבא א ה"ק
הבית גלתה סנהדרין
סהדי דתרווייהו ידעי בעיבורו של
ארבותא דחקירות קאי והכי קאמר
(ג) רש"י
וישבה בחנות ולא דנו
אפילו בחקירות שנים אומרים ידענו ואחד
חדש והויא עדות מוכחשת ואנן ניקום
מה בין חקירות לבדיקות חקירות
אין נעשין
דיני נפשות ואשכחנן
ריב"ז התקין אחר חורבן
אומר איני יודע עדותן קיימת כמאן דלא
ונימא דהכי קאמר וניקטליה מספיקא
היכא דליכא אלא תרי סהדי אמר א'
הבית: חקירות אמר
אלא
דכה"ג פרכינן בפ"ק דפסחים
איני יודע עדותן בטלה בדיקות אמר
כר"ע רב כהנא ורב ספרא תנו סנהדרין בי
האי (ד) ד"ה
א' איני יודע עדותן
אחד איני יודע עדותן קיימת והוא
לאביי דאמר לדברי ר' יהודה
בטלה. בדיקות אמר א'
רבה פגע בהו רמי בר חמא אמר להו מאי
איני יודע ואפילו ב'
הדין לשניהם דהוה ליה עדות
אדם טועה חצי שעה וי"ל דשפיר
אמריתו בה בסנהדרין דבי רבה אמרי ליה
(ה) תוס'
אומרין אין אנו יודעים
המוזמת בחקירות ואפי' בחקירות
דייקינן כיון דשיילינן באיזה יום
עדותן
עדותן קיימת ואקשי' מאי
ומאי אמרינן בה בסנהדרין גרידתא ומאי
(ו) בא"ד דייקי
משכחת לה דאמר אחד איני יודע
ומכוונים ליום אחד ש"מ זה ידע
אפילו ב' אומרים ומשני
❖
קשיא לך א"ל מהא דקתני מה בין חקירות
רבא הכי קתני אפילו
עדותן קיימת והיכי דמי כגון דאיכא
בעיבורו של חודש וזה לא ידע ואם
בחקירות ב' אומרים ידענו
לבדיקות חקירות אחד אומר איני יודע
תלתא דאפשר לעדות שתתקיים
תאמר היכי דייק מהכא בריש בן
ואחד אומר איני יודע
עדותן בטילה בדיקות אמר אחד איני יודע
בשנים ומשום שלישי לא מיפסלי הנך
סורר דבדיני נפשות
עדותן קיימת ודלא כר'
לעזי רש"י
עקיבא דמקיש ג' לב'
ודלא כר"ע: בסנהדרין דבי רבה.
ואפי' שנים אומרים אין אנו יודעים עדותן
אזלינן בתר רובא דרובא דאינשי טעו
❖
אישגרוני"ר. לנהום.
מה ב' נמצא אחד מהן
כלומר מה חידוש אתם אומרים
בעיבורא דירחא שאני הכא דכוונו
קיימת מכדי אידי ואידי דאורייתא היא
קרוב כו'. ואמרינן מכדי
חקירות והבדיקות תרוייהו
בסנהדרין בבית אדם גדול כגון רבה
שניהם ליום אחד וי"ל דאם איתא דלא
מאי שנא חקירות ומאי שנא בדיקות א"ל
מדאורייתא נינהו מאי שנא
מוסף רש"י
יש לכם לחדש בה הרבה: ומאי
אזלינן בתר רובא ה"ל כחוזר ומגיד
הכי השתא בחקירות אמר אחד איני יודע
חקירות מבדיקות ושנינן
אמרינן בסנהדרין גרידתא. מה יש
במאי דקאמרי אחר כך דהרי כבר
דהויא לה עדות שאי
חקירות אמר א' איני
עדותן בטילה דהויא לה עדות שאי אתה
אתה יכול להזימה.
יודע הויא לה עדות
לנו לומר אילו לא היינו למידים מפי
הוכחשו מידי דהוה אאחד אומר
שאי אתה יכול להזימה
יכול להזימה בדיקות אמר אחד מהן איני
חכם כל כך היכא יש להקשות בה
בשלשה ואחד אומר בחמשה דאפי'
דגופא של הזמה הכי היא
יודע עדותן קיימת עדות שאתה יכול
ומאי קשיא לך: הא דאורייתא.
כוונו ליום אחד עדותן בטלה ולא
אומרין להן היאך אתם
מעידין שפלוני הרג את
להזימה הוא אמר להו אי הכי אמריתו בה
ודרשת וחקרתד) והא דאורייתא כדתני
אמר חד טעה בשני עיבורי משום
פלוני ביום פלוני במקום
דבשני עיבורי לא טעו אינשי כדאמר
לעילה) נכוןו) שיהא נכון אחד אומר כליו
טובא אמריתו בה אמרי ליה מטיבותיה
פלוני (ואתם) [והלא אתם]
בגמ': אחד אומר בשתי שעות.
שחורים כו' דהיינו בדיקות נכון שיהו
הייתם עמנו במקום אחד
ט)
דמר אמרינן בה טובא מנזיהותיה דמר לא
רחוק באותו היום הרי אלו
דבריהם מכוונים: שאי אתה יכול
תימה אמאי (ה) קיימת אילו דייקינן
אמרינן בה ולא חדא: אחד אומר כו': עד
זוממין כענין הזה דרך
להזימן. בכולהו שבע חקירות הזמה
בהני סהדי דהאי דאמר שתי שעות
הזמה וכיון שאמרו העדים
כמה א"ר אחא בר חנינא אמר ר' אסי אמר
בתחלת ב' דהוה ליה קודם הנץ החמה
כתיבי אבל בדיקות אפי' אומרים כולן
אין אנו יודעין באיזה יום
רבי יוחנן עד רובו של חודש אמר רבא
באיזו שעה כו' בטילה
ב
י) ועדותן בטלה דהא תחלת ב' קודם
אין אנו יודעין עדות שאתה יכול
תורת הזמה. וקיי"ל דכל
אף אנן נמי תנינא אחד אומר בשלשה ואחד
הנץ החמה כדמוכח בפרק מי שהיה
להזימה היא שהזמה אינה תלויה בכך
עדות שאי אתה יכול
אומר בה' עדותן בטילה ואמאי נימא שזה
להזימה אינה עדות לפיכך
אלא הכחשה דמאי שייך עמנו הייתם
טמא דמעלות השחר
היא בטלה אבל בדיקות
גבי בדיקות: טובא אמריתו בה.
יודע בשני עיבורין וזה אינו יודע בשני
עד הנץ החמה ה' מילין והם שמינית
שאין בה דרך הזמה אפילו
הרבה יש לכם טעמים בה: מטיבותיה
היום דהיינו שעה ומחצה וי"ל דודאי
עיבורין אלא לאו משום דברובה ידע לעולם
אם אמרו אין אנו יודעין
במה הרגו עדותן קיימת:
דמר אמרי' בה טובא. מחמת שאתה
כי (ו) דייקינן בהנץ לא טעו אינשי אבל
אימא לך ברובה נמי לא ידע ובשיפורא ידע
פי' מנזייתיה מגערתו. א'
הני לא דקדקו אלא בשעות ואין בני
טוב ועניו ומודה לנו אנו אומרים בה
בחד שיפורא אמר (ב) דטעי בתרי שיפורא
אומר בשנים בחודש ואחד
הרבה: מנזיהותיה דמר. אם היית
אדם בקיאים בשעות וסבורין
אומר בשלשה עדותן
לא אמר דטעי וא"ר אחא בר חנינא אמר
(פסחים יב.)
קיימת ועד כמה אמרו
רוצה להתריס בנו ולהקשות לא היינו
שהשניה מתחלת אחר הנץ החמה:
בדיקות.
משמיה דר' יוחנן עד רובו
רב אסי אמר רבי יוחנן עד כמה מברכין
אחד
כ) אומר בשלשה ואחד אומר
יודעים נגדך כלום. נזיהות לשון
של חודש כגון שזה אומר
על החדש עד שתתמלא פגימתה וכמה
בה'. הקשה ריב"א לרבא
המדבר בקושי ובחזקה לשון נזהא
ג
(ד)
בי' בחודש וזה אומר
בי"א בחודש מוסיף זה
אמר רבי יעקב בר אידי
אמר רב יהודה
דאמר בפ"ק דפסחים
דאריה אשגרוני"ר:
על זה יום עדותן קיימת
עד כמה. יכנסו בתוך החדש דאם
אדם טועה שתי שעות חסר משהו
עד שבעה נהרדעי אמרי עד ששה עשר
ד
כי יש לומר החודש שיצא
אמאי עדותם בטלה נשייליה דילמא
יש ביניהם יום אחד נימא דטעו
(שם)
היה ל' ונדמה לו שהיה
ותרוייהו
כ"ט יום ולא שמע השופר
בעיבור החדש: עד רובו של חדש.
האי דקאמר ג' סוף ג' והאי דקאמר
שתוקעין בר"ח (עד) [ועד]
חמשה תחלת חמשה וי"ל דלבטל עדות בדקינן להו משום דכתיב
אבל
מכאן ואילך כגון אחד
אומר בעשרים ואחד אומר בעשרים
חצי החודש יש לומר
ואחד לא תלינן בעיבור החדש דכבר שמע בימים הללו שהיה
והצילו העדה ולא לקיים עדותן וא"ת מ"מ נימא עובדא כי הוה
שטועה ביום העבור יתר
מיכן לא. ולדברי הכל בב'
חדש מעובר: שזה יודע בב' עיבורים. שהיו שני חדשים
ברביעית הוה וי"ל דקסבר רבא דאין לתלות טעות בשניהם:
ימים שהן ב' עיבורין והוא
מעוברים או ביחד או בדילוג וזה מנאן לכולן חסירין: אלא
פועלי
אומר לא הייתי יודע
שאחד מהן חסר א' בתרי
משום. דאמרי ברובא ידע ברוב ימים שעברו כבר שמע מה
היה: שיפורא. שופר היו תוקעין בקידוש ז) החדש ביום שהוא
שיפורי לא טעו אינשי
מתחיל הן מלא הן חסר וזה לא שמע את השופר: עד כמה מברכין. אם לא בירך היום יברך למחר: על החדש.
אלא עדותן בטלה: א"ר
על הלבנה בהתחדשה: עד שתתמלא פגימתה. אבל בתר הכי לא שייך למימר מחדש חדשים שהרי כבר נושנת היא:
יוחנן עד מתי מברכין
על החודש עד שתימלא
ותרווייהו
פגימתווכמההוארביהודה
אמר עד שבעה. נהרדעי אמרי עד ט"ז ותרווייהו כר' יוחנן סבירא להו דאמר עד שתימלא פגימתו רב יהודה סבר כיון שנתמתחו שני קצותיו במילואה כדוגמת יתר של קשת. כדכתיב כוננו חצם על יתר נתמלאת פגימתה
קרינן ביה אע"פ שתוך הלבנה לא נתמלאת אלא נראת באמצעה גופה של רקיע. נהרדעי אמרי עד ט"ז ותימלא הלבנה כדוגמת נפיא