ו:
דיני ממונות בשלשה
פרק ראשון סנהדרין
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
נגמר הדין. שאמרו איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב:
לפרש דדוקא נקט בחזקת הבתים קנין בפני שנים
מו א
א)
ב) ג)
אסור לבצוע. משבאו לדין אסור לדיינים לבצוע: המברך. המשבח:
אבל אי ליכא ב' אין הקנין קנין דהא מסקינן הכא דפשרה צריכה
אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום. (ב) וכיון שהיה שומע מחלוקת
קנין ואפילו הכי קאמרי רבנן פשרה ביחיד והא דנקט התם בפני ב'
מז ב
ביניהם קודם שיבואו לפניו לדין היה רודף אחריהן ומטיל שלום
משום דאין צריך לומר כתובו ואין ראיה מכאן כלל דיכול להקנות
ד) ה)
ביניהן: תורת אמת וגו'. משתעי
בפני שנים לקיים הפשרה שעשה
באהרן כי שפתי כהן ישמרו דעת
ביחיד ור"ת היה מדקדק מדאמרינן
נגמר הדין אי אתה רשאי לבצוע: סרמ"ש
ו)
א
מח ג
וגו' : הרי שגזל כו'.
בפרק הזהב היה
ז) ח)
בנק"ש סימן: ר"א בנו של רבי יוסי הגלילי
ובוצע לשון גזילה דכתיב כן
עומד בגורן ואין בידו מעות כו' ואי
אומר אסור לבצוע וכל הבוצע ה"ז חוטא וכל
ט)
ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו
אמרת מטבע ניקנה בחליפין ניקני
המברך את הבוצע הרי זה מנאץ ועל זה
מט ד
יקח: כנגד יהודה. שהיה לו לומר
ליה מעות אגב סודר ופשוט מיניה
נאמר בוצע ברך נאץ ה' אלא יקוב הדין
1
נחזירנו לאבינו אחרי שהיו דבריו
דאין ניקנית בחליפין דדוחק היה ליה
נ ה
את ההר שנאמר 2 כי המשפט לאלהים הוא
נשמעין לאחיו: אתאן לתנא קמא.
לאוקמי בגברא ערטילאי והשתא
וכן משה היה אומר יקוב הדין את ההר
י)
תנא קמא דאמר אסור לבצוע דריש
אמאי לא משני כגון דליכא תרי ואין
אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום ומשים
ליה להאי משפט וצדקה שהיה דוד
קנין מועיל אלא בפני שנים אלא ש"מ
נא ו
כ)
דן את הדין וחייב את החייב וראה
דודאי מהני ויש דוחין משום דסתם
שלום בין אדם לחבירו שנאמר תורת אמת
3
שהיה עני מחויב ממון והיה משלם
גורן מצויין בה בני אדם :
ס)
היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו
נגמר הדין אי אתה רשאי לבצוע.
לבעל דינו מתוך ביתו: פוטר מים
נב ז
בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון
ראשית מדון. אם באת לפטור
כגון שכבר דקדקו בדין
ר' אליעזר אומר הרי שגזל סאה של חטים
היטב וכמו גמרו את הדין דלא
ולהשליך המריבה המשולה כמים
וטחנה ואפאה והפריש ממנה חלה כיצד
כדלקמןמ) ולשום שלום ביניהן: נ)ראשית
מיחסר אלא איש פלוני אתה חייב
נג ח
מברך אין זה מברך אלא מנאץ ועל זה נאמר
מדון. קודם שתשא ותתן בדין פטור
דכיון דנתברר כל כך אין להטעותו
ב
ובוצע ברך נאץ ה' רבי מאיר אומר לא
אותה: נטשהו. ורדוף אחר השלום:
לעשות פשרה שאילמלא היה יודע
ל)
קשה. בעל מריבה מטריח דיינין:
שנתברר דינו לזכות לא היה מתרצה
❖
נאמר בוצע אלא כנגד יהודה שנאמר ויאמר
מ)
4
ה"ג שמא יתחייב חזק ונמצא רודפו.
נ)
לפשרה בשום ענין ופירש בקונטרס
יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרוג את אחינו
ס)
רודף את הדיין להפך את הדין:
שכבר אמרו איש פלוני אתה זכאי
וכל המברך את יהודה הרי זה מנאץ ועל זה
תורה אור השלם
שיושב לפני רבו. ובא דין לפני רבו
ואיש פלוני אתה חייב ולשון הש"ס
ע)
נאמר ובוצע ברך נאץ ה' רבי יהושע בן
1. כִּי הִלֵּל רָשָׁע עַל
מוכח כן בודאי אבל קשה מאי ביצוע
ולא לפניו וראה התלמיד זכות לעני
קרחה אומר מצוה לבצוע שנאמר אמת
ג
5
תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ
שייך השתא אחר שנפסק הדין לגמרי
וחובה לעשיר ורבו טועה בדין מניין
❖
תהלים י ג
נִאֵץ יְיָ:
ומשפט שלום שפטו בשעריכם והלא במקום
ובדוחק י"ל שלא יטעו אותו לומר לו
שלא יחלוק כבוד לרבו וישתוק תלמוד
2. לֹא תַכִּירוּ פָנִים
שיש משפט אין שלום ובמקום שיש שלום
יראים אנו שמא טעינו בדין ומיהו
כו'. ולקמן מפרש מאי משמע
בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל
תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי
גליון הש"ס
דלא תגורו לשון כינוס הוא: את מי
אין משפט אלא איזהו משפט שיש בו
כשמתחייבין שבועה זה או זה שרי
אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים
הן מעידין. כאילו הן מעידין בהקב"ה
למימר להו לעשות הביצוע כדי
גמרא והא ר"ה תלמידיה
שלום הוי אומר זה ביצוע וכן בדוד הוא
הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה
דרב.
ליפטר מעונש שבועה :
כדאמר לקמן שמטריחין אותו
מִכֶּם תַּקְרִבוּן אֵלַי
ע)
אומר ויהי דוד עושה משפט וצדקה
❖
6
אבל אהרן. פי' כיון שלא היה
וּשְׁמַעְתִּיו: דברים א יז
להחזיר ממון לבעליו: ועמדו שני
3. תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה
והלא כל מקום שיש משפט אין צדקה
האנשים אשר להם הריב. ואוקמינן
דיין ולא היה הדין בא לפניו
בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא
וצדקה אין משפט אלא איזהו משפט שיש
במסכ' שבועות בעדים הכתוב
אלא לפני משה ודאי לדידיה שרי:
בִשְׂפָתָיו
בְּשָׁלוֹם
הגהות הב"ח
בו צדקה הוי אומר זה ביצוע אתאן לת"ק
טחנה
וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים
ואפאה. להכי נקט ואפאה
מדבר: מה לי לצער הזה. שאם
(א) גמרא ועמכם
הֵשִׁיב מֵעָוֹן: מלאכי ב ו
דן את הדין זיכה את הזכאי וחייב את
אטעה איענש: תלמוד לומר. ביהושפט
לפי שיש דברים שאין
המשפט (ב) רש"י
4. וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל
דכיון
החייב וראה שנתחייב עני ממון ושלם לו
אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג
(ג) עמכם בדבר המשפט לפי מה
מתחייבין בחלה עד לאחר אפייה
(ג) ד"ה
אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת
שעם לבבכם שלבבכם נוטה בדבר
ומייתי לה פרק כל שעה
מתוך ביתו זה משפט וצדקה משפט לזה
ועמכם
דָּמוֹ: בראשית לז כו
כלומר בטענותיהם עמכם במשפט
הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין
5. אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר
וצדקה לזה משפט לזה שהחזיר לו ממון
המשפט
תַּעֲשׂוּ דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ
לפי אותן דברים תשפוטו ולא
עשאן באילפס חייבין בחמה פטורין:
וצדקה לזה ששילם לו מתוך ביתו (וכן
(ד) תוס'
אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט
אלא
❖
כנגד יהודה. והא דכתיב
תיענשו: דאין לו לדיין. לירא ולמנוע
רבו
שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם:
בדוד הוא אומר ויהי דוד עושה משפט
עצמו מן הדין: אלא. לפי מה
מטרף בני
זכריה ח טז
וצדקה לכל עמו משפט לזה שהחזיר לו את
6. וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל
עלית על מעשה דתמר שיבחו הכתוב
שעיניו רואות לידון ויתכוין להוציאו
יִשְׂרָאֵל וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה
מוסף רש"י
ממונו וצדקה לזה ששילם לו מתוך ביתו)
לצדקו ולאמיתו ושוב לא יענש:
כדמתרגמינן את אודיתא ולא בהיתתא:
מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל
ונמצא חזק רודפו. פירוש
קשיא ליה לרבי האי לכל עמו לעניים מיבעי
בוצע ברך.
היכי דמי גמר דין. דאמרינן
עַמּוֹ: שמואל ב ח טו
7. פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית
לדיין כדמוכח בתר הכי
לעיל שוב אין אתה רשאי לבצוע:
ליה אלא (רבי אומר) אע"פ שלא שילם מתוך
אין לו
(ב"ק צד.)
מָדוֹן וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב
מצוה לדיין אלא מה שעיניו
הא דנקט אחד רך שאם היו שניהם
ביתו זהו משפט וצדקה משפט לזה וצדקה
משלי יז יד
נְטוֹשׁ:
8. וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים
רואות.
חזקים השני היה מסייעו:
לזה משפט לזה שהחזיר לו ממונו וצדקה לזה שהוציא גזילה מתחת ידו רבי
לא
אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יְיָ
תכניס את דבריך. גבי (ד) רש
שמעון בן מנסיא אומר שנים שבאו לפניך לדין עד שלא תשמע דבריהן או
לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים
ועשיר לא שייך לשון יראה
אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם:
משתשמע דבריהן ואי אתה יודע להיכן דין נוטה אתה רשאי לומר להן צאו
דברים יט יז
שאינו ירא מפניהם אלא כלומר אל
9. מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים
ובצעו משתשמע דבריהן ואתה יודע להיכן הדין נוטה אי אתה רשאי לומר
תכניס את דבריך כדי לחלוק לו כבוד:
נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב
כנגד להן צאו ובצעו שנאמר פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש קודם
7
אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט:
תהלים פב א
שנתגלע הריב אתה יכול לנטשו משנתגלע הריב אי אתה יכול יכול לנטשו (וריש לקיש) אמר דשנים שבאו
01. וַיֹּאמֶר אֶל הַשֹּׁפְטִים
לדין אחד רך ואחד קשה עד שלא תשמע דבריהן או משתשמע דבריהן ואי אתה יודע להיכן דין נוטה
רְאוּ מָה אַתֶּם עֹשִׂים כִּי
לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ כִּי לַיְיָ
אתה רשאי לומר להם אין אני נזקק לכם שמא נתחייב חזק ונמצא חזק רודפו משתשמע דבריהן ואתה יודע
וְעִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט:
❖
להיכן הדין נוטה אי אתה יכול לומר להן איני נזקק לכם שנא' לא תגורו מפני איש ר' יהושע בן קרחה אומר
דברי הימים ב יט ו
2
ה מניין לתלמיד שיושב לפני רבו וראה זכות לעני וחובה לעשיר מניין שלא ישתוק שנאמר לא תגורו מפני
איש רבי חנין אומר לא תכניס דבריך מפני איש ויהו עדים יודעים את מי הן מעידין ולפני מי הן מעידין ומי
(רשב"ם ב"ב קלא.)
רבינו חננאל
עתיד ליפרע מהן שנא' ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה' ויהו הדיינין יודעין את מי הן דנין ולפני
ו
8
ואסיק' והלכתא פשרה
מי הן דנין ומי עתיד ליפרע מהן שנא' אלהים נצב בעדת אל וכן ביהושפט הוא אומר ויאמר אל השופטים
צריכה קנין: ואיזה משפט
9
01
שיש בו שלום ויש בו
ראו מה אתם עושים כי לא לאדם תשפטו כי (אם) לה' שמא יאמר הדיין מה לי בצער הזה ת"ל (א) עמכם בדבר
צדקה הוי אומר זה
משפט אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות היכי דמי גמר דין אמר רב יהודה אמר רב איש פלוני אתה
ביצוע. שלום שנאמר
ז
ח
אמת ומשפט שלום שפטו
חייב איש פלוני אתה זכאי אמר רב הלכה כרבי יהושע בן קרחה איני $והא רב הונא תלמידיה דרב הוה כי הוה
בשעריכם צדקה שנאמר
ויהי דוד עושה משפט
אתו לקמיה דרב הונא אמר להו אי דינא בעיתו אי פשרה בעיתו מאי מצוה נמי דקאמר רבי יהושע בן קרחה
וצדקה לכל עמו ודרש ר'
מצוה
זה המקרא בזה הענין דן
את הדין וזיכה את הזכאי חייב את החייב אע"פ שלא שילם מתוך ביתו עשה משפט וצדקה משפט לזה שהחזיר לו ממונו. וצדקה לזה שהוציא גזילה מתוך ביתו: רבי יהושע בן קרחה אומר מניין
לתלמיד היושב בפני רבו וראה זכות לעני וחובה לעשיר מניין שלא ישתוק שנאמר לא תגורו מפני איש אל תכניס דבריך מפני איש פי' לא תגורו מלשון אוגר בקיץ בן משכיל כי המשפט לאלהים הוא
(וידעו) ויהיו העדים יודעין לפני מי הן מעידין שנאמר ועמדו שני האנשים וקי"ל בעדים הכתוב מדבר וכן פירושו ועמדו שני האנשים והם העדים ואשר להם הריב לפני ה' ויהיו הדיינים יודעים את מי
הם דנים ולפני מי הם דנים (ומי הם דנים) ומי עתיד להפרע מהן לפני מי הם דנים לפני הקב"ה שנאמר בקרב אלהים ישפוט וביהושפט כתיב ויאמר אל השופטים ראו מה אתם עושין כי לא לאדם
תשפוטו כי אם לה' ושמא
יאמר הדיין מה לי בצער
הזה ת"ל ועמכם בדבר המשפט אין לדיין אלא
מה שעיניו
רואות. אמר רב הלכתא כרבי יהושע בן
קרחה דאמר מצוה לבצוע ותריצנה מצוה לומר