כיצד העדים פרק ראשון מכות
ז.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אי
מתני'
ליתיה ללוה לאו בתר ערבא אזיל. מכאן דיש ליזהר בעדי
אילעא וטוביה. עדי הלואה היו קרובין אל הערב:
לפני
נד א
א) הוו.
ב)
אותו בית דין. שנתחייב בו: אין סותרין. לחזור ולישא וליתן אולי
ממון שלא יהו קרובים לא ללוה ולא לערב:
כ)
נה ב
דלמא במקום סייף נקב הוה. קשה לר"ת דאמרינן פ"ק
ג)
יזכה: אילו היינו. בימים שסנהדרין דנו דיני נפשות לא נהרג בה
ד)
נו ג
אדם כדמפרש בגמרא שבדקו את העדים בדבר שלא ידעו להשיב:
דחולין ומפיק ליה מקרא דלא חיישינן
ה)
ו)
אף. אם היו עושים כן היו מרבין
להא דאזלינן בתר רובא ואומר ר"ת
בכל מושבותיכם
שופכי דמים שלא יראו מב"ד:
דודאי (ב) לא חיישינן אלא היה שואל
אילעא וטוביה קריביה דערבא הוה סבר
נז ד
ז) ח)
(א)
גמ'
נח ה ו
מפני זכותה של ארץ ישראל.
להם ל) (כדי) שאם ל) (יכחישו זה את
והרגו.
רב פפא למימר גבי לוה ומלוה רחיקי נינהו
ט)
אולי תועיל למצוא לו פתח של
זה או) אמרו דלא ידעינן יבטל
א"ל רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא
נט ז
י) כ)
זכות: מה ת"ל בשעריך. שופטים
העדות מידי דהוה אסייף וארירן
ל)
א אי לית ליה ללוה לאו בתר ערבא אזיל
מ) לא,
ושוטרים תתן לך וגו' ט): אתה מושיב
דאי מ)דלא שיילינן חייב נ) וזה אומר
מלוה: מתני' מי שנגמר דינו וברח ובא
ס ח
נ) ס)
ב
כו'. אתה חייב להושיב בכל פלך
בסייף וזה אומר בארירן ס) אין זה
ע)
לפני אותו ב"ד אין סותרין את דינו כל מקום
ופלך כו'. פלך הפרכיא: אם תמצא
נכון אע"ג דבסייף וארירן כו' אמרו
פ)
שיעמדו שנים ויאמרו מעידים אנו באיש
לומר שלם הרג. שיאמרו בדקנוהו
אין אנו יודעין הרי זה נכון זה
צ)
פלוני שנגמר דינו בב"ד של פלוני ופלוני
לאחר מיתתו מכל שמונה עשרה
גרוע הואיל ובהרוג גופיה אין
❖
יודעים (ג) ומיהו טעם זה אינו מיושב
טריפות: ראיתם כמכחול בשפופרת.
ופלוני עדיו הרי זה יהרג סנהדרין נוהגת
ג
א ט
ואין עדים מסתכלין בכך. שפופרת
ומאיזה טעם הוא זה דאם לא
בארץ ובחוצה לארץ סנהדרין ההורגת אחד
ד
הגהות הב"ח
קנה חלול שנותנין בו כחול לכחול
נשאל להם יהא חייב ואם נשאל
בשבוע נקראת חובלנית רבי אליעזר בן עזריה
ב י
עינים. מכחול הוא קיסם דק שבו
ואמרו אין אנו יודעין יהיה פטור
(א) גמ'
אומר אחד לשבעים שנה רבי טרפון ורבי
❖
נוטלין הצבע מתוך הקנה: ורבנן.
וראיה שהביא מסייף וארירן אין
עקיבא אומרים אילו היינו בסנהדרין לא נהרג
הנדון דומה לראיה דהתם כל כמה
דמחייבי מיתה על הערוה היכי
אדם מעולם רשב"ג אומר אף הן מרבין
דלא שיילינן להו אין לבדות מהלב
דייני באיזו עדות הם הורגים הואיל
תורה אור השלם
שופכי דמים בישראל: גמ' לפני אותו בית
ולאו הכי בדקי: משיראו כמנאפים.
שיכחישו זה את זה אבל כשמכחישין
1. וְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם לְחֻקַּת
בהדיא דומה שקר שדבר זה אדם
משינהגו ענין ניאוף ששוכבין
דין הוא דאין סותרין הא לפני בית דין אחר
מִשְׁפָּט לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל
רגיל לעלות בדעתו במה הרגו
טפי
בקירוב בשר ונוהגים כדרך תשמיש:
מוֹשְׁבֹתֵיכֶם:
סותרין הא תני סיפא כל מקום שיעמדו שנים
(ב) תוס'
במדבר לה כט
מכליו שחורים או מכליו לבנים אבל
הדרן עלך כיצד העדים ויאמרו מעידין אנו את איש פלוני שנגמר
2. שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן
דבר שפירש ר"ת בלא טעם
הוא
אי לא שיילינן להו
לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְיָ
דינו בבית דין פלוני ופלוני ופלוני עדיו הרי זה
היה מעגל במעגילה. טחין היו
(ג) בא"ד
שכשאין שואלים להם ואין
אנו
אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ
נהרג אמר אביי לא קשיא כאן בארץ ישראל
ה
וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט
יודעים אם טריפה (ד) הוא או שלם
גגותיהן בטיט והגגות לא
❖
לא בעינן
דברים טז יח
צֶדֶק:
כאן בחוצה לארץ דתניא רבי יהודה בן
נהרג חייב ובשביל שנשאל
להם
היו משופעין אבל הטיט משפעין
מכחישין זה את זה
דוסתאי אומר משום רבי שמעון בן שטח
(ד) בא"ד
ואמרו אין אנו יודעים יהיה פטור
מעט כדי שיזובו המים וטחין אותן
הרג
רבינו חננאל
ברח מארץ לחוצה לארץ אין סותרין את דינו
לכן נראה דהא דקאמר לא נהרג
בחתיכת עץ עבה וחלקה ובה בית
ו
הרג
אדם מעולם לאו דוקא אלא רוב
יד ודוחפה לצד השיפוע וחוזר
(ה) בא"ד את
מחוצה לארץ לארץ סותרין את דינו מפני
סוגיין דשמעתין דעדים
(ו) בא"ד דהיכא
הקרובין בין למלוה בין
פעמים לא היה נהרג שעל ידי
ומושכה אליו וחוזר ודוחפה (לצד)
זכותה של ארץ ישראל: סנהדרין נוהגת כו':
ללוה בין לערב כולן
שהוא מרבה בבדיקות אי אפשר
והטיט מתמרח ומחליק ובדחיפתו
כדאיתא פ"ק
מנא ה"מ דתנו רבנן 1 והיו אלה לכם לחוקת
פסולין: מי שנגמר דינו
שלא יכחיש אחד מהם (ה) חבירו אבל
קורהו מעגל ובמשיכתו קורהו מושך
(ז) ד"ה
וברח ובא לפני אותו ב"ד
משפט לדורותיכם למדנו לסנהדרין שנוהגת
מעולם
אין סותרין את דינו כו'.
ושם העץ מעגילה: היה משלשל
אין לומר דר' עקיבא לטעמיה דחייש
מעולם
תניא ברח מארץ לחוצה
בארץ ובחוצה לארץ א"כ מה תלמוד לומר
חבית. מן הגג: היה יורד. ההורג
למיעוטא גבי חלב ע)פוטר
שהמחלל
לארץ אין סותרין את דינו
בשעריך בשעריך אתה מושיב בתי
בסולם ונפל מן הסולם והרג בגופו את
דהא לא מצינו שום תנא דחייש
ז
הוזמו
[א] 2
מחוצה לארץ לארץ
(ח) ד"ה
סותרין את דינו מפני
דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר ובחו"ל
חבירו גולה דכל הני דרך ירידה נינהו
למיעוטא טפי מרבי מאיר ואפ"ה
היו
זכותה של ארץ ישראל:
מודה (ו) היכא דלא אפשר דלא חיישינן
וגבי גלות דרך ירידה בעינן כדמפרש
אתה מושיב בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב
לה
מתני' סנהדרין נוהגת
בגמרא ויפל עליו : אבל היה מושך.
למיעוטא בפ"ק דחולין והכא
בית יד ארוכה
י)
בארץ ובחוצה לארץ. מנא
בכל עיר ועיר: סנהדרין ההורגת וכו': איבעיא
הני מילי. דת"ר והיו אלה
ונשמטה מעגילה מידו ונפלה:
היינו דלא אפשר מיהו י"ל דאיכא
להו אחת לשבעים שנה נקראת חבלנית או
להשוות הטיח
לכם לחוקת משפט
למיקם עלה דמילתא כגון שהיה קרום
גמ'
דקרו לה
לדורתיכם
בכל
דלמא אורח ארעא היא תיקו: רבי טרפון
(ט) ד"ה
של מוח מגולה וראו שהיה שלם
מושבותיכם
למדנו
ורבי עקיבא אומרים אילו היינו וכו': היכי הוו עבדי רבי יוחנן ורבי
דרישא
לסנהדרין שנוהגת בארץ
ובא זה ונקבו והרגו פ) :
❖
ובחוצה לארץ. אם כן מה
כמכחול
אלעזר דאמרי תרוייהו ראיתם טריפה הרג שלם הרג אמר רב אשי אם
בשפופרת. תימה
ת"ל בשעריך. בשעריך
תמצא לומר שלם הוה דלמא במקום סייף נקב הוה בבועל את הערוה
אתה מושיב בתי דינין
עובד ע"ז ומחלל
בכל פלך ופלך [ובכל עיר
הגהות הגר"א
היכי הוו עבדי
אביי ורבא דאמרי תרוייהו ראיתם כמכחול בשפופרת ורבנן
שבת מאי איכא למימר דהתם לא
ועיר ובחו"ל אתה מושיב
מצינו למיפטריה והא היכי קאמר לא
[א] גמ'
כשמואל דאמר שמואל במנאפים משיראו כמנאפים:
היכי דיינו
בכל פלך ופלך] ואי אתה
ח
❖
מושיב בכל עיר ועיר.
היה אדם נהרג (ז) וי"ל דמ"מ קאמר
ואסקינן דרבנן בסנהדרין
שפיר לא היה אדם נהרג משום דלא
הדרן עלך כיצד
העדים
הוו דייני בבועל את
שכיחי כולי האי כי אם ברוצח ועריות
הערוה כשמואל דאמר
מוסף רש"י
במנאפים כיון שיראו
ועוד י"ל דאיכא למימר ראיתם
אלו הן ט הגולין ההורג נפש בשגגה
לסנהדרין שנוהגת
כמנאפין מתחייבין ולא
י היה מעגל
במעגילה ונפלה
שמחלל אינו טריפה דאם הוא טריפה
בארץ ובחוצה לארץ.
בעינן עד דמסהדי
עליו והרגתו היה משלשל בחבית
ונפלה עליו והרגתו היה יורד
א"כ אם תזימן לא יהיו חייבין מיתה
כמכחול בשפופרת. ולית
הלכתא כר' טרפון ור'
בסולם ונפל עליו והרגתו הרי זה גולה אבל אם היה מושך במעגילה
משום דמצו למימר גברא קטילא
עקיבא דהוו אמרין ראיתם
בעינן למיקטל והויא ליה עדות שאי
ונפלה עליו והרגתו היה דולה בחבית ונפסק החבל ונפלה עליו והרגתו
(במדבר לה
טריפה הרג או שלם הרג
כט.) במנאפים משיראו
אתה יכול להזימה:
וא"ת שלם שמא במקום
היה
כמנאפים.
ההכאה נקב הוה כו':
הדרן עלך כיצד העדים
ירושלמי. כתב כל נכסיו
אלו
הן הגולין וכו' היה מעגל במעגילה. בימיהן (ח) שהיו הגגים שוין ולא היו משופעים
כמו שלנו וכשעושים הגג טוחין אותו
לב' בני אדם כאחת
בטיט ורוצים להשוות טיח הגג ולוקחין אבן עגולה ארוכה קצת ויש לו ב' שינים ארוכים ומעגלים אותה על פני כל הגג
והעדים כשרים לזה
ופסולים לזה ר' יוחנן
להשוות' (נמי) והיינו (נמי) מעגילה: משלשל בחבית כו'. קצת קשה אמאי לא קאמר ונפסק החבל ונפל עליו כדקתני בסיפא ונראה לומר
אמר מאחר שפסולין לזה
דנפלה (ט) שנשמט מידו ולכך לא רצה לומר נפסק דאם כן לא אתיין כרבי צ) דאמר לקמן נפסק אינו גולה:
(ב"מ
פסולין לזה וריש לקיש
היה יורד בסולם. יש אומרים דתנא לא זו אף זו קתני לא זו מעגל דודאי יש לחייבו גלות דלמה לא נזהר אלא אף משלשל חבית דשפיר
צא.)
אמר לא כו':
הדרן עלך כיצד העדים
מיזהר שלא
ישבר חביתו אם נפל והרג חייב ועוד דלא זו אלא אף זו יורד בסולם דטפי מיזהר כדי שלא יפול אם הרג חייב:
פ"ב ואלו הן הגולין
פשיטא
ההורג נפש בשגגה כו' עד
זה הכלל כל שכדרך ירידתו גולה שלא כדרך ירידתו אינו גולה. מנא הני מילי. אמר שמואל דאמר קרא ויפל עליו וימות עד שיפיל עליו דרך נפילה: