ט:
אלו
הן
הגולין
פרק
שני מכות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ורבי
מתני'
יהודה ההוא מבעי ליה פרט למתכוין וכו'. (ד) דר' מאיר
מפני שהוא כמועד. כמותרה עליו ועובר על התראה דודאי
לב א
א) ב)
ג)
לדעת הרגו: ויש שונא שאינו גולה. ולא נהרג: כל. הריגה שיכולין לומר
סבר פרט למתכוין וכו' שמעינן משגגה ותרתי שמע מינה
לג ב
ד)
נשמט
אנשמט לא
על הריגה זו שלדעת היתה אינו גולה לפי שחשוד הוא על כך: שלא
וההיא דברייתא דלעיל אתיא כר' יהודה: ע)
ה) ו)
לד ג
לדעת הרג. כשהריגה זו ודאי שלא לדעת שאין אדם יכול לומר עליה
קשיא כאן באוהב כאן בשונא נפסק אנפסק לא קשיא הא רבי הא
ז)
שלשתן ח)
רבנן. וא"ת לרבי היכי משכחת לה שונא
לדעת היתה גולה ובגמ' מפרש לה:
לה ד
ט)
גמ' בלא ראות פרט לסומא. דמשמע
שיגלה דבנשמט אוהב גולה ולא שונא
אשת נביא הוא דתיהדר דלאו נביא לא
ר"י ברבי יהודה
לו ה
ואם בנפסק אפי' אוהב אינו גולה
כאן לא ראה אבל רואה במקום אחר
י)
תיהדר אלא כדאמר ר' שמואל בר נחמני
כ)
ואין פ)זו סברא לומר דלית ליה לרבי
פרט לסומא שאינו רואה בשום מקום:
דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן הכי
לז ו
ל)
פרט למתכוין. כדאמרן לעיל :
דר' שמעון $דהוי רביה ויש לומר דמכל
לח ז
קאמר ליה 1 ועתה השב (את) אשת האיש
לט ח
מ) נ)
להבחין בין שוגג למזיד. שלא יכול
מקום משכחת לה כגון שנפל מן הגג
מכל מקום ודקאמרת הגוי גם צדיק תהרוג
ס)
לומר לא הייתי יודע שאסור: נפסק.
עליו דידוע לכל שלא נפל מדעת
מ ט
הלא הוא אמר לי אחותי היא וגו' נביא הוא
שהרי היה בסכנת מות:
החבל ונפל עליו אין לומר בא לדעת
מא י
ע)
משולשות. שיהא מתחלת
❖
מב כ
וממך למד אכסנאי הוא שבא לעיר על
זה : נשמט. החבל מידו ונפלה עליו
(ה)
כ)
(א)
עסקי אכילה ושתייה שואלין אותו כלום
ארץ ישראל
אינו גולה שיש לומר לדעת עשה:
פ)
לעולם אינו גולה. לא אוהב ולא שונא
עד ראשונה כמו מראשונה לשניה
צ)
שואלין אותו אשתך זו אחותך זו מכאן שבן
א
תורה אור השלם
מתני'
בנפסק אלא בנשמט: מחצלו. הוא
שלחלוקה שוה היה א"י ובאמצע היו
נח נהרג שהיה לו ללמוד ולא למד:
ק)
1. וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת
ערי מקלט וכן יש לפרש ההיא דמגילה
מעגילה שפעמים שטחין במחצלים
ב הסומא אינו גולה דברי רבי יהודה ר' מאיר
הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא
דקאמר נקראת אגרת שאם
שהוא כלי אומנות של בונים ובלע"ז
וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה וְאִם
אומר גולה השונא אינו גולה רבי יוסי אומר
ג
טרואיל"ה: הכי גרסי' נשמט אנשמט
תפרה הכל שלשה חוטין גידין כשרה
אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת
השונא נהרג מפני שהוא כמועד רבי שמעון
תָּמוּת אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר
ובלבד שיהא משולשין ופירושו הוי
לא קשיא הא באוהב הא בשונא נפסק
בראשית כ ז
לָךְ:
אומר יש שונא גולה ויש שונא שאינו גולה
כי הכא שצריך שמתחלת התפירה עד
אנפסק לא קשיא הא רבי והא רבנן.
2. אוֹ בְכָל אֶבֶן אֲשֶׁר
❖
זה הכלל כל שהוא יכול לומר לדעת הרג
יָמוּת בָּהּ בְּלֹא רְאוֹת וַיַּפֵּל
חוט של גידין כמו עד שניה של גידין
(ג) הא דקתני נשמט גולה באוהב דלא
עָלָיו וַיָּמֹת וְהוּא לֹא אוֹיֵב
ומשניה עד שלישית כמו משלישית עד
חשיד דעביד מדעת ודקתני נשמט
אינו גולה ושלא לדעת הרג הרי זה גולה:
לוֹ וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ:
גמ' ת"ר בלא ראות פרט לסומא דברי רבי
אינו גולה בשונא כדקתני בהדיא
סוף התפירה ולא כדברי המפרשים
במדבר לה כג
גליון הש"ס
2
3. וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ
בברייתא יש שונא שאינו גולה ומפרש
משולשות אחד בתחלה ואחד באמצע
יהודה רבי מאיר אומר בלא ראות לרבות את
תוס' ד"ה נשמט וכו'
בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים וְנִדְּחָה
מילתיה נשמט אינו גולה: נפסק אנפסק
ואחד בסוף צ) :
דהוי רביה.
יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ
הסומא מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב
❖
בגלעד
שכיחי רוצחים. פי' ולהכי
לא קשיא הא רבי והא רבנן. הא דקתני
וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ
ואשר יבא את רעהו ביער אפילו סומא
3
וּמָצָא אֶת רֵעֵהוּ וָמֵת
הוצרכנו לערי מקלט (ו)
נפסק גולה אפי' בשונא וכל שכן
הוּא יָנוּס אֶל אַחַת
אתא בלא ראות מעטיה ורבי מאיר בלא
לפי כשהורגים מזיד בלא עדים
באוהב ל)רבנן ואליבא דר' שמעון הוא
הֶעָרִים הָאֵלֶּה וָחָי:
הגהות הב"ח
ראות למעט בבלי דעת למעט הוי מיעוט
הקב"ה מזמנן לפונדק אחד כדאמרי'
דאמר נשמט הברזל מקתו והרג גולה
דברים יט ה
(א) גמ'
4. אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים
אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא
לקמן ק) :
ונפסק החבל דומיא דנשמט הברזל
תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת
מקתו היא שנשאר האגד בידו והא
(ב) שם
והא לרבות ורבי יהודה בבלי דעת פרט למתכוין
שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ
דקתני נפסק אינו גולה רבי היא דאמר
בְּאֶרֶץ כְּנָעַן עָרֵי מִקְלָט
הוא דאתא: ר' יוסי אומר השונא נהרג כו': והא לא אתרו ביה מתניתין רבי
תִּהְיֶינָה: במדבר לה יד
נשמט הברזל מקתו אינו גולה והוא
5. תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ
יוסי בר יהודה היא דתניא רבי יוסי בר יהודה אומר חבר אינו צריך התראה
הדין לחבל הנפסק עד שישמט מחצלו
וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ
לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד: רבי שמעון אומר יש
מידו שאין נשאר בידו כלום דומיא
אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ
(ג) רש"י
שונא גולה וכו': תניא כיצד אמר רבי שמעון יש שונא גולה ויש שונא שאינו
וְהָיָה לָנוּס שָׁמָּה כָּל
דמן העץ המתבקע ולרבי אליבא דר'
פי'
דברים יט ג
רֹצֵחַ:
גולה נפסק גולה נשמט אינו גולה והתניא ר' שמעון אומר לעולם אינו גולה עד
שמעון אין לך שונא גולה. כך מצאתי
(ד) תוס'
6. וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ אֲשֶׁר
ור'
שישמט מחצלו מידו קשיא נפסק אנפסק קשיא נשמט אנשמט (ב) נפסק אנפסק
יָנוּס שָׁמָּה וָחָי אֲשֶׁר יַכֶּה
גירסא בתשובות הגאונים וכן עיקר.
אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת
וגירסת הספרים משובשת היא וטעו
לא קשיא הא באוהב והא בשונא נשמט אנשמט לא קשיא הא רבי והא
וְהוּא לֹא שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל
רבנן: מתני' להיכן גולין לערי מקלט לשלש שבעבר הירדן ולשלש
(ה) ד"ה משולשין
לדמות נשמט החבל לנשמט הברזל ואי
שִׁלְשֹׁם: דברים יט ד
ד
7. וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת
היו ערי
אפשר להעמידה ולפרש נפסק
שבארץ כנען שנאמר את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים
מקלט באמצע ארץ
ה
4
הָרֹצֵחַ מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם
אנפסק לא קשיא הא באוהב הא
ישראל
וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל
תתנו בארץ כנען וגו' עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל ו לא היו שלש
(ו) ד"ה
בשונא דהא על כרחך הא דתני נפסק
עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס
שבעבר הירדן קולטות שנאמר שש ערי מקלט תהיינה עד שיהיו ששתן
הרבה
שָׁמָּה וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת
גולה בשונא מפורשת והיאך תאמר
שכשהורגים
הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח
קולטות כאחת ז ומכוונות להן דרכים מזו לזו שנאמר 5 תכין לך הדרך ושלשת
הא דתני נפסק אינו גולה באוהב
אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ:
❖
וגו' ומוסרין להן שני ת"ח שמא יהרגנו בדרך וידברו אליו רבי מאיר אומר
במדבר לה כה
השתא בשונא גולה באוהב לא כל
ח
8. וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ
(אף) הוא מדבר ע"י עצמו שנאמר וזה דבר הרוצח רבי יוסי בר יהודה
שכן וכי יש לך לומר שגולה בשונא
6
בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי וְאֶת
ואינו גולה באוהב ועוד נשמט אנשמט
אומר ט בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט וב"ד שולחין
שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת
לעזי רש"י
לא קשי' הא רבי והא רבנן היאך תאמר
קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן
ומביאין אותו משם מי שנתחייב מיתה בב"ד הרגוהו ושלא נתחייב
מיתה
בְּהַר יְהוּדָה: יהושע כ ז
טרואיל"א. כף של
הא דתני נשמט אינו גולה רבי היא
❖
9. אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר
אותו
פטרוהו מי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו שנאמר 7 והשיבו
סיידים.
דאמר נשמט אינו גולה אפי' באוהב
העדה אל עיר מקלטו וגו': גמ' תנו רבנן שלש ערים הבדיל
בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָראוּבֵנִי
משה
י
וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי
אם כן אין הטעם מפני שיכול לומר
בעבר הירדן וכנגדן הבדיל יהושע בארץ כנען ומכוונות היו
כמין
וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי:
מוסף רש"י
לדעת מ)נהרג ור' שמעון תלי טעמא
❖
דברים ד מג
בהכי: מתני' עד שלא נבחרו שלש
שתי שורות שבכרם חברון ביהודה כנגד בצר במדבר שכם בהר
שהיה לו ללמוד.
8
9
ולא למד.
אפרים
כנגד רמות בגלעד קדש בהר נפתלי כנגד גולן בבשן ושלשת
שבארץ כנען. היינו כל ארבע עשרה
רבינו חננאל
שכבשו וחלקו ואח"כ הבדילן יהושע:
שיהו
משולשין שיהא מדרום לחברון כמחברון לשכם ומחברון
כ
לא היו שלש. שהבדיל משה בעבר
(ב"ק
הכי קאמר דקאמרת הגוי
לשכם
כמשכם לקדש ומשכם לקדש כמקדש לצפון בעבר הירדן
צב.) השונא.
גם צדיק תהרוג הלא הוא
הירדן קולטות: וידברו אליו. אל גואל
תלת
בארץ ישראל תלת אמר אביי בגלעד שכיחי רוצחים
נהרג מפני
אמר לי אחותי היא נביא
הדם ואומרין לו אל תנהג בו מנהג
שהוא כמועד.
הוא וממך למד. כלומר
דכתיב
בלא ראות.
שופכי דמים בשגגה בא מעשה לידו:
כיון שראה אותך שואלו
(לעיל ו:)
על עסקי אשתו נתיירא
בתחלה. כלומר תחלת משפט כל הרוצחים נ) ואפילו מזידין ויליף טעמא בסיפרא דבי רב מוארב לו וגו' ונס אל אחת וגו': גמ' ומכוונות
שלא תהרגנו ולפיכך אמר
היו. אלו נגד אלו בשתי שורות כמו שתי שורות שבכרם: ושלשת את גבול ארצך וגו' שיהו משולשות. כלומר שמתחלקת
(ב"ק פו:) פרט לסומא.
לך אחותי היא מיכן
לבן נח שנהרג שהיה לו
הארץ חלקות רחבה של ארץ ישראל לארבעת רבעים כמו שמפרש והולך שיהא מדרומה שבארץ ישראל לחברון כמחברון לשכם כו':
ס)
ללמוד ולא למד: הסומא
בעבר הירדן תלת כו'. בתמיה. בנחלת שני שבטים שלש כמו בנחלת עשרה שבטים: בגלעד. שהוא בעבר הירדן שכיחי רוצחים:
אינו גולה כו'. ת"ר בלא
עוקבין
ראות מכלל שיכול לראות
פרט לסומא שאינו גולה
דברי ר' יהודה. ר' מאיר אומר בלא ראות למעט הסומא בבלי דעת למעט הסומא הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות אפי' סומא גולה. השונא אינו גולה. ר' יוסי אומר השונא
(נדרים פז:)
(אינו) נהרג מפני שהוא כמועד. וכר' יוסי בר יהודה דתני חבר אינו צריך התראה לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד והאי כיון דשונא הוא ודאי מזיד הוא. תניא כיצד א"ר שמעון
אלא להבחין.
יש שונא גולה כגון שנפסק. אבל נשמט אינו גולה דכיון שהוא שונא במזיד שמט. איני והתניא ר' שמעון אומר לעולם אינו גולה עד שישמט מחצלו מידו ושנינן לא קשיא הא דתני נשמט אינו
גולה כרבי דתני נשמט הברזל מקתו והרג רבי אומר אינו גולה והא דתנא גולה כרבנן דאמרי גולה להיכן גולין לערי מקלט לשלש שבעבר הירדן ושלש שבארץ כנען: ת"ר שלש ערים הבדיל
(סנהדרין ח:)
משה בעבר הירדן וכנגדן הבדיל יהושע בארץ כנען.
ומכוונות היו חברון ביהודה
כנגד בצר
במדבר כו'. ושלשת שתהיינה משולשות מדרום לחברון כמחברון
לשכם כו'. אמר אביי
בגלעד שכיחי רצחנים