ט:
אלו
הן
הגולין
פרק
שני מכות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ורבי
מתני'
יהודה ההוא מבעי ליה פרט למתכוין וכו'. (ד) דר' מאיר
מפני שהוא כמועד. כמותרה עליו ועובר על התראה דודאי
לב א מיי' פ"י מהל'
א) ב"ק צב., ב) לעיל ו:,
ג) ב"ק פו: נדרים פז:,
מלכים הלכה א:
לדעת הרגו: ויש שונא שאינו גולה. ולא נהרג: כל. הריגה שיכולין לומר
סבר פרט למתכוין וכו' שמעינן משגגה ותרתי שמע מינה
לג ב מיי' פ"ו מהל' רוצח
ד) [יומא מג. וש"נ],
נשמט
אנשמט לא
על הריגה זו שלדעת היתה אינו גולה לפי שחשוד הוא על כך: שלא
וההיא דברייתא דלעיל אתיא כר' יהודה: ע)
ה) [לעיל ז:], ו) סנהדרין ח:
הל' יד סמג עשין עה:
לד ג מיי' שם הל' י
לדעת הרג. כשהריגה זו ודאי שלא לדעת שאין אדם יכול לומר עליה
קשיא כאן באוהב כאן בשונא נפסק אנפסק לא קשיא הא רבי הא
מא. עב: לעיל ו:, ז) [גיר'
ירושלמי שלשתן], ח) [ע'
סמג שם:
רבנן. וא"ת לרבי היכי משכחת לה שונא
לדעת היתה גולה ובגמ' מפרש לה:
לה ד מיי' שם פ"ה הל'
תוי"ט], ט) (בסדר המשנה
גמ' בלא ראות פרט לסומא. דמשמע
שיגלה דבנשמט אוהב גולה ולא שונא
אשת נביא הוא דתיהדר דלאו נביא לא
א)
א סמג שם:
ר"י ברבי יהודה),
לו ה מיי' שם פ"ח הל'
ואם בנפסק אפי' אוהב אינו גולה
כאן לא ראה אבל רואה במקום אחר
י) [תוספת' פ"ב],
תיהדר אלא כדאמר ר' שמואל בר נחמני
כ) [בס"א: אין לומר בזו
ב סמג עשין עו:
ואין פ)זו סברא לומר דלית ליה לרבי
פרט לסומא שאינו רואה בשום מקום:
דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן הכי
לז ו מיי' שם הל' ג:
לדעת עשה], ל) דרבנן דר"ש
פרט למתכוין. כדאמרן לעיל (דף ז:):
דר' שמעון $דהוי רביה ויש לומר דמכל
לח ז מיי' שם הל' ה:
היא דאמרו נשמט כו' רש"ל,
קאמר ליה 1 ועתה השב (את) אשת האיש
לט ח מיי' שם פ"ה
מ) [בס"א הרג], נ) [בס"א
להבחין בין שוגג למזיד. שלא יכול
מקום משכחת לה כגון שנפל מן הגג
מכל מקום ודקאמרת הגוי גם צדיק תהרוג
נוסף: לגלות], ס) [בס"א
הלכה ח:
לומר לא הייתי יודע שאסור: נפסק.
עליו דידוע לכל שלא נפל מדעת
מ ט מיי' שם פ"ה הל' ז:
כלומר שתשלשלם בחלוקת
הלא הוא אמר לי אחותי היא וגו' נביא הוא
שהרי היה בסכנת מות:
החבל ונפל עליו אין לומר בא לדעת
מא י מיי' שם פ"ח הל' ב:
הארץ חולקין], ע) לפי
משולשות. שיהא מתחלת
❖
מב כ מיי' שם הלכה ז:
וממך למד אכסנאי הוא שבא לעיר על
גירסת תוספות לא גרסי'
זה : נשמט. החבל מידו ונפלה עליו
(ה)
כ)
(א)
בברייתא ר"ש. מהרש"א
עסקי אכילה ושתייה שואלין אותו כלום
ארץ ישראל
אינו גולה שיש לומר לדעת עשה:
ומהר"ם, פ) [עי' מהרש"א
לעולם אינו גולה. לא אוהב ולא שונא
עד ראשונה כמו מראשונה לשניה
ומהר"ם], צ) [וע"ע תוספות
שואלין אותו אשתך זו אחותך זו מכאן שבן
א
תורה אור השלם
בכורות לט. ד"ה שיהיו],
מתני'
בנפסק אלא בנשמט: מחצלו. הוא
שלחלוקה שוה היה א"י ובאמצע היו
נח נהרג שהיה לו ללמוד ולא למד:
ק) [והרמב"ן בפי' החומש
1. וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת
ערי מקלט וכן יש לפרש ההיא דמגילה
מעגילה שפעמים שטחין במחצלים
ב הסומא אינו גולה דברי רבי יהודה ר' מאיר
כתב בזה"ל ואע"פ שאין
הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא
(דף יט. ושם) דקאמר נקראת אגרת שאם
שהוא כלי אומנות של בונים ובלע"ז
המקלט אלא בשוגגין היו
וְיִתְפַּלֵּל בַּעַדְךָ וֶחְיֵה וְאִם
אומר גולה השונא אינו גולה רבי יוסי אומר
ב)
ג
שופכים דמים במרמה
טרואיל"ה: הכי גרסי' נשמט אנשמט
תפרה הכל שלשה חוטין גידין כשרה
אֵינְךָ מֵשִׁיב דַּע כִּי מוֹת
ומראין עצמן כשוגגין
השונא נהרג מפני שהוא כמועד רבי שמעון
תָּמוּת אַתָּה וְכָל אֲשֶׁר
ובלבד שיהא משולשין ופירושו הוי
לא קשיא הא באוהב הא בשונא נפסק
והוצרך להרבות להם ערי
בראשית כ ז
לָךְ:
אומר יש שונא גולה ויש שונא שאינו גולה
כי הכא שצריך שמתחלת התפירה עד
אנפסק לא קשיא הא רבי והא רבנן.
2. אוֹ בְכָל אֶבֶן אֲשֶׁר
מקלט לקלוט את כולן שלא
❖
נודע מי המזיד וכו'],
זה הכלל כל שהוא יכול לומר לדעת הרג
יָמוּת בָּהּ בְּלֹא רְאוֹת וַיַּפֵּל
חוט של גידין כמו עד שניה של גידין
(ג) הא דקתני נשמט גולה באוהב דלא
עָלָיו וַיָּמֹת וְהוּא לֹא אוֹיֵב
ומשניה עד שלישית כמו משלישית עד
חשיד דעביד מדעת ודקתני נשמט
אינו גולה ושלא לדעת הרג הרי זה גולה:
לוֹ וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ:
גמ' ת"ר בלא ראות פרט לסומא דברי רבי
אינו גולה בשונא כדקתני בהדיא
סוף התפירה ולא כדברי המפרשים
במדבר לה כג
גליון הש"ס
ג)
2
3. וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ
בברייתא יש שונא שאינו גולה ומפרש
משולשות אחד בתחלה ואחד באמצע
יהודה רבי מאיר אומר בלא ראות לרבות את
תוס' ד"ה נשמט וכו'
בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים וְנִדְּחָה
מילתיה נשמט אינו גולה: נפסק אנפסק
ואחד בסוף צ) :
דהוי רביה. כדאיתא שבת
יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ
הסומא מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב
❖
בגלעד
שכיחי רוצחים. פי' ולהכי
לא קשיא הא רבי והא רבנן. הא דקתני
דף קמז ע"ב:
וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ
ואשר יבא את רעהו ביער אפילו סומא
3
וּמָצָא אֶת רֵעֵהוּ וָמֵת
הוצרכנו לערי מקלט (ו)
נפסק גולה אפי' בשונא וכל שכן
הוּא יָנוּס אֶל אַחַת
אתא בלא ראות מעטיה ורבי מאיר בלא
לפי כשהורגים מזיד בלא עדים
באוהב ל)רבנן ואליבא דר' שמעון הוא
הֶעָרִים הָאֵלֶּה וָחָי:
הגהות הב"ח
ראות למעט בבלי דעת למעט הוי מיעוט
הקב"ה מזמנן לפונדק אחד כדאמרי'
דאמר נשמט הברזל מקתו והרג גולה
דברים יט ה
(א) גמ' אכסנאי שבא לעיר
4. אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים
אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא
לקמן (דף י:) ק) :
ונפסק החבל דומיא דנשמט הברזל
ד)
כצ"ל ותיבת הוא נמחק:
תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת
מקתו היא שנשאר האגד בידו והא
(ב) שם קשיא נשמט
והא לרבות ורבי יהודה בבלי דעת ה) פרט למתכוין
שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ
אנשמט (נפסק אנפסק וכו'
דקתני נפסק אינו גולה רבי היא דאמר
בְּאֶרֶץ כְּנָעַן עָרֵי מִקְלָט
הוא דאתא: ר' יוסי אומר השונא נהרג כו': והא לא אתרו ביה מתניתין רבי
והא רבנן) תא"מ ונ"ב ס"א
תִּהְיֶינָה: במדבר לה יד
נשמט הברזל מקתו אינו גולה והוא
5. תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ
נשמט אנשמט ל"ק הא
יוסי בר יהודה היא דתניא ו) רבי יוסי בר יהודה אומר חבר אינו צריך התראה
הדין לחבל הנפסק עד שישמט מחצלו
באוהב והא בשונא נפסק
וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ
לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד: רבי שמעון אומר יש
אנפסק ל"ק הא רבי והא
מידו שאין נשאר בידו כלום דומיא
אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ
רבנן: (ג) רש"י ד"ה הכי
שונא גולה וכו': תניא כיצד אמר רבי שמעון יש שונא גולה ויש שונא שאינו
וְהָיָה לָנוּס שָׁמָּה כָּל
דמן העץ המתבקע ולרבי אליבא דר'
גרסי' וכו' והא רבנן פי'
דברים יט ג
רֹצֵחַ:
גולה נפסק גולה נשמט אינו גולה והתניא ר' שמעון אומר לעולם אינו גולה עד
שמעון אין לך שונא גולה. כך מצאתי
הא דקתני: (ד) תוס' ד"ה
6. וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ אֲשֶׁר
ור' יהודה וכו' ור' מאיר
שישמט מחצלו מידו קשיא נפסק אנפסק קשיא נשמט אנשמט (ב) נפסק אנפסק
יָנוּס שָׁמָּה וָחָי אֲשֶׁר יַכֶּה
גירסא בתשובות הגאונים וכן עיקר.
סבר פרט למתכוין שמעינן
אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת
וגירסת הספרים משובשת היא וטעו
לא קשיא הא באוהב והא בשונא נשמט אנשמט לא קשיא הא רבי והא
כצ"ל ותיבת וכו' נמחק:
וְהוּא לֹא שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל
רבנן: מתני' להיכן גולין לערי מקלט לשלש שבעבר הירדן ולשלש
(ה) ד"ה משולשין וכו'
לדמות נשמט החבל לנשמט הברזל ואי
שִׁלְשֹׁם: דברים יט ד
ד
7. וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת
שלחלוקה שוה היו ערי
אפשר להעמידה ולפרש נפסק
שבארץ כנען שנאמר את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים
מקלט באמצע ארץ
ה
4
הָרֹצֵחַ מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם
אנפסק לא קשיא הא באוהב הא
ישראל וכן יש לפרש:
וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל
תתנו בארץ כנען וגו' עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל ו לא היו שלש
(ו) ד"ה בגלעד וכו' לערי
בשונא דהא על כרחך הא דתני נפסק
עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס
שבעבר הירדן קולטות שנאמר שש ערי מקלט תהיינה עד שיהיו ששתן
מקלט הרבה לפי
ז)
שָׁמָּה וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת
גולה בשונא מפורשת והיאך תאמר
שכשהורגים מזיד בלא
הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח
קולטות כאחת ז ומכוונות להן דרכים מזו לזו שנאמר 5 תכין לך הדרך ושלשת
הא דתני נפסק אינו גולה באוהב
עדים. נ"ב ומ"מ איכא
אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ:
❖
וגו' ומוסרין להן שני ת"ח שמא יהרגנו בדרך וידברו אליו רבי מאיר אומר
שוגגין הרבה בגלעד:
במדבר לה כה
השתא בשונא גולה באוהב לא כל
ח
8. וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ
(אף) הוא מדבר ע"י עצמו שנאמר וזה דבר הרוצח רבי יוסי בר יהודה
שכן וכי יש לך לומר שגולה בשונא
ח)
ט)
6
בַּגָּלִיל בְּהַר נַפְתָּלִי וְאֶת
ואינו גולה באוהב ועוד נשמט אנשמט
אומר ט בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט וב"ד שולחין
שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרָיִם וְאֶת
לעזי רש"י
לא קשי' הא רבי והא רבנן היאך תאמר
קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן
ומביאין אותו משם מי שנתחייב מיתה בב"ד הרגוהו ושלא נתחייב
מיתה
בְּהַר יְהוּדָה: יהושע כ ז
טרואיל"א. כף של
הא דתני נשמט אינו גולה רבי היא
❖
9. אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר
אותו
פטרוהו מי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו שנאמר 7 והשיבו
סיידים.
דאמר נשמט אינו גולה אפי' באוהב
העדה אל עיר מקלטו וגו': גמ' תנו רבנן שלש ערים הבדיל
בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָראוּבֵנִי
משה
י) י
וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי
אם כן אין הטעם מפני שיכול לומר
בעבר הירדן וכנגדן הבדיל יהושע בארץ כנען ומכוונות היו
כמין
וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי:
מוסף רש"י
לדעת מ)נהרג ור' שמעון תלי טעמא
❖
דברים ד מג
בהכי: מתני' עד שלא נבחרו שלש
שתי שורות שבכרם חברון ביהודה כנגד בצר במדבר שכם בהר
שהיה לו ללמוד. דרך
8
9
ארץ, ולא למד. מדקאמר
אפרים
כנגד רמות בגלעד קדש בהר נפתלי כנגד גולן בבשן ושלשת
שבארץ כנען. היינו כל ארבע עשרה
ליה רחמנא נביא הוא,
רבינו חננאל
שכבשו וחלקו ואח"כ הבדילן יהושע:
שיהו
משולשין שיהא מדרום לחברון כמחברון לשכם ומחברון
דמשמע אין ממש בדבריך
כ
לא היו שלש. שהבדיל משה בעבר
וראוי אתה ליהרג (ב"ק
הכי קאמר דקאמרת הגוי
לשכם
כמשכם לקדש ומשכם לקדש כמקדש לצפון בעבר הירדן
צב.). השונא. שאמר
גם צדיק תהרוג הלא הוא
הירדן קולטות: וידברו אליו. אל גואל
תלת
בארץ ישראל תלת אמר אביי בגלעד שכיחי רוצחים
בשוגג הרגתי, נהרג מפני
אמר לי אחותי היא נביא
הדם ואומרין לו אל תנהג בו מנהג
שהוא כמועד. ומותרה
הוא וממך למד. כלומר
דכתיב
. בלא ראות.
שופכי דמים בשגגה בא מעשה לידו:
כיון שראה אותך שואלו
(לעיל ו:)
משמע שהוא רואה במקום
על עסקי אשתו נתיירא
בתחלה. כלומר תחלת משפט כל הרוצחים נ) ואפילו מזידין ויליף טעמא בסיפרא דבי רב מוארב לו וגו' ונס אל אחת וגו': גמ' ומכוונות
אחר וכאן היה בלא ראות
שלא תהרגנו ולפיכך אמר
היו. אלו נגד אלו בשתי שורות כמו שתי שורות שבכרם: ושלשת את גבול ארצך וגו' שיהו משולשות. כלומר שמתחלקת
(ב"ק פו:). פרט לסומא.
לך אחותי היא מיכן
שהרג בשוגג שאינו גולה,
לבן נח שנהרג שהיה לו
הארץ חלקות רחבה של ארץ ישראל לארבעת רבעים כמו שמפרש והולך שיהא מדרומה שבארץ ישראל לחברון כמחברון לשכם כו':
ס)
והכי קאמר בלא ראות זה
ללמוד ולא למד: הסומא
בעבר הירדן תלת כו'. בתמיה. בנחלת שני שבטים שלש כמו בנחלת עשרה שבטים: בגלעד. שהוא בעבר הירדן שכיחי רוצחים:
שהרגו לא ראהו דאילו
אינו גולה כו'. ת"ר בלא
עוקבין ראהו לא היה הורגו, מכלל
ראות מכלל שיכול לראות
דיש סיפק בידו לראות,
פרט לסומא שאינו גולה
פרט לסומא דאינו רואה
דברי ר' יהודה. ר' מאיר אומר בלא ראות למעט הסומא בבלי דעת למעט הסומא הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות אפי' סומא גולה. השונא אינו גולה. ר' יוסי אומר השונא
דאינו גולה (נדרים פז:).
(אינו) נהרג מפני שהוא כמועד. וכר' יוסי בר יהודה דתני חבר אינו צריך התראה לפי שלא ניתנה התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד והאי כיון דשונא הוא ודאי מזיד הוא. תניא כיצד א"ר שמעון
אלא להבחין. שלא יכול
יש שונא גולה כגון שנפסק. אבל נשמט אינו גולה דכיון שהוא שונא במזיד שמט. איני והתניא ר' שמעון אומר לעולם אינו גולה עד שישמט מחצלו מידו ושנינן לא קשיא הא דתני נשמט אינו
לומר סבור הייתי שמותר
גולה כרבי דתני נשמט הברזל מקתו והרג רבי אומר אינו גולה והא דתנא גולה כרבנן דאמרי גולה א): להיכן גולין לערי מקלט לשלש שבעבר הירדן ושלש שבארץ כנען: ת"ר שלש ערים הבדיל
(סנהדרין ח:).
משה בעבר הירדן וכנגדן הבדיל יהושע בארץ כנען.
ומכוונות היו חברון ביהודה
כנגד בצר
במדבר כו'. ושלשת שתהיינה משולשות מדרום לחברון כמחברון
לשכם כו'. אמר אביי
בגלעד שכיחי רצחנים
א) פירוש זה דחאוהו הראשונים. עי' רש"י רמב"ן וריטב"א: