אלו הן הגולין
פרק שני מכות
י.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
עוקבין. אורבין: מהאי גיסא ומהאי גיסא דמרחקי. חברון וקדש
שם זיין ויהרוג שאם יביא כלי זיין ממקומו ירגישו בו: וכלי מצודה.
מג
א
א) ב)
הואי, ג)
אף בהם הורגין חיות: מאי קרא. דמתקנינן להו לרוצחין דבר שצריכין
רחוקות מגבולי הארץ שני רביעי הארץ וההורג בסוף הגבול צריך
ע)
לנוס רביע הארץ: ומ"ש מציעאי דמקרבי. ההורג בין חברון לשכם
לו: לתלמיד שאינו הגון. שלא יביאוהו עונותיו לידי הריגה בשוגג
מד
ב ג
פרוורהא
ובין שכם לקדש קרוב למקלט מיכן ומיכן: בין לדעת בין שלא
שאינו מצוי אלא ברשעים: לימנות
ויגלה דאמרי' לקמן
מה ד
לדעת. בין שברח שם לדעת קליטה
בהצלה תחלה. שפתח הכתוב בו
בערי מקלט תחלה: הזרח שמש
בין [שלא] ברח שם (שלא) לדעת
דכתיב גלעד קרית פועלי און עקובה מדם
מו ה
ד) ה)
1
לרוצחים. להכין להם חיותם כגון הנך
[קליטה] שלא היה יודע שהיא קולטת:
ו)
מאי עקובה מדם א"ר אלעזר שהיו עוקבין
ז) א"ר זירא,
פרוודהא. כפרים וחצרים הסמוכות
מילי דלעיל: הזרחת שמש לרוצחים.
להרוג נפשות ומאי שנא מהאי גיסא ומהאי
ח)
בהבדלה זו ויפה עשית: ללמד
לה ונקראות על שמה נתנו לכלב:
מז ו
ט)
גיסא דמרחקי ומאי שנא מציעאי דמקרבי
י) כ)
וערי מבצר. כרכים גדולים שהיו
בהמון. לדרוש ברבים: שכל תבואה
❖
אמר אביי בשכם נמי שכיחי רוצחים דכתיב
ז
ל)
בנחלת נפתלי הצדים צר וגו': ערים
שלו. שבקי במקרא במשנה ובהלכות
ישראל מ)
2 וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו
הללו. ערי מקלט: טירין קטנים.
ובאגדות: ורבנן ואיתימא רב מרי
נ)
שכמה וגו' מאי חבר כהנים א"ר אלעזר שהיו
ס) ע)
לפי שאין מזונות מצויין שם: ולא
אמרי מי אוהב בהמון וגו' האוהב ת"ח
גליון הש"ס
❖
כרכים גדולים. שהכל נקבצים שם
לו תבואה. התורה מחזרת עליו ועל
מתחברין להרוג נפשות ככהנים הללו
גמ' כי הא דרב חסדא.
תמיד ויהא רגל גואל הדם מצויה שם
זרעו כדאמרינן בעלמא
שמתחברין לחלוק תרומות בבית הגרנות
רש"י ד"ה רב אשי וכו'
ויארוב לו: כגון סליקום. עיר מבצר
האי מאן דרחים רבנן הויין
תורה אור השלם
ותו ליכא והא כתיב ועליהם תתנו ארבעים
3
גרסי' ללמוד.
ליה בנין רבנן: [יהבו רבנן עינייהו
ויש כפר סמוך הנקרא אקרא דסליקום
1. גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן
ושתים עיר אמר אביי א הללו (א) קולטות בין
ברבה. שהיה אוהב תלמידי חכמים
כך קדש העיר מבצר ועיר בינוני
עֲקֻבָּה מִדָּם: הושע ו ח
לדעת בין שלא לדעת הללו לדעת קולטות
2. וּכְחַכֵּי אִישׁ גְּדוּדִים
סמוכה לה הנקראת על שמה: ואם
ביותר והיו לו בנים ת"ח]: רב אשי
שלא לדעת אינן קולטות וחברון עיר מקלט
חֶבֶר כֹּהֲנִים דֶּרֶךְ יְרַצְּחוּ
אין שם מים. כשנפלו בגורל בימי
אמר כו'. בדרב אשי $ גרסי' ללמוד
שֶׁכְמָה כִּי זִמָּה עָשׂוּ:
הוא והכתיב ויתנו לכלב את חברון כאשר
❖
בדרבינא גרסי' ללמד: ללמוד בהמון.
יהושע ללוים הביאו להם אמות מים
4
הושע ו ט
3. וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר
דבר משה אמר אביי פרוודהא דכתיב 5ואת
עם חברים רבים: נואלו שרי צוען
אחרי כן מן הנהרות הרחוקים: במקום
תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אֵת שֵׁשׁ עָרֵי
שווקים. שימצאו מזונות לקנות:
(ב) נשאו שרי נוף. אלמא הנואל נשא
שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה
הַמִּקְלָט אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לָנֻס
הגהות הב"ח
במקום אוכלוסין. שיהו כפרים
לחטוא: ללמד בהמון. מרבה תלמידים:
שָׁמָּה הָרֹצֵחַ וַעֲלֵיהֶם
וקדש עיר מקלט הואי והכתיב וערי מבצר
6
(א) גמ'
תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם
לו תבואה. לפי שעל ידיהם ירבה
ויישוב סמוכים להם
שלא
יבואו
הצדים צר וחמת רקת וכנרת [וגו'] וקדש
במדבר לה ו
עִיר:
הפלפול ונותן לב לתרץ קושיותיהם:
גואלי הדם מרובים על
העיר
בחיל:
(ב) רש"י
4. וַיִּתְּנוּ לְכָלֵב אֶת
ואדרעי ועין חצור ותניא ערים הללו אין
כלי זיין. שלא יקנה גואל הדם
בשעריך. בשביל שעריך: מאלף
חֶבְרוֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה
❖
עושין אותן לא טירין קטנים ולא כרכים
וַיּוֹרֶשׁ מִשָּׁם אֶת שְׁלֹשָׁה
עולות כו'. מקרא כתוב אלף עולות
בְּנֵי הָעֲנָק: שופטים א כ
גדולים אלא עיירות בינוניות אמר רב יוסף
יעלה שלמה וגו' :
5. וְאֶת שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת
תרתי קדש הואי אמר רב אשי כגון סליקום ואקרא דסליקום גופא ערים הללו
מקלט
חֲצֵרֶיהָ נָתְנוּ לְכָלֵב בֶּן
ב
מוסף רש"י
יְפֻנֶּה בַּאֲחֻזָּתוֹ:
אין עושין אותן לא טירין קטנים ולא כרכין גדולים אלא עיירות בינוניות ואין מושיבין אותן אלא במקום מים
וחברון עיר מקלט
יהושע כא יב
ואם אין שם מים מביאין להם מים ואין מושיבין אותן אלא במקום שווקים ואין מושיבין אותן אלא במקום
6. וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים
הוא.
צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת:
אוכלוסין נתמעטו אוכלוסיהן מוסיפין עליהן נתמעטו דיוריהן מביאין להם כהנים לוים וישראלים ואין מוכרין בהן
וַאֲדָמָה וְהָרָמָה וְחָצוֹר:
לא כלי זיין ולא כלי מצודה דברי רבי נחמיה וחכמים מתירין ג ושוין שאין פורסין בתוכן מצודות ואין מפשילין
וְקֶדֶשׁ וְאֶדְרֶעִי וְעֵין
(רשב"ם ב"ב קכב:)
חָצוֹר: יהושע יט לה-לז
לתוכן חבלים כדי שלא תהא רגל גואל הדם מצויה שם א"ר יצחק מאי קרא ונס אל אחת מן הערים האל וחי
7
7. לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ אֲשֶׁר
פרוודהא.
עביד ליה מידי דתהוי ליה חיותא תנא ד תלמיד שגלה מגלין רבו עמו שנאמר וחי עביד ליה מידי דתהוי ליה
יִרְצַח אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי
(שם) ערים הללו.
דַעַת וְהוּא לֹא שֹׂנֵא לוֹ
חיותא אמר ר' זעירא מכאן שלא ישנה אדם לתלמיד שאינו הגון א"ר יוחנן הרב שגלה מגלין ישיבתו עמו
ה
ו
(ערכין לג:)
מִתְּמֹל שִׁלְשׁוֹם וְנָס אֶל
לא טירין קטנים.
איני והא א"ר יוחנן מנין לדברי תורה שהן קולטין שנאמר 8 את בצר במדבר וגו' [וכתיב בתריה]
אַחַת מִן הֶעָרִים הָאֵל
דברים ד מב
וָחָי:
וזאת התורה לא קשיא הא בעידנא דעסיק בה הא בעידנא דלא עסיק בה ואי בעית אימא מאי קולטין
8. אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר
9
(שם) ולא
בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָראוּבֵנִי
ממלאך המות $כי הא דרב חסדא הוה יתיב וגריס בבי רב ולא הוה קא יכול שליחא [דמלאכא דמותא] למיקרב
כרכים גדולים.
וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי
לגביה דלא הוה שתיק פומיה מגירסא סליק ויתיב אארזא דבי רב פקע ארזא ושתיק ויכיל ליה א"ר תנחום בר
וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי:
דברים ד מג
חנילאי מפני מה זכה ראובן לימנות בהצלה תחלה מפני שהוא פתח בהצלה תחלה שנאמר 01 וישמע ראובן
9. וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר
ויצילהו מידם דרש רבי שמלאי מאי דכתיב אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה [שמש] אמר לו
שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי
11
(שם) אלא עיירות
יִשְׂרָאֵל: דברים ד מד
הקב"ה למשה הזרח שמש לרוצחים איכא דאמרי א"ל הזרחת שמש לרוצחים דרש רבי סימאי מאי דכתיב
01. וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן
בינוניות.
אוהב כסף לא ישבע כסף ומי אוהב בהמון לא תבואה אוהב כסף לא ישבע כסף זה משה רבינו שהיה יודע
(שם) אוהב כסף לא
וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא
21
ישבע כסף.
נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ:
שאין שלש ערים שבעבר הירדן קולטות עד שלא נבחרו שלש בארץ כנען ואמר מצוה שבאה לידי אקיימנה
ז
בראשית לז כא
(קהלת ה ט)
11. אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה
מי שיכול להשמיע כל
ומי אוהב בהמון לא תבואה למי נאה ללמד בהמון מי שכל תבואה שלו והיינו דא"ר אלעזר מאי דכתיב
תהילתו.
שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן
מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו למי נאה (ללמד) [למלל] גבורות ה' מי שיכול להשמיע כל תהלתו
31
מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ:
ורבנן ואיתימא רבה בר מרי אמר מי אוהב בהמון לו תבואה כל האוהב (למלמד) בהמון לו תבואה יהבו
דברים ד מא
21. אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע
(מגילה
ביה רבנן עינייהו ברבא בריה דרבה (סימן אשי ללמוד רבינא ללמד) רב אשי אמר כל האוהב ללמוד בהמון
יח.) אשר נואלנו.
כֶּסֶף וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא
(תענית
לו תבואה והיינו דא"ר יוסי בר' חנינא מאי דכתיב 41 חרב אל הבדים ונואלו חרב על צוארי שונאיהם של
תְבוּאָה גַּם זֶה הָבֶל:
ז.) שחוטאין.
קהלת ה ט
ת"ח שיושבין ועוסקין בתורה בד בבד ולא עוד אלא שמטפשין כתיב הכא ונואלו וכתיב התם אשר נואלנו
31. מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ
(שם) כי
51
טוב יום בחצריך.
ולא עוד אלא שחוטאין שנאמר ואשר חטאנו ואיבעית אימא מהכא 61 נואלו שרי צוען רבינא אמר כל
יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ:
תהלים קו ב
האוהב ללמד בהמון לו תבואה והיינו דאמר רבי הרבה תורה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מהם ומתלמידי
41. חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים
וְנֹאָלוּ חֶרֶב אֶל גִּבּוֹרֶיהָ
יותר מכולן א"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב 71 עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם מי גרם לרגלינו שיעמדו
ירמיהו נ לו
וָחָתּוּ:
במלחמה שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה וא"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב שיר המעלות לדוד
51. וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל
81
מֹשֶׁה בִּי אֲדֹנִי אַל נָא
שמחתי באומרים לי בית ה' נלך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע שמעתי בני אדם שהיו
❖
(שבת ל.)
תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר
אומרים מתי ימות זקן זה ויבא שלמה בנו ויבנה בית הבחירה ונעלה לרגל ושמחתי אמר לו
נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ:
במדבר יב יא
הקב"ה 91 כי טוב יום בחצריך מאלף טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה לפני מאלף עולות שעתיד
61. נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן
רבינו חננאל
שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח: ומכוונות
להם דרכים וכו': תניא ר' אליעזר בן יעקב אומר
נִשְּׁאוּ שָׂרֵי נֹף הִתְעוּ אֶת
שנאמר גלעד קרית
מִצְרַיִם פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ:
מקלט פועלי און עקובה מדם.
ישעיהו יט יג
71. עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָ ם: תהלים קכב ב 81. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְיָ נֵלֵךְ: א"ר אלעזר שהיו עוקבים להרוג נפשות. ובשכם נמי שכיחי רצחנים שנאמר דרך ירצחו שכמה. חבר כהנים
תהלים קכב א 91. כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאָלֶף בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהַי מִדּוּר בְּאָה¢ לֵי רֶשַׁע: תהלים פד יא
שהיו מתחברים גדודים להרוג כחבורת כהנים על הגרנות בחילוק תרומה. ואסיק' אלו שש ערי מקלט קולטות
לדעת ושלא לדעת והאי דכתיב ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר אינן קולטות אלא לדעת. חברון היתה עיר
מקלט ושדה העיר וחצריה נתנו לכלב. וקדש עיר מקלט הואי והכתיב וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת [וגו'] וקדש ואדרעי. ושנינן תרתי קדש הוו. ואין עושין בערי מקלט דברים שגורמין להיות רגלו של גואל
הדם מצויה שם. תנא תלמיד שגלה מגלין רבו עמו שנאמר וחי עביד ליה מידי דתיהוי ליה חיותא. א"ר זירא מיכן שלא ישנה אדם לתלמיד שאינו הגון. א"ר יוחנן הרב שגלה מגלין ישיבתו עמו. איני שרב גולה והאמר
ר' יוחנן מנין לדברי תורה שקולטין שנאמר את בצר במדבר וכתיב וזאת התורה. ופרקינן קולטין ממלאך המות בעדנא דעסק בה כדרב חסדא דהוה גריס יתיב בבי רב ולא הוה יכול שליחא למיקרב גביה דלא הוה
שתיק פומיה מגרסא. סליק יתיב אארזא דבי רב פקע ארזא ושתיק ויכיל ליה: אוהב כסף לא ישבע כסף זה מרע"ה שהיה אוהב המצות ולא היה שבע מהן. ומי אוהב בהמון לא תבואה. למי נאה להלן בהמון מי
שכל תבואה שלו והיינו דא"ר אלעזר מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו למי נאה למלל גבורות ה' מי שיכול להשמיע כל תהלתו. יהבו ביה רבנן עינייהו ברבה בריה דרבא ירושלמי (סוף פירקין) ה' דברים היה הבית
האחרון חסר מן הראשון שנאמר ואכבד. ה' חסר. אלו ה' דברים שהיה הבית האחרון חסר מן הראשון. ואלו הן. אש. וארון. ואורים ותומים. ושמן המשחה. ורוח הקדש. אמר אביי ת"ח צריך לפרסם עצמו. היך בר נש
דחכם חדא מכילא ואזל לאתר ואינון מוקרין ליה דהוא חכם תרתי מכילי צריך למימר לון חדא מכילא אנא חכים: רב אשי אמר כל אוהב ללמוד בהמון (לא) [לו] תבואה. כרבי יוסי בר חנינא דאמר חרב (על) [אל]
הבדים וגואלו. חרב על צוארי ת"ח שיושבין ועוסקין בתורה בד
בבד ולא עוד כו'. רבינא אמר כל (האומר) [האוהב] ללמד בהמון (לא) [לו] תבואה. והיינו דאמר רבי הרבה תורה למדתי מרבותי ומחברי יותר מהן ומתלמידי
יותר מכולן: עומדות
היו רגלינו בשעריך ירושלים
מי גרם
להיות עומדות רגלינו במלחמה שערי ירושלים שהיו מצויינים בהלכה. וכן אמר הקב"ה לדוד טוב לי יום שאתה מתעסק
בתורה בחצריך מאלף