אלו הן הגולין פרק שני
מכות
יב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אליבא דרבי אליעזר כ"ע לא פליגי. כלומר מאן דאמר מתה ודאי כרבי יהושע אמר ולא כרבי אליעזר דאליבא דרבי אליעזר ליכא למ"ד
סו
א ב ג
א) ב)
מתה כיון דלגבי עבודותיו אמר פסולות למפרע ודאי אין זה כהן: כי פליגי אליבא דרבי יהושע. כלומר אין אנו צריכין לומר מ"ד בטלה
ג) ד)
כרבי אליעזר ולא כרבי יהושע דאליבא דרבי יהושע איכא למימר דפליגי: פועל ידיו תרצה. עבודותיו כשירות אבל לענין שאר דבריו
סז ד
אינו כהן: טעה יואב. בדרשא ס)דמעם מזבחי תקחנו $ ולא מעל מזבחי וכסבור דהיינו מעל מזבחי: מזבח בית עולמים. דכתיב מזבחי המיוחד
ה)
ו)
לי: ה"ג והוא תפס במזבח של במה.
סח ה
ז)
אילן
שעשה דוד לפני הארון שהיה באהל
שהוא ר)לפנים מכנגד החומה
אליבא דרבי אליעזר כולי עלמא לא פליגי כי
והתניא
אשר נטה לו דוד בעיר דוד כדכתיב
ולפנים כלפנים. תימה
במזיד ח)
פליגי אליבא דר' יהושע מאן דאמר מתה
סט ו ז
וינס יואב אל אהל ה' ומצינו בדברי
דבשילהי כיצד צולין (פסחים דף פה: ושם)
כרבי יהושע ומאן דאמר בטלה עד כאן
ט)
הימים שעשה דוד מזבח לפניו ואי
ע)
אמרי' (ה) דגגות לא נתקדשו ואם כן
ע ח
לא קאמר רבי יהושע התם דכתיב 1 ברך ה'
אפשר לומר מזבח של שילה שהוא
ש) (הוו) מעשר שני אין אוכלין על
חילו ופועל ידיו תרצה אפי' חללין שבו
היה בימי דוד ושלמה (היה בגבעון):
פ)
האילן וי"ל דמיירי שענפיו מועטין
עא ט
י) כ)
אבל הכא אפי' רבי יהושע מודה: נגמר דינו
שרו של רומי. סמאל שיברח לבצרה
שאין בהן ארבע' דלא חשיבי והוי כאילו
ל) בפנים
שבתחלה יפרע ממנו כשיגיע צ) הקץ
עב י
וכו': אמר רב יהודה אמר רב שתי טעיות
עומדת באויר כנגד הקרקע עוד יש
עג כ
מ) דתנןנ)
להחרב כדכתיב יפקוד ה' על
טעה יואב באותה שעה דכתיב וינס יואב
לומר דמיירי ת)[אפי'] באילן שענפיו
2
עד ל
ס)
צבא המרום במרום ואחר כך על מלכי
מרובין ואויר ירושלים כירושלים:
ע)
אל אהל ה' ויחזק בקרנות המזבח טעה
האדמה על האדמה: חמוץ בגדים. מדמו
עה מ
פ)
אימור
א שאינו קולט אלא גגו והוא תפס בקרנותיו
של סמאל. ואף על פי שאין המלאכים
טעה שאינו קולט אלא מזבח בית עולמים והוא תפס מזבח של שילה
ב
בשר ודם כתב בו הכתוב כעין הריגת
אביי אומר בהא נמי מיטעא טעה טעה שאינו קולט אלא כהן ועבודה בידו
האדם לשבר את האזן מה שהיא יכולה
עו נ
ג
צ) קץ רומי
עז ס
ק)
והוא זר היה אמר ריש לקיש שלש טעיות עתיד שרו של רומי לטעות דכתיב
לשמוע: לא נתנו לקבורה. ללוים שהן
ר)
שלהם: תיפוק ליה. דאין בונין בית
3 מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה טועה שאינה קולטת אלא בצר
עח ע
❖
במגרש דא"כ הוה ליה מגרש עיר: אין
ש)
והוא גולה לבצרה טועה שאינה קולטת אלא שוגג והוא מזיד היה טועה
❖
ת)
עושין שדה. של לוים: מגרש. שנתנו
שאינה קולטת אלא אדם והוא מלאך הוא אמר ר' אבהו ערי מקלט לא נתנו
ד
ללוים אלפים אמה סביב העיר כדכתיב
לקבורה דכתיב 4 ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם לחיים נתנו
תורה אור השלם
ומדותם מחוץ לעיר (ג) ק)וכתיב
גליון הש"ס
ולא לקבורה מיתיבי שמה שם תהא דירתו שם תהא מיתתו שם תהא
1. בָּרֵךְ יְיָ חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו
מקיר העיר וחוצה אלף אמה וגו' הא
ה
רש"י ד"ה טעה יואב וכו'
תִּרְצֶה מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו
קבורתו רוצח שאני דגלי ביה רחמנא: כשם שהעיר קולטת וכו': ורמינהו
כיצד אלף אמה מגרש שאין בו לא
ולא מעל מזבחי.
וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן:
בית ולא שדה והשאר שדות וכרמים:
וישב בה בה ולא בתחומה אמר אביי לא קשיא כאן לקלוט כאן לדור לדור
דברים לג יא
ו
ז
5
2. וְהַשְּׁמֻעָה בָּאָה עַד
למחילות. תחת הקרקע שאין אוכלות
תיפוק ליה דאין עושין שדה מגרש ולא מגרש שדה לא מגרש עיר ולא עיר
ח
בד"ה ה"ג אלא וכו'
יוֹאָב כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי
במגרש כלום מלמעלה ואי לאו דכתיב
מגרש אמר רב ששת לא נצרכה אלא למחילות: רוצח שיצא חוץ לתחום
ואינו מוזהר על כבודו.
אֲדֹנִיָּה וְאַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם
בה ולא בתחומה הייתי אומר ידור
לֹא נָטָה וַיָּנָס יוֹאָב אֶל
וכו': ת"ר ורצח גואל הדם את הרוצח מצוה ביד גואל הדם אין גואל הדם
❖
(א)
6
בתחומה במערה: ורצח. איכא לפרושי
אֹהֶל יְיָ וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת
רשות ביד כל אדם דברי רבי יוסי הגלילי ר' עקיבא אומר רשות ביד גואל
הַמִּזְבֵּחַ: מלכים א ב כח
לשון ציווי כמו ועשה בצלאל
3. מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם
הדם וכל אדם [א] חייבין עליו מאי טעמא דרבי יוסי הגלילי מי כתיב אם רצח
ואהליאב ואיכא לפרושי לשון רשות
חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה
הגהות הב"ח
ורבי עקיבא מי כתיב ירצח אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב רוצח שיצא
כמו ועשה ה' להם וגו' :
הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב
(א) גמ' לו
כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה
סופו חמור מתחלתו. סופו צאתו חוץ
חוץ לתחום ומצאו גואל הדם והרגו נהרג עליו כמאן לא כר' יוסי הגלילי ולא
(ב) שם
רַב לְהוֹשִׁיעַ:
לתחום. תחלתו הרציחה: אב שהרג את
ישעיהו סג א
כר"ע הוא דאמר כי האי תנא דתניא ר' אליעזר אומר 7עד עמדו (ב) לפני העדה
4. וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם
הבן. בנו השני נעשה גואל הדם של
למשפט מה ת"ל לפי שנאמר ורצח גואל הדם את הרוצח יכול מיד ת"ל עד
(ג) רש"י
לָשָׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ
אחיו והורג את אביו: הא. דתניא
עמדו לפני העדה למשפט ורבי יוסי ורבי עקיבא האי עד עמדו לפני העדה
לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל
נעשה רבי יוסי הגלילי היא דאמר
אלפים אמה וכתב
במדבר לה ג
חַיָּתָם:
למשפט מאי דרשי ביה ההוא מיבעי ליה לכדתניא רבי עקיבא אומר מנין
(ד) ד"ה
5. וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת
מצוה לגואל הדם: לכל אין הבן נעשה
ט
לענין
הָרֹצֵחַ מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם
לסנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש שאין ממיתין אותו עד שיעמוד בב"ד
וכו'. לכל עבירות שבתורה אין הבן
(ה) תוס'
וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל
נעשה שליח ב"ד על אביו לא להלקותו
אחר ת"ל עד עמדו לפני העדה למשפט עד שיעמוד בב"ד אחר ת"ר אם
דגגין
8
עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס
ולא לנדותו חוץ ממסית: ה"ג אלא לא
אי הוי
שָׁמָּה וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת
יצא יצא הרוצח אין לי אלא במזיד בשוגג מנין ת"ל אם יצא יצא מ"מ והתניא
הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח
קשיא הא בבנו הא בבן בנו. הא
(וההורגו) במזיד נהרג בשוגג גולה לא קשיא הא כמאן דאמר אמרינן
שבהן
כ
[ב] י
אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ:
דתניא אין בנו נעשה גואל הדם בבנו
עומדין ועוד
במדבר לה כה
דברה תורה כלשון בני אדם הא כמאן דאמר לא אמרינן דברה תורה
6. וּמָצָא אֹתוֹ גֹּאֵל הַדָּם
של רוצח קאמר והא דתניא בנו נעשה
כלשון בני אדם אמר אביי מסתברא כמ"ד דברה תורה כלשון בני אדם
וגגה שוין לקרקע
מִחוּץ לִגְבוּל עִיר
לו גואל הדם בבנו של הרוג קאמר
❖
מִקְלָטוֹרָצַח גֹּאֵל הַדָּם
שלא יהא סופו חמור מתחלתו מה תחלתו במזיד נהרג בשוגג גולה אף
שהוא בן בנו של רוצח $ ואינו מוזהר
אֶת הָרֹצֵחַ אֵין לוֹ דָּם:
על כבודו: מתני' הכל הולך אחר
סופו במזיד נהרג בשוגג גולה תני חדא אב שהרג בנו נעשה לו גואל
במדבר לה כז
7. וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים
הנוף. אפי' הוא בעיקרו שבתוך
הגהות הגר"א
הדם ותניא אידך אין בנו נעשה לו גואל הדם לימא הא רבי יוסי הגלילי
ל
לְמִקְלָט מִגֹּאֵל וְלֹא יָמוּת
התחום הרי הוא כיוצא חוץ לתחום
[א] גמ'
והא ר"ע ותסברא בין למ"ד מצוה בין למ"ד רשות מי שרי והאמר רבה בר
הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי
[ב] שם
ואם עיקרו חוץ לתחום ונופו בתוך
הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט:
רב הונא וכן תנא דבי רבי ישמעאל לכל אין הבן נעשה שליח לאביו
מ
התחום אף העיקר קולט: גמ' אילן
במדבר לה יב
[ג] שם
8. וְאִם יָצֹא יֵצֵא הָרֹצֵחַ
להכותו ולקללתו נ חוץ ממסית שהרי אמרה תורה 9 לא תחמול ולא תכסה
שהוא עומד בפנים. בירושלים.
❖
עליו אלא לא קשיא הא בבנו והא בבן בנו: מתני' אילן שהוא עומד
אֶת גְּבוּל עִיר מִקְלָטוֹ
ולענין אכילת מעשר שני בירושלים
ס
ע
(ד)
אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה:
במדבר לה כו
בתוך התחום ונופו נוטה חוץ לתחום או עומד חוץ לתחום ונופו נוטה בתוך
היא שנויה: מכנגד החומה וכו'.
9. לֹא תֹאבֶה לוֹ וְלֹא
התחום הכל הולך אחר הנוף: גמ' ורמינהי אילן שהוא עומד (בתוך
רבינו חננאל
אלמא לא נופו שדינן בתר עיקר
[ג]
תִשְׁמַע אֵלָיו וְלֹא תָחוֹס
ולא עיקר בתר נוף: בחומה תלה
כי פליגי אליבא דרבי
עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל
הפנים) ונוטה לחוץ או עומד בחוץ ונוטה לפנים מכנגד החומה ולפנים כלפנים
יהושע מאן דאמר מתה
וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו:
רחמנא. דכתיב לפני ה' אלהיך
❖
מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ מעשר אערי מקלט קא רמית מעשר בחומה תלה
דברים יג ט
כרבי יהושע כלומר
תאכלנו: בדירה תלה רחמנא. דכתיב
קרבנותיו כשרין (בחי
רחמנא ערי מקלט בדירה
תלה רחמנא בנופו מתדר ליה בעיקרו לא מתדר
כי בעיר מקלטו ישב ונופו
עכשיו) [כחי ועכשיו] מת
ליה ורמי מעשר אמעשר דתניא בירושלים הלך אחר הנוף בערי מקלט
ומאן דאמר בטלה אמר
ראוי לדירה יותר מעיקרו: בירושלים.
מוסף רש"י
לך עד כאן לא מכשר רבי
הלך אחר הנוף אמר רב
כהנא לא קשיא הא ר' יהודה והא רבנן דתניא
לענין מעשר הלך אחר הנוף:
יהושע התם אלא משום
מובא בעמוד ב'
ר'
רבי
דכתיב ברך ה' חילו ופועל
ידיו תרצה אפילו חולין
שבו תרצה אבל הכא אפילו רבי יהושע מודה דבטלה כהונה: נגמר דינו בלא כהן גדול ואח"כ נתמנה כ"ג ומי שהרג כ"ג וכ"ג שהרג אינו יוצא משם לעולם לא לעדות מצוה ולא לעדות ממון ולא לעדות נפשות ואפילו כל ישראל צריכין לו
כיואב כו': א"ר יהודה אמר רב שתי טעיות טעה יואב כו': ירושלמי רבי יוחנן שלח לרבנן דתמן תרין מילין אתון אמרין בשם רב (ולי) [ולית] אינון כן אתון אמרין בשם רב לא התירו ביפת תואר אלא בעילה ראשונה ואני אומר לא ראשונה
ולא אחרונה אלא אחר כל המעשים שנאמר ואחר כן תבא אליה ובעלתה ותוב אמריתו כי טעה יואב והחזיק בקרנות המזבח ואין הקרנות קולטות אלא גגו ולא גג שבשילה קולט אלא גג בית העולמים קולט ואני אומר לא הקרנות קולטות ולא
הגג קולט לא של שילה ולא של בית העולמים ואינן קולטות אלא ערי מקלט בלבד. ואפשר יואב תחכמוני ראש השלישים היה טועה בדבר זה אלא לסנהדרין ברח אמר מוטב יהרג בבית [דין] שירשוהו בניו דתנן הרוגי ב"ד נכסיהן ליורשין
הרוגי מלכות נכסיהן למלך מיד אמר שלמה וכי לממונו אני צריך להסיר דמי חנם אני צריך כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולטת ואע"פ שאינו דר בתחומה אם יש שם מחילה אבל קולטת ואין רשות לגואל הדם להורגו בתחומה. הריגת
הרוצח מצוה ביד גואל הדם וביד כל אדם רשות דברי ר' יוסי הגלילי ר' עקיבא אומר גואל הדם רשות וכל אדם אין חייבין עליו משום דרב אמרו רוצח שיצא חוץ לתחום קודם שיגמר דינו לגלות ומצאו גואל הדם והרגו נהרג עליו.
ומתמהינן כמאן אמר רב לשמעתיה לא כר' יוסי הגלילי דאמר מצוה ולא כר' עקיבא דאמר רשות מ"מ לתרוייהו פטור. ואמרינן רב דאמר כר' אליעזר כו': ת"ר ואם יצא יצא הרוצח אין לי אלא במזיד כו' אמר אביי מסתברא כמאן דאמר דברה
תורה כלשון בני אדם אלא במזיד נהרג בשוגג גולה שלא יהא סופו חמור מתחלתו תחלתו שבשוגג גולה יהיה אחריתו בשוגג נהרג אלא בשוגג גולה: תני חדא אב שהרג בנו נעשה גואל הדם ותניא אידך אין בנו נעשה גואל הדם. פרקינן אם עשו
הרג תימן בן אליפז אליפז נעשה גואל הדם של בנו שלו והורג עשו אביו אבל אם הרג עשו רעואל בנו (של) [שלו אין] אליפז גואל דם אחיו מיד אביו: [מתני'] אילן שהוא עומד בתוך התחום ונופו נוטה חוץ לתחום כו' עד הכל הולך אחר
הנוף. ורמינן עלה הא דתנן במעשר שני פ"ג אילן שהוא עומד בפנים ונוטה לחוץ או עומד בחוץ ונוטה לפנים מכנגד החומה ולפנים כלפנים מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ. ופרקינן שאני מעשר דבחומה תלה רחמנא שנאמר ואכלת לפני ה' אלהיך
במקום וגו' פי' אין נאכלין חוץ לחומת ירושלים בלא פדיון ואין נפדין לפנים מן החומה אלא נאכלין בתורת מעשר שני וכן מפורש בתלמוד ארץ ישראל במקומו לפיכך כל הפירות שהן חוץ לחומה חשובין כחוץ ומה שהן בפנים כלפנים אבל
ערי מקלט ישיבה כתב בהו בנוף אפשר להיות ישיבה בעיקרו לא: ורמי מעשר אמעשר דהא תנן במעשרות סוף פ"ג [מ"י] בערי מקלט הכל הולך אחר הנוף ובירושלים הכל הולך אחר הנוף. ופריק רב כהנא לא קשיא הא דתני אחר הנוף לר"י והא