יג:
אלו
הן הלוקין פרק שלישי מכות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
רבי
יצחק אומר חייבי כריתות בכלל היו. פי' בקונטרס בכלל כל
ישנו בכלל מלקות ארבעים. השתא סלקא (ב) דעתך שאם התרו בו מיתה
ט א
א)
ומלקות לוקה ומת: שאם עשו תשובה כו. לא גרסי' לה בדרבי
העריות דכתיב ונכרתו (כל) הנפשות ולמה יצא כרת באחותו
ב)
ישמעאל: רבי עקיבא אומר חייבי כריתות. אם התרו בהם מלקות
דכתיב ואיש אשר יקח את אחותו וקשה דהיה לו לומר דאחותו
ג)
י ב
בכלל כל העריות היתה לכן נראה לפרש דחייבי כריתות בכלל מלקות
ישנן בכלל מלקות ולוקין ואין כאן משום חייבי שתי רשעיות שאתה
(ד) הן דהא גמרינן דבכל לאו איכא
עונשו מלקות עם הכרת ולמה אינן
יא ג
ד)
מלקות מן והיה אם בן הכות הרשע
שתי רשעיות לפי שיכול לפטור עצמו
ישנו בכלל מלקות
ארבעים דברי רבי
ה)
ולמה יצאת כרת באחותו שהרי אחותו
מעונש הכרת על ידי תשובה מב"ד
ו)
ישמעאל ר"ע אומר א חייבי כריתות ישנו
ד
כתובה היתה עם העריות באחרי מות
של מעלה אבל חייבי מיתות אינן
בכלל מלקות ארבעים שאם עשו תשובה ב"ד
ונכרתו הנפשות אלא לכך יצאת
בכלל מלקות שיש כאן שתי פורעניות
של מעלה מוחלין להן חייבי מיתות ב"ד אינו
יב ה
ז) ח)
בקדושים לדונו בכרת ולא במלקות
מלקות ומיתה ומשילקה סופו ליהרג
בכלל מלקות ארבעים שאם עשו תשובה אין
כלומר אין חייבי כריתות לוקין:
שאפי' יעשה תשובה אין ב"ד שלמטה
❖ (ה)
רבי יצחק אומר חייבי כריתות כו'.
ב"ד של מטה מוחלין להן ר' יצחק אומר
מוחלין לו את המיתה: רבי יצחק
ט) אזהרה
חייבי כריתות בכלל היו ולמה יצאת כרת
י) כ)
אומר. אף חייבי כריתות שהתרו
וקשה לרבי יצחק לאו דכל
ל)
מוסף רש"י
באחותו לדונו בכרת ולא במלקות מ"ט דר'
כריתות למה לי דהא אסיקנן דקרבן
בהן למלקות אינן בכלל מלקות לפי
מ) אשר
לא בעי אזהרה ושמא יש לומר דנכתבו
שכל חייבי כריתות של עריות בכלל היו
נ) ס)
ישמעאל דכתיב אם לא תשמור לעשות את
חייבי כריתות בכלל
1
ע)
היו.
לעונש יתירא מידי דהוה אלאו
דכתיב כי כל אשר יעשה
כל דברי התורה הזאת וכתיב והפלא ה' את
2
פ)
שבכללות ולאו הניתק לעשה:
מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות
צ)
מכותך הפלאה זו איני יודע מה היא כשהוא
ורבי
עקיבא מאי טעמא. נהי (ו)
וגו': למה יצאת כרת באחותו. לעצמה
אומר והפילו השופט והכהו לפניו הוי
❖
3
ולמה יצאת כרת
דאם חייבי מיתות אם עשו
דכתיב ל)בקדושים תהיו ואיש מ)(כי) יקח
באחותו.
אומר הפלאה זו מלקות היא וכתיב אם
את אחותו וגו': לדונו בכרת. לכך
תשובה אין ב"ד של מטה מוחלין לו
לא תשמור לעשות את כל וגו' אי הכי
שנה בכרת שלהן לומר שאין בהן עונש
(ז) ומה בכך וליעבד ליה תרתי:
לדונו
תורה אור השלם
ברשעה המסורה לב"ד הכתוב
בכרת ולא במלקות.
חייבי עשה נמי אם לא תשמור כתיב וכדרבי
אלא כרת לבדו: לאו שאין בו מעשה
1. אִם לֹא תִשְׁמֹר
מדבר. וטעמא דרבי
נמי. אלמה אמרינן בכמה דוכתי לאו
אבין א"ר אילעי דאמר רבי אבין א"ר אילעי
לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי
עקיבא משום כדי רשעתו ולפי זה
שאין בו מעשה אין לוקין עליו:
הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתוּבִים
כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא
(מגילה
בַּסֵּפֶר הַזֶּה לְיִרְאָה אֶת
דומיא דלאו דחסימה. שהוא כתוב
בחייבי מיתות דלא התרו בו למיתה
לא תעשה אי הכי לאו שאין בו מעשה נמי
זו היא שיבה זו
הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא
ז:)
אצל פרשת מלקות נ) : ורבי עקיבא.
דליכא מיתה והתרו בו למלקות
היא ביאה.
הַזֶּה אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ:
1 לעשות כתיב לאו שניתק לעשה נמי דומיא
דהשתא ליכא אלא רשעה דמלקות לקי
כיון דאמר אי אתה מחייבו משום שתי
דברים כח נח
דלאו דחסימה השתא דאתית להכי כולהו
2. וְהִפְלָא יְיָ אֶת
וקשה דבעלמא פ)פריך גבי
רשעיות חייבי כריתות נמי לא לילקו
(נדה
מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכּוֹת זַרְעֶךָ
נמי דומיא דלאו דחסימה ור"ע מאי טעמא
לאו דמחמר לאו שניתן לאזהרת מיתת
דהא שתי רשעיות נינהו שעדיין עונש
מַכּוֹת גְּדֹלוֹת וְנֶאֱמָנוֹת
כב: וראה רש"י ערובין נא.
כדי רשעתו משום רשעה אחת אתה
בארוכה) לאו שניתן
ב"ד הוא ואין לוקין עליו ואף כי ליכא
הכרת עליו: מאי אמרת. לשנויי הך
וָח¢ לָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים:
3
לאזהרת מיתת ב"ד.
דברים כח נט
קושיא: שאם עשה תשובה. הטעם
מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות
התם רשעה דמיתה וי"ל דהתם היינו
3. וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת
כרבא דמוקי למילתיה דרבי עקיבא
שנתן למעלה שהוא יכול לפטור את
ור' ישמעאל הני מילי מיתה וממון או מלקות
(ערובין
הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט
יז: ב"ק עד:) אין לוקין
בהתרו בו למלקות ואפילו הכי לא
עצמו מן הכרת ע"י תשובה השתא
וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ
וממון אבל מיתה ומלקות מיתה אריכתא
עליו.
בְּמִסְפָּר: דברים כה ב
לקי דהוי לאו שניתן לאזהרת מיתת
מיהא עדיין לא שב ואתה מלקהו
4. וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת
היא ולרבי עקיבא אי הכי חייבי כריתות
בעוד עונש הכרת עליו: לעיני.
בית דין ואין לוקין עליו :
צ)
אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת
נמי מאי אמרת שאם עשו תשובה השתא
מה עבודת כוכבים שב ואל תעשה
ונכרתו לעיני בני עמם וכתיב במלקות
אִמּוֹ וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ
מיהת לא עבדי אמר רבי אבהו (א) בפירוש
וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ
אף כו'. לאפוקי הני דהוי קום ועשה
ונקלה אחיך לעיניך: נגמר מעיני.
חֶסֶד הוּא וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי
ריבתה תורה חייבי כריתות למלקות דגמר
וקשה דא"כ (ח) מה אמר פרק בתרא
דכתיב בעבודת כוכבים אם מעיני
(ערובין
בְּנֵי עַמָּם עֶרְוַת אֲחֹתוֹ
שם, וכעי"ז סנהדרין פו:)
גִּלָּה עֲוֹנוֹ יִשָּׂא: ויקרא כ יז
4 לעיני 5 מלעיניך מתקיף לה ר' אבא בר ממל
דעירובין (דף צו.) לר"ע דאמר כי כתיב
העדה נעשתה לשגגה: זו היא שיבה
מה עבודת כוכבים
5. אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף
כו'. למידין זה מזה גזירה שוה מה
ושמרת את החוקה לפסח ואי איתא
אי הכי חייבי מיתות ב"ד נמי נגמרם מעיני
שב ואל תעשה.
6
פֶּן יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל אֵלֶּה
לר' אבין דאמר השמר לא תעשה הוא
שיבה חולץ וקוצה וטח אף ביאה
מַכָּה רַבָּה וְנִקְלָה אָחִיךָ
מלעיניך דנין לעיני מלעיניך ואין דנין מעיני
לְעֵינֶיךָ: דברים כה ג
חולץ וקוצה וטח ס): ועוד נגמר מעיני.
הא דתנן פסח אין
מלעיניך ומאי נפקא מיניה והא תנא דבי ר'
6. וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה
לו קרבן מפני שהוא קום ועשה
דמיתות ב"ד מלעיני דכריתות מה
אף כל שב
נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה וְעָשׂוּ כָל
ישמעאל 7 ושב הכהן 8 ובא הכהן זו היא שיבה
ואל תעשה.
ואם איתא קום ולא תעשה הוא
כריתות לוקה דהא גמרת לעיני
הָעֵדָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד
וזו היא ביאה ועוד לגמור מעיני מלעיני דהא
(כריתות
לְעֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיְיָ
ומאי פריך הא מ"מ אינה דומיא
מלעיניך אף מיתות ב"ד ילקה:
❖
ג.)
וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט
גמור לעיני מלעיניך קבלה מיניה רבי שמואל
קיבלה מיניה רבי שמואל. לתשובה
דעבודת כוכבים דהוי שב ואל תעשה
וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּת:
בר רב יצחק כדי רשעתו משום רשעה אחת
במדבר טו כד
וזה מה שתעשה וי"ל דמכל מקום
זו מרבי אבא בר ממל ושני עלה
7. וְשָׁב הַכֹּהֵן בַּיּוֹם
רבינו חננאל
אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי
ברשעה המסורה לב"ד הכתוב מדבר
קשה
הַשְּׁבִיעִי וְרָאָה וְהִנֵּה
ב"ד הוזהרו שהם לא יחייבוהו שתי
רשעיות ברשעה המסורה לב"ד הכתוב מדבר $
רבא אמר אתרו ביה לקטלא כ"ע
כל חיובין שבתורה שיש
פָּשָׂה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבָּיִת:
ויקרא יד לט
בהן לאו ישנן בכלל
רשעיות כגון ממון ומלקות או מיתה
לא פליגי דאין לוקה ומת כי פליגי דאתרו ביה למלקות $ רבי ישמעאל סבר
8. וּבָא הַכֹּהֵן וְרָאָה וְהִנֵּה
מלקות ארבעים חוץ מלאו
ומלקות או מיתה וממון אבל כרת
לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד לוקין עליו ור"ע סבר ב לאו שניתן לאזהרת
שאין בו מעשה ולאו
פָּשָׂה הַנֶּגַע בַּבָּיִת צָרַעַת
לא ע"י ב"ד הוא. ויש לפרש קיבלה
שניתק לעשה דבעינן לאו
מַמְאֶרֶת הִוא בַּבַּיִת טָמֵא
מיתת ב"ד אין לוקין עליו ור"ע אי הכי חייבי כריתות נמי לאו שניתן
❖
ויקרא יד מד
דומיא דלא תחסום שור
הוּא:
מיניה רבי שמואל מרבי אבהו תירוץ
בדישו וסמיך ליה קרא
לאזהרת כרת הוא א"ל רב מרדכי לרב אשי הכי אמר אבימי מהגרוניא
זה על אתקפתא דר' אבא בר ממל:
לחייבי מלקות וקסבר
משמיה דרבא $ חייבי כריתות לא צריכי התראה שהרי פסח ומילה ענש אף
דאתרו ביה למלקות. לחודיה: לאזהרת
ג
ד
מלקות ומיתה מיתה
גליון הש"ס
אריכתא היא ואינה שתי
על פי שלא הזהיר ודלמא אזהרה לקרבן דהא פסח ומילה דלית בהו
מיתת ב"ד. לאזהרת דבר שחייבין
גמ' רבא אמר אתרו
רשעיות כגון ממון
עליו מיתת ב"ד: אין לוקין עליו.
אזהרה לא מייתי קרבן $ התם לאו היינו טעמא אלא משום דאיתקש כל
ביה לקטלא.
ה
ומלקות. ובא ר' אבהו
שם
כשהתרו בו מלקות בלא מיתה לפי
ופירש טעמא דר' עקיבא
התורה כולה לעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים שב ואל תעשה אף כל
ר"י סבר לאו שניתן.
ואמר בפירוש ריבתה
שלא ניתן לאו זה לאזהרת עונש
שב ואל תעשה לאפוקי הני דקום עשה רבינא אמר לעולם
תורה חייבי כריתות
מלקות כשאר לאוין שהרי הוצרך
שם חייבי כריתות ל"צ
למלקות דגמר לה ג"ש
כדאמרינן
התראה.
להזהירו שאם לא כן לא היה יכול
לעיני מלעיניך. בחייבי
מלקיות כתיב ונקלה אחיך
לחייבו מיתה: פסח ומילה. אין בהן לא תעשה וענש (ג) להם כרת: לקרבן. שאם יעשה שוגג יביא קרבן: פסח ומילה. אין קרבן בשוגג
שם התם לאו
לעיניך ובחייבי כריתות
שלהן כדאמרינן בכריתות בפ"ק הפסח והמילה מצות עשה כלומר אינן בכלל שאר כריתות למנותן עם שאר כריתות שנמנו שם כולם
ה"ט.
כתיב ונכרתו לעיני בני
עמם מה לעיניך דכתיב
לומר שאם עשאום כולם בהעלם אחד חייב קרבנות כמספר הכריתות: התם לאו היינו טעמא. מה שאין מביאין קרבן על פסח
התם מלקות אף לעיני
ומילה אין הטעם בשביל שאין בהם אזהרה אלא בשביל שהם מצות עשה דהוקשה כל התורה כולה לענין קרבן לעבודת כוכבים
דכתיב בחייבי כריתות
❖
שנאמר בפרשת שלח לך אנשים אצל קרבן עבודת כוכבים תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה כאן הוקשו כל עבירות שבתורה
מלקות ואקשינן ליגמר
נמי ג"ש מעיני דכתי'
בשגגתן לעבודת כוכבים לענין קרבן מה עבודת כוכבים כרת שלו על דבר שהוא שב ולא תעשה כן והוא עמד ועשאו אף כל שב
באשת איש שזינתה דהיא
ואל תעשה אבל כרת של עמוד ועשה והוא ישב ולא עשה אין בו קרבן ופסח ומילה עמוד ועשה הוא אבל חייבי כריתות
חייבי מיתות ב"ד ונעלם
הגהות הב"ח
כגון אשר יעשה מכל ע) אלה ונכרתו לשון שב ואל תעשה הוא ואפילו לא נאמרה בו אזהרת לאו היה קרבן בא עליו:
מעיני אישה מלעיניך
(א) גמ'
דמלקות ויהיו חייבי
כדאמרינן
מיתות ב"ד במלקות:
ודחי' ואסיקנא כתיב כדי רשעתו משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות. ברשעה המסורה
בב"ד כגון מיתה ומלקות הכתוב מדבר אבל חייבי כריתות (שהיא) [היא] רשעה המסורה בידי שמים: רבא אמר בחייבי
מיתות ב"ד בדאתרו ביה למלקות ולא התרו ביה למיתה פליגי ר' ישמעאל סבר לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד לוקין עליו
ור' עקיבא סבר אין לוקין עליו. ואקשינן לר' עקיבא חייבי כריתות נמי לאו שניתן לאזהרת כרת הוא. ודחו משמיה דרבא
חייבי כריתות לאו בני אזהרה נינהו שהרי פסח ומילה ענש אע"פ שלא הזהיר: ודלמא פסח ומילה משום דלא מייתי
קרבן הוא דלא כתיבא בהו אזהרה דהא לא אתיא אזהרה אלא לחייב השוגג בקרבן. ודחי' לאו משום האי טעמא לא מייתי
(ב) רש"י אדעתיה
קרבן בפסח ומילה אלא משום דאיתקש כל התורה כולה לעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים שב ולא תעשה ועשה בשגגה
(ג) שם עליהם
(מי' חייב) [מיחייב] קרבן למעוטי פסח ומילה דקום עשה נינהו רבינא אמר (רבי)
(ד) תוס' היו (ה) שם דלרבי אסיקנא
(ו) שם דחייבי (ז) בא"ד מה (ח) שם
מאי פריך הוא