אלו הן הלוקין פרק
שלישי מכות
כג.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
רבי
יהודה אומר (בעינן יתירי כח ו) חסירי מדע. נ"ל דפליג
אין חוסמין. אין מגערין בה שלא תאמר אי אפשי בו: את
קכז א
א) ב)
ג) דתיתי מרזיא
המועדות. חולו של מועד: חג המצות תשמור. מפרש בחגיגה
אתנא קמא דאמר אין מעמידין כלל חסירי מדע
דאין
אם בראשון ובשביעי הרי כבר
אמור הא לא בא להזהיר
מדקדקין בדבר דבהא טעמא דגמרא
אין נכון לכאורה
לומר
ד)
מלאכה: אל תשת ידך עם
אלא על חולו של מועד שאסור בעשיית
דלרבי יהודה מעמידין דוקא
חסירי מדע:
ה) ו)
שניהם
ז)
שוין (ג). ומיהו
רשע להיות עד חמס כ) היינו מעיד
אשה
קכח ב
ח) אין מלקין,
גמ' (א) מ"ט משום נקלה אמר רב ששת משום
עדות שקר: אבקתא. כמו מיבק
אף במים:
ט) שנקלה, י)
קלה.
קכט ג
אביק ל): במספר. שתי רשעיות
כל הנתקלקל בריעי
כ) ל)
רבי אלעזר בן עזריה מנין לרצועה שהיא
מ)
מאחריו: אפילו יתירי כח ואפילו
איש ואשה משהגביה
של עגל דכתיב ארבעים יכנו וסמיך ליה
קל ד ה
נ) בכל כחו
1
ס) חסירי מדע. דאין להקפיד בכך: אי
הרצועה להלקותו בראשונה או
❖
קלא ו ז
2 לא תחסום שור בדישו ואמר רב ששת
אמרת בשלמא דאפילו חסירי מדע.
בשניה פוטרין אותו ואין מכין אותו
משום רבי אלעזר בן עזריה מנין ליבמה
קלב ח
א
יכולין להעמיד בהן היינו דאיצטריך
כלל אבל נפסקה דוקא כי נפסקה
שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה
הגהות הב"ח
כו' למזרז: מכה מועטת. כגון
בשניה שלקה אחת ולא שנפסקה
קלג ט י כ
דכתיב לא תחסום שור בדישו וסמיך ליה בראשון קודם שלקה כלל:
(א) גמ'
שאמדוהו לפחות מכה בסידור אחד:
קלד ל
אין לי אלא מכה רבה כו'. רישא
כי ישבו
אחים יחדו וגו' ואמר רב ששת
והבאת
3
מ
(ב) שם
❖
דברייתא הכי איתא בסיפרי מ) אין לי
משום ר' אלעזר בן עזריה כל המבזה את
יקלה
ב
יקלה
אלא בזמן שמוסיפין על מנין ארבעים
המועדים
כאילו עובד עכו"ם דכתיב אלהי מסכה לא תעשה לך וסמיך
4
שיקלה
על כל אומד ואומד שאמדוהו בית דין
(ג) תוס'
ליה 5 את חג המצות תשמור ואמר רב ששת משום ר' אלעזר בן עזריה
תורה אור השלם
❖
מנין ת"ל [ב] לא יוסיף מכל מקום
בריעי
כל המספר לשון הרע וכל המקבל לשון הרע וכל המעיד עדות שקר ראוי
1. אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ לֹא יֹסִיף
מכה רבה אין לי אלא מכה רבה כו'
להשליכו לכלבים דכתיב 6 לכלב תשליכון אותו וסמיך ליה 7 לא תשא שמע
פֶּן יֹסִיף לְהַכֹּתוֹ עַל אֵלֶּה
אין לי דחייב על לא יוסיף אלא בזמן
מַכָּה רַבָּה וְנִקְלָה אָחִיךָ
הגהות הגר"א
שוא וגו' קרי ביה נמי לא תשיא: ושתי רצועות וכו': תנא ג של חמור כדדריש
שהכהו מכות הרבה על האומד מכות
לְעֵינֶיךָ: דברים כה ג
[א] גמ'
2. לֹא תַחְסֹם שׁוֹר
ההוא גלילאה עליה דרב חסדא ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל
מועטות אפילו שתי מכות או אחת
8
בְּדִישׁוֹ: דברים כה ד
מנין דאסור להוסיף ת"ל לא יוסיף
לא ידע וגו' אמר הקב"ה יבא מי שמכיר אבוס בעליו ויפרע ממי שאינו מכיר
[ב] רש"י
3. כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו
לא יוסיף להכותו על אלה על מנין
[ג]
וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן
אבוס בעליו: ידה טפח וכו': אמר אביי שמע מינה כל חד וחד לפום גביה
[ג] שם
אֵין לוֹ לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת
האומד: שהוא מכה רבה. שניתן
❖
עבדינן ליה אמר ליה רבא אם כן נפיש להו רצועות טובא אלא אמר רבא
הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ
להכותו נ) בעל כורחו. כן נראה לרבי
זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ
אבקתא אית ליה כי בעי מיקטר ביה כי בעי מרפה בה: מלקין אותו וכו':
ובלשון אחר קיבל רבי: ה"ג ת"ר
וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ:
מנא הני מילי אמר רב כהנא דאמר קרא והפילו השופט והכהו לפניו כדי
דברים כה ה
9
אחד האיש ואחד האשה בריעי ולא
מוסף רש"י
4. אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא
רשעתו במספר רשעה אחת מלפניו שתי רשעיות מאחריו: אין מלקין
במים דברי רבי מאיר רבי יהודה
שאין חוסמין אותה.
תַעֲשֶׂה לָּךְ: שמות לד יז
אותו וכו': אמר רב חסדא אמר רבי יוחנן מנין לרצועה שהיא מוכפלת
5. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר
אומר האיש בריעי והאשה במים
שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל
שנאמר והפילו והא מיבעי ליה לגופיה א"כ לכתוב קרא יטיהו מאי הפילו
וחכמים אומרים אחד האיש ואחד
מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ
האשה בין בריעי בין במים והתניא
ש"מ תרתי: המכה מכה בידו: תנו רבנן ד אין מעמידין חזנין אלא חסירי כח
לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי
(יבמות
רבי יהודה אומר אחד האיש ואחד
בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ
ויתירי מדע רבי יהודה אומר אפילו חסירי מדע ויתירי כח אמר רבא כוותיה
ד.) כל המבזה את
מִמִּצְרָיִם: שמות לד יח
האשה בריעי אמר רבי יצחק הא
6. וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי
המועדים.
דרבי יהודה מסתברא דכתיב 1 לא יוסיף פן יוסיף אי אמרת בשלמא חסירי
דקאמר רבי יהודה אחד האיש ואחד
וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא
מדע היינו דצריך לאזהורי אלא אי אמרת יתירי מדע מי צריך לאזהורי
האשה בריעי הכי קאמר שניהן שוין
תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן
שמות כב ל
ורבנן אין מזרזין אלא למזרז תנא ה כשהוא מגביה מגביה בשתי ידיו וכשהוא
אֹתוֹ:
בריעי. דמשנתקלקלו בריעי פטורין
7. לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע
מכה מכה בידו אחת כי היכי דליתה מדידיה: והקורא קורא כו': תנו
אבל במים איכא פלוגתא: קלה.
(רשב"ם
שָׁוְא אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם
פסחים קיח.) המקבל
רבנן הגדול שבדיינין קורא השני מונה והשלישי אומר הכהו בזמן שמכה
רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס:
נתקלקל בריעי. ולישנא דקרא נקט
ו
לשון הרע.
שמות כג א
ונקלהס) לשון זלזול: בין בראשונה בין
מרובה מאריך בזמן שמכה מועטת מקצר והא אנן תנן חוזר לתחלת המקרא
8. יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר
בשניה. בין קודם שהכהו כלל בין
אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא
מצוה לצמצם ואי לא צמצם חוזר לתחלת המקרא תנו רבנן מכה רבה אין
ז
יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן:
לאחר שהכהו והיינו ראשונה הגבהה
לי אלא מכה רבה מכה מועטת מנין ת"ל לא יוסיף אם כן מה תלמוד לומר
ישעיהו א ג
[א]
(סא. רשב"ם
ראשונה שמגביה ידו להכות אם
שם) קרי ביה נמי לא
9. וְהָיָה אִם בִּן הַכּוֹת
מכה רבה לימד על הראשונות שהן מכה רבה: נתקלקל וכו': תנו רבנן
תשיא.
נתקלקל באותה הגבהה מחמת פחד
הָרָשָׁע וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט
אחד האיש ואחד האשה בריעי ולא במים דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר
וְהִכָּהוּ לְפָנָיו כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ
או שנתקלקל בהגבהה שניה דהיינו
בְּמִסְפָּר: דברים כה ב
האיש בריעי והאשה במים וחכ"א אחד האיש ואחד האשה בין בריעי בין
לאחר שהכהו: פוטרין אותו. דנקלה
01. כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה
במים והתניא רבי יהודה אומר אחד האיש ואחד האשה בריעי אמר רב נחמן
(שם)
קרינא ביה דהא קלה: נפסקה
מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה
התם רץ.
וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת
הרצועה. אם בהגבהה שניה נפסקה
בר יצחק שניהם שוין בריעי אמר שמואל כפתוהו ורץ מבית דין פטור
ח
מִקֶּרֶב עַמָּם: ויקרא יח כט
פוטרין אותו דהא נקלה באותה הכאה
מיתיבי קלה בין בראשונה בין בשניה פוטרין אותו נפסקה רצועה בשניה
ט
י
(שבועות כח.) כל חייבי
שהכהו ואם קודם שהכהו נפסקה
פוטרין אותו בראשונה אין פוטרין אותו אמאי להוי כרץ התם רץ הכא לא רץ
כריתות שלקו.
כשהרים ידו להכות אין זו קלה:
ת"ר אמדוהו לכשילקה קלה פוטרין אותו לכשיצא מבית דין קלה מלקין
כ
(ב)
לכשילקה קלה. פירושו לכשילקה
נפטרו
אותו ולא עוד אלא אפילו קלה בתחלה מלקין אותו שנאמר והכהו [וגו'] ונקלה
9
ידי כריתתם.
יקלה שאמדוהו שאם ילקוהו מיד
ולא שלקה כבר בבית דין: מתני' ל כל חייבי כריתות שלקו נפטרו ידי
יתקלקל בריעי פוטרים דפן יוסיף
(מגילה ז:)
כריתתם שנאמר 1 ונקלה אחיך לעיניך א כשלקה הרי הוא כאחיך דברי רבי
ונקלה כתיב דאין נותנין לו מכה שיקלה
חנניה בן גמליאל ואמר רבי חנניה בן גמליאל מה אם העובר עבירה אחת
עליה מיד כך שמעתי אבל אמדוהו
שלא יתקלקל עד לאחר המלקות
נוטל נפשו עליה העושה מצוה אחת על אחת כמה וכמה שתנתן לו נפשו
מלקין אותו: קלה תחלה. קודם
ר"ש אומר ממקומו הוא למד שנאמר ונכרתו הנפשות העושות וגו' ואומר
01
שקיבל שום הכאה מלקין אותו אחרי
אשר
כן: מתני' על אחת כמה וכמה
שתנתן לו נפשו. דמדה טובה מרובה ממדת פורענות אחד מחמש מאות דבמדת פורענות כתיב פוקד עון אבות על בנים על שלשים
ועל רבעים ובמדה טובה כתיב עושה חסד לאלפים ומתרגמינן לאלפין דרי ארבעה דורות כנגד אלפים דורות היינו אחד מחמש מאות.
מיעוט לאלפים אינו פחות משני אלפים וכל שכן אם כפשוטו דמשמע אלפים עד סוף כל הדורות: דכתיב. אחר כל העריות ונכרתו הנפשות
העושות הרי חייב
כרת על הנכשל בהן
ונתן חיים
למונע ובדל מהם
דכתיב קודם
העריות ושמרתם
את
חוקותי ואת משפטי וגו':
אשר