24/45

כד:

אלו הן הלוקין פרק שלישי מכות

תורה אור

מסורת הש"ס

באוריה

כתיב לכן בגללכם ציון שדה תחרש. וקשה דהא בכל

א) [בילקוט איתא משחק

1. וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִידוּ

באש ולא נבכה אמר להן לכך אני מצחק ומה

א)

וכ"ה בע"י], ב) [נדרים נ:],

אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת

המקרא לא מצינו פסוק זה מנבואתו של אוריה כי

לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה

ג) צ"ל משחק, ד) [בע"י

ב)

הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ

אם בנבואתו של מיכה המורשתי ויש לומר דסמיך אהא דאיתא

הגי' ה' ינחמנו אמן],

שוב פעם אחת היו עולין לירושלים כיון שהגיעו להר

הַלְוִיִּם וְהַזָּר הַקָּרֵב

❖

ה) [צ"ל צדיקים שיחיו מתים]

בספר ירמיה (לח) שנתנבא ירמיה על פורענות ונתקבצו

במדבר א נא

יוּמָת:

הצופים קרעו בגדיהם כיון שהגיעו להר הבית ראו

2. וְאָעִידָה לִּי עֵדִים

הכהנים והנביאים להרגו מפני שהיה מדבר פורענות ואמרו להם

שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין

נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן

השרים אין אנו מסכימין שהרי מיכה דיבר מפורענות ולא נהרג

וְאֶת

זְכַרְיָהוּ

בֶּן

הגהות הב"ח

ור"ע מצחק אמרו לו מפני מה אתה מצחק אמר להם

ג)

יְבֶרֶכְיָהוּ: ישעיהו ח ב

וגם אוריה וגו' משמע שדבר אוריה כמו מיכה ומה פורענות דבר

(א) תוס' ד"ה באוריה

3. לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן

מפני מה אתם בוכים אמרו לו מקום שכתוב בו והזר וכו' בעולם הזה קודם

מיכה הוא קרא זה והוי כמו שדבר אוריה אבל קשה מנלן דאותה

שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם

נבואה דכתיב עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות היא לעולם הבא

הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה אמר

גאולה וכו' דקאמר התם

עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת

עתידין וכו' ברחובות

לְבָמוֹת יָעַר: מיכה ג יב

דלמא היא בעולם (א) קודם גאולה וי"ל דממה שהוא אמר בפסח שני

להן לכך אני מצחק דכתיב ואעידה לי עדים נאמנים ירושלים וילכו:

4. כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת עֹד

(פסחים דף סח.) ניחא דקאמר עתידים ה)(מתים שיחיו) דכתיב עוד ישבו

את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו וכי מה ענין

יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת

זקנים וזקנות ברחובות וילכו על משענותם ועל אלישע שהחיה

בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ

אוריה אצל זכריה אוריה במקדש ראשון וזכריה

מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב

המת כתיב משענתו וגמרינן משענת דהאי קרא ממשענת דאלישע

במקדש שני אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה

זכריה ח ד

יָמִים:

מה להלן החיה המת אף כאן תחיית המתים וא"כ ע"כ האי נבואה

בנבואתו של אוריה באוריה כתיב 3 לכן בגללכם

לעתיד לבא שהרי עבר בית ראשון ובית שני שלא

היתה תחיית

ציון שדה תחרש [וגו'] בזכריה כתיב 4עוד ישבו זקנים

המתים וניחא הכל והשם יזכנו לראות משיח אמן:

וזקנות ברחובות ירושלם עד שלא נתקיימה נבואתו

של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע

שנבואתו של זכריה מתקיימת

בלשון הזה אמרו לו עקיבא ניחמתנו עקיבא

ניחמתנו ד) :

הדרן עלך אלו

הן הלוקין

וסליקא לה מסכת מכות

אחר השלמת המסכתא

יאמר זה

ויועיל לזכרון בעזרת השם

יתברך

*) הַדְרָן עֲלָךְ מַסֶּכֶת מַכּוֹת וְהַדְרָךְ עֲלָן. דַּעְתָּן עֲלָךְ מַסֶּכֶת מַכּוֹת וְדַעְתָּךְ עֲלָן. לֹא נִתְנְשֵׁי מִינָךְ מַסֶּכֶת מַכּוֹת וְלֹא תִתְנְשֵׁי מִינָן

לֹא בְּעָלְמָא הָדֵין וְלֹא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי:

יאמר כן שלשה פעמים ואחר כך יאמר:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּהֵא תוֹרָתְךָ אֻמָּנוּתֵנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּתְהֵא עִמָּנוּ לָעוֹלָם הַבָּא. *) חֲנִינָא בַּר

פָּפָּא רָמִי בַּר פָּפָּא נַחְמָן בַּר פָּפָּא אַחָאי בַּר פָּפָּא אַבָּא מָרִי בַּר פָּפָּא רַפְרָם בַּר פָּפָּא רָכִישׁ בַּר פָּפָּא סוּרְחָב בַּר פָּפָּא

אַדָּא בַּר פָּפָּא דָּרוּ בַּר פָּפָּא:

הַעֲרֵב נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיפִיוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְנִהְיֶה כֻּלָּנוּ אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ

בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶךָ: מֵאוֹיְבָי תְּחַכְּמֵנִי מִצְוֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי: יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ לְמַעַן

לֹא אֵבוֹשׁ: לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח פִּקּוּדֶיךָ כִּי בָם חִיִּיתָנִי: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ: אָמֵן אָמֵן אָמֵן סֶלָה וָעֶד:

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקֵנוּ מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת.

שֶׁאָנוּ מַשְׁכִּימִים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אָנוּ מַשְׁכִּימִים לְדִבְרֵי תוֹרָה וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אָנוּ עֲמֵלִים וְהֵם עֲמֵלִים.

אָנוּ עֲמֵלִים וּמְקַבְּלִים שָׂכָר וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָן מְקַבְּלִים שָׂכָר. אָנוּ רָצִים וְהֵם רָצִים. אָנוּ רָצִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וְהֵם

רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִידֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ:

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי כְּשֵׁם שֶׁעֲזַרְתַּנִי לְסַיֵּם מַסֶּכֶת מַכּוֹת כֵּן תַּעַזְרֵנִי לְהַתְחִיל מַסֶּכְתּוֹת וּסְפָרִים אֲחֵרִים וּלְסַיְּמָם

לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת

כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וּזְכוּת כָּל הַתַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וְתַלְמִידֵי

חֲכָמִים יַעֲמוֹד לִי וּלְזַרְעִי שֶׁלֹּא תַמוּשׁ הַתּוֹרָה מִפִּי וּמִפִּי זַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם. וְתִתְקַיֵּם בִּי בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ

בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ. כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים: אוֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר

וְכָבוֹד: יְיָ עוֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. בְּעָלְמָא דְּהוּא עָתִיד לְאִתְחַדָּתָא, וּלְאַחְיָא מֵתַיָּא, וּלְאַסָּקָא לְחַיֵּי עַלְמָא, וּלְמִבְנֵא קַרְתָּא

דִּירוּשְׁלֵם, וּלְשַׁכְלֵל הֵיכָלֵיהּ בְּגַּוֵהּ, וּלְמֶעְקַר פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה מֵאַרְעָא, וּלְאֲתָבָא פּוּלְחָנָא דִּשְׁמַיָּא לְאַתְרֵיהּ, וְיַמְלִיךְ

קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַלְכוּתֵיהּ וִיקָרֵיהּ, [וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ]. בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא

וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאֵר וְיִתְרוֹמֵם וְיִתְנַשֵּׂא

וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא,

וְאִמְרוּ אָמֵן: עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל רַבָּנָן, וְעַל תַּלְמִידֵיהוֹן וְעַל כָּל תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן, וְעַל כָּל מַאן דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא, דִּי

בְאַתְרָא (קַדִּישָׁא) הָדֵין וְדִי בְכָל אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא רַבָּא חִנָּא וְחִסְדָּא וְרַחֲמֵי וְחַיֵּי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי

וּפֻרְקָנָא מִן ק¢ דָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְאִמְרוּ אָמֵן: יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל,

וְאִמְרוּ אָמֵן: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל

וְאִמְרוּ אָמֵן:

*)[פי' הגון על זה תמצא בס' החיים שחיבר אחי הגאון מהר"ל מפראג בס' זכיות ח"א פ"ג]

**)[בסיומא וסוף תשובת הרמ"א ז"ל

וכן בסוף יש"ש

בב"ק כתוב רמזים

על הזכרת שמות הללו]: