ו:
כיצד העדים פרק ראשון מכות
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
היו
מתני' הרי אלו עדות אחת. ואם (ב) הוזם אחד מהם ח)(או שנים)
מח א שנים רואים אותו מחלון זה ושנים מחלון זה וכו'. ולא גרסי'
א) ב)
במתני' אחד בחלון זה וכו': ואחד מתרה באמצע.
ג) פי
ולא הוזמו כולן אין נהרגין: שלא תהא סנהדרין שומעת. עדות
שני ד)
העדים מפי התורגמן צריכין הדיינין שיהיו מכירין בלשון העדים
תימה ואמאי הוצרך לומר ואחד מתרה שאין מן העדים ויש מפרשים
מט ב
ה) ו)
גמ'
ולא שיעמידו מליץ בינותם: עדות מיוחדת. אחד רואה אותו
דנקטיה משום רישא דקתני רואין אלו את אלו ומסתמא היינו
ז)
ע"י המתרה שאומר לעדים לאלו
מחלון זה ואחד רואה מחלון זה ואינן
מתני' היו שנים רואין אותו מחלון זה
רואין זה את זה: לבועל את הערוה.
ואלו ראו את המעשה הרע שזה
ח)
א
נ ג
עשה ונראה למשי"ח דנקטיה לאפוקי
שיש די בראיית כל אחד ואפ"ה לא
ושנים רואין אותו מחלון זה ואחד מתרה בו
ט) י)
מצטרפו: מפי עצמו. ההרוג עצמו
מדרבי יוסי דאמר בסיפא אינו חייב
❖
באמצע בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו
התרה בו: אלא מעתה. דכשרים
עד שיהו פי שנים עדים מתרין בו:
נא ד
הרי אלו עדות אחת ואם לאו הרי אלו שתי
שמקצתן
רואין אלו את אלו.
בעלמא ומצטרפי: בדיני נפשות.
עדיות לפיכך אם נמצאת אחת מהן זוממת
נב ה
מצטרפין יחד אף
כששנים רואין מחלון זה ושנים מחלון
תורה אור השלם
הוא והן נהרגין והשניה פטורה רבי יוסי
אותם שאין רואים: הרי אלו עדות
זה והוזמה כת האחת תצטרף עדות
1. עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ
אומר לעולם אין נהרגין עד שיהו שני עדיו
אחת. שאם נמצא אחד מהן קרוב
זו להיות כולם ככת אחת להציל את
שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת
נג ו
לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד
מתרין בו שנאמר על פי שנים עדים דבר
או פסול עדות כולם בטלה וכן שאם
הזוממין ואת הנדון שתהא עדותן בטלה
❖
1
דברים יז ו
אֶחָד:
נמצא אחת מהן זוממת אין נהרגין
כיון דבעלמא מצטרפת יש טעם כאן
אחר על פי שנים עדים שלא תהא סנהדרין
ב
גמ'
עד שיזומו כולם ובטלין נמי עדות
להצילו ורחמנא אמר ט)והצילו העדה:
שומעת מפי התורגמן: אמר רב זוטרא
❖
גליון הש"ס
ומי אית ליה לרבי יוסי. התראה
כולם בהזמה אחת מהן דהזמה הוי
בר טוביא אמר רב מנין לעדות מיוחדת
כלל: והתנן רבי יוסי אומר השונא.
כנמצא אחד מהן קרוב או פסול:
גמ' ואמר רבא מתרה
שהיא פסולה שנאמר לא יומת על פי עד
הוא והן נהרגים. הן נהרגים
1
שאמרו.
שאמר בשוגג הרגתי נהרג מפני
מוסף רש"י
אחד מאי אחד אילימא עד אחד ממש
שהוא כמועד ומותרה: לעוזי. בעלי
אע"פ שלא הוזמו כת שניה
❖
מפני שהוא כמועד.
מרישא שמעינן לה על פי שנים עדים אלא
כיון שהוזמו הן הוא נהרג משום כת
לשון אחרת שאין הדיינין מכירין בה:
מאי אחד אחד אחד תניא נמי הכי לא יומת
שניה דלא בטלה עדות כת שניה
אילעא
(לקמן ט:) אלא להבחין.
הגהות הב"ח
בהזמת הראשונה כיון דהוי שתי
על פי עד אחד להביא שנים שרואים אותו אחד מחלון זה ואחד מחלון זה
(א) גמ'
עדיות יש מפרשים שצריך שתהא כל
(סנהדרין ח: וכעי"ז
ואין רואין זה את זה שאין מצטרפין ולא עוד אלא אפילו בזה אחר זה בחלון
❖
לקמן ט:)
כת וכת רואה המתרה או המתרה
אחד אין מצטרפין אמר ליה רב פפא לאביי השתא ומה אחד מחלון זה
רואה אותן אז מצטרף המתרה לזו
ואחד מחלון זה דהאי קא חזי כולו מעשה והאי קא חזי כולו מעשה אמרת
ולזו דאם לא כן אין המתרה מצטרף
רבינו חננאל
לא מצטרפי בזה אחר זה דהאי חזי פלגא דמעשה והאי חזי פלגא דמעשה
עמהן ולא יהרג על פיהם דלעולם
היו שנים רואין מחלון זה
מיבעיא א"ל לא נצרכא אלא לבועל את הערוה אמר רבא ג אם היו רואין
אינו נהרג אא"כ המתרה מעדות
כו'. אמר רב מניין לעדות
את המתרה או המתרה רואה אותן מצטרפין $ואמר רבא מתרה שאמרו אפילו
שבאין לחייבו והא דקתני נמי נמצא
מיוחדת שפסולה שנאמר
ד
לא יומת על פי עד אחד
מפי עצמו ואפילו מפי השד אמר רב נחמן עדות מיוחדת כשירה בדיני
אחת מהן זוממת שהוזם גם המתרה
ה
מאי אחד אילימא אחד
עמהם דהא מעדותן הוא כדפרישית
ממונות דכתיב לא יומת על פי עד אחד בדיני נפשות הוא דאין כשירה
ממש מדכתיב על פי שנים
(ב) רש"י
עדים או שלשה עדים
ומ"מ הוו השתי כתות שתי עדיות
אבל בדיני ממונות כשירה מתקיף לה רב זוטרא אלא מעתה בדיני נפשות
הוזמה אחת
יומת המת ממילא שמעינן
כיון שאין כת זו רואה את זו וקשה
הראשונה או
תציל אלמה תנן הוא והן נהרגין קשיא: רבי יוסי אומר וכו': א"ל רב פפא
דאין ממיתין על פי עד
למשי"ח מאי קאמר דאדרבה לא
השניה
אחד מה תלמוד לומר לא
לאביי ומי אית ליה לרבי יוסי האי סברא והתנן רבי יוסי אומר השונא
(ג) תוד"ה
יומת על פי עד אחד אלא
מיתוקמא מתני' אלא כשאין רואין
כך
מאי אחד אחד אחד.
נהרג מפני שהוא כמועד ומותרה א"ל ההוא רבי יוסי בר יהודה היא
המתרה וכן אין המתרה רואה אותן
ובהכי דלא
כדתניא ב' רואין אותו א'
דתניא רבי יוסי בר יהודה אומר חבר אין צריך התראה לפי שלא ניתנה
דאי רואין המתרה או המתרה רואה
בעי' שני
מחלון זה וא' מחלון זה
(ד) ד"ה
ואין רואין זה את זה אין
התראה אלא להבחין בין שוגג למזיד: דבר אחר ע"פ שנים עדים שלא תהא
אותם הוו השתי כתות עדות אחת
אפסוק (ה) ד"ה
מצטרפין אע"פ ששניהם
אע"פ שאין רואין זה את זה דהמתרה
סנהדרין שומעת מפי התורגמן: הנהו לעוזי דאתו לקמיה דרבא אוקי רבא
(א)
ראו העדות כולה מתחלה
מצרפן כדקתני רישא בזמן שמקצתן
יש מפרשים
ועד סוף כיון שלא היו
תורגמן בינייהו והיכי עביד הכי והתנן שלא תהא סנהדרין שומעת מפי
דמתניתין.
רואין זה את זה אין
רואין אלו את אלו אלמא לא בעינן
התורגמן רבא ו מידע הוה ידע מה דהוו אמרי ואהדורי הוא דלא הוה ידע
מצטרפין. והא דתניא ולא
שיהא כל השנים שמכאן רואין את
עוד אלא אפילו ראו ב'
אילעא
אלו מכאן אלא בחד סגי ועוד קשה
בזה אחר זה בחלון אחד
אין מצטרפין. אוקימ'
לפי' דצריך שיהא המתרה מעדותן הא אמרינן בגמ' מתרה שאמרו אפי' מפי עצמו אפי' מפי שד ואז ודאי לא הוי המתרה מעדותן כלל לכן נראה
בבועל הערוה (שהיו)
דודאי מיירי כשאין רואין המתרה ולא המתרה רואה אותם אלא שמעו המתרה שמתרה (ג) כן ובכן סגי דהא קיימינן לרבנן דפליגי ארבי
[שחייב] בהכנסת העטרה
יוסי דבסמוך ולא בעו פי שנים עדים מתרין בו כמו רבי יוסי: לעדות מיוחדת שהוא פסול. פי' אחד מחלון זה ואחד
וכיון שהראשון ראה
הכנסת העטרה והשני
מחלון זה ומילתא באפי נפשה היא ולא קאי אמתני' ולא מיירי בהכי: תניא נמי הכי וכו'. מייתי תניא נמי הכי דמלא יומת
ראה (כחו) [הביאה]
על פי עד אחד נפקא דאילו עיקרא דמילתא שמענו ממתניתין דנהי דמתניתין לא איירי באחד מחלון זה מ"מ מדאשמעינן בשתי כתות
כאילו זה ראה המעשה
כולו וזה ראה המעשה
דחשבינן שתי עדיות כשאין רואין אלו את אלו מינה שמעינן דה"ה בכת אחת מכל מקום נראה יותר לפרש דעיקר מילתא מייתי דאי ממתניתין
כולו. אמר רבא אם העדים
הוה אמינא דוקא בשתי כתות דכל חדא חשיב עדות באפי נפשה אבל בכת אחת מצטרפי שפיר וכן נראה דיותר דוחק לומר דלא מייתי תניא
רואין המתרה או המתרה
אמר
נמי הכי רק (ד) הפסוק כיון דליכא מאן דפליג עליה. כן נראה למשי"ח: רבא אם הן רואין את המתרה או המתרה וכו'. מכאן מייתי
רואה העדים מצטרפין
ומתרה זה שאמרו אפי'
(ה) המפרש ראיה במתניתין גבי סיפא דקתני הרי אלו שתי עדיות דמכל מקום מיירי (ו) שהן רואין המתרה כדפרישי' ולאו מילתא היא דהכא
מפי ההרוג עצמו או מפי
אעדות מיוחדת דברייתא קאי דקתני אחד מחלון זה וכו' שאין מצטרפין ועלה קאמר דאם העד מכאן [והעד מכאן] רואין המתרה או
שד. אמר רב יהודה עדות
המתרה רואה אותן מצטרפין להיות עדות אחת גבי העד שמכאן והעד שמכאן אע"פ שאין רואין אלו את אלו י) דהמתרה מצרפן כמו
מיוחדת כשרה בדיני
ממונות. כגון זה שאמרנו
מקצתן רואין אלו את אלו דמתניתין ותדע דאעדות מיוחדת דברייתא קאי דאי אמתניתין קאי דקתני הרי (ז) אלו שתי עדיות כדפירשתי אם כן
שראו העדות אחד אחד.
הוה ליה למימר ואם לאו אין מצטרפין שזהו עיקר החידוש: או מתרה רואה אותן מצטרפין. פירוש על פיהם נהרג דלא חשיבא עדות
והאי דכתיב לא יומת על
מיוחדת ואם תאמר והיכי מהימני ליה למתרה לומר שראה אותן להרוג את זה דבשלמא כשרואין המתרה הרי הן שנים אבל מתרה רואה
פי עד אחד והיא עדות
אותן קשיא ויש לומר דמיירי שיש עדים שמעידין שהמתרה רואה אותן אך לא ראו המעשה אותן העדים: בדיני נפשות הוא דלא
מיוחדת הני מילי בעדות
נפשות שהתורה חסה
כשירה הא בדיני ממונות כשירה. הקשה רבינו אברהם מאורליינ"ש דהא קרובים נפקא לן דפסולין מלא יומתו
עליו אבל בדיני ממונות
אבות על בנים ודיני ממונות גמרינן מיניה דכתיב משפט אחד יהיה לכם א"כ ה"נ נילף ממונות מנפשות להך מילתא דעדות
עדות מיוחדת כשרה היא
ומצטרפין ואע"פ שאין
מיוחדת ונראה דעל כרחך האי קרא לאו בדיני ממונות
קאי דעד אחד מועיל לממון דלשבועה מיהא איתיה:
רואין זה את זה. ואקשינן
אי
עליה אי הכי דעדות
מיוחדת עדות מעליא היא ומצטרפין ולא הצריכה התורה שיראו שניהן ביחד זה לזה אלא משום דחס עליה. אלא מעתה ב' (ו) בא"ד אע"פ (ז) בא"ד
כתות שראו (בבת) [אחת] אחת ונמצא בכת א' מהן קרוב או פסול יצטרפו ב' הכתות ונאמר כיון [שיש] בהן קרוב או פסול
בטלה עדות הכל וינצל ההורג ולמה שנינו במשנתנו ב' רואין אותו מחלון זה וב' מחלון זה ואחד מתרה באמצע בזמן
שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו עדות אחת ואם לאו שתי עדיות הן נמצאת אחת זוממת הוא נהרג והן נהרגין הוא נהרג על פי הכת שלא הוזמה והן נהרגין מפני שהוזמו ועלתה בקשיא. ודייקינן מדסלקא בקשיא שמעינן מינה דראיה אחר ראיה
ואפילו הודאה אחר הודאה אינה כשרה בדיני ממונות (ואפילו) [ואלו] הברייתות סיוע לפירוש שפירשנו [בהא] דאמרינן לסהדי למיחזי אתיתו או לאסהודי אתיתו: תניא ר' יוסי ב"ר יהודה אומר חבר אין צריך התראה שלא ניתנה התראה [אלא]
להבחין בין שוגג למזיד. הנהו לעוזאי דאתו לקמיה דרבא בדינא אוקי רבא תורגמן בינייהו. איני והתנן שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן. ופרקי' רבא הוה ידע מאי דאמרי ואהדורי להן הוא דלא ידע.