ידיעות הטומאה
פרק שני
שבועות
טז.
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
תני
באחת מכל אלו. תימה דמה דחקו להגיה דכמה סתם
על פי נביא. חגי זכריה ומלאכי היו שם ועל פיהם ברוח הקודש
כג א
א)
עשו ואין טעם בדבר: רב הונא אמר בכל אלו תנן קסבר כו'.
משניות אשכחן דאית להו קדושה לעתיד לבא בפ"ק דמגילה
כלומר ואי משום קידוש עזרא דהואי בבית שני בלא מלך ובלא
ובפרק בתרא דזבחים דקדושת ירושלים
כד ב ג ד
ב)
אלא
בבני גולה. אע"פ שהיה הדבר בא לידי
אורים ותומים דאמרינן במסכת יומא
חמשה דברים חסר
אין אחריה היתר:
ג)
ד) ה)
מקדש שני אש ושכינה וארון ואורים
תקלה הכניסוה כדי שימסרו עצמם
כה ה
ותומים ורוח הקודש קסבר קדושה
עליהם יותר כשיש בה שם קדושה:
על פי נביא נאכלת ועל פי נביא נשרפת:
א
ו) ז)
דכולי
עלמא קידשה לעתיד לבא.
ראשונה דדוד ושלמה לא בטלה ולא
ח)
כל שלא נעשית בכל אלו כו': איתמר רב
כו ו
ט)
וא"ת דבפ"ק דחגיגה
הוצרך עזרא לקדש כלומר שהוא לא
י)
הונא אמר בכל אלו תנן רב נחמן אמר
כז ז
י)
ב
הוסיף כלום באורך ורוחב ומאי
אית ליה לרבי אליעזר דלא
כ)
באחת מכל אלו תנן רב הונא אמר בכל
ואעמידה
דקדיש כדכתיב
קידשה לעתיד לבוא גבי עמון ומואב
אלו תנן קסבר קדושה ראשונה קידשה
ל) מ)
ג
שתי תודות לזכר בעלמא עבד: שני
מעשרין מעשר עני בשביעית ובריש
נ) ס)
לשעתה וקידשה לעתיד לבא ועזרא ד זכר
מסכת ביצה נמי אית ליה
בצעים. כ) מרישק"א בלע"ז: בהרהמשחה.
כח ח
ע) פ)
❖
בעלמא הוא דעבד רב נחמן אמר באחת
הר הזיתים: תחתונה ועליונה. בשיפוע
לרבי אליעזר דעיגול בעיגולין עולה
מכל אלו תנן קסבר קדושה ראשונה קידשה
ההר היו ואחת למעלה בגבהו ואחת
בברייתא דליטרא קציעות ומאן דאית
❖
בשפולו: תחתונה נתקדשה בכל אלו.
ליה הכי קסבר תרומה בזמן הזה
לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא ועזרא
הגהות הב"ח
דרבנן כדמוכח בפרק הערל
שמימי בית ראשון הכניסוה וחיברוה
קדושי קדיש אע"ג דלא הוו אורים ותומים
(א) גמ'
לעיר ע"י חומה אחרת: אלא בעולי
וי"ל דקדושת הארץ לגבי תרומה
תורה אור השלם
איתיביה רבא לרב נחמן כל שלא נעשית
גולה. שהוסיפו על העיר ובנו היקף
ומעשרות בטלה והכא איירי בקדושת
1. (ד) וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו
בכל אלו תני באחת מכל אלו תא שמע
מחיצה דאפשר דלא בטלה משום
חומה אחרת לחוץ: ה"ג לה בתוספתא
בָּעֵת הַהִוא לֹא הָיְתָה קִרְיָה
❖
אבא שאול אומר שני ביצעין היו בהר
אֲשֶׁר לֹא לָקַחְנוּ מֵאִתָּם
דסנהדרין ל) תחתונה שהיתה קדושתה
דאיקראי נחלה וקדושת בתי ערי
שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב
המשחה תחתונה ועליונה תחתונה נתקדשה
גמורה עמי הארץ נכנסים לשם
חומה דמייתי בסמוך נמי הויא קדושת
מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן: (ה) כָּל
בכל אלו עליונה לא נתקדשה בכל אלו
ואוכלים שם קדשים קלים אבל לא
מחיצה ואף על גב דקדושת הארץ
אֵלֶּה עָרִים בְּצֻרוֹת חוֹמָה
גליון הש"ס
גְבֹהָה דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ לְבַד
מעשר שני וחברים אוכלים שם
בטלה מ"מ בפ"ק דביצה
אלא בעולי גולה שלא במלך ושלא באורים
רש"י ד"ה מצאו אלו.
מֵעָרֵי הַפְּרָזִי הַרְבֵּה מְאֹד:
מעשר שני וקדשים קלים עליונה
ביקש ר' אליעזר להפקיר כרם רבעי
דברים ג ד-ה
ותומים תחתונה שהיתה קדושתה גמורה
2. וְאִם לֹא יִגָּאֵל עַד מְלֹאת
שלא היתה קדושתה גמורה עמי הארץ
לעניים דמדרבנן היה צריך להוליכו
עמי הארץ נכנסין לשם ואוכלין שם קדשים
❖
לוֹ שָׁנָה תְמִימָה וְקָם הַבַּיִת
נכנסים שם ואוכלים שם קדשים
לירושלים וא"ת אי בקדושת מחיצה
קלים אבל לא מעשר שני וחברים אוכלין
אֲשֶׁר בָּעִיר אֲשֶׁר לוֹ חֹמָה
קלים אבל לא מעשר שני וחברים
נמי לא קידשה לעתיד לבא לרבי
לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ
שם קדשים קלים ומעשר שני עליונה שלא
לעזי רש"י אין אוכלין שם לא קדשים קלים ולא
לְדֹרֹתָיו לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל:
אליעזר מה ירויחו עניים כיון שלא
❖
ויקרא כה ל
היתה קדושתה גמורה עמי הארץ היו
מעשר שני. ויש לפרש דעמי הארץ
יוכלו לאכלו בירושלים ואם יפדו
מרישק"א [מריש"ק]. ביצה,
❖
נכנסין שם ואוכלין שם קדשים קלים אבל
המפרישין מעשרות היו זריזים לעשות
הפירות מה ירויחו וי"ל לפי שיכולין
מקווה מים רדודים.
לא מעשר שני וחברים אין אוכלין שם לא
בו מצוה מן המובחר לפי שהיו
לפדותו בשוה פרוטה אע"פ ששוין
מוסף רש"י
הרבה ואפי' לכתחלה שרי כשאין
שומעין דרשה מ) עשר נ) בשביל שתתעשר
קדשים קלים ולא מעשר שני ומפני מה לא
קדושה
ראשונה.
רבינו חננאל
(מגילה
הפסד להקדש כשאין בית המקדש
והיו צריכים להתוודות עשיתי ככל
קידשוה שאין מוסיפין על העיר ועל
י.) לעתיד לבא.
על פי נביא נאכלת. כלומר
אשר צויתני והיו שומעים
קיים כדמוכח ע)בפרק בתרא דערכין
העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים
(שם) על העיר.
נביא מתירה וכן זו נשרפת
את המתרגמים ואכלת לפני ה' אלהיך
גבי ההוא גברא
(סנהדרין ב. יד.
על פי נביא: אתמר רב הונא
ובסנהדרין של ע"א ובשתי תודות ובשיר
סוטה מה.) עשו קלעים
אמר בכל אלו תנן קסבר
מעשר דגנך תירושך ויצהרך לכך
דאחרימינהו לנכסי א"נ מודה רבי
ס)
להיכל.
ולמה קידשוה למה קידשוה הא אמרת לא
קדושה ראשונה קדשה
היו נכנסין עד תוך חומת ירושלים
אליעזר דעזרא קידש לעתיד לבא
לשעתה וקדשה לעתיד והא
קידשוה אלא למה הכניסוה מפני שתורפה
הפנימית לקיים לפני ה' אלהיך אבל
קדושת פ) מחיצה:
דקדיש עזרא בלא מלך ובלא
של ירושלים היתה ונוחה היא ליכבש משם
אורים ותומים. ואמרינן
בקדשים לא היו מטריחין עצמן
נטמא
עזרא זכר קידוש בעלמא
ואוכלים אותם לפנים מחומה חיצונה
תנאי היא דתניא א"ר אליעזר שמעתי כשהיו בונין בהיכל עשו קלעים
עבד דלא הוה צריך ליה. רב
כשאין מוצאים אכסניא בפנים וכשהיו
נחמן אמר אפילו באחת מכל
להיכל וקלעים לעזרות אלא ה שבהיכל בונין מבחוץ ובעזרות בונין מבפנים
אלו תנן דקדושה ראשונה
אומרים להם זו קדושה וזו אינה
אמר רבי יהושע שמעתי שמקריבין אף על פי שאין בית אוכלין קדשי
ו
אינה קדושה לעתיד לבא.
קדושה לא היו שומעין לנו לפי
ועזרא דקדיש אע"ג דלא
קדשים אע"פ שאין קלעים קדשים קלים ומעשר שני אע"פ שאין חומה מפני
שאומרים זו חומה וזו חומה מה לי
(מגילה י.)
הוו אורים ותומים שפיר
שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא לאו מכלל דר'
בונין מבחוץ.
עבד דבאחת מכל אלו תנן.
תחתונה מה לי עליונה: שתורפה
ומותבינן עליה דרב נחמן
אליעזר סבר לא קידשה לעתיד לבא א"ל רבינא לרב אשי ממאי דלמא
של ירושלים. גלויה וערותה מקום
מהא אבא שאול אומר שני
דכולי עלמא קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא ומר
שהיא נוחה ליכבש: תנאי היא. דפליגי
(שם) קדושה ראשונה.
בצעין היו בהר המשחה.
(מכות יט. זבחים ס: סב.)
תחתונה נתקדשה בכל אלו
מאי דשמיע ליה קאמר ומר מאי דשמיע ליה קאמר וכי תימא קלעים לר'
בקדושה ראשונה לשעתה ולעתיד
לאו מכלל דר' אליעזר.
עליונה קדשוה בני גולה
לבוא למ"ד לא קידשה לעתיד לבוא
אליעזר למה לי לצניעותא בעלמא אלא הני תנאי דתניא א"ר ישמעאל
סבר לא
שלא במלך ושלא באורים
קידשה.
איצטריך עזרא לקדשה וקידשה בלא
ותומים. תחתונה שהיתה
ברבי יוסי למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו אלו
קדושה גמורה חברים
מלך ואורים ותומים ואית ליה אחת
וקידשום אבל ראשונות בטלו משבטלה הארץ אלמא קסבר קדושה
ועמי הארץ נכנסים שם
מכל אלו תנן ולמ"ד קידשה לעתיד
(מגילה י.) מאי דשמיע
כו' עליונה שלא היתה
ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא ורמינהי אמר ר'
ז
ליה קאמר.
קדושתה גמורה חברין אין
לבוא לא הוצרך עזרא לקדש כלום
(שם) למה מנו
ישמעאל בר' יוסי וכי אלו בלבד היו והלא כבר נאמר 1 ששים עיר כל
נכנסין לשם כו' ופריק תנאי
אלא לזכר בעלמא ולא גמרינן מינה:
חכמים את אלו.
היא. דתנן א"ר אליעזר
חבל ארגוב ממלכת עוג בבשן כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה
שמעתי. מרבותי: כשהיו בונין ההיכל.
כשהיו בונין בהיכל היו
עושין קלעים בהיכל וקלעים
אלא למה מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום
בימי עזרא: עושים קלעים. במקום
לעזרות כו'. א"ר יהושע
החומה ובונים את כתלי החומה אצל
קידשום השתא הא אמרינן לקמן דלא צריכא לקדושי אלא מצאו אלו
[שמעתי] שמקריבין אע"פ
הקלעים וכן לעזרות: אלא שבהיכל.
שאין (ב"ד) [בית] כו'.
ומנאום ולא אלו בלבד אלא כל שתעלה בידך מסורת מאבותיך
מאי לאו בהא קמפלגי דר'
נתנו הקלעים לפנים ממקום החומה
שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון כל מצות אלו נוהגות בה מפני
(שם) מצאו
אליעזר סבר קדושה ראשונה
ובונים את החומה מבחוץ שלא יזונו
אלו וקידשום.
אינה לעתיד לבא. ור'
שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא קשיא דר' ישמעאל
עיניהם מן ההיכל. וקס"ד דהנך קלעים
יהושע סבר קדשה לשעתה
בר יוסי אדרבי ישמעאל בר יוסי איבעית אימא תרי תנאי אליבא דר' ישמעאל
ולעתיד לבא. ודחינן ודלמא
לרבי אליעזר כדי להכשיר העזרות
תרוייהו קדשה לעתיד לבא
בר יוסי איבעית אימא חדא מינייהו ר' אלעזר בר יוסי אמרה דתניא ר' אלעזר
להקריב קרבן דאם אין בית אין קרבן
(ערכין לב:) אבל
סבירא להו וכל חד וחד
בר יוסי אומר אשר לוא חומה אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן:
הראשונות בטלו.
דקדושה ראשונה בטלה לה: ואע"פ
מאי דשמיע ליה קאמר.
ח
(א)
2
אלא מהא דתניא א"ר
נטמא
שאין חומה. בירושלים קודם שנבנית
ישמעאל ב"ר יוסי למה מנו
החומה: ומאי דשמיע ליה כו'. ולא בא רבי יהושע לחלוק על רבי אליעזר ולא שמעיה לרבי אליעזר דאמר לא קידשה:
משבטלה הארץ.
חכמים את אלו שכשעלו
(שם) קדושה
למה מנו כו'. עיירות מנו חכמים בפרק בתרא דערכין שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון לענין מצות בתי ערי
בני הגולה מצאו אלו
ראשונה.
וקדשום כו' ופשוטה היא.
להם למנות עוד הרבה שלא מנאום: וקידשום. לא פורש לי במה מקודשים ערי ארץ ישראל: קסבר לא קידשה
חומה והיה
ורמינהי.
ופרשנוה עוד במס' מגילה:
(שם)
ורמינהי כו'. היינו תנאי: וכי אלו בלבד היו. מוקפות חומה מימות יהושע בן נון: $ מצאו אלו. דרך ביאתם: הא אמרינן לקמן.
בסיומא דהך ברייתא מסיים ואזיל לא אלו בלבד: כל המצות האלו. מצות בתי ערי חומה ושילוח מצורעים ושאין עושים מגרשיהן שדה:
(מגילה י.) הא
טומאה
אמרינן לקמן.
דלא צריכא לקדושי. (שם י:) כל מצות אלו. (שם) חדא
מינייהו. ר' אלעזר בר יוסי אמרה. (ערכין לב:) אשר לוא חומה.
(שם לב. ועי' תוס' שם) (מגילה י:)