שבועת העדות פרק
רביעי
שבועות
לד.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מושבע
כנשבע ומזיד כשוגג. וליכא למימר דהיא גופה נילף
ואינו חייב אלא אחת בפני ב"ד. אם השביעם בב"ד: שלא עשה
ע א מיי' פ"ח מהלכות
א) [סוטה לג. כריתות ט.],
ב) [לקמן לז:], ג) ב"ב צג.
נזקי ממון הלכה יד סמג
בו מושבע. מפי אחרים כנשבע עצמו. ולקמן מפרש לה לכולה:
בק"ו דאיכא למימר שבועת ביטוי יוכיח ומיהו במה
סנהדרין לז: [תוספתא
עשין סח טוש"ע חו"מ
או או ביטוי. או נפש כי תשבע לבטא להרע או להיטיב: שכן
מצינו מצי גמר לה ונראה דהיינו הא דפריך לקמן ליגמר נמי שבועת
❖
דב"ק פ"ג], ד) [סנהדרין לז:
סימן תח סעיף ב:
תחטא מתחטא. בשניהם כתיב $ תחטא לג"ש: חטאת מחטאת.
פקדון משבועת העדות למושבע מפי אחרים וכ"ת אדרבה נילף
ע"ש], ה) [ויקרא ה],
ו) [בדפו"י למידע], ז) הא
עדות וביטוי בחטאת אבל שבועת
מביטוי מסתברא דאיכא למילף טפי
דקאמר. כצ"ל רש"ל, ח) צ"ל
רבינו חננאל
הפקדון באשם: שכן חט"א במזי"ד
מעדות שכן חטא תבעיה כפריה
אמדינן, ט) [וע"ע תוס'
ועבריה: ה"ג תבעיה כפריה
כל אחת ואחת בפני ב"ד ושלא בפני ב"ד
תבעי"הוכפרי"ה[ועברי"ה].סימןהוא.
יבמות קכ: ד"ה אלא וד"ה
או או ביטוי יוכיחו
אינו מדבר אלא בתביעת ממון עדות שלא
חיישינן ותוס' כתובות לג:
שנאמר או נפש כי
ועבריה. ואית דל"ג ועבריה משום
שכן חטא תחטא מתחטא ובשניהן
ד"ה דלמא ותוס' גיטין ע:
תשבע לבטא בשפתים.
עשה בה נשים כאנשים קרובים כרחוקים
חייב על המזיד אבל ביטוי כתיב בה
דשבועת ביטוי איתא [נמי] לשעבר
ד"ה אלא מעתה וד"ה
שהן אואין ויש בהן
❖
ונעלם: תבעיה וכפריה. עדות
לר"ע ול"נ דא"כ תבעיה וכפריה
פסולין ככשרים ואינו חייב אלא אחת בפני
חיישינן],
שבועה ואין בהן כהן
ומדברין שלא בתביעת
ופקדון באין ע"י טענה וכפירה מה
תרי מילי נינהו מדקאמר הנך נפישן
ב"ד אינו דין שלא יהא מדבר אלא בתביעת
ממון כו'. תחטא תחטא
שאין כן בשבועת ביטוי: ועבריה.
ולקמן בשמעתין מוכח דחדא היא
ממון מה לפקדון שכן לא עשה בו מושבע
לג"ש נאמר כאן ונפש
תורה אור השלם
עדות ופקדון שתיהן השבועות לשעבר
דפריך אדרבה מעדות ה"ל למילף
כי תחטא [ושמעה קול
כנשבע ומזיד כשוגג תאמר בעדות
שכן
1. וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא
אלה ונאמר להלן נפש
אבל ביטוי עיקרה להבא: חטא"ת
שכן חטא הדיוט בשבועה תבעיה
עשה בה מושבע כנשבע ומזיד כשוגג
ת"ל
כי תחטא] ומעלה מעל
וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא
שירד"ה לחומ"ש. סימן הוא. עדות
וכפריה ואואין ומשני הנך נפישן ואי
בה' וגו' מה להלן תביעת
עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם
תחטא תחטא לגזירה שוה נאמר
כאן
א)
חשיבי בתרי אם כן לא נפישן:
וביטוי שניהן בחטאת ובעולה ויורד
ממון אף כאן תביעת
לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ:
ממון. אדרבה מביטוי הוה
ויקרא ה א
1 תחטא ונאמר להלן 2 תחטא מה להלן
אינו
ואין בהם חומש לאפוקי פקדון שהוא
דאי
אית ליה דר' אחא בדיני
2. נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה
ליה למילף. שכן תרוייהו
מדבר אלא בתביעת ממון אף כאן
אינו
באשם ובקרבן קבוע ומוסיף עליו
חטאת לאפוקי פקדון
נפשות נמי משכחת לה.
מַעַל בַּיְיָ וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ
חומש כדכתיב (ויקרא ה) ושילם אותו
דאשם הוא. ופרקינן
מדבר אלא בתביעת ממון מתקיף לה
רבה
בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד
משמע הכא דר' אחא אית ליה
מסתברא מפקדון הוה
אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת
בראשו וחמשתיו יוסף עליו: אאואין
בר עולא או או ביטוי יוכיחו שהן אואין ויש
אומדנא בדיני נפשות ותימה דבפ'
ליה למילף שכן תרוייהו
ויקרא ה כא
3
עֲמִיתוֹ:
דר"א סמיך. דאינו אלא בתביעת
3. אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע
תחטא תחטא כתיב בהו.
אחד דיני ממונות (סנהדרין דף לז.) גבי
עמהן שבועה ואין עמהן כהן ומדברים שלא
ושניהן מביאין על הזדון
ממון ואתביעת ממון גופה קאמר יש
לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע
כיצד מאיימין על דיני נפשות שמא
בתביעת ממון מסתברא מפקדון הוה ליה
כשוגג כדתנן בכריתות. ד'
אוֹ לְהֵיטִיב לְכֹל אֲשֶׁר
מהן שהוא חייב ויש מהן שהוא פטור:
תאמרו מאומד ראיתם ודייק בגמ'
מביאין על הזדון כשגגה
יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה
למילף שכן תחטא מתחטא אדרבה מביטוי
מאי בינייהו. הי נינהו תביעת ממון
ויש להן תובעין לזה
וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע
(שם:) הא בדיני ממונות ח) אמרינן
ה"ל למילף שכן חטאת מחטאת אלא
ולזה ושניהן עברו על
דפטר ר"ע ומחייב בהו ר"א: לר"א
וְאָשֵׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה:
כמאן כר' אחא כו' משמע דלא איירי
מצוה. למעוטי שבועת
ויקרא ה ד
מסתברא מפקדון ה"ל למילף שכן חטא
חייבין. דגבי השבת גזילה שמעי' ליה
4. וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת
רבי אחא בדיני נפשות וי"ל דודאי
ביטוי דלית בה חדא
לקמן (דף לז:) דמיחייב השבה על גזילת
במזיד תבעיה וכפריה ועבריה אדרבה
מהני. אדרבה מביטוי
מֵאֵלֶּה וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר
מעיקרא דס"ד דלא מיתוקם כרבנן
הוה ליה למילף. שכן
חָטָא עָלֶיהָ: ויקרא ה ה
קרקע וקס"ד דהוא הדין לשבועת
מביטוי הוה ליה למילף שכן חטאת שירדה
ע"כ מוקי לה כר' אחא ואית לן
5. עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ
שבועת ביטוי ושבועת
הפקדון או לשבועת העדות: ולר'
לחומש הנך נפישן: ר"ע אומר והיה כי
למימר דלא איירי אלא בדיני ממונות
העדות ישנן שתיהן
שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת
4
יוחנן דאמר משביע עדי קרקע פטור
בקרבן עולה ויורד ואין
לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד
דוקא ולא בדיני נפשות כי היכי
יאשם לאחת מאלה יש מאלה שהוא חייב
❖
בהן חומש ותרוייהו כתיב
דברים יז ו
אֶחָד:
אפי' לר"א. וכן לשבועת הפקדון
דתיתוקם מתני' כוותיה אבל לפי
בהו (חט חט) [חטאת]
ויש מאלה שהוא פטור הא כיצד תבעו
לקמן היא בפ' שבועת הפקדון (שם):
למעוטי פקדון דליתיה
המסקנא דמוקי לה כרבנן מ"ל דר'
ממון חייב תבעו ד"א פטור איפוך אנא ר"ע
איכא בינייהו עדי קנס. לר"א חייבין
בעולה ויורד ואית ביה
גליון הש"ס
אחא אית ליה אומדנא אפי' בדיני
חומש [ואשם] ודחינן
אאואין דר"א סמיך מאי בינייהו בין ר"א
וכן בשבועת הפקדון דשמעינן ליה [שם]
נפשות אבל עוד תימה דמשמע משום
רש"י ד"ה שכן תחטא
הנך דפקדון נפישי דהני
ובין ר"ע איכא בינייהו משביע עדי קרקע
דדריש פרשת שבועת הפקדון בריבויי
וכו' תחטא לג"ש. תמוה
ארבע והני תלת: ר'
דאית ליה בדיני ממונות אית ליה נמי
לי הא קאי על ר"א דלא
עקיבא אומר כתיב והיה
ומיעוטי גבי והשיב את הגזלה . והא
ה)
לר"א חייבין לר"ע פטורין ב) ולר' יוחנן דאמר
בדיני נפשות וא"כ אפי' לית ליה דר'
יליף מתחטא תחטא. וגם
כי יאשם לאחת מאלה.
דאמרינן בכתובות (דך מב.) גבי
התם משביע עדי קרקע אפי' לר"א פטורין
אחא משכחת לה אומדנא בדיני
אם הוי ג"ש איך אמרינן
יש מאלה [שחייב] ויש
פקדון יצאו אלו שהם קנס דלא כר"א:
עלה דאדרבה מביטוי הו"ל
מאלה שפטור. הא כיצד
נפשות לכ"ע כמו שעלתה לו נשיכה
הכא מאי איכא בין ר"א לר"ע איכא בינייהו
למילף שכן חטאת מחטאת
תבעו ממון חייב תבעו
לימא ר' יוסי הגלילי. דאמר אין
על ראשו ונקב קרום של מוח דאפי'
עדי קנס ר' יוסי הגלילי אומר והוא עד או
וגם מה צריך ר"א ללימודא
בדבר אחר פטור. איפוך
עדות מתקיימת אלא בראיה וידיעה
רבנן מודו בהאי אומדנא כדמוכח
דאואין כיון דיליף מג"ש
אנא. ר' עקיבא נמי על
ראה או ידע בעדות המתקיימת בראיה בלא
חוץ מעדות ממון: לית ליה דרבי
דתחטא. ולזה היה נראה
אויין דרבי אליעזר סמיך
בפרק כל הנשבעין לקמן (דף מו:)
ידיעה ובידיעה בלא ראיה הכתוב מדבר
בפשוטו דמה דאמרינן שכן
לה ובעדי קרקע פליגי.
אחא. דדאין ומחייב בדדמי כגון גמל
כגון שעלתה לו נשיכה על גבו ובין
תחטא תחטא היינו דדומה
לרבי אליעזר חייבין לרבי
א"ל רב פפא לאביי לימא ר' יוסי הגלילי
האוחר בין הגמלים דמחייב ליה בלא
יותר לפקדון כיון דבשניהם
אצילי ידיו וי"ל דהמ"ל ולטעמיך:
עקיבא פטורין: רבי יוסי
ראיה בדדמי: האוחר. בועט ברגליו.
לית ליה דר' אחא דתניא ר' אחא אומר
כתיב תחטא וכדאמרינן
הגלילי אומר והוא עד
על פי שנים עדים.
ג)
א
חבר היה
עלה אדרבה מביטוי שכן
או ראה או ידע בעדות
ולי נראה כשבא ליזקק לנקיבה הוא
גמל האוחר בין הגמלים ונמצא גמל הרוג
חטאת מחטאת היינו
המתקיימת בראיה בלא
וכמ"ד (מכות דף ו: ובסנהדרין ח:)
נלחם ומכה ברגליו גמלים שסביבותיו
דלענין זה דומה יותר
בצידו בידוע שזה הרגו דאי אית ליה דר'
ידיעה. כגון מנה מניתי
דאין צריך התראה ואע"פ שהיה כאן
❖
ולשון אוחר נופל בתשמיש גמלים
לביטוי. ודברי רש"י צע"ג:
לך בפני פלוני ופלוני
אחא בדיני נפשות נמי משכחת לה כר"ש
פירכוס ובלבול רוח שהרי בחורבה
ובידיעה בלא ראיה. כגון
גמל אחור
דתניא בבכורות (דף ח.)
מנה הודית לי בפני פלוני
בן שטח דתניא אר"ש בן שטח אראה
היה לא היה פוטרו בשביל כך דדוקא
ד)
כנגד אחור: דאי אית ליה דר' אחא.
ופלוני. וכי האי גוונא
מוסף רש"י
גבי גלות הוא דפטרי' ליה בפ'
בנחמה אם לא ראיתי אחד שרץ אחר חבירו
דדאין בדדמי: דיני נפשות נמי
לא משכחת לה אלא
בתרא דיבמות (דף קכ: ושם) משום
שזה הרגו. שדרך סוסים
בתביעת ממון. לימא לית
לחורבה ורצתי אחריו ומצאתי סייף בידו ודם
משכחת לה. דמתקיימת בלא ראיה
מזויינים (צ"ל מיוזנים. עי'
ליה לרבי יוסי הגלילי
דמייתרי קראי דכתיב כמה זמנין
מטפטף והרוג מפרפר אמרתי לו רשע מי
כגון הא דשמעון בן שטח דאי דיינת
ירמיה ה ח) להכות סוסים
הא דתניא ר' אחא אמר
ויפל עליו וימות אבל ממיתת ב"ד
שמצידו (סנהדרין לז:). או
גמל האוחר בין הגמלים
ליה בדיני ממונות גבי גמל משום
הרגו לזה או אני או אתה אבל מה אעשה
אני או אתה. שמעון בן
לא מיפטר בהכי תדע דהא אמרינן
ונמצא גמל הרוג בצדו
דבידוע שזה הרגו ה"נ בידוע שזה
שאין דמך מסור בידי שהרי אמרה תורה
שטח קאמר ליה הכי (שם).
בידוע שזה הרגו (דאית)
(סנהדרין עח:) שהיו חובשים אותו
הרגו: אלא ראיה בלא ידיעה היכי
[דאי אית] ליה בדיני
5 על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת
ומיהו מכאן יש לדחות ולאוקמיה כגון
נפשות נמי משכחת לה
משכחת לה. אם ראה שהרג אדם
המת אלא המקום יפרע ממך אמרו לא זזו
כגון מעשה דשמעון בן
דמחייה בביתא דשישא ולא פרכיס
ואינו יודע מי הוה ההרוג מי מצי
שטח שראה אחד רץ
משם עד שנשכו נחש ומת אפי' תימא
וכן צריך לאוקומה למאן דמוקי בפ'
מסהיד עליה מי לא בעי ו) למידק כו':
אחר חבירו לחורבה ורץ
אלו נערות (כתובות לג:) לקרא בשוגג
אית ליה דרבי אחא בשלמא ידיעה בלא
אחריו ומצא אחד הרוג
קסבר ר' יוסי הגלילי. מילתא באפי
מפרפר ודם מטפטף כו'
ומאי ונקה ונקה מגלות ט):
ראיה משכחת לה אלא ראיה בלא ידיעה
נפשה היא והכי קאמר ז) מדקאמר ר'
הנה ידע שודאי זה הרגו.
אי טריפה הרג אי שלם הרג.
יוסי הגלילי אין שבועת העדות אלא
היכי משכחת לה מי לא בעי מידע אם
אבל בראית העין לא
ראהו. ואסיקנא אפילו
בעדות המתקיימת בידיעה בלא ראיה
תימה הא אזלינן בתר
עובד כוכבים הרג או ישראל הרג אם אדם
תימא אית ליה. בשלמא
רובא דמרוצח דייקינן לה בפ"ק
וראיה בלא ידיעה ש"מ דס"ל משביע
ידיעה בלא ראיה משכחת
טרפה הרג או שלם הרג ש"מ קסבר רבי יוסי
דחולין (דף יא: ושם) דלא חיישינן
עדי קנס דאונס ומפתה וכפרו פטורין:
לה כי האי גוונא אלא
הגלילי משביע עדי קנס פטור דאי ס"ד חייב
ראיה בלא ידיעה היכי
דלמא במקום סייף נקב הוה וי"ל
ועדים
משכחת לה לא בעי מידע
נהי דידיעה בלא ראיה אשכחן לה ראיה בלא ידיעה מי לא בעי מידע
דמיירי כגון דאיכא קמן חד טריפה
עובד כוכבים הרג או
נכרית בעל בת ישראל בעל בתולה בעל בעולה בעל יתיב רב המנונא קמיה
ישראל הרג שלם הרג או
וחד שלם דצריך לידע איזה מהם הרג:
טרפה הרג. ש"מ קסבר
דרב יהודה ויתיב רב יהודה וקא מיבעיא ליה מנה מניתיך בפני פלוני ופלוני
ועדים ר' יוסי הגלילי המשביע
ועדים
עדי קנס פטור. דאי ס"ד
חייב בשלמא ידיעה בלא ראיה משכחת לה אלא ראיה בלא ידיעה היכי משכחת לה. מי לא בעי ידע אי נכרית בעל או בת ישראל בעל: מנה מניתי לך בפני פלוני ופלוני