שבועת העדות פרק רביעי
שבועות
לה.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
או
ומשני להכי כתבה כו': מתני' אלא על תביעת ממון כפקדון.
שהיה אחד מהן קרוב או פסול הרי אלו פטורין. אף על גב
עג א
א)
ב)
שאילו העידוהו היו מחייבין אותו ממון אבל זה אם העידוהו לא
דכבר שמענו דאין נוהגת אלא בראוין להעיד איצטריך למיתני
עד ב
ג) ד)
היה מחויב שהיה יכול לומר חוזרני בי: משביע אני עליכם. כולה
הכא דאפי' אם יש שלשה עדים והשנים כשרים פטורין דעדות
ה) ו)
באלף
גמ'
דלת
מתני' מפרש בגמרא: ויש לו.
שיש ממון עליו: והוא עד.
שבטלה מקצתה בטלה כולה.
מתוספות ה"ר משה:
עה ג
ז)
עו ד
ביוד ה"י. אע"ג דההוגה את
שהיה עד באותה שעה: פשיטא.
עז ה
השם באותיותיו אין לו חלק כו' מ)
דאי לא עדים ביניהן מאי איצטריך
להכי כתבה רחמנא לעדות גבי שבועת ביטוי
למיתני במתניתין פטורין: לא צריכא
שמא כיון שאינו מתכוין לשם מותר.
עח ו
וגבי טומאת מקדש וקדשיו דבכולן נאמר
דקאי עלייהו. שעומד בצד עדיו:
גם זה מתוספות רבינו משה:
בהן ונעלם וכאן לא נאמר בהן ונעלם לחייב
עט ז ח
בפר"ח
מהו דתימא. ודאי להנך דקיימי גביה
(ו) גרס א"ד מן השם אינו
נ)
על המזיד כשוגג: מתני' אמשביע אני עליכם
פ ט
ח)
קאמר והרי ייחד עדיו קמ"ל: תניא
נמחק ותימה דמאי שנא
ט) י)
אם לא תבואו ותעידוני שאמר איש פלוני ליתן
פא י
כ)
נמי הכי. דאף על גב דגבייהו קאי
מצ"ב מצבאות וש"ד משדי דנמחקין
ל)
לי מאתים זוז ולא נתן הרי אלו פטורים שאין
פטורין: ראה סיעה של בני אדם
לפי שאין שם בפני עצמו ושמא משום
מ) נ)
❖
חייבין אלא על תביעת ממון כפקדון משביע
פב כ
ועדיו ביניהן. ע"כ בדקאי גבייהו
ס)
דשם המיוחד הוא יש להחמיר בו
ב
ה"ג
יותר: ס) אין הלכה כרבי
אני עליכם כשתדעו לי עדות שתבואו
קאמר מדקאמר סיפא כו' ח) אפי' כל
יוסי ואיצטריך דלא תימא נימוקו
העומדין כאן ת"ל והוא עד: הרי
ותעידוני הרי אלו פטורים מפני שקדמה
ג
תורה אור השלם
פג ל
ייחד עדיו. דכיון דאמר עומדין כאן
עמו וכן [גרס] ר"ח:
שבועה לעדות עמד בבית הכנסת ואמר
ד
1. וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא
אותן העומדין אצלו ייחד וחייבין ואי
באחרונה
משביע אני עליכם שאם אתם יודעין לי
וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא
לא פריש הכי בהדיא תנא ברישא
עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם
עדות שתבואו ותעידוני הרי אלו פטורין (עד שיהא מתכוין להם) אמר לשנים
פד מ
פטורין: אם לוא יגיד. כתיב מלא
לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ:
משביע אני עליכם איש פלוני ופלוני שאם אתם יודעין לי עדות שתבואו
ויקרא ה א
למדרש ביה לו לא: מתני' מצוה
פה נ
2. נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה
ותעידוני שבועה שאין אנו יודעין לך עדות והם יודעין לו עדות עד מפי עד
אני עליכם. בגמרא מפרש: באל"ף
מַעַל בַּיְיָ וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ
פו ס
או שהיה אחד מהן קרוב או פסול הרי אלו פטורין שלח ביד עבדו או
דל"ת. שם הכתוב באל"ף דל"ת:
בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד
ה
אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת
ביו"ד ה"י. שם הכתוב ארבע אותיות
שאמר להן הנתבע משביע אני עליכם שאם אתם יודעין לו עדות שתבואו
עֲמִיתוֹ: ויקרא ה כא
ותעידוהו הרי אלו פטורין ועד שישמעו מפי התובע: גמ' ת"ר משביעני עליכם
הכתוב ביו"ד ה"י: המקלל בכולן.
3. יַכְּכָה יְיָ בַּשַּׁחֶפֶת
פז ע
מברך את השם באחד מהם כגון יכה
וּבַקַּדַּחַת
וּבַדַּלֶּקֶת
אם לא תבואו ותעידוני שאמר איש פלוני ליתן לי מאתים זוז ולא נתן יכול יהו
פח פ
וּבַחַרְחֻר וּבַחֶרֶב וּבַשִּׁדָּפוֹן
פלוני את פלוני שזה הוא חיובו
חייבין ת"ל 1תחטא תחטא לגזירה שוה נאמר כאן תחטא ונאמר להלן תחטא
וּבַיֵּרָקוֹן וּרְדָפוּךָ עַד
❖
❖
כשמקלל שם בשם: חייב. מיתה:
אָבְדֶךָ: דברים כח כב
מה להלן בתביעת ממון ויש לו אף כאן בתביעת ממון ויש לו: משביע אני
המקלל עצמו כו'. מפרש בגמרא :
עליכם כשתדעו לי עדות כו': ת"ר משביע אני עליכם כשתדעו לי עדות
יככה ה' אלהים (ב) וכן יככה אלהים
הגהות הב"ח
מוסף רש"י
שתבואו ותעידוני יכול יהו חייבין ת"ל ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או
גרס במתני' וכן כתוב ונקוד בסדר
1
(א) במשנה
דבכולן נאמר בהן
משנה מוגהת ודווקנית: זו היא אלה.
ידע מי שקדמה עדות לשבועה ולא שקדמה שבועה לעדות: עמד בבית
יככם (ב) רש"י
ונעלם.
אם אמר לעדים אחד מן המקראות
הכנסת ואמר משביעני עליכם: אמר שמואל אפילו עדיו ביניהן פשיטא לא
יככם
ז
שבקללות יככה השם בשחפת וגו'
צריכא דקאי עילויהו מהו דתימא כמאן דאמר להו דמי קמ"ל תניא נמי הכי
(ג) ד"ה
אם לא תעידוני וכן (ג) יככה השם
ח ראה סיעה של בני אדם עומדין ועדיו ביניהן ואמר להן משביעני עליכם
יככם וכן
וכאן.
כגון שהיה אחד קורא קללות שבתורה
יככם (ד) ד"ה
(לעיל כה:
אם אתם יודעין לי עדות שתבואו ותעידוני יכול יהו חייבין ת"ל והוא עד
דמכלל
לא: וכעי"ז כריתות ט.)
ואמר לעדים כן ט) יככה אם לא
יככם יככם
שלח ביד עבדו.
והרי לא ייחד עדיו יכול אפילו אמר כל העומדין כאן תלמוד לומר והוא עד
תעידוני זו היא אלה דהא כתיב בהם י)
(ה) ד"ה
(לעיל
והרי ייחד עדיו: אמר לשנים משביע אני עליכם: ת"ר אמר לשנים משביע
ככל אלות הברית: אל יכך. אם
לא:) שאם אתם יודעין
החקים אשר צוה ה'
לו עדות. (שם)
אני עליכם פלוני ופלוני אם אתם יודעין לי עדות שתבואו ותעידוני והן יודעין
תעידוני או יברכך אם תעידוני
(ו) תוס'
יכול יהו חייבין.
כ) וכפר: ר' מאיר מחייב. (ד) מכלל
לו עדות עד מפי עד או שהיה אחד מהן קרוב או פסול יכול יהו חייבין ת"ל
לאו אתה שומע הן אל יככה אם
(ערכין יח.)
2 אם לא יגיד ונשא עונו בראוין להגדה הכתוב מדבר: שלח ביד עבדו וכו':
❖
והרי לא ייחד עדיו.
תעידוני ואם לא תעידוני יכך:
ת"ר שלח ביד עבדו או שאמר להן הנתבע משביעני עליכם שאם אתם יודעין
(שם,
גמ' בצוואה האמורה בתורה.
ועי"ש גירסא אחרת בגמ')
לו עדות שתבואו ותעידוהו יכול יהו חייבין ת"ל אם לא יגיד ונשא עונו מאי
אלה (ה)
המצות ל) כתב בפרשת
אם לוא יגיד כתיב.
הגהות הגר"א
תלמודא אמר ר"א אם לוא יגיד כתיב אם לו לא יגיד ונשא עונו ואם לאחר
נדרים : כובלכם. לשון
לא יגיד פטור: מתני' ט משביעני (אני) עליכם מצוה אני עליכם אוסרכם
[א] במשנה
אסירה בכבלי ברזל :
[ב] גמ'
❖
אני הרי אלו חייבין בשמים ובארץ הרי אלו פטורין באלף דלת ביוד הי בשדי
אוסרכם אני בשבועה. מזכיר את
(לעיל לב.)
בצבאות בחנון ורחום בארך אפים ברב חסד ובכל הכנויין הרי אלו חייבין
השם באחד מכל הלשונות הללו:
❖
במי המקלל בכולן חייב דברי ר"מ וחכמים י פוטרין המקלל אביו ואמו בכולן חייב
רבינו חננאל (המשך)
דברי ר"מ וחכמים פוטרין המקלל עצמו וחבירו בכולן עובר בלא תעשה יככה ה' אלהים וכן
כ
ל
[א]
3
כל העומדין כאן ייחד
רבינו חננאל
(א) יככה אלהים זו היא אלה הכתובה בתורה אל יכך ויברכך וייטיב לך ר"מ מחייב וחכמים פוטרין:
עדיו וחייבין. אמר לשנים
מ
גמ' משביעני עליכם מאי קאמר אמר רב יהודה הכי קאמר משביע אני עליכם בשבועה האמורה בתורה
להכי כתב רחמנא לעדות
[כו'] שאם אתם יודעין לי
גבי שבועת ביטוי וגבי
עדות שתבואו ותעידוני.
מצוה אני עליכם בצוואה האמורה בתורה אוסרכם אני באיסור האמור בתורה אמר ליה אביי אלא הא
טומאת מקדש וקדשיו
והן יודעין לו עדות עד
דבכולהו כתיב ונעלם
מפי עד. יכול יהו חייבין.
דתני רבי חייא כובלכם אני הרי אלו חייבין כובל באורייתא מי כתיב אלא אמר אביי ה"ק משביע
נ
ת"ל אם לא יגיד ונשא
ובעדות לא כתיב ונעלם
ללמד שחייב המזיד
עונו בראוין להגיד הכתוב
אני עליכם בשבועה מצוה אני עליכם בשבועה אוסרכם אני בשבועה כובלכם אני בשבועה: באלף דלת
כשוגג: מתני' משביע
מדבר: מתני' שלח ביד
ביוד הי בשדי בצבאות בחנון ורחום בארך אפים ברב חסד: למימרא דחנון ורחום שמות נינהו ורמינהי
עבדו או שאמר להן
אני עליכם שתעידו לי
שאמר איש פלוני ליתן
הנתבע משביע אני עליכם
יש שמות שנמחקין ויש שמות שאין נמחקין ס אלו הן שמות שאין נמחקין כגון אל [ב] אלהיך אלהים
לי מאתים זוז ולא
כו' הרי אלו פטורין
אלהיכם אהיה אשר אהיה אלף דלת ויוד הי שדי צבאות הרי אלו אין נמחקין אבל הגדול הגבור הנורא
ע
עד שישמעו מפי התובע.
נתן. וכפרו פטורין. דיליף
ופרשה ר' אלעזר מדכתיב
תחטא תחטא מפקדון.
האדיר והחזק והאמיץ העזוז חנון ורחום ארך אפים ורב חסד הרי אלו נמחקין אמר אביי פמתניתין במי שהוא חנון
אם לוא יגיד כלומר אם
מה פקדון תביעת ממון
במי
לו לא יגיד ונשא עונו.
(כלו) [ויש לו] אף בעדות
הא לאחר אם לא יגיד
תביעת ממון ויש לו עליו
פטור: הני כולהו דתנן משביע אני עליכם. פירשה רב יהודה משביע אני עליכם
בשבועה האמורה בתורה.
ממון של תובע. משביע
אני עליכם כשתדעו לי עדות תעידו לי. וידעו לו עדות אח"כ. וכפרו בהן פטורין.
ודחה אביי ואוקמה משביע אני עליכם בשבועה. מצוה אני עליכם בשבועה. ולא צריך האמורה בתורה אלא
שנאמר ושמעה קול אלה והוא עד. כלומר מקודם האלה. בעינן שקדמה עדות לאלה ולא שקדמה האלה
המשביע בשבועה בלבד חייב (אבל המשביע בשבועה בלבד חייב). אבל המשביע עדיו בשמים ובארץ פטורין.
לעדות. עמד בבית הכנסת ואמר משביע אני עליכם כו' עד פטורין. וכן אם יודעין לו עדות עד מפי עד. או
המשביע (בה') [באל"ף דל"ת] ביה בשדי בצבאות בחנון ברחום בארך אפים ברב חסד ובכל הכנויים חייב.
שהיו קרובין או פסולין פטורין: ת"ר עמד בבית הכנסת ואמר משביעני עליכם שתבואו ותעידו לי יכול יהו
ואקשינן עלה וכי חנון ורחום שם הוא [ורמינהי] אלו שמות שאין נמחקין אל אלהים אלהיכם אלהיהם
חייבין. ת"ל ושמעה קול אלה והוא עד. עד שיהא מתכוין להם פי' והוא מתכוין לעד אמר שמואל ואפילו
אלהיך אהיה אשר אהיה שדי צבאות הרי אלו אין נמחקין. ואלו שנמחקין הגדול
הגבור הנורא החזק
עדים ביניהן. וחזי להו ודעתיה עילויהו. מהו דתימא כמה דמתכוין ואמר להו דמי קמ"ל. תניא נמי הכי ראה
האמת עיזוז חנון ורחום
ארך
אפים
רב חסד. ופירק אביי מתני' משביעם במי
ששמו
רחום במי ששמו חנון.
סיעה של בני אדם ועדיו ביניהן כו' עד יכול
אפי' אמר כל העומדין
כאן. ת"ל והוא עד וכיון
שאומר