כל
הנשבעין פרק
שביעי שבועות
מט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
לכל
מגלגלין חוץ משכיר. פריצב"א דקמא נקט וה"ה כל הנהו
לכל מגלגלין. על ידי כל שבועה דרבנן מגלגלין חוץ מעל יד שבועת
נו א מיי' פ"א מהל' טוען
א) ב"מ צג. צד:, ב) ב"ק סג:
קו. [קח:], ג) שם קח: [קו.],
הל' יב סמג עשין צח
שכיר שאין מגלגלין עליו ע"י שבועה אחרת לפי שהיא עצמה אינה מן
דתני בהדיה כיון שהשבועה לטובתם אין לגלגל עליהם ואין
ד) [שם קח.], ה) שם עה.,
טוש"ע ח"מ סי' צד סעיף
הדין אלא להפיס דעתו של בעל הבית כדאמר בכל הנשבעין (לעיל דף
נראה דשבועת שכיר אינה לטובתו דמן הדין היה נוטל בלא שבועה
ו) [צ"ללאחד],ז) [שייךלע"ב
א:
מה.): לכל אין מקילין. אלא מגלגלין והיא היא: לפתוח לו. אם לא
ואין נשבע אלא להפיס דעתו של בעל הבית אלא אמר ר"י דדוקא נקט
נז ב מיי' שם ופי"א מהל'
אחר ד"ה מת], ח) [לפנינו
בב"ק קו: איתא אמר ר"ח
שכירות הלכה ט סמג
טען התובע שיגלגלו עליו יפתחו לו
שכיר משום דשבועתו אינה אלא
בר אבא אמר ר' יוחנן כו'
עשין שם טוש"ע ח"מ שם
בית דין גלגול למאן דאמר מגלגלין
להפיס לא חייבוהו כל כך שיכול לגלגל
איתיביה ר"ח ב"א לר'
וסי' פט ס"ו:
א לכל מגלגלין ב חוץ
משכיר שאין מגלגלין
ולמ"ד אין מקילין אם טען גלגול אין
עליו ואע"ג דעד אחד מעידה שהיא
נח ג מיי' פי"א מהל'
יוחנן], ט) [ע' תו' ב"מ ג:
❖ טענו אין לנו לפתוח לו:
רב חסדא אמר לכל אין מקילין חוץ משכיר
ד"ה אשם כו'],
שכירות שם סמג עשין
מקילין עליו אלא מגלגלין ואם לא
פרועה אמר בהכותב (כתובות דף פז:)
ג
פט טוש"ע ח"מ סי' פט
דמקילין מאי בינייהו איכא בינייהו לפתוח
דאינה אלא להפיס דעתו של בעל
סעיף ו:
א ד מיי' שם פ"א הל' ב
(הבית) מ"מ שייך גלגול שבועה
הדרן עלך כל הנשבעין לו: והשביעית משמטת כו': מנה"מ אמר רב
תורה אור השלם
סמג שם טוש"ע ח"מ
דאינה פטורה אלא מגזירת הכתוב
גידל אמר רב דאמר קרא וזה דבר השמטה
1
1. וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה
סי' רצא סעיף א:
ארבעה שומרין. נושא שכר.
דאין נשבעין על הקרקעות וגם שכל
ב ה מיי' שם סמג שם
ואפילו דיבור משמטת:
שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ
שומר בשכר: נשבע על
הנשבעין נשבעין ולא משלמין:
טוש"ע ח"מ סי' שמ
אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא
הדרן עלך כל הנשבעין
סעיף א:
יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו
הכל. שלא פשע: משלם את הכל.
הדרן עלך כל הנשבעין
ג ו מיי' שם סמג שם
כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַיְיָ:
כל הנך דמיתנו במתני' שבר שבויה
❖
טוש"ע ח"מ סי' שג סעיף
ארבעה א) שומרין הן שומר חנם והשואל
דברים טו ב
ארבעה שומרין הן שומר חנם
ומתה וגניבה ואבידה אבל מתה מחמת
ב:
ד ז מיי' שם סמג שם
נושא שכר והשוכר ד שומר חנם
והשואל. אע"ג דשומר
מלאכה פטור דלאו לאוקמה בכילתא
טוש"ע ח"מ סי' שז סעיף
מוסף רש"י
נשבע על הכל והשואל משלם את הכל
שיילה: נושא שכר והשוכר כו'.
שכר כתיב בתר שומר חנם הכא
ה
א:
ה ח מיי' פ"ח מהל'
שומר חנם נשבע על
וכולהו מקראי ילפי' בהשואל בבבא
חשיב החמור יותר אחר הקל יותר:
ו נושא שכר ז והשוכר נשבעין על השבורה
והעדים מעידים שאכלו. ל"ג
הכל. על כל המאורעות
שבועות הל' ה:
מציעא [צד:]. והמשנה הזאת כבר שנוייה
ועל השבויה ועל המתה ומשלמין את האבדה
ו ט מיי' פ"ז מהל' גזילה
הכתובות בשאר שומרים
שגנבו ול"ג נמי טבח
בהשוכר את הפועלים [שם צג.] כל כי האי
לחיוב, הוא נשבע שכך
הל' ב ופ"א מהל' שבועות
ואת הגניבה ח אמר לשומר חנם היכן שורי
הל' ח ט:
עלתה לו ופטור (ב"מ צג.).
גוונא והאי דהדר רבי ותנייה הכא
ומכר משלם תשלומי ד' וה' דבהגוזל
אמר לו מת והוא שנשבר או נשבה או נגנב
ז י מיי' פ"ד מהל' גניבה
משלם את הכל. גניבה
משום דבעי למיתני חיובי ופטורי
קמא
פריך מינה ח) לרב
(ב"ק דף קו:)
ואבידה ואונסין (שם).
הלכה א:
או
אבד
נשבר והוא שמת או נשבה או נגנב
ח כ מיי' פ"ז מהל' גזילה
דקרבן שבועה דידהו תנא ברישא
דאמר הטוען טענת גנב בפקדון
נשבעין על השבורה
או
אבד
נשבה והוא שמת או נשבר או נגנב
כו'. שכן הוא שלא פשעו
הלכה ב ופ"א מהל'
חיובי ופטורי דממון דידהו לפי שקרבן
משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם
בה ושלא שלחו בה יד (שם
שבועות הל' ח ט:
או
אבד
נגנב והוא שמת או נשבר או נשבה
השבועה דחיובי ופטורי תלוי בכך
ד' וה' והכא קתני שאכלו משלם
ט ל מיי' פ"א מהל' גניבה
צד:). משלם את הקרן.
שאם נשבע על דבר שהוא מחוייב
תשלומי כפל אבל תשלומי ד' וה' לא
או
אבד
אבד והוא שמת או נשבר או נשבה
הלכה ד:
וכפל לא, דאין כפל אלא
י מ מיי' שם הלכה ו:
בטוען נגנב, וחומש ואשם
עליו אם הודה ובשבועתו פטר עצמו
אע"ג דא"א לכזית בשר בלא שחיטה
או נגנב משביעך אני ואמר אמן פטור היכן
יא נ מיי' פ"ג מהל'
נמי לא שייכי אלא כשהודה,
מלשלם נמצא שכופרו ממון וחייב
משמע שאכלו גרסי' וליכא למימר
❖
דכתיב בגזל הגר והתודו
גניבה הלכה ט:
שורי אמר לו איני יודע מה אתה סח והוא
קרבן שבועת הפקדון וחומש ואשם
דהתם ברייתא הוא דפריך מינה
(ב"ק קו. וכעי"ז שם קח:).
שמת או נשבר או נשבה או נגנב או אבד
הודה מעצמו. לאחר
ואם נשבע על שקר על חנם כגון
מדדחיק התם לאוקומיה כר' מאיר
שבועה (שם קו.). משלם
משביעך אני ואמר אמן פטור ב) היכן שורי
רבינו חננאל
שאם הודה לא היה משלם אינו חייב
והיינו משום דסתם מתני' ר' מאיר
ט)
קרן וחומש ואשם.
אמר לו אבד משביעך אני ואמר אמן והעדים
דכתיב (ויקרא ה) או מכל
קרבן שבועה שלא כפרו ממון
היא ואר"י הא דלא תנא טבח ומכר
שותף או אריס ערב
אשר ישבע עליו לשקר וגו'
שביעית ולמוצאי שביעית
מעידים אותו שאכלו משלם את הקרן ט הודה
כדמפרש ואזיל אמר לשומר חנם כו'
משלם ד' וה' אף על גב דאמת הוא
וזהו אשם גזילות, ואינו בא
לוה הימנו מגלגלין אלא
מעצמו משלם קרן וחומש ואשם היכן שורי
עד פטור שאילו הודה לא היה משלם
משום דבקרא לא כתיב ד' וה' אלא
אלא על הודאת פיו,
ג)
לעולם
כדאוקימנא
בגנב עצמו: אמר לאחד שבשוק
דאע"פ דלא כתב בההיא
מעיקרא וש"מ מגלגלין
נמצא שאין כאן כפירת ממון ופטור
ואמר לו נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים
פרשה הודאה, כתב רחמנא
בדרבנן ש"מ: עד כמה
כו'. בקונטרס ל"ג הכא משביעך אני
מקרבן שבועה: ה"ג היכן שורי אמר
מעידים אותו שגנבו משלם תשלומי כפל
באשם גזל הגר בפרשת
מגלגלין א"ר יוחנן א) עד
י
לו אבד משביעך אני ואמר אמן
ואמר אמן דבלא שבועה נמי איכא
נשא והתודו את חטאתם
עבדי אתה שנמכרת לי
כ הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם
וגו', וחומש נמי אינו בא
בעבד עברי: אמר רב
והעדים מעידין אותו שאכלו משלם
כפל בגנב עצמו ולפ"ז ל"ג הודה
אמר לאחד בשוק היכן שורי שגנבת הוא
בלא אשם (ב"ק סג:). אמר
הונא לכל מגלגלין חוץ
ד)
את הקרן הודה מעצמו משלם קרן
מעצמו משלם קרן וחומש ואשם
לאחד בשוק. שאין שומר
משכיר שאין מגלגלין. רב
אומר לא גנבתי והעדים מעידים אותו
וחומש ואשם היכן שורי ואמר לו נגנב
דחומש ואשם ליכא אלא בשבועה
על שורו (ב"ק קח.). אמר
חסדא אמר לכל אין
שגנבו משלם תשלומי כפל טבח ומכר
גנבתי. וחייב עצמו בקרן,
מקילין חוץ משכיר
משביעך אני ואמר אמן והעדים
ובהגוזל קמא (ב"ק דף קו.) משמע
ל
מ
אבל לא טבחתי ולא
דמקילין. איכא בינייהו
משלם תשלומי ארבעה וחמשה ראה
מעידין אותו שגנבו משלם תשלומי
בהדיא דגר' ליה דדייק הודה מפי
ה)
מכרתי. רבותא אשמעינן
לפתוח לו. כלומר שאע"פ
כפל הודה מעצמו משלם קרן וחומש
עצמו אין אחר עדים לא ומוכח מינה
עדים שממשמשין ובאין אמר גנבתי אבל
כדאמרינן לקמן דאע"ג
שלא טען טענינן ליה.
דאטביחה לא הודה ונמצא
והללו החמשה כולן אם
ואשם אמר ו) לו אחד מן השוק היכן שורי
דממון המחייבו כפל פוטרו מן החומש
לא טבחתי ולא מכרתי אינו משלם אלא
נ
שטבח או מכר דבאו עדים
חלקו בטלה שבועה זו
שגנבת והוא אומר לא גנבתי והעדים
ונקט משביעך משום סיפא:
פטור, דכיון דמכפל איפטר
קרן אמר לשואל
היכן שורי אמר לו
מעליהן שהיא שבועת
ראה עדים שממשמשין ובאין כו'.
מעידין אותו שגנבו משלם תשלומי
ליה בהודאה דגנבתי, תו
שמא: והשביעית משמטת
מת
לא מחייב ארבעה וחמשה,
את השבועה שנאמר וזה
כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה
לשמואל דאמר במרובה (שם
דכיון דמדלית כפל מנייהו
דבר השמטה אפי' דבור
וחמשה ראה עדים שממשמשין ובאין ואמר גנבתי אבל לא טבחתי
דף עה. ושם) מודה בקנס ואחר כך באו עדים חייב צריך לאוקומי
הוי ליה תשלומי שלשה
משמטת:
הדרן עלך כל
וארבעה, והני לא כתיבי
ולא מכרתי אינו משלם אלא קרן אמר לשואל כו'. והכי פי' אמר
מתני' כגון שחזרו לאחוריהם וכה"ג משני התם:
הנשבעין
(ב"ק עה.).
לשומר חנם היכן שורי אמר לו אבד משביעך אני ואמר אמן והעדים
מאן ארבעה שומרין הן שומר
מעידין אותו שאכלו משלם את הקרן ולא כפל ואם הודה מעצמו שלא באו עדים משלם קרן וחומש ואשם כדין שבועת הפקדון דאינה באה
חנם והשואל
נושא שכר והשוכר. שומר
עד שמודה ושב מרשעו ובא להתכפר דכתיב בשבועת גזל הגר בפרשת נשא [במדבר ה] והתודו את חטאתם אשר עשו וגו'. אמר לו נגנב משביעך כו'
חנם נשבע על הכל
בהדיא ילפינן לה בפרק מרובה [ב"ק עה.] בשומר חנם הפוטר עצמו בטענת אבידה אינו משלם כפל אף בשבועה אבל הפוטר עצמו בטענת
והשואל משלם את הכל.
גנב ובשבועה ובאו עדים משלם כפל דכתיב [שמות כב] אם לא ימצא הגנב אם לא ימצא כמו שהוא אמר אלא הוא עצמו גנבו וכו' כדאיתא
נושא שכר והשוכר נשבע
על השבר ועל השבויה
התם: הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם. אבל כפל לא דמודה בקנס הוא: אמר לאחד מן השוק. הכא לא גרסי' משביעך אני
ועל המתה ומשלמין את
דהא בלא שבועה נמי מיחייב כפל שזה גנב ממש הוא ובגנב כתיב (שם) ישלם שנים בלא שבועה: ראה עדים שממשמשין
הגנבה ואת האבדה.
ובאין. רבותא אשמועינן דאע"ג דמחמת ביעתותא דעדים אודי וחייב עצמו בקרן כשאמר גנבתי אפי' הכי הויא הודאה ונפטר מן
א) כ"ה בירושלמי כאן ובגמ'
הכפל וכיון דאין כאן כפל פטור אף מן הטביחה שכפר בה ובאו עדים שגנבו וטבח ומכר דכל היכא דליכא כפל ליכא חיוב טביחה כדאמרינן
דידן קדושין כח. איתא אמר
התם (ב"ק דף עה:) תשלומי ארבעה וחמשה אמר רחמנא ולא תשלומי שלשה וארבעה וכיון דכפל ליכא בצר ליה חד: אמר לשואל כו'.
רב יהודה אמר רב:
פטור מקרבן שבועה שהרי אף כשנשבע לשקר חייב עצמו בתשלומין ואין בשבועה זו כפירת ממון: ז) חייב. שהרי כפרו ממון שאילו הודה מתחייב:
מת