כל
הנשבעין פרק
שביעי שבועות
מט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
לכל
מגלגלין חוץ משכיר. פריצב"א דקמא נקט וה"ה כל הנהו
לכל מגלגלין. על ידי כל שבועה דרבנן מגלגלין חוץ מעל יד שבועת
נו א
א) ב)
ג)
שכיר שאין מגלגלין עליו ע"י שבועה אחרת לפי שהיא עצמה אינה מן
דתני בהדיה כיון שהשבועה לטובתם אין לגלגל עליהם ואין
ד) ה)
הדין אלא להפיס דעתו של בעל הבית כדאמר בכל הנשבעין
נראה דשבועת שכיר אינה לטובתו דמן הדין היה נוטל בלא שבועה
ו) ז)
: לכל אין מקילין. אלא מגלגלין והיא היא: לפתוח לו. אם לא
ואין נשבע אלא להפיס דעתו של בעל הבית אלא אמר ר"י דדוקא נקט
נז ב
ח)
טען התובע שיגלגלו עליו יפתחו לו
שכיר משום דשבועתו אינה אלא
בית דין גלגול למאן דאמר מגלגלין
להפיס לא חייבוהו כל כך שיכול לגלגל
א לכל מגלגלין ב חוץ
משכיר שאין מגלגלין
ולמ"ד אין מקילין אם טען גלגול אין
עליו ואע"ג דעד אחד מעידה שהיא
נח ג
ט)
❖ טענו אין לנו לפתוח לו:
רב חסדא אמר לכל אין מקילין חוץ משכיר
מקילין עליו אלא מגלגלין ואם לא
פרועה אמר בהכותב
ג
דמקילין מאי בינייהו איכא בינייהו לפתוח
דאינה אלא להפיס דעתו של בעל
א ד
(הבית) מ"מ שייך גלגול שבועה
הדרן עלך כל הנשבעין לו: והשביעית משמטת כו': מנה"מ אמר רב
תורה אור השלם
דאינה פטורה אלא מגזירת הכתוב
גידל אמר רב דאמר קרא וזה דבר השמטה
1
1. וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה
ארבעה שומרין. נושא שכר.
דאין נשבעין על הקרקעות וגם שכל
ב ה
ואפילו דיבור משמטת:
שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ
שומר בשכר: נשבע על
הנשבעין נשבעין ולא משלמין:
אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא
הדרן עלך כל הנשבעין
יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו
הכל. שלא פשע: משלם את הכל.
הדרן עלך כל הנשבעין
ג ו
כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַיְיָ:
כל הנך דמיתנו במתני' שבר שבויה
❖
ארבעה שומרין הן שומר חנם והשואל
דברים טו ב
ארבעה שומרין הן שומר חנם
ומתה וגניבה ואבידה אבל מתה מחמת
ד ז
נושא שכר והשוכר ד שומר חנם
והשואל. אע"ג דשומר
מלאכה פטור דלאו לאוקמה בכילתא
מוסף רש"י
נשבע על הכל והשואל משלם את הכל
שיילה: נושא שכר והשוכר כו'.
שכר כתיב בתר שומר חנם הכא
ה
ה ח
שומר חנם נשבע על
וכולהו מקראי ילפי' בהשואל בבבא
חשיב החמור יותר אחר הקל יותר:
ו נושא שכר ז והשוכר נשבעין על השבורה
והעדים מעידים שאכלו. ל"ג
הכל.
מציעא . והמשנה הזאת כבר שנוייה
ועל השבויה ועל המתה ומשלמין את האבדה
ו ט
שגנבו ול"ג נמי טבח
בהשוכר את הפועלים כל כי האי
ואת הגניבה ח אמר לשומר חנם היכן שורי
(ב"מ צג.)
גוונא והאי דהדר רבי ותנייה הכא
ומכר משלם תשלומי ד' וה' דבהגוזל
אמר לו מת והוא שנשבר או נשבה או נגנב
ז י
משלם את הכל.
משום דבעי למיתני חיובי ופטורי
קמא
פריך מינה ח) לרב
(שם)
או
אבד
נשבר והוא שמת או נשבה או נגנב
ח כ
דקרבן שבועה דידהו תנא ברישא
דאמר הטוען טענת גנב בפקדון
נשבעין על השבורה
או
אבד
נשבה והוא שמת או נשבר או נגנב
כו'.
חיובי ופטורי דממון דידהו לפי שקרבן
משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם
(שם
או
אבד
נגנב והוא שמת או נשבר או נשבה
השבועה דחיובי ופטורי תלוי בכך
ד' וה' והכא קתני שאכלו משלם
ט ל
צד:) משלם את הקרן.
שאם נשבע על דבר שהוא מחוייב
תשלומי כפל אבל תשלומי ד' וה' לא
או
אבד
אבד והוא שמת או נשבר או נשבה
י מ
עליו אם הודה ובשבועתו פטר עצמו
אע"ג דא"א לכזית בשר בלא שחיטה
או נגנב משביעך אני ואמר אמן פטור היכן
יא נ
מלשלם נמצא שכופרו ממון וחייב
משמע שאכלו גרסי' וליכא למימר
❖
שורי אמר לו איני יודע מה אתה סח והוא
קרבן שבועת הפקדון וחומש ואשם
דהתם ברייתא הוא דפריך מינה
(ב"ק קו. וכעי"ז שם קח:)
שמת או נשבר או נשבה או נגנב או אבד
הודה מעצמו.
ואם נשבע על שקר על חנם כגון
מדדחיק התם לאוקומיה כר' מאיר
(שם קו.) משלם
משביעך אני ואמר אמן פטור היכן שורי
רבינו חננאל
שאם הודה לא היה משלם אינו חייב
והיינו משום דסתם מתני' ר' מאיר
ט)
קרן וחומש ואשם.
אמר לו אבד משביעך אני ואמר אמן והעדים
קרבן שבועה שלא כפרו ממון
היא ואר"י הא דלא תנא טבח ומכר
שותף או אריס ערב
שביעית ולמוצאי שביעית
מעידים אותו שאכלו משלם את הקרן ט הודה
כדמפרש ואזיל אמר לשומר חנם כו'
משלם ד' וה' אף על גב דאמת הוא
לוה הימנו מגלגלין אלא
מעצמו משלם קרן וחומש ואשם היכן שורי
עד פטור שאילו הודה לא היה משלם
משום דבקרא לא כתיב ד' וה' אלא
לעולם
כדאוקימנא
בגנב עצמו: אמר לאחד שבשוק
מעיקרא וש"מ מגלגלין
נמצא שאין כאן כפירת ממון ופטור
ואמר לו נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים
בדרבנן ש"מ: עד כמה
כו'. בקונטרס ל"ג הכא משביעך אני
מקרבן שבועה: ה"ג היכן שורי אמר
מעידים אותו שגנבו משלם תשלומי כפל
מגלגלין א"ר יוחנן עד
י
לו אבד משביעך אני ואמר אמן
ואמר אמן דבלא שבועה נמי איכא
עבדי אתה שנמכרת לי
כ הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם
בעבד עברי: אמר רב
והעדים מעידין אותו שאכלו משלם
כפל בגנב עצמו ולפ"ז ל"ג הודה
אמר לאחד בשוק היכן שורי שגנבת הוא
(ב"ק סג:) אמר
הונא לכל מגלגלין חוץ
את הקרן הודה מעצמו משלם קרן
מעצמו משלם קרן וחומש ואשם
לאחד בשוק.
משכיר שאין מגלגלין. רב
אומר לא גנבתי והעדים מעידים אותו
וחומש ואשם היכן שורי ואמר לו נגנב
דחומש ואשם ליכא אלא בשבועה
(ב"ק קח.) אמר
חסדא אמר לכל אין
שגנבו משלם תשלומי כפל טבח ומכר
גנבתי.
מקילין חוץ משכיר
משביעך אני ואמר אמן והעדים
ובהגוזל קמא משמע
ל
מ
אבל לא טבחתי ולא
דמקילין. איכא בינייהו
משלם תשלומי ארבעה וחמשה ראה
מעידין אותו שגנבו משלם תשלומי
בהדיא דגר' ליה דדייק הודה מפי
מכרתי.
לפתוח לו. כלומר שאע"פ
כפל הודה מעצמו משלם קרן וחומש
עצמו אין אחר עדים לא ומוכח מינה
עדים שממשמשין ובאין אמר גנבתי אבל
שלא טען טענינן ליה.
והללו החמשה כולן אם
ואשם אמר ו) לו אחד מן השוק היכן שורי
דממון המחייבו כפל פוטרו מן החומש
לא טבחתי ולא מכרתי אינו משלם אלא
נ
חלקו בטלה שבועה זו
שגנבת והוא אומר לא גנבתי והעדים
ונקט משביעך משום סיפא:
קרן אמר לשואל
היכן שורי אמר לו
מעליהן שהיא שבועת
ראה עדים שממשמשין ובאין כו'.
מעידין אותו שגנבו משלם תשלומי
שמא: והשביעית משמטת
מת
את השבועה שנאמר וזה
כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה
לשמואל דאמר במרובה
דבר השמטה אפי' דבור
וחמשה ראה עדים שממשמשין ובאין ואמר גנבתי אבל לא טבחתי
מודה בקנס ואחר כך באו עדים חייב צריך לאוקומי
משמטת:
הדרן עלך כל
ולא מכרתי אינו משלם אלא קרן אמר לשואל כו'. והכי פי' אמר
מתני' כגון שחזרו לאחוריהם וכה"ג משני התם:
הנשבעין
(ב"ק עה.)
לשומר חנם היכן שורי אמר לו אבד משביעך אני ואמר אמן והעדים
מאן ארבעה שומרין הן שומר
מעידין אותו שאכלו משלם את הקרן ולא כפל ואם הודה מעצמו שלא באו עדים משלם קרן וחומש ואשם כדין שבועת הפקדון דאינה באה
חנם והשואל
נושא שכר והשוכר. שומר
עד שמודה ושב מרשעו ובא להתכפר דכתיב בשבועת גזל הגר בפרשת נשא והתודו את חטאתם אשר עשו וגו'. אמר לו נגנב משביעך כו'
חנם נשבע על הכל
בהדיא ילפינן לה בפרק מרובה בשומר חנם הפוטר עצמו בטענת אבידה אינו משלם כפל אף בשבועה אבל הפוטר עצמו בטענת
והשואל משלם את הכל.
גנב ובשבועה ובאו עדים משלם כפל דכתיב אם לא ימצא הגנב אם לא ימצא כמו שהוא אמר אלא הוא עצמו גנבו וכו' כדאיתא
נושא שכר והשוכר נשבע
על השבר ועל השבויה
התם: הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם. אבל כפל לא דמודה בקנס הוא: אמר לאחד מן השוק. הכא לא גרסי' משביעך אני
ועל המתה ומשלמין את
דהא בלא שבועה נמי מיחייב כפל שזה גנב ממש הוא ובגנב כתיב ישלם שנים בלא שבועה: ראה עדים שממשמשין
הגנבה ואת האבדה.
ובאין. רבותא אשמועינן דאע"ג דמחמת ביעתותא דעדים אודי וחייב עצמו בקרן כשאמר גנבתי אפי' הכי הויא הודאה ונפטר מן
הכפל וכיון דאין כאן כפל פטור אף מן הטביחה שכפר בה ובאו עדים שגנבו וטבח ומכר דכל היכא דליכא כפל ליכא חיוב טביחה כדאמרינן
התם תשלומי ארבעה וחמשה אמר רחמנא ולא תשלומי שלשה וארבעה וכיון דכפל ליכא בצר ליה חד: אמר לשואל כו'.
פטור מקרבן שבועה שהרי אף כשנשבע לשקר חייב עצמו בתשלומין ואין בשבועה זו כפירת ממון: ז) חייב. שהרי כפרו ממון שאילו הודה מתחייב:
מת