26/1

ב:

לפני

אידיהן פרק

ראשון עבודה זרה

תורה אור

מסורת הש"ס

רומי

חייבת. משום דכתיב בהו (מלאכי א) וקראו להם גבול רשעה.

וסופריה. וחכמיה: לאום. מלכות כשהיא לבדה: ולאום מלאום.

א) שבועות ו: ע"ש, ב) ר"ה

1. כָּל הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו

ח: טז., ג) [עי' תוס' לקמן

רשע תרגום חייבא ונמצא במעשה מרכבה כי במעשה דרבי

מתרגמינא ומלכו ממלכו ועוד יאמץ לא שייך אלא במלכות. וס"ת

וְיֵאָסְפוּ לְאֻמִּים מִי בָהֶם

יח. ד"ה וכי], ד) [ישעיה מג

אמר

יַגִּיד זֹאת וְרִאשֹׁנוֹת

להן הקב"ה

מסיפיה דקרא נפקא לן לקמן מי י) בכם יגיד זאת: ומי איכא

חנינא בן תרדיון נגזר על רומי חורבן

גדול:

ושם איתא מי בהם],

יַשְׁמִיעֻנוּ יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם

במה עסקתם. פירוש שואל להם

ערבוביא קמיה. והלא כולם נסקרין בסקירה אחת שנאמרכ) היוצר יחד

במה זכו בכל דור ודור:

ה) קדושין עב. מגילה יא.,

וְיִצְדָּקוּ וְיִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ

שווקים להושיב בהם זונות. ה"ה

ו) שבת לג:, ז) [שבת פח.

אֱמֶת: ישעיהו מג ט

לבם כדאמר בר"ה (דף יח.): ומשני

ע"ש], ח) ב"ק לח.,

2. וַיֹּאמֶר יְיָ לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם

דלא ליערבבו אינהו. לדידיה לא

דה"מ למימר לעשות בהם סחורה

וסופריה שנאמר ויאספו לאומים ואין לאום

ט) [יבמות לב: וש"נ],

בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים

לכל דבר אלא מגנה אותם בדבר

מהניא ערבוביא אבל לדידהו מהניא

י) [צ"ל בהם], כ) [תהלים

מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם

אלא מלכות שנאמר 2ולאום מלאום יאמץ ומי

לג], ל) בס"א נוסף ד"ה:

מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד

גנאי כל מה שיכול כלומר אפי' לצורך

ערבוביא דמבלבלי ומסתתמי

איכא ערבוביא קמי הקב"ה אלא כי היכי

רומי חייבת רומי הרשעה

צָעִיר: בראשית כה כג

וארו

חיוא

טענותיהם:ל) טבעה. שמעה: נכנס

זונות עשיתם שווקים:

3. כֵּן אֲמַר חֵיוְתָא

תרגום של רשעה חייבת,

דלא ליערבבו אינהו [בהדי הדדי] דלישמעו

מ) [צ"ל וישב], נ) [כדאיתא

תחלה. לפני הקב"ה לדין: משפט

אחרי תנינא דמיא לדוב. וא"ת אדרבה

רְבִיעָיְתָא מַלְכוּ רְבִיעָאָה

מאי דאמר להו [מיד] נכנסה לפניו מלכות

בחגיגה יג:], ס) ס"א

תֶּהֱוֵא בְאַרְעָא דִּי תִשְׁנֵא

עבדו. שלמה המלך: דליפוש חרון

מלכות בבל עדיפא שנמשלה לארי

מסוכן, ע) [ע"ש דליתא כך

מִן כָּל מַלְכְוָתָא וְתֵאכֻל

רומי תחלה מ"ט משום דחשיבא ומנלן

אף. של הקב"ה מפני פשעי צבור

דכתיב (ירמיה ד) עלה אריה מסבכו

אלא בנוסחא אחרת],

כָּל אַרְעָא וּתְדוּשִׁנַּהּ

דחשיבא דכתי' ותאכל כל ארעא ותדושינה

פ) [ושם איתא נוסחא אחרת

והארי מלך בחיות וי"ל דאע"ג דארי

שמא חס ושלום יפרע מן המלך כל

נ)

וְתַדְּקִנַּהּ: דניאל ז כג

4. וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר

אבל ביומא י. איתא כך כמו

מלך מ"מ דוב הוא ס) עז יותר ובעל

סורחנו מפני החרון: שווקים

ותדוקינה אמר רבי יוחנן זו רומי חייבת

א)

שהעתיקו תוס' דהכא],

הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ קְרֹבִים

❖

ומרחצאות וכסף וזהב הוא עסקן של

תחבולות כדאמר בפרק קמא דברכות

צ) [בס"א: הרשעה],

שטבעה יצא בכל העולם ומנא לן דמאן

אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם

רומיים. גשרים וכרכים ומלחמות הוא

(דף יג.) גבי צרות האחרונות משכחות

ע)

וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט

דחשיב עייל ברישא כדרב חסדא דאמר

ב)

עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ

עסקן של פרסיים: שיתעסקו ישראל

הראשונות הניח מעשה ארי וספר

רב חסדא מלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין

יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ:

הגהות הב"ח

בתורה. שיהא להם פנאי שמוצאין

מעשה דוב ורבי יצחק מפרש דבבל

מלכים א ח נט

שנאמר לעשות משפט עבדו ומשפט עמו

(א) תוס' ד"ה מאי שנא

5. לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב

לא נמשלה לארי אלא בשעה שהיתה

להשתכר בשוק ומוצאין מזונותיהן

❖

וכו' שהם מד' מלכיות:

ישראל [וגו'] וטעמא מאי איבעית אימא לאו

נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת:

מושלת בכל העולם ועתה היא ממלכה

וצרכיהן בלי טורח ומתעדנין

אורח ארעא למיתב מלכא מאבראי ואיבעית

במרחצאות: וארו. והנה: אחרי.

שפלה אבל פרס גם עתה היא חשובה

6. וְזֹאת הַתּוֹרָהחגיאֲבשֶׁחר

אחרת: מסורבלין. שמינים כמו לעזי רש"י

אימא מקמי דליפוש חרון אף אמר להם

שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי

אחר רומי ותעמוד בחשיבותה עד

יִשְׂרָאֵל: דברים ד מד

סמוך לביאת המשיח כמו שמפרש

(שבת דף קלז:) קטן המסורבל בבשר

הקב"ה במאי עסקתם אומרים לפניו רבש"ע

7. וַאֲרוּ חֵיוָה אָח¢ רִי

קופ"א [קוב"א]. גיגית,

בסמוך: הרבה גשרים גשרנו.

❖

ולשון מלבוש הוא כמו כפיתו

מיכל גדול ועגול.

תִנְיָנָה דָּמְיָה לְדֹב וְלִשְׂטַר

הרבה שווקים תקנינו הרבה מרחצאות

חַד ה¢ קִמַת וּתְלָת עִלְעִין

אף על גב דרומי נמי תקנו גשרים

בסרבליהון (דניאל ג): דוב אין לו

עשינו הרבה כסף וזהב הרבינו וכולם לא

בְּפֻמַּהּ בֵּין שִׁנַּהּ וְכֵן

כדאמר בפרק במה מדליקין (שבת דף

מנוחה אלא הולך ובא כל שעה:

אָמְרִין לַהּ קוּמִי אֲכֻלִי

עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו

מוסף רש"י

אנגריא. עבודת המלך המוטלת על

לג:) מ"מ אינם חשובים כ"כ בתקון

בְּשַׂר שַׂגִּיא: דניאל ז ה

גשרים כמו פרס: ואנן בנינן. הא

בתורה אמר להם הקב"ה שוטים שבעולם

8. יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה יְיָ

רומי חייבת. תרגום של

יושבי כרכים לעשות מלחמות [ולצאת

רשעה, שנאמר (מלאכי א)

שמות טו ג

שְׁמוֹ:

כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם

בצבא] וליטול בהמתן בעבודתו: ואנן

דלא קאמרי שבנו בית המקדש

9. וַיֹּאמַר יְיָ מִסִּינַי בָּא

וקראו להם גבול רשעה

תקנתם שווקים להושיב בהן זונות

(שבועות ו:). מלך וצבור.

בנינן. בית שני בנה כורש: אינהו.

כששאל מהן במה עסקתם דלפי זה

ג)

וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ

כשהקב"ה דן אותם (ר"ה

מֵהַר פָּארָן וְאָתָה

לא עשו אלא אותו הדור והקב"ה

פרסיים משתעבדין בישראל בגלות

מרחצאות לעדן בהן עצמכם כסף וזהב שלי

ח:). לעשות משפט

מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ

שואל במה זכו בכל דור ודור:

בבל וטיטוס הגלם לרומי ועדיין כולם

עבדו. שלמה קאמר ליה

הוא שנאמר 5 לי הכסף ולי הזהב נאם ה'

דָּת לָמוֹ: דברים לג ב

מאי שנא הני דלא קא חשיב.פי'

01. אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא

(שם). דליפוש חרון אף.

משועבדים [להם]: פארן. ארץ ישמעאל

צבאות כלום יש בכם מגיד זאת [שנאמר

בשביל עונות צבור (שם).

וְקָדוֹשׁ מֵהַר פָּארָן סֶלָה

בבל ויון שהם (א) ארבע

דכתיב בהגר (בראשית כא) ותשב מ)

ומסורבלין. מלובשין

מי בכם יגיד זאת] ואין זאת אלא תורה

כִּסָּה

שָׁמַיִם הוֹדוֹ

ד)

במדבר פארן: כלום קבלנוה ולא

מלכיות שנשתעבדו בישראל וחשובים

בבשר (מגילה יא.) בעלי

וּתְהִלָּתוֹ מָלְאָה הָאָרֶץ:

שנאמר וזאת התורה אשר שם משה מיד

בשר, לשון עובי ושומן

חבקוק ג ג

קיימנוה. כלומר משום דלא קבלנוה לא

היו אבל מכל שבעים אומות לא בעי:

11. וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת

הוא, ובעלמא נמי אמרינן

משכא

יצאו בפחי נפש יצאת מלכות רומי ונכנסה

מלכותייהו עד דאתי

קיימנוה: ועל דא תברתהון. פירכא היא

קטן מסורבל בבשר,

הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים

מלכות פרס אחריה מ"ט דהא חשיבא בתרה

משיח. והא דאמרינן

כלומר נמצא תשובה זו קטיגור להם

המלובש בבשר כסרבל

מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ

(קדושין עב.). ואין להם

בְּתַחְתִּית הָהָר:

ומנלן דכתיב וארו חיוא אחרי תנינא דמיא

אמאי לא קבלוה: כגיגית. קופ"א

עתידה פרס שתפול ביד רומי היינו

מ'וחה כדוב. דוב אין לו

שמות יט יז

בלע"ז ומטילין בה שכר: ראה ויתר

סמוך לביאת המשיח כדאמרינן

לדוב ותני רב יוסף אלו פרסיים שאוכלין

21. עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ

מנוחה, כשהוא קשור הולך

ה)

גוים. נראה בעיניו וישר להתירן:

(סנהדרין דף צח:) עתידה מלכות רומי

ובא תמיד סביבותיו (שם).

פ)

צ)

רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם וַיִּתְפֹּצְצוּ

ושותין כדוב ומסורבלין [בשר] כדוב ומגדלין

בתחתית ההר. תחת ההר

הַרְרֵי עַד שַׁחוּ גִּבְעוֹת

שתפשוט על כל העולם תשעה

שער כדוב ואין להם מנוחה כדוב אמר להם הקב"ה במאי עסקתם אומרים

ממש (שבת פח.). כגיגית.

עוֹלָם הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ:

מאי

בעי בשעיר ומאי

חדשים:

קובא שמטילין בה שכר

חבקוק ג ו

לפניו רבש"ע הרבה גשרים גשרנו הרבה כרכים כבשנו הרבה מלחמות

❖

בעי בפארן. ופארן מארץ ישמעאלים

(שם).

עשינו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה אמר להם

כדכתיב גבי הגר (בראשית כא) במדבר

הקב"ה כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם ו)תקנתם גשרים ליטול מהם

פארן וסמיך אסיפיה דקרא וקדוש

רבינו חננאל

מכס כרכים לעשות בהם אנגריא מלחמות אני עשיתי שנאמר ה' איש

מהר פארן סלה ולא גרסינן מאי בעי

ויאספו לאומים ואומר

בתימן דתימן משעיר הוא דכתיב

מלחמה כלום יש בכם מגיד זאת שנאמר מי בכם יגיד זאת ואין זאת אלא

להם מי בכם יגיד זאת ואין

(עובדיה א) וחתו גבוריך תימן למען

תורה שנאמר וזאת התורה אשר שם משה מיד יצאו מלפניו בפחי נפש וכי

זאת אלא תורה שנא' וזאת

התורה ונכנסת החשובה

יכרת איש מהר עשו מיהו קשיא

מאחר דחזית מלכות פרס למלכות רומי דלא מהניא ולא מידי מאי טעמא

מכל האומות והיא מלכות

לגירסת רש"י אמאי מייתי קרא

רומי שנאמר ותיכול

עיילא אמרי אינהו סתרי בית המקדש ואנן בנינן וכן לכל אומה ואומה וכי

דחבקוק למדרש הכי בקרא דאיתא

כל ארעא ותדושינה

מאחר דחזו לקמאי דלא מהני ולא מידי מ"ט עיילי סברי הנך אישתעבדו

ותדוקינה. וא"ר יוחנן

בוזאת הברכה נמי הוזכר פארן וי"ל

זו מלכות רומי שטבעה

בהו בישראל ואנן לא שעבדנו בישראל מאי שנא הני דחשיבי ומאי שנא

דאיכא למידרשיה כדדריש ליה בפרק

יוצא בכל העולם: ומאן

הני דלא חשיבי להו משום דהנך משכי במלכותייהו עד דאתי משיחא

שור שנגח ארבעה וחמשה (ב"ק דף

דחשיב עאיל ברישא

כדרב חסדא דאמר מלך

אומרים לפניו רבש"ע כלום נתת לנו ולא קיבלנוה ומי מצי למימר הכי והכתי'

לח. ושם) מפארן הופיע ממונם

וצבור מלך נכנס תחלה

לישראל והוא הר סיני כדאמר פ' ר"ע

ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו וכתיב אלוה מתימן יבוא וגו' מאי בעי

שנאמר לעשות משפט

(שבת דף פט. ושם) ה' שמות יש לו

עבדו ומשפט עמו ישראל

בשעיר ומאי בעי בפארן א"ר יוחנן מלמד שהחזירה הקב"ה על כל אומה

דבר יום ביומו אמר

סיני פארן ורבי אלחנן אומר דגריס

ולשון ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה אלא הכי אמרי כלום

הקב"ה יש בכם מגיד

שפיר מאי בעי בשעיר ומאי בעי בתימן

זאת מיד יצאו בפחי נפש

קיבלנוה ולא קיימנוה ועל דא תברתהון אמאי לא קבלתוה אלא כך אומרים

והאי תימן לאו שם אומה הוא אלא שם

(אומרים לפניו רבש"ע)

לפניו רבש"ע כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה כמו שעשית לישראל

[וכו'] נכנסת אחריה

רוח דרום כמו עורי צפון ובואי תימן

מלכות פרס דהיא חשובה

דכתיב ויתיצבו בתחתית ההר ואמר רב דימי בר חמא מלמד שכפה

ז)

כדדרשינן בספרי פרשת וזאת הברכה

בתרה שנאמר וארו חיוא

הקב"ה הר כגיגית על ישראל ואמר להם אם אתם מקבלין את התורה מוטב

אחרי וגו' ותני רב

מד' רוחות נגלה הקדוש ברוך הוא

יוסף אלו פרסיים וכו'

לישראל שנאמר אלוה מתימן יבא ולכך

ואם לאו שם תהא קבורתכם מיד אומר להם הקב"ה הראשונות ישמיעונו שנא'

ויוצאין גם הם בפחי נפש

ניחא שהוצרך להביא פסוק דחבקוק:

וראשונות ישמיענו שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם ומנלן דלא קיימום דתני

אומרים לפניו רבש"ע

ח)

כלום קבלנוה ולא קיימנוה

כהנים

רב יוסף עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים מאי ראה ראה ז' מצות שקבלו עליהן

ועל דא תברתהון דאמר

רבי יוחנן מאי דכתיב

בני נח ולא קיימום כיון שלא קיימום עמד והתירן להן איתגורי איתגור א"כ מצינו ט)חוטא נשכר אמר מר בריה דרבינא

ויאמר ה' מסיני בא וגו'

לומר מלמד שהחזירה הקב"ה

לתורה על כל האומות ולא קיבלוה אומרים לפניו רבש"ע [כלום] כפית עלינו הר כגיגית כישראל ואמרת אם אינכם מקבלים את התורה שם תהא קבורתכם שנא' ויתיצבו בתחתית ההר ולא קיבלנוה אומר להם

ראשונות ישמיעונו. שבע מצות שקבלתם היכן קיימתם אותם