רבי ישמעאל פרק
רביעי עבודה זרה
נב.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
תנהו
ענין לכלים. ולא דמי לתקרובת
מקיש אלהות. למקומות דאוקמינן בכלים: מה כלים עד שיעבדו.
הר שהתרנו לעיל בפ'
כד א ב מיי' פ"ג מהל'
א) [מגילה ב: ב"ק סה:],
ב) [בתוספתא דמכילתין
סנהדרין הל' ח סמג
דכתיב [דברים יב] אשר עבדו שם: השתא גניזה בעיא. דילפינן לקמן מושם
כל הצלמים (דף מה. ד"ה אלהיהם) דשאני התם דכתיב
פ"ו ה"ב איתא בזה"ל
לאוין קצח:
בסתר: ואימא כדעובד כוכבים. עד שתעבד: ור"ע. דאמר בשל
(תהלים קו) ויאכלו זבחי מתים ומיניה נפקא לן תקרובת עבודת כוכבים
כה ג מיי' פ"ז מהל'
כל עבודת כוכבי' שבטלוהו
וקרא כי כתיב בפעור כתיב
שהוא תלוש ונאסר ולהכי תקרובתו
ישראל עד שתעבד האי תועבת ה' [שם כז] לאו דמיתסר משעת עשייתה
עבודת כוכבים הלכה
עובדי כוכבים יכול יהא
ד סמג לאוין מה טוש"ע
אסור ת"ל פסילי אלהיהם
אסורה אבל גבי עבודת כוכבים של
אלא ה"ק ארור משעת עשייה דעשייה
י"ד סי' קלט סעיף א:
תשרפון באש את שנוהג בו
מביאתו לידי תועבה שעובדה: שפוסל
מחובר לא מצינו איסור בתקרובתו
תנהו ענין לכלים מכאן
אמרו עבודת כוכבים
כו ד מיי' פ"א מהל'
משום אלוה אסור ואת שאינו
אלוהו. שיכול לבטלו: כתיב לא
אלא גבי כלים כדמסיק הכא (ו) ואע"ג
כלים הלכה ט סמג
נוהג בו משום אלוה מותר],
של עובד כוכבים אינה אסורה אלא עד
ג) סנהדרין ז:, ד) כלים פי"א
עשין רמו:
תחמוד וכתיב ולקחת לך. ותרוייהו
דדברי קבלה הן עד דאתא דוד
שתעבד ושל ישראל מיד והא בכלים
כז ה מיי' שם פ"ו הלכ'
מ"א שבת טז., ה) בדפו"י
גמרא גמירי לה ואתא דוד ואסמכיה
בחד קרא ורישא דקרא פסילי
נמי לא, ו) [דברים יב],
א ופי"א הלכ' א סמג
אוקימנא לה אמר קרא 1אשר אתם יורשים
ורבי
ז) [צ"ל כלי], ח) כלים
עקיבא דלא מקיש
אקרא:
אלהיהם תשרפון באש לא תחמוד
שם:
כח ו מיי' שם פי"ב הלכה
אותם את אלהיהם מקיש אלהיהם לכלים
דנטמאו. יעב"ץ, ט) כ"ה
כו'. האי כ) (ואת) לא הוצרך אלא
וגו': ה"ק פיסלו לאלוה. שיפה
בדפו"י, י) [בשאר רש"ש],
א:
מה כלים עד שיעבדו אף אלהיהם נמי עד
❖
כ) [צ"ל את], לעבודת כוכבים לא תחמוד: פסלו
לאפוקי מדרשא דר' ישמעאל דאילו
כט ז מיי' שם הלכה י:
ל ח מיי' שם הל' ט:
שיעבדו ור"ע דלא מקיש אמר לך את
מאלוה. שבטלו מלשון פסולת ולקחת
ר"ע טעמא מפסילי אלהיהם:
א)
לא ט מיי' פ"ו מהל'
מה מזבח טעון גניזה. כמו כלי
לך דפסילי דרישא דקרא תרי גווני
הפסיק הענין ורבי ישמעאל אשכחן עבודת
שאר אבות הטומאה
תורה אור השלם
❖
משמע ודרשינן ליה אאיסור ואהיתר
שרת דאמרינן שגונזה אף אשרה
כוכבים של עובד כוכבים דאין אסורה עד
הלכה ז:
1. אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל
דקרא: דברים שבסתר. עבודות
טעונה גניזה פירוש ביעור בלא הנאה
שתעבד דישראל דאסורה מיד מנא ליה
הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם
שבסתר הוא עובדה שלא ישמעו ב"ד
כמו עגל ששחקוהו וזרוהו ומיהו מעגל
סברא הוא מדעובד כוכבים עד שתעבד
הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים
מוסף רש"י
ויסקלוהו: שטעונה גניזה. דכשהיא
ליכא למילף בין לר' יוסי בין לרבנן
(ז)
אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל
דישראל אסורה מיד אימא דישראל כלל
כל עץ. משמע דיין,
שלימה (ב) גנוזה בקרקע: מה מזבח
דלר' יוסי שמא בשביל כבודן של
הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל
דכתיב (דברים כג) כי
וכלל לא השתא גניזה בעיא איתסורי לא
הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ
טעון גניזה. דהא אסור בהנאה:
ישראל שאירעה להם תקלה וקלון על
האדם עץ השדה ומוקמינן
דברים יב ב
רַעֲנָן:
מיתסרא ואימא כדעובד כוכבים אמר קרא
אצל מזבח. תלמידי חכמים. דאשירה
ידו עשה כן ולרבנן בקש לבודקן
2. וְאֶת חַטַּאתְכֶם
ליה בתלמיד (סנהדרין ז:).
תבעי
'שברו טהרו. דאינה כלי
ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל
ליה שאר טומאות
אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל
אוקמינן בדיין שאינו הגון הלכך
כסוטות:
2
❖
(שבת טז.).
לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ
דרבנן. פירוש בכלים שנטמאו
מזבח נמי בגברי: ריתך כלי. כלי
משעת עשייה קם ליה בחטא אימא ה"מ
בָּאֵשׁ וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן
שנשבר והקיש עליו בקורנס עד
במשקין כמו שפ"ה ובכלים שעיקר
הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר דַּק לְעָפָר
למיקם גברא בחטא איתסורי לא מיתסרא
וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל
שריקעו ונתפשט ונתמלא פגימתו:
טומאתן דאורייתא דאילו בכלי זכוכית
רבינו חננאל
אמר קרא ארור האיש אשר יעשה פסל
3
הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר:
בין לר' ישמעאל כו' משמשי עבודת
תנן ובפ"ק דשבת (דף טז.) מייתי
דברים ט כא
כתיב ואשרוף אותו באש.
ומסכה משעת עשייה קם ליה בארור אימא
כוכבים של עובד כוכבים אין אסורין
3. אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר
לה דאין חוזרין לטומאה ישנה והיינו
ר' עקיבא אומר חילוף
ה"מ למיקם גברא בארור איתסורי לא
הדברים של עובד כוכבים
יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה
עד שיעבדו. כדאמרן לעיל (דף נא:)
משום דעיקר טומאתן אף בשרץ
אסור מיד שנאמר פסילי
תּוֹעֲבַת יְיָ מַעֲשֵׂה יְדֵי
מיתסרא תועבת ה' כתיב ור"ע דבר
הביאום ולא נשתמשו בהן יכול יהו
ובמת מגבם אינם אלא מדרבנן:
אלהיהם תשרפון באש
חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ
המביא לידי תועבה ור"ע עבודת כוכבים
אסורין ת"ל אשר עבדו ור"ע בעבודת
משעת עשיה שנפסל נאסר
כיון
ו)
כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן:
דברים כז טו
ועליו אמרה תורה תשרפון
כוכבים עצמה פליג אבל בכלים לא
של עובד כוכבים דאסורה מיד מנא ליה אמר עולא אמר קרא פסילי אלהיהם
4
4. פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם
באש: שמואל רמי כתיב
פליג: משמשין. דישראל ממשמשי
תשרפון באש משפסלו נעשה אלוה ואידך ההוא מיבעי ליה לכדתני רב יוסף
פסילי אלהיהם תשרפון
תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ לֹא תַחְמֹד
באש וכתיב ולקחת לך.
עבודת כוכבים דעובד כוכבים גמר
כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ
דתני רב יוסף מנין לעובד כוכבים שפוסל אלוהו שנאמר פסילי אלהיהם
ב)
הא כיצד פסלו לאלוה
לָךְ פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ כִּי
ולא מיתסר עד שישתמשו בהן לעבודת
תשרפון באש. פסלו
תשרפון באש ואידך נפקא ליה מדשמואל דשמואל רמי כתיב 4 לא תחמוד
תוֹעֲבַת יְיָ אֱלֹהֶיךָ הוּא:
כוכבים: עשה. עשאו ז) כולו
מאלוה ולקחת לך. עבודת
דברים ז כה
כסף וזהב עליהם וכתיב ולקחת לך הא כיצד פסלו לאלוה לא תחמוד פסלו
5. לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה
כוכבים של ישראל אינה
לעבודה (ג) מתחילה: חזרו לטומאתן
אסורה אלא עד שתעבד.
מאלוה ולקחת לך ור"ע אשכחן עבודת כוכבים של עובד כוכבים דאסורה
כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְיָ
ישנה. וצריכה טבילה וביציאות השבת
דברי ר' עקיבא שנאמר
אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָּךְ:
מיד דישראל עד שתעבד מנלן אמר רב יהודה אמר קרא ושם בסתר עד
(שבת טז:) מפרש טעמא גזרה שמא
3
ארור האיש אשר יעשה
דברים טז כא
6. שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן
פסל ומסכ' וגו' ושם בסת'
שיעשה לה דברים שבסתר ואידך ההוא מיבעיא ליה לכדרבי יצחק דא"ר
יאמרו טבילה בת יומא עולה. וקא
עד שיעשה לה דברים
לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְיָ
מיבעיא (ד) כלי שנשתמשו בו לעבודת
יצחק מנין לעבודת כוכבים של ישראל שטעונה גניזה שנאמר ושם בסתר
שבסתר. והיא עבודתה.
אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ
כוכבים ואמרי' במסכת שבת בפ' א"ר
ומנין שטעונה גניזה שנא'
וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט
ואידך נפקא ליה מדרב חסדא אמר רב דאמר רב חסדא אמר רב מנין
❖
ולא תטע לך אשרה [כל
דברים טז יח
צֶדֶק:
עקיבא (דף פג.) משמשיה טמאין
לעבודת כוכבים של ישראל שטעונה גניזה שנאמר 5 לא תטע לך אשרה
עץ] אצל מזבח ה' וגו' מה
שברן כדי לטהרן וחזר וריתכן לעבודת
מזבח טעון גניזה אף
כל עץ אצל מזבח מה מזבח טעון גניזה אף אשרה טעונה גניזה ואידך ההוא
כוכבים ועדיין לא נשתמשו בו מי
אשרה טעונה גניזה. ור'
הגהות הב"ח
מיבעי ליה לכדר"ל דאמר ר"ל כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע
ישמעאל האי קרא מיבעי
ג)
א
הדר לטומאה קמייתא או לאו: מי
(א) גמ' חזר ועשאן
ליה לכדריש לקיש דאמר
אשרה בישראל שנאמר 6שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וסמיך
אמרינן ה"מ. דחוזרין לטומאתן ישנה
כלים חזרו לטומאה וכו'
כל המעמיד דיין לישראל
ליה לא תטע לך אשרה כל עץ אמר רב אשי ובמקום תלמידי חכמים כאילו
כי הדרא טומאה. נ"ב
דאורייתא: אבל. טומאת עבודת
שאינו הגון כאילו נטע
ב
הכא ליכא למימר כיון
אשרה שנאמר לא תטע לך
כוכבים דרבנן היא (ה) וקראי אסמכתא
נטעו אצל מזבח שנאמר אצל מזבח בעי רב המנונא ריתך כלי לעבודת
דאית [להו טהרה במקוה]
אשרה כל עץ וגו'. וסמיך
בעלמא: שאר טומאות דרבנן. כגון
טומאה נמי בטלה דבכלי
כוכבים מהו עבודת כוכבים דמאן אילימא עבודת כוכבים דעובד כוכבים בין
ליה לעיל מן הענין
של ישראל קא מיבעיא ליה
שופטים ושוטרים תתן לך
ח)כלי דמטמאו במשקין דמדאורייתא לא
לר' ישמעאל ובין לר"ע משמשי עבודת כוכבים הן ומשמשי עבודת כוכבים
ג
ולא בשל עובד כוכבים
וגו'. אמר רב אשי ובמקום
מטמאו משקין כלי ורבנן גזור משום
אי נמי בכלי של [עובד
תלמידי חכמים כאילו נטע
אין אסורין עד שיעבדו ואלא עבודת כוכבים דישראל אליבא דמאן אילימא
משקה זב וזבה כגון רוקו ומימי רגליו
כוכבים ובעבודת כוכבים]
אצל המזבח שנאמר אצל
אליבא דר"ע השתא היא גופה לא מיתסר' עד שתעבד משמשיה מיבעיא ואלא
של ישראל קאמר דלית
מזבח ה' אלהיך אשר
דאב הטומאה נינהו ומטמאו כלי:
ליה ביטול: (ב) רש"י
תעשה לך: בעי רב המנונא
אליבא דרבי ישמעאל דאמר אסורה מיד מאי משמשין ממשמשין גמרינן מה
חדא מגו חדא. כלומר בשאר טומאות
ד"ה שטעונה וכו'
ריתך כלי לעבודת כוכבים.
התם עד שיעבדו אף הכא עד שיעבדו או דלמא מינה גמר מה היא אסורה
נמי מיבעיא ליה והאי דנקט עבודת
שלימה גו'זה בקרקע:
פירוש רצף כלי בכור לשם
(ג) ד"ה עשה עשאו
עבודת כוכבים מהו.
מיד אף משמשיה אסורין מיד מאי איריא דקא מיבעיא ליה ריתך כלי תיבעי
כוכבים שאילה אחרת ט)[היא] הנשאלת
כולו לעבודת כוכבים
ואמרינן מאי קמבעיא ליה
מתוך פשטה של ראשונה את"ל בשאר
ליה עשה רב המנונא משום טומאה ישנה קמיבעיא ליה דתנן כלי מתכות
מתחילתו: (ד) ד"ה חזרו
ד) ד
כלים משמשי עבודת
וכו' וקא מיבעיא ליה כלי:
טומאות דרבנן לא הדרי הכא מאי:
כוכבים נינהו. והיא לשם
פשוטיהן ומקבליהן טמאין נשתברו טהרו חזר ועשאן כלים יחזרו לטומאה
ה
(א) ו
(ה) ד"ה אבל וכו' וקראי.
עבודת כוכבים דעובד
תקרובת עבודת כוכבים של אוכלין
ישנה והכי קמיבעיא ליה כי הדרא טומאה ה"מ לטומאה דאורייתא אבל
נ"ב לעיל בדף מז ע"ב:
כוכבים קאמר. בין לר'
מהו מי. סלקא טומאה מינייהו ע"י
(ו) תוס' ד"ה תנהו וכו'
ישמעאל בין לר' עקיבא
טומאה דרבנן לא או דלמא ל"ש ותיבעי ליה שאר טומאות דרבנן חדא מגו
ואע"ג דדברי קבלה. נ"ב
ביטול או לא: ותיבעי לך כלים.
אין אסורין אלא משיעבד.
חדא קמיבעיא ליה טומאה דרבנן מי הדרא או לא הדרא את"ל לא הדרא טומאה
פי' האי קרא דויאכלו זבחי
דהא לא חלקו אלא
ז
שנשתמשו בהן לעבודת כוכבים אי
מתים: (ז) ד"ה מה וכו'
בעבודת כוכבים עצמה.
דעבודת כוכבים משום חומרא דעבודת כוכבים מי שויוה רבנן כטומאה דאורייתא
סלקא טומאה מינייהו כי היכא דסלקא
בין לר' יוסי. נ"ב לעיל
ואסיקנא לשם עבודת
או לא תיקו בעי מיניה ר' יוחנן מר' ינאי תקרובת עבודת כוכבים של אוכלים
בריש דף מד:
כוכבים דישראל ואליבא
איסורא: כיון דאית להו טהרה.
ח
דר' ישמעאל דאמר עבודת
כשאר י) טומאות במקוה הכא דמקוה
מהו מי מהניא להו ביטול לטהרינהו מטומאה או לא ותיבעי ליה כלים כלים
כוכבים דישראל אסורה
דידיה היינו ביטול כיון דאיסורא
לא קמיבעיא ליה כיון דאית להו טהרה במקוה טומאה נמי בטלה כי קמיבעיא
מיד מאי משמשי עבודת
ט
כוכבים כי עבודת כוכבים
בטיל מינייהו טומאה ודאי נמי
ליה אוכלין ותיבעי ליה עבודת כוכבי' גופה עבודת כוכבים גופה לא מיבעיא ליה
ה)
עצמה דמו. מה היא
סלקא: כי קמיבעיא לן אוכלין.
אסורה מיד אף משמשיה
דלית להו טהרה כשארי) טומאות במקוה: ותיבעי ליה עבודת כוכבים. של אוכלין כגון השתחוה לפת ותיבעי לך אי סלקא טומאה בביטול או לא:
אסורין מיד אי לא.
ואמרינן אמאי בעי ריתך
מאי
דהוה כבר כלי. ליבעי
מעשה בתחלה. ופרקינן אין הכי נמי. כלומר עשה הוה ליה למיבעא מיהו רב המנונא לא בעא ריתך אלא משום טומאה ישנה. דתנן כלי מתכות פשוטיהן ומקבליהן טמאים נשברו טהרו. חזר ועשה מהן כלים חזרו
לטומאתן הישנה. ומיבעיא ליה הכי הני מילי שחוזרין לטומאה ישנה בטומאה דאורייתא אבל טומאה דרבנן לא הדרא. ותיבעי ליה שאר טומאות דרבנן ואמרינן חדא מגו חדא קמיבעיא ליה טומאה דרבנן הדרא אי
לא הדרא. אם תמצא לומר לא הדרא טומאת עבודת כוכבים כיון דחמירא אוקמוה רבנן אדאורייתא. או דלמא לא שנא. תיקו: בעא מניה ר' יוחנן מר' ינאי תקרובת עבודת כוכבים של אוכלים מהו. פי' אם יחזור
ויבטלם בטלה טומאתן אי לא. ותיבעי ליה כלים. כלים לא מיבעיא ליה כיון דאית להו טהרה במקוה כי מבטיל להו בשבורה טומאה נמי בטילה. כי קא מיבעיא אוכלין. ותיבעי ליה עבודת כוכבים גופה עבודת