רבי ישמעאל פרק
רביעי עבודה זרה
נג.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אבל
בצורף ישראל. $ לאו דווקא צורף דאפי' שאינו צורף נמי
ו) א"ר הילל לא נצרכה אלא שיש לו. לישראל שותפות בה (ד) והא
לט א ב מיי' פ"ח מהל'
א) [תוספ' פ"ו ה"ב],
ב) [לעיל מב.], ג) [לעיל
עבודת כוכבים הל' ט
גופה לא אצטריך לאשמועינן דהא נמי פשיטא שאינו יכול לבטל
דכל ישראל לגבי עבודת כוכבים כצורפין מדמותיב מהלוקח
מד:], ד) לקמן עא: [בכורות
סמג לאוין מה טוש"ע י"ד
חלקו של עובד כוכבים שאפילו שלו אין יכול לבטל אלא למידק מינה
גרוטאות ואי כשאינו צורף אסור מאי קפריך דלמא בשאינו צורף
יג:], ה) [תוספ' פ"ו ה"ב
סי' קמו סעיף א:
מ ג מיי' שם הלכ' י טור
ישראל הוא דלא מבטל חלק העובד כוכבים אבל עובד כוכבים יכול
איירי אלא איידי דנקט צורף
עובד כוכבים נקט נמי צורף ישראל:
ע"ש], ו) [שייך לעמ'
❖
או דלמא בין בזו ובין בזו מחלוקת.
הקודם],
ש"ע שם סעיף ז:
לבטל חלק עצמו ולא אמרינן כי היכי
מא ד מיי' שם טוש"ע
דחלקו של ישראל לא בטיל חלק של
פירוש וה"ק אף בצורף ישראל
דרבי וולס לא נצרכה
(א) שיש לו בה שותפות
שם סעיף ח:
מב ה מיי' שם טוש"ע
עובד כוכבים נמי לא בטיל: שיש לו
הריב"ן גריס תיקו והדר גריס מיתיבי
וקמ"ל ישראל הוא דלא מבטל דעובד
גליון הש"ס
שם סעיף ז:
לעובד כוכבים בה שותפות. אפילו
א"ר נראין כו' ומותיב למ"ד מחלוקת
כוכבים אבל עובד כוכבים דנפשיה מבטל
מג ו מיי' שם טוש"ע שם
תוס' ד"ה אבל. לאו
בצורף עובד כוכבים אלמא בין בזו
ביטל עובד כוכבים חלקו ההוא
דווקא צורף. עי' לעיל מג
סעי' ח וע"ש:
איכא דמתני לה אברייתא א) ר"ש בן מנסיא
❖
מד ז מיי' שם פ"ז הלכ'
דישראל לא בטיל: וקמ"ל ישראל
ובין בזו מחלוקת אבל ליכא למימר
ע"א תוד"ה איידי:
אומר עבודת כוכבים של ישראל אין לה
ה סמג שם טוש"ע
א
אדעתא דנפשיה פלח. ולא תלי בדעת
דלמיפשט בעיין אתי וקא מוכח
שם סעיף ג:
עובד כוכבים: מתני' פחסה.
בטילה עולמית מאי עולמית א"ר הילל
דבתרוייהו פליגי כדמשמע מתוך
מה ח מיי' שם פ"ח
הגהות הב"ח
בריה דר' וולס לא נצרכה אלא שיש לו
הלכה י סמג שם
מיעכה בקורנס: גררה. בטיט סחוב
פ"ה דא"כ כי קמשני לדחות
(ט)
ב
❖
(א) גמ' לא נצרכה אלא
טוש"ע שם סעיף ט:
והשלך: אינה בטילה. דלפום שעתא
שאין דוקא ולא פליגי אלא בחדא
לעובד כוכבים בה שותפות וקמ"ל דישראל
שיש לו: (ב) שם במשנה
אדעתא דנפשיה פלח: מתני' כיצד
רתח עלה והדר פלח לה. כל הני
כלומר לצורף עובד כוכבים א"כ
רקק בפניה: (ג) גמ' בין
בזו ובין בזו מחלוקת:
ביטולי בעובד כוכבים קמיירי:
תקשי למ"ד בצורף ישראל פליגי והוה
תורה אור השלם
מבטלה קטע ראש אזנה ראש חוטמה ראש
ג
(ד) רש"י ד"ה א"ר הילל
גמ' שפחסה בפניה. וקלקל
ליה למימר תינח למ"ד בצורף עובד
וכו' והיא גופיה נמי לא
1. וְעָבַר בָּהּ נִקְשֶׁה וְרָעֵב
אצבעה ב)פחסה אע"פ שלא חיסרה ביטלה
צורתה: מנהני מילי. דהדר פלח לה:
כוכבים מחלוקת אלא למ"ד בצורף
איצטריך לאשמועינן:
וְהָיָה כִי יִרְעַב וְהִתְקַצַּף
רק בפניה השתין בפניה גררה זרק בה
(ב) ג)
(ה) ד"ה ודברי וכו' מכלל
וקלל במלכו. מקלל את עבודת כוכבים
ישראל דוקא מחלוקת היכי לישני
וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו
דחבריו נמי: (ו) ד"ה
את הצואה הרי זו אינה בטילה מכרה או
וּפָנָה לְמָעְלָה: וְאֶל אֶרֶץ
שלו ומבזה אותה: ופנה למעלה. לבו
דאין לומר דלישני נראין דבריי לי
אילימא לחבלה ממש
יַבִּיט וְהִנֵּה צָרָה וַחֲשֵׁכָה
משכנה רבי אומר ביטל וחכ"א לא ביטל:
למעלה לשמים: ואל ארץ יביט
במכרה לחבלה ודברי חביריי במכרה
ד
שמכרה ע"מ לחבלה:
מְעוּף צוּקָה וַאֲפֵלָה
גמ' כי לא חיסרה במאי ביטלה א"ר זירא
(ז) ד"ה ומנו צורף וכו'
מְנֻדָּח:
חוזר ועובד עבודת כוכבים שלו:
לעובדה דהכי הוה ליה לשנויי ועוד
❖
מימר אמר איידי דדמיה
ישעיהו ח כא-כב
זעירי משמיה דרבי יוחנן ור' ירמיה
דאין זה מעין מקומות אחרים בהמוכר
שפחסה בפניה רקק בפניה והשתין בפניה
יקרין האי צורף: (ח) ד"ה
ה
בר אבא משמיה דרב. פליגי בטעמא
הספינה (ב"ב דף עט.) גבי הקדש
אם עד שלא וכו' ואינה
מנה"מ אמר חזקיה דאמר קרא והיה כי
1
בטילה דהא. נ"ב ע"ל בפ'
דמתני': סתם לוקחי מתכת צורפים
וכן בפרק קמא דחולין (דף יב.) גבי
רבינוחננאל (המשך)
ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה
בתרא דף עא: (ט) תוס'
הן: בצורף עובד כוכבים. שמכרה
אשפה שבשוק ומיהו יש ליישב הגירסא
ד"ה או דלמא וכו' לדחות
עבד לה הכי כי הדר
למעלה וכתיב בתריה ואל ארץ יביט והנה
דלאו דוקא ולא וכו'
עובד כוכבים לצורף חבירו התם
כמו שהיה בספרים וכפ"ה ובא לפשוט
ומשתככת חמתו והדר
צרה וחשכה וגו' דאע"ג דקלל מלכו ואלהיו
כלומר בצורף: (י) בא"ד
ועביד לה כדכתיב והיה
קאמרי רבנן דלא בטלה דסבר המוכר
הבעיא וקאמר הכי ת"ש א"ר נראין
דלא אתיא ברייתא
כי ירעב והתקצף וקלל
ופנה למעלה אל ארץ יביט: מכרה או
כיון דלוקח זה עובד כוכבים הוא
כו' אלמא בצורף ישראל נמי פליגי
כדפשטי'ן
ודחי:
במלכו ובאלהיו ופנה
(כ) בא"ד הא למ"ד
משכנה רבי אומר ביטל [וכו']: זעירי א"ר
פלח לה ולא תבר לה: אבל. מכרה
ואיפשיטא בעיין דבין בזו ובין בזו
למעלה וכתיב בתריה
בצורף וכו' אם לא ש'אמר
ואל ארץ יביט והנה
עובד כוכבים לצורף ישראל מסתמא
פליגי ותקשי למ"ד בצורף עובד
יוחנן ור' ירמיה בר אבא אמר רב ח"א מחלוקת
❖
בין:
צרה וחשכה מעוף צוקה
בטלה מדעתיה דמידע ידע דהאי
כוכבים דוקא פליגי דלא אתיא
ואפילה מנודח: פיסקא
בצורף עובד כוכבים אבל בצורף ישראל דברי
מכרה או משכנה ר' אומר
תבר לה: נראין דבריי שמכרה לחבלה.
ברייתא כפשטיה ודחי כלומר
(י)
הכל ביטל וחד אמר בצורף ישראל מחלוקת
ו
ביטל וחכ"א לא ביטל.
מוסף רש"י
דביטל: ודברי חביריי. דלא ביטל
אפי' למ"ד דבצורף עובד כוכבים
איבעיא להו כשמכרה
איבעיא להו בצורף ישראל מחלוקת אבל צורף
דוקא פליגי יש לפרש הברייתא כן
כשמוכרה לעובדה. ומדקתני נראין
פחסה. הכה עליה ישראל
לצורף ישראל מחלוקת ר'
עובד כוכבים דברי הכל לא ביטל או דלמא
בפטיש עד שנתמעכה
וחכמים. אבל אם מכרה
ומיהו הפשיטות לא נדחית דלמ"ד
דבריי בהא אבל דברי חביריי אין
צורתה אבל לא חיסרה
לצורף עובד כוכבים דברי
בין בזה ובין בזה מחלוקת ת"ש דא"ר נראין
נראין בה מכלל (ה) דחבריה נמי בלחבלה
בצורף ישראל פליגי והא אף בצורף
. גררה.
כלום
הכל לא ביטל. או
(לעיל מב.)
דבריי כשמכרה לחבלה ודברי חביריי שמכרה
פליגי ומדקאמר נראין דברי חביריי
ישראל קאמר ונ"ל דזהו עיקר דודאי
בטיט ובצואה (לעיל מד:).
דלמא בין בזה ובין
גרוטאות. חתיכות כסף
בזה מחלוקת. ת"ש דאמר
לעובדה מאי לחבלה ומאי לעובדה אילימא
בלעובדה אבל דבריי אין נראין בה
הפשיטות לא נדחית דלגירסת
(בכורות יג:). אם עד
ר' נראין דברי לרבנן
מכלל דאיהו נמי עלה פליג וה"ק אני
הריב"ן נמי יש להקשות אמאי קאמר
לחבלה לחבלה ממש לעובדה לעובדה
שלא 'תן מעות יחזיר.
בשמכרה לחבלה. ומאן
שמעתי בשתיהן ביטל והן שמעו
דלא קנייה ולא מיחייב
תיקו הא כמ"ד בצורף ישראל מחלוק'
(כ)
ניהו צורף ישראל שאף
ממש מ"ט דמ"ד ביטל ומ"ט דמ"ד לא ביטל
לבערה (לקמן עא:)
חכמים לא נחלקו עלי
בשתיהן לא ביטל ונראית שמועתי
אי אפשר ליישב הברייתא אם לא
אלא לאו לחבלה למי שעתיד לחבלה ומנו
דמשיכה אינה קונה
אלא כשמכרה לצורף
משמועת חביריי בלחבלה ושמועת
שאמר בין בזו ובין בזו מחלוקת ולא
(בכורות שם). יוליך
עובד כוכבים דאיכא
צורף ישראל לעובדה למי שעתיד לעובדה
ה'אה לים המלח.
חביריי משמועתי בלעובדה: אילימא
קשיא דקאמר תיקו ופשיט בתר הכי
למימר לעובדה [מכרה].
ומנו צורף עובד כוכבים וש"מ בין בזה ובין
דעבודת כוכבים ביד ישראל
אבל לחבלה מודו לי.
(ג)
לחבלה ממש. (ו) שנתנה ע"מ
דהכי אשכחן בפרק בתרא (דף סח.)
אינה בטלה עולמית (שם)
מיתיבי הלוקח גרוטאות
בזה מחלוקת לא ה"ק א"ר נראין דבריי
לחבלה: מ"ט דמ"ד ביטל. בלעובדה
גבי בעיא דפוגם מעיקרא מחלוקת
דכיון דלא מצי לאהדוריה
מן העובדי כוכבים ומצא
❖
לחביריי כשמכרה לחבלה ומנו צורף ישראל
ולמשקל דמי (לקמן עא:).
בהן עבודת כוכבים אם
הא בהדיא אמר ליה לשם עבודת
דקיימא בתיקו ובתר הכי פשיט ליה:
עד שלא נתן מעות משך
כוכבים אלמא לא אפקיה מוכר מכלל
שאף חביריי לא נחלקו עלי אלא כשמכרה
אם הרי זה יחזיר. משנתן
עבודת כוכבים: ומ"ט דמ"ד לא ביטל.
לעובדה אבל לחבלה מודו לי מיתיבי הלוקח גרוטאות מן העובדי כוכבים
מעות משך יוליך לים
ד) ז
רבינו חננאל
המלח. אי אמרת בשלמא
בלחבלה הא ודאי בטלה מדעתיה:
ומצא בהן עבודת כוכבים אם עד שלא נתן מעות משך יחזיר אם משנתן
בצורף ישראל אם מכרה
ב"ר לא נצרכה כגון שיש
ומנו צורף ישראל. והאי סתמא זבין
לו פליגי. ורבנן אמרי לא
לו בה שותפות כו'. איכא
מעות משך יוליך לים המלח אי אמרת בשלמא בצורף ישראל מחלוקת הא
ליה ודקאמרי רבנן דלא ביטל מימר
ביטלה. הא מני רבנן היא
דמתני לה אברייתא. ר'
מני רבנן היא אלא אי אמרת בצורף עובד כוכבים מחלוקת אבל בצורף
ומשום הכי כיון שקנאה
שמעון בן מנסיא אומר
אמר (ז) האי צורף ישראל הדר מזבין
יוליך לים המלח שעדיין
עבודת כוכבים של ישראל
ישראל דברי הכל ביטל הא מני
שאני התם דאדעתא דגרוטאות זבין
לה לעובד כוכבים ופלח לה ור' סבר
לא ביטלה. וכיון שקנאה
אינה בטלה עולמית.
אדעתא דעבודת כוכבים לא זבין
תנו רבנן לוה
עליה או שנפלה
כיון דצורף ישראל הוא מידע ידע
ה)
ח
ישראל אין לה בטילה
ואפילו יש לעובד כוכבים
עולמית. אלא אי אמרת
בה שותפות וקמ"ל
עליה מפולת או שגנבוה ליסטין או
שהניחוה הבעלים והלכו למדינת הים
האי עובד כוכבים דסתמא חבולי
מכרה לצורף ישראל דברי
ישראל מדעתא דנפשיה
אם הכל ביטלה. אמאי יוליך
מחביל לה ומתיכה בכור: לא.
פלח לה לעבודת כוכבים.
לעולם בצורף ישראל אפילו לרבנן
לים המלח. הא כבר
וכי מבטיל לה עובד
ביטלה. ופרקינן כי אמרינן
כוכבים לא מבטיל אלא
ביטל והאי דקאמר ר' נראין דבריי כשמכרה לחבלה לאו דפליגי רבנן עליה דנימא נראין דבריי לשומעי מחלוקתינו מדברי חביריי אלא
בצורף ישראל ד"ה
חולקא דנפשיה. אבל
ר' לפרושי פלוגתייהו אתא ולאשמועינן דבצורף עובד כוכבים הוא דפליגי וה"ק נראין דבריי לחביריי ומודים הם לי כשמכרה למי שעתיד
ביטל א) בפירוש עבודת
חולקיה דישראל לא מצי
מבטיל ליה. ירושלמי
לחבלה שדברי חביריי כשמכרה לעובדה הן. ולישנא דמלתא דיקא הכי מדלא קתני ונראין דברי חביריי אלא ודברי חביריי מכלל דנראין
כוכבים. אבל הכא אדעתא
דגרוטאות זבין אבל
ועבודת כוכבים שעבדה
דרישא לחביריו קאמר דנראין הלכך אי הוה תני סיפא ונראין הוה משמע ונראין דברי חביריי לי בלעובדה וא"כ במאי פליגי: גרוטאות.
אדעתא דעבודת כוכבים
ישראל אין לה בטילה
שברי כספים: אם עד שלא נתן מעות משך יחזיר. לעובד כוכבים ויבטלנה ואחר כך אם ירצה יקחנה ממנו. ואע"ג דמשך לא
עולמית: מתני' כיצד
לא זבין. פי' גרוטאות
שיברי כלי מתכות: ת"ר
מבטלה. קטע ראש אזנה.
אמרינן עבודת כוכבים של ישראל היא (ח) ואינה בטילה דהא משיכה בטעות הואי דלא ידע שיש בהן עבודת כוכבים: אם משנתן
קטע ראש חוטמה. ראש
לוה עליה או שנפל
מעות משך יוליך. הנאה לים המלח ואין רשאי להחזירה לעובד כוכבים וליטול מעותיו ואע"ג דמשיכה בטעות הואי כיון דיהב דמי
אצבעה. פחסה כגון
עליה מפולת או גנבוה
כי הדר שקלינהו מיחזי כמאן דמזבן. אלמא אע"ג דזבין עובד כוכבים לישראל קתני אסורה דלא בטלה: אי אמרת בשלמא כו' אלא אי
שהעביר צורת פניה
לסטין או הניחוה בעלים
ונראית כעין טס אע"פ
והלכו להם למדינת הים.
אמרת לצורף ישראל דברי הכל בטלה הא. מתניתין דישראל הוי לוקח וקתני יוליך לים המלח מני: שאני התם דהאי עובד כוכבים אדעתא
שלא חסרה בטילה. אבל
דעבודת כוכבים לא זבין. לא ידע שיש שם עבודת כוכבים אבל היכא דזבין עבודת כוכבים לבדה לצורף ישראל דברי הכל ביטלה מדעתו:
א) אולי צ"ל אם מכרה בפירוש
רקק או השתין בפניה או
לוה עליה. עובד כוכבים אפילו מצורף
ישראל: או שנפלה עליה מפולת. ואינו חש לפנותה: או
שגנבוה ליסטים.
ואינו מחזר אחריה:
אדעתא דעבודת כוכבים וכו'.
זרק בה צואה לא בטלה.
מאי טעמא דבשעת כעסו
כמלחמת