נה:
רבי ישמעאל פרק
רביעי עבודה זרה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אבל
לא בוצרין. פ"ה לפי שנותנין בגת טמאה וה"ה דהוה מצי
אבל לא בוצרין. לפי שנותנין בגת טמאה וגורם טומאה הוא שנתינתן
נח א מיי' פי"ב מהל'
א) [תוספתא רפ"ח ע"ש],
ב) [תוספתא שם ע"ש],
תרומות הלכה י:
למימר שמא יבצרנו בכלים טמאים ונ"ל כי לפי מה שפ"ה ניחא
לגת לשם דריכה הוא ודריכתן תטמאם וקודם דריכה ודאי לא מקבלי
ג) [לעיל לט:], ד) [רפ"ח],
ב [מיי' פ"ח מהלכ'
דאפי' אם בצרם בכלים טמאים לא נטמאו עד שלא הוכשרו דסתמא
טומאה דסתמא לא הוכשרו והא דקיי"ל ג) הבוצר לגת הוכשר היינו ה) צ"ל גריצות,
❖
בכורים הל' יג]:
אבל
מוליכין פת לפלטר. פ"ה אופה הפת ולא
נט ג מיי' פי"א מהל'
לא הוכשרו:
היכא דהוכשר ודאי וקסבר
אסור לגרום טומאה לחולין שבא"י:
מאכלו' אסורות הל'
וישראל העושה. פירותיו בטומאה
נהירא דה"ל למימר לתנור ועוד
יא סמג לאוין קמח טור
הגהות הב"ח
עובר עבירה הוא שהרי נצטווה על
דאמרינן בתוספתא ד) אין מסייעין נחתום
אבל לא בוצרין עמו ישראל שהוא עושה
א
ש"ע י"ד סי' קכג סי"ז:
ס ד עיין שם כ"מ טור
כך הלכך אפילו דורכן נמי אסור
העושה בטומאה ואין מוליכין עמו
(א) גמרא ש'וטל בידו
בטומאה לא דורכין ולא בוצרין עמו אבל
ו'ותן לתפוח: (ב) שם
ש"ע שם סעיף כ:
שדריכתן בעבירה בגת טמאה
ה) (גרונות) לתנור לכך נראה פלטר
מוליכין עמו חביות לגת ומביאין עמו מן
סא ה מיי' שם טוש"ע
וחזרו לומר דב"ב אין:
ודריכתן הוא עיקר טומאתן כשנעשין
שם סעיף כא: נחתום קטן שלוקחין הרבה ככרות
❖
(ג) רש"י ד"ה פקוקה וכו'
הגת: ב נחתום שהוא עושה בטומאה לא
שלא יוכל לירד: (ד) ד"ה
משקה הן טמאין ע"י הגת ואסור
ביחד מן הנחתום גדול כדי למוכרם
לשין ולא עורכין עמו אבל מוליכין עמו פת
בד"ד דב"ב סימנין:
לסייע ידי עוברי עבירה אלא פורשין
על יד על יד וטעמא דמוליכין עמו
(ה) תוס' ד"ה אבל וכו'
לפלטר: גמ' אמר רב הונא יין כיון
רבינו חננאל
ג
מהן כדי שלא ירגיל בכך אבל עובד
פת לפלטר היינו משום שכבר נגמרה
ובפרק הזהב נ"ב והוא
שהתחיל להמשך עושה יין נסך תנן לוקחים
משנה שלמה פ"ה דדמאי:
כוכבים לאו עובר עבירה הוא שלא
מלאכת העבודה וזו מלאכה אחרת
כו' אמר רב הונא יין
(ו) ד"ה א"ר הונא וכו'
כיון שהתחיל לימשך אם
נצטווה: אבל מוליכין עמו חביות.
היא אבל ודאי הולכה לתנור אסורה
גת בעוטה מן העובד כוכבים ואע"פ (א) שנטל
רבינו יהודא וכו' והמחמיר
נגע בו עובד כוכבים
שזו היא סוף הלישה (ה) ובפרק הזהב
ריקניות לגת ומביאין עמו חביות
למלאות הגיגית ולתת
בידו ונתן לתפוח א"ר הונא בגת פקוקה
נעשה יין נסך איני והא
ד
סדין על הגיגית
תנן לוקחין גת בעוטה
(ב"מ דף נו.) נמי משמע דפלטר הוא
מלאות מן הגת דאין כאן עבירה
ומלאה ת"ש ואינו עושה יין נסך עד שירד
ולחותמה תבא עליו ברכה:
מן העובד כוכבים אף
נחתום קטן דקתני נחתום מחד גברא
דמאחר שנטמאו בגת מותר לתת היין
לבור ה"נ בגת פקוקה ומלאה ת"ש ירד לבור
על פי שנוטל ונותן
בחביות טמאות: לא לשין ולא עורכין
זבין פלטר מתרי תלת גברי זבין
בידו לתוך התפוח הנה
מה שבבור אסור והשאר מותר אמר רב
נגע בו העובד כוכבים
עמו. שכל מעשה עריכה זו בעבירה:
ובירושלמי נמי קאמר פלטר משתמש
וקתני לוקחין ופרקינן
א"ר
הונא לא קשיא כאן במשנה ראשונה כאן
לפלטר. שאופה את הפת: גמ'
הונא
הוא בכמה נחתומין:
בגת פקוקה גת שדרכה
במשנה אחרונה דתניא בראשונה היו
יין כיון שהתחיל לימשך כו'. פ"ה
שהתחיל לימשך. שהגת עשויה
א)
עובד כוכבים והיה הגת
סתומה שלא נמשך היין
אומרים בד"ד אין בוצרין עם העובד כוכבים
שהגת עשויה במדרון ומשעה שהוא
במדרון ומשעה שהוא
נמשך מצד
ממנה כלל ונוטל מתוך
נמשך מצד העליון לצד התחתון קרוי
העליון לצד התחתון
קרוי יין:
בגת שאסור לגרום טומאה לחולין שבא"י ואין
הגת הענבים הדרוכים
פקוקה. שפקקו הצינור ע"פ הבור
יין ובסמוך נמי פירש בגת פקוקה
ונותנן לתפוח והתפוח
דורכין עם ישראל שעושה פירותיו בטומאה
כגון כלי הוא כדתנן
ומלאה ולא נמשך בה היין ולא זז
שלא (ג) יכול לירד והיא
היתה כולה
שאסור לסייע ידי עוברי עבירה אבל דורכים
במסכת תמיד ותפוח
ממקומו אלא במקום שנסחט שם
מלאה ענבים ולא נמשך בה יין ולא
היה באמצע המזבח
עם העובד כוכבים בגת ולא חיישינן לדרב
עומד נראה מתוך פירושו דאפי' בגת
זז ממקומו אלא במקום שנסחט שם
ונותן הענבים הדרוכין
הונא וחזרו לומר דב"ד אין דורכין עם
בתפוח להקיש (עליהם)
ב)
ה
(ב)
עומד: ומקשין והא קתני עד שירד
עצמה אם פינה החרצנים אילך ואילך
עליהם הקורה לסוחטם
העובד כוכבים בגת
משום דרב הונא
לבור. אבל לנמשך לא חיישינן: ה"נ
ונשאר היין לצד אחד הוי התחיל
והיין עדיין לא נמשך
ואין
בגת פקוקה ומלאה. ואשמעינן בגת
לימשך וה"ה נמי בגיגיות שלנו
לפיכך תאני לוקחין. תוב
מקשינן ירד בבור מה
שדורכים בהם וכן פי' רשב"ם בשם רש"י וז"ל הלכה כמשנה אחרונה
מלאה אין בה משיכה עד שיטול פקק שלפניה וירד היין והיא משיכתו
שבבור אסור והשאר
מיד: והשאר מותר. והא הכא דהתחיל לירד והרי נמשך וקתני מה
כרב הונא דאמר יין כיון שהתחיל לימשך עושה יין נסך ואם מפנין
מותר הנה אין נאסר
במשיכתו אלא בירידתו
שבגת מותר: בד"ד (ד) דב"ד סימנין הן: אין בוצרין עם העובד כוכבים
גרעינים שבגיגיות אילך ואילך כדי שיכנס היין באמציעותו נראה
לבור. ופירש רב הונא
כו'. וה"ה לישראל העושה פירותיו בטומאה ומוסיף עליו ישראל שאף
(לר"י) [לרש"י] אין לך המשכה גדולה מזו ועושה יין נסך עכ"ל
האי כמשנה ראשונה ואנא
וצ"ל לפירושו שפינה הגרעינים עד שולי הגיגית שאם לא פינה כי
אין דורכין עמו. בצירה היא גרם טומאה שהבוצרו מוליכו לגת
דאמרי כמשנה אחרונה
דתניא היו אומרין אין
והגת טמאה: ידי עוברי עבירה. לעיל פרשתי: אבל דורכין עם
אם למעלה אין כאן המשכה כיון שיש ענבים תחתיה תדע דהא
בוצרין עם העובד כוכבים
העובד כוכבים. דכיון דכבר נטמאו ועובד כוכבים לאו עובר עבירה
תנן במתני' אע"פ שנוטל בידו ונותן לתפוח וא"כ פינה הענבים
לגת שאסור לגרום
הוא שלא נצטווה שרי: ולא חיישינן לדרב הונא. למיסריה משום
אילך ואילך ואפ"ה שרי בגת פקוקה ומלאה אפי' לרב הונא
טומאה לחולין שבארץ
ישראל ואין דורכין עם
משתכר באיסורי הנאה משהתחיל לימשך דאינו יין עד שירד לבור:
כדמשני בסמוך אלא לאו ש"מ דההיא איכא לאוקומי שעדיין לא פינה
ישראל העושה פירותיו
עד שולי הגת ור"ת פירש שהתחיל לימשך שהתחיל לקלח מן הגת
ואין
בטומאה שאסור לסייע
קודם שירד לבור ופריך תנן לוקחין גת בעוטה אע"פ שנוטל בידו ונותן לתפוח ומשמע אפי' התחיל לימשך ומשני בגת פקוקה שנפקק הצינור
ידי עוברי עבירה אבל
דורכין עם העובד כוכבים
ואינו מקלח כלל ולא גרסינן ומלאה וכן בפי' רב"ח לא גריס ליה ואי גרסינן ליה בעי למימר ומלאה שעומדת על מלואה שאינו נמשך
בגת משום דרב הונא
כלל לצד הבור ולפי' זה אם פינה הענבים אילך ואילך ונשאר היין בגומא באמצע הגיגית אין כאן המשכה כיון שלא הניח שם גרגותני
לסנן היין אבל אם מושך היין מן הגיגית דרך הברזא אין לך המשכה גדולה מזו או אם שולה בגומא שבתוך הגיגית כוס מלא יין אם
הוא מתכוין לשלותו מן החרצנים ומן הזגין יש לחוש קצת להמשכה ואם אינו מקפיד בחרצנים ובזגין אין כאן המשכה ושרי וא"ת כיצד לוקחין
יין בגיגיות העובדי כוכבים המלאות ענבים דרוכות למה אין לנו לחוש כי שמא כבר המשיכו העובדי כוכבים יין מהם וחזרו ומלאום ענבים
דבשלמא בגיגיות קטנות שבוצרין בהן ומביאין אותן מן הכרם אין לחוש כי אין דרך להמשיך יין מהם אבל בגיגיות גדולות יש לחוש כיון
שהעלים ישראל עיניו מהם ומחמת חשש זה יש שעומדים שם בבציר כשממלאין הגיגית ואח"כ חותמין אותה כשרוצין שישהא היין בגיגית ב'
ימים או ג' ימים ומביאים ראיה מהירושלמי דקאמר על מתני' דלוקחין גת בעוטה תני ר' חנין והוא שלא העלים ישראל עיניו ממנו ועוד כתב
שם בהלכות דורכין עם העובד כוכבים ומסייעין אותו אם נתעלם מעיניהם נעשה יין נסך אלמא משמע מתוך הירושלמי שיש לחוש למשנה
ראשונה לשמא יחזיר גרגותני לגת או למשנה אחרונה לשמא ממשיך ממנו אבל ר"י פי' שיש להקל ולומר שהירושלמי לא אסר אלא בגת
בעוטה יפה ויש בה יין הרבה ויבא לימשוך ממנה בקל אבל הגיגיות שלנו אין בהם יין כל כך לפי שאינם דרוכות יפה ולא חיישינן להמשכה
ורבינו יהודה פי' דהירושלמי קאי אמשנה אחרונה וכגון שהמשיכו ממנו כבר ונעשה יין ולפיכך נאסר בהעלמת העין דיש לחוש שמא החזיר
כלי הבור או גרגותני לגת וההיא דר' חנין נמי קאי אמתני' דקתני ירד לבור מה שבבור אסור והשאר מותר והשתא איכא למיחש בהא
דכיון שירד היין מן הגת לבור יש לחוש שמא יחזיר כלי הבור וגרגותני לגת ולכך צריך שלא יעלים ישראל עיניו ועוד כתב רבינו יהודה וז"ל
ומאד יש להחמיר בצידי המשכה והמחמיר (ו) לתת סדין על הגיגית ולמלאות הגיגית ולחותמה תבא עליו ברכה ויש שהיו רוצין למצוא חן בעיני
העובדי כוכבים והיו העובדי כוכבים דורכים עמהם בגיגיות קודם המשכה ושמע ר' יעקב והקפיד ורצה לנדותם אם לא ישמעו וישובו ולא
יעשו עוד כך כי אולי אסרו לפי משנה אחרונה דריכה קודם המשכה אטו אחר המשכה אע"ג דלא גזרינן לקמן צייר לידיה אטו לא צייר
לידיה וא"כ יש להחמיר שלא לדרוך עובד כוכבים יין ישראל כלל ועוד שמא ידרוך לאחר שיתחיל היין למשוך בגיגית עצמה לפי' רש"י
וכ"נ דברזא שעושין העובדי כוכבים בגיגית למשוך היין חשוב המשכה כמו גרגותני והקונה יין מגיתות העובדי כוכבים צריך ליזהר שלא
תהא ברזא בגיגית ודוקא ברזא קטנה אבל ברזא גדולה כעין פי חבית לא חשיב המשכה מאחר שהענבים נמשכים דרך שם עם היין:
אין בוצרין עם העובד כוכבים בגת. פי' וה"ה עם ישראל שעושה פירותיו בטומאה דאיכא תרתי דמסייע ידי עוברי עבירה ועוד
שגורם הטומאה ולכך לא אצטריך למיתני נמי הא אבל קשיא למה צריך למיתני אין דורכין עם ישראל וכו' פשיטא השתא אין בוצרין
עם העובד כוכבים דליכא אלא גרם טומאה דרבנן דריכה עם ישראל דאיכא סיוע טומאה דאורייתא לא כ"ש וי"ל דלפי מאי דפרישית דאיירי
בסוף דריכה ניחא דאיצטריך לאשמועינן שאסור לסייע ידי עוברי עבירה אע"ג שכבר התחיל בעבירה:
ואין