רבי ישמעאל פרק
רביעי עבודה זרה
סא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
התם
דקאזיל מיניה ומיניה. פ"ה שהולך ומתגלגל כל שעה ע"י
דקאזיל מיניה ומיניה. שהולך ומתגלגל הכלי כל שעה ע"י שהוא
ק א מיי' פי"ב מהל' מ"א
א) [צ"ל בבית], ב) [עי' תוס'
ע"ב ד"ה עד], ג) [חולין ג.],
הלכה ט סמג לאוין
מגלגלו ומורידו לבור הלכך שלא בחמתו לא דחיישינן דלמא נגע:
שהוא מגלגלו ומורידו לבור הלכך שלא בחמתו לא
ד) [לעיל ס:], ה) גי' מהר"מ
קמד טוש"ע י"ד סי' קכה
מתני' המטהר יינו של עובד כוכבים. שעשאו בכשרות למוכרו
דחיישינן דלמא נגע לפי הדומה משמע שרש"י רוצה לומר דמגע
עד שישב ומשמר ועלה כו'
סעיף ה:
❖
קא ב ג ד ה ו ז ח ט
עובד כוכבים שלא בכוונה
ע"י דבר אחר אסור בשתיה והכא
לישראל ולא נתן דמים עכשיו לעובד
כוכבים עד שימכרנו ונותנו
אע"פ וכו', ו) [ב"ק פב.],
מיי' פי"ג שם הלכה
ברשותו של עובד כוכבים: מותר.
שהכשירוהו בחמתו היינו לפי שלא
ג ד ה ו ועיין בהשגות סמג
התם דקאזיל מיניה ומיניה: מתני' המטהר
היה אוחזו בידו אלא סמוך לבור
דמירתת ליה עובד כוכבים ולא נגע
א
ב
לאוין קמח טוש"ע י"ד סי'
הגהות הב"ח
זורקה ומ"מ שלא בחמתו אסור אע"פ קלא סעיף א:
דאמר דלמא חזו לי הנך ישראל דעברי
יינו של עובד כוכבים ונותנו ברשותו
קב י מיי' שם הל' ו:
(א) במשנה אסור (עד
שזריקה בזב טהור כיון שהוא סמוך
ברה"ר ומפסידנא ואפילו אין מפתח
(ובבית) הפתוח לרשות הרבים בעיר שיש
קג כ מיי' שם הלכה א
שישב ומשמר) תא"מ ונ"ב
א)
החמירו ביין דלמא נגע וכן פירש
וחותם (ג) שרי והוא שאין לו כלום
ס"א עד שיושיב שומר:
סמג שם טוש"ע שם
בה עובדי כוכבים וישראלים מותר בעיר
(ב) שם אי'ו מניחו כצ"ל
רשב"ם בשם רש"י וחלק בין זורק
על אותו יין כגון שכתב לו התקבלתי
סי' קל סעיף ט:
שכולה עובדי כוכבים אסור עד שישב
ואות ו' נמחק: (ג) רש"י
(א) ב)
מכנגדו לזורק למרחוק מיהו לא יתכן
ממך כדאמרינן לקמן באידך בבא:
ד"ה מותר וכו' וחותם
ומשמר ג) ג ואין השומר צריך להיות יושב
ר"ש בן אלעזר כו'. מפרש בגמרא [ע"ב]:
כדפרישית לעיל (ד) :
בידו שרי: (ד) תוס' ד"ה
המטהר יינו של עובד כוכבים.
ומשמר אע"פ שהוא יוצא ונכנס מותר ר"ש
התם וכו' כדפרישית לעיל.
המטהר יינו של עובד כוכבים כו'
נ"ב בדף נז בד"ה ה"ג:
מותר. אם בית פתוח לרשות הרבים
פירוש רש"י במהדורא
בן אלעזר אומר רשות עובדי כוכבים אחת
(ה) ד"ה המטהר וכו'
כדפרי' לעיל: אבל אם רוצה כו'.
בתרא כגון שכתב לו התקבלתי דהוה
מלמכור:
היא: המטהר יינו של עובד כוכבים
ויפסיד
ד) ד
(ו) בא"ד בגמרא
שהיין נעשה לו משכון הואיל ויש לו
ליה יינו של ישראל וכדקתני סיפא
ונותנו ברשותו והלה כותב לו התקבלתי
כשהפקידו: (ז) בא"ד
מלוה על היין אסור דלא מירתת
והוי סיפא פירושא דרישא בבית הפתוח
אין להתיר כיון שהוא
ממך מעות מותר אבל אם ירצה ישראל
דסבר אי חזו לא מפסידנא דכי תבע
לרה"ר ובעיר שישראלים ועובדי כוכבים
ברשות: (ח) בא"ד וי"ל
להוציא (ב) ואינו מניחו עד שיתן לו את
לי אמינא דידי הוא: גמ' רוכלין.
דה"פ וכו' מפתח וחותם
דרים בה מותר ואע"פ שאין מפתח
ועלה מפרש. נ"ב פירוש
מעותיו זה היה מעשה בבית שאן ואסרו:
מוכרין בשמים וישראלים הן עוברין
וחותם ביד ישראל ואע"ג דבגמרא
דהשתא דכולה [עובדי
גמ' בעיר שכולה עובדי כוכבים נמי והאיכא
מעיר לעיר ומירתת עובד כוכבים
בברייתא בעינן ביינו של ישראל בחצר
ה
כוכבים אסור] אף בשיש
מפתח וחותם הא דקתני
רוכלין המחזירין בעיירות אמר שמואל בעיר
דלמא חזו לי דרך רשות הרבים:
אחרת שאין ישראל דר באותה חצר
ו
עד שישב ומשמר בכל גוונא
דלתים ובריח. שאין נכנסין בה אלא
מפתח וחותם הכא שאני כיון שפתח
שיש לה דלתים ובריח אמר רב יוסף וחלון
ז
קאמר אף באין מפתח
ברשות וכ"ע ידעי כי עיילי בה ומצי
פתוח לרה"ר בעיר שכולה עובדי
וחותם ועלה מפרש אין
כרה"ר דמי חואשפה כרה"ר דמי טודיקלא
השומר כו' דאף ביוצא
למיקם עלה ההיא שעתא: וחלון
כוכבים אסור ואף בפתח פתוח כיון
כרה"ר דמי פסיק רישיה פליגי בה רב אחא
ונכנס מותר אפי' אין
כרה"ר דמי. אפילו בית פתוח לחצר
שאין כאן מפתח וחותם והקשה ר"ת
מפתח וחותם: (ט) ד"ה
ורבינא חד אסר יוחד שרי מאן דאסר למה
וחלון וכו' שיכנס בו
וחלון פתוח לחצר ברה"ר כנגד פתח
היכי פריך בגמרא הא איכא רוכלין
❖
ליה דסליק התם ומאן דשרי זימנא דאבדה
העובד כוכבים אפי' הוא:
הבית כמאן דפתוח לרה"ר דמי. לשון
המחזירין בעיירות וכי מה ידעו
ליה בהמה וסליק לעיוני בתרה: ת"ר כאחד
אחר חלון של ישראל פתוח כנגד פתח
הרוכלין שיראו היין בביתו של עובד
הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של עובד
הבית כרה"ר דמי וכן עיקר: דרך
כוכבים בלא מפתח וחותם שהוא של
מוסף רש"י
אשפה לעמוד בני אדם עליה:
ישראל שירא העובד כוכבים מהם כי
כוכבים ומילאהו יין וישראל דר באותה חצר
המטהר יי'ו של עובד
דיקלא. דקל של ישראל נגד הפתח
אין לדמות לעיר שישראל ועובדי כוכבים
כוכבים. ישראל שדרך
מותר ואף על פי שאין מפתח וחותם בידו
ענבים של עכו"ם בהיתר
דרים בה שהתיר רש"י כאן אף בלא
ומתיירא העובד כוכבים עכשיו יעלה
בחצר
כדי למכרו לישראל ואין
ליטול פירות ויראני נוגע: פסיק רישיה. של דקל ומעתה אין בו מפתח וחותם דהתם ירא העובד כוכבים שמא אותו ישראל אמר
נותן מעות לעכו"ם עד
פירות: ומאן דאסר. מימר אמר עובד כוכבים למה ליה דסליק התם: לישראלים הדרים שם לתת לב על יינו אבל רוכלים עוברים לפי
שימכרנו לאחר זמן ונותן
ברשותו של עכו"ם (לעיל
שעה מה ידעו ועוד שמדמה אשפה ודיקלא לפתח פתוח וכי מה
בחצר
ס:). והלכה כותב לו
סברא היא זו שיניח העובד כוכבים ליגע ביין שהוא אצלו בלא מפתח וחותם מיראת מקרה שישב ישראל הדר בעיר על האשפה או יעלה
התקבלתי. אם כותב לו
על הדקל ועוד למאי דמפרש בגמרא אי לת"ק אי לר"ש בן אלעזר דאפילו בעיר שכולה עובדי כוכבים אם הפקידו בבית עובד כוכבים אחר
העכו"ם התקבלתי ממך
מעות, כלומר הריני כאילו
מותר משום דעובד כוכבים אחר מירתת וזה תימה גדולה דכיון שאין שם מפתח וחותם ניחוש פן ינסכנו הנפקד כי אין לומר שהנפקד
קבלתי מעות, שאיני מעכב
ירא מן המוכר פן יעליל עליו כי מה חושש המוכר אם ינסכנו הנפקד ועוד מאחר דמיירי בעובד כוכבים שכתב לו התקבלתי ומעתה מה
בידך להוציא יין מרשותי
חילוק יש בין עובד כוכבים זה לעובד כוכבים אחר אפי' ביד המוכר יינו של ישראל הוא ועוד קשה דמדתני סיפא והלה כותב התקבלתי
בכל עת שתרצה (שם).
מותר. אם יש מפתח או
מכלל דרישא לאו בהכי מיירי לכן נראה לר"ת להעמיד משנתינו ביש מפתח וחותם וכן פרש"י בפירושים ראשונים ובלא כתב לו העובד
. זה
חותם ביד ישראל (שם)
כוכבים התקבלתי והלכך בעיר שישראל ועובדי כוכבים דרים בה ופתח פתוח לרה"ר אע"פ שהוא יינו של עובד כוכבים מותר כיון דמפתח
היה מעשה ביית שאן
ואסרו. דכיון דיש לו מלוה
וחותם בידו שהעובד כוכבים ירא פן יראהו ישראל טורח ומזייף ויגד לישראל שטיהרו ויפסיד למכור יינו ולא דמי לעובד כוכבים שנמצא
(ה)
על אותו יין מאי דבעי
בצד הבור של יין דאסירנא ביש לו מלוה עליו דהתם כיון שאין מפתח וחותם סומך על זה שיוכל לנסכו קודם שיראהו שום אדם והשתא
עביד, אבל מלוה שאינו על
ניחא דאף בעיר שכולה עובדי כוכבים כיון שיש מפתח וחותם היה לנו להתיר משום רוכלין שיראוהו טורח ומזייף יבינו שאותו יין של
אותו יין כמי שאין לו עליו
חוב דמי, דקתני רישא הלה
ישראל הוא וכן ירא ממקום דאיכא אשפה ודיקלא כמו בפתח פתוח ואתי נמי שפיר למאן דשרי בגמרא שהפקידו בבית עובד כוכבים
(ו)
כותב לו התקבלתי ממך
אחר אי לא חיישינן לגומלין דבבית עובד כוכבים אחר הוי יינו של ישראל שאין לעובד כוכבים האחר שום דבר על היין וכיון שיש מפתח
מעות מותר .
(שם)
וחותם אין לחוש שיטרח הנפקד ומזייף אפילו בעיר שכולה עובדי כוכבים יש להתיר והכי אמרינן בברייתא בגמרא יינם של ישראל ברשותו של
הדרן עלך רבי
ישמעאל
עובד כוכבים וישראל דר בחצר אחרת מותר והוא שיש מפתח וחותם וחצר אחרת הוי כעיר שכולה עובדי כוכבים כיון שאין פתח פתוח
לרה"ר בעיר שכולה עובדי כוכבים אסור ואע"פ שיש מפתח וחותם בידו ולא יועיל כלום פתח פתוח כדמוקי לה בגמרא בעיר שיש לה דלתים
ובריח שאין רוכלים עוברים דרך שם שלא ירגישו דכיון שלא כתב התקבלתי א"כ יינו של עובד כוכבים הוא וכן תניא בגמרא דיין של עובד
כוכבים וישראל דר בחצר אחרת אסור לכ"ע אע"פ שיש מפתח וחותם וסיפא דקתני והלה כותב התקבלתי הוי יינו של ישראל הלכך במפתח
וחותם שרי אבל בלא מפתח וחותם אין להתיר כיון (ז) שברשות העובד כוכבים דבקל ינסכנו ולא דמי לההיא דנמצא בצד הבור שהתרנו
באין לו מלוה על היין דהתם איכא תרתי לטיבותא יינו של ישראל וברשות ישראל דרשות ישראל מועיל כמו מפתח וחותם ולהכי מייתי לעיל
ראיה מהך כדפרי' לעיל והיכא דישראל דר באותה חצר שהיין מונח שם לא שנא ביינו של ישראל לא שנא ביין של עובד כוכבים שרי אף
בלא מפתח וחותם כדאמר ליה ר' יוחנן לתנא תני אע"פ שאין מפתח וחותם משום דישראל דר באותה חצר חשוב כמו שומר דסגי ביוצא
ונכנס כדתנן אין השומר צריך להיות יושב ומשמר אע"פ שהוא יוצא ונכנס כו' וא"ת היאך נוכיח ממתני' דיוצא ונכנס סגי לכתחלה אף בלא
מפתח וחותם כיון שהעמדנוה ביש מפתח וחותם ובפ"ק דחולין (דף ג. ושם) מייתי לה להתיר אף לכתחלה דקא פריך התם ויוצא ונכנס
לכתחלה לא והתנן אין השומר צריך כו' ומה ראיה היא זו שאני הכא שיש מפתח וחותם וי"ל דה"פ בעיר שכולה עובדי כוכבים אסור ה) אף
ביש מפתח וחותם ועלה מפרש (ח) אין השומר צריך כו' אלא אפילו יוצא ונכנס ומתוך שהעמיד ר"ת כולה שמעתין במפתח וחותם ואפילו
הכי מטהר יינו של עובד כוכבים ברשות עובד כוכבים בעיר שכולה עובדי כוכבים אסור כיון שלא כתב לו התקבלתי מתחלה היה ר"ת רוצה
לאסור אותם היינות שקונין העובדי כוכבים מישראל ומוליכין אותם ממקום הזול למקום היוקר ואע"פ שמחתימים אותם חותם בתוך חותם
בחבית מלא חשוקים ושולים כפולים מצד זה ומצד זה דהא תנן המטהר יינו של עובד כוכבים כו' בעיר שכולה עובדי כוכבים אסור אע"פ
שיש מפתח וחותם וכיון דקיימא לן כר"א דשרי בחותם אחד אין לנו לחלק בין חותם אחד לחותם בתוך חותם דכי אסרנא חותם אחד נאסר
גם שני חותמות ואחרי כן מצא טעם להתיר דדוקא מטהר יינו של עובד כוכבים שלקחו העובד כוכבים בכרמו ולא טרח בו ויבא בקל לזייף
אבל הכא כיון שטורח כל כך שלוקח אותו מישראל וגם מחתימו חותם בתוך חותם ונושאו להשתכר בו אין לירא שיטרח ויזייף פן יפסיד
טרחו ועל סמך היתר זה שתה יין שהובא מאלצירי"א בזה הענין ועוד הארכתי בענין שליחות יין ביד עובד כוכבים לעיל בפרק אין
והאיכא
רוכלין. ואע"ג דתקנת עזרא ו) לא היתה אלא שיעברו בערי בנות ישראל שלא
מעמידין (דף לא. ד"ה דאמר ושם: ד"ה השולח):
יתגנו על בעליהן לפי דרכם היו עוברים שם: וחלון כרשות הרבים דמי. פי' בקונטרס ל"א חלון של ישראל פתוח כנגד פתח הבית
ואם הבית שהיין
בו
סגור דליכא למיחש שיכנס (ט) בה העובד כוכבים ואפילו הוא פתוח אין לחוש שיכנס בו ויסגור בעדו דמרתת
מישראל שכנגדו
כיון שאין העובד כוכבים דר
בבית היין ודוקא ביום אבל
בלילה אסור:
עד