לפני
אידיהן
פרק
ראשון עבודה
זרה
ח.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אם
בא לומר אחר תפלתו אף כסדר יוה"כ אומר.משמעאבל
ר' יהושע סבר ילפינן ממשה. להסדיר שבח תחלה הלכך יתפלל
כח א ב ג מיי' פ"ו מהל'
א) [ברב אלפס ליתא לכל זה
ובשאלתות פ' ויקהל סי' מו
תפלה הל' [ב] ג סמג
י"ח תחלה דאיכא שבח בתחלתן: דרב גובריה. גדולת מעשיו
באמצע תפלתו לא ומה שנהגו עתה בתעניות ב' וה' שנוהגין
אי' אר"י א"ש הלכה כדברי
עשין יט טוש"ע א"ח סי'
וחכמתו רבה ונאה לו לשבח ולהעדיף בשבחו של מלך מלכי המלכים
להאריך בפסוקי דרחמי ובסליחות בברכת סלח לנו איכא למימר קיט סעיף א:
חכמים], ב) [ברכות לא. ע"ש
אבל איניש בעלמא מיחזי כיוהרא: מעין כל ברכה וברכה. אם היה
כט ד ה מיי' פ"ט מהל'
דציבור שאני מידי דהוה אהא דאמרינן (ברכות ד' לד.) אל ישאל
היטב], ג) [שם ע"ש],
ד) [לעיל ו.], ה) [לקמן יד.],
עבודת כוכבים הלכה
משכח תלמודו מאריך בחונן הדעת
אדם צרכיו לא בג' ראשונות ולא בג'
ו) [עי' באדר"נ פ"א],
ה ועיין בהשגות סמג לאוין
אם בעל תשובה הוא
מאריך בהרוצה
רבי יהושע סבר ילפינן ממשה ור"א סבר אחרונות והא קמן שנהגו קרובץ בג'
ז) [ר"ה י:], ח) [שם יא.],
מה טוש"ע י"ד סי' קמח
מתני'
ואלו
בתשובה וכן כולן:
ראשונות אלא לאו שמע מינה דצבור
ט) [חולין ס. ע"ש], י) שבת
סעיף ז:
לא ילפינן ממשה שאני משה דרב גובריה
ל ו מיי' שם טוש"ע שם
מקרן
כח: חולין ס., כ) [צ"ל בעי
כתיב.
אידיהן. דאסורין ג' ימים לפניהן:
שאני ר): ה"ג ר"ת א]
וחכ"א לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא
וכ"א ברי"ף ובהרא"ש],
סעיף ח:
קלנדא וסטרנורא.
כולהו מפרש
כי אין נראה לו דמקרן נראה
ש)
לא ז מיי' שם הל' טו
ל) [צ"ל תניא], מ) [לקמן
שואל אדם צרכיו בשומע תפלה א) (אמר רב
יד.], נ) [בתוספ' פרק ה
בגמרא: ויום הלידה.
של מלך עושין
קרן אחת יותר ממקרין:
סמג שם טוש"ע י"ד
❖
יהודה אמר שמואל הלכה שואל אדם
ה"ב ובאבות דר' נתן פכ"ו
סי' קנב סעיף א:
כל בני מלכותו יום איד משנה לשנה
מכי
איתא ר' שמעון בן אלעזר
צרכיו בשומע תפלה) אמר רב יהודה בריה
ומקריבין זבחים: שריפה. ששרפו
וכ"א ברב אלפס ובהרא"ש],
דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אע"פ שאמרו שואל אדם
צרכיו בשומע
ס) [חולין ס.], ע) [ויקרא
עליו כלי תשמישו כדרך המלכים: יש
תורה אור השלם
כב], פ) [מאי רש"ש],
בה עבודת כוכבים. כלומר אותו
תפלה אבל אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל
ברכה וברכה
א
צ) בס"א: דאין, ק) [בס"י
1. אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי
היום עובדין עבודת כוכבים והוא להן
משעה], ר) [ועי' תוס'
אומר א"ר חייא בר אשי אמר רב $אע"פ שאמרו שואל אדם
צרכיו בשומע
וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה:
ב)
ברכות לד. ד"ה אל ישאל],
תהלים קלט ה
יום איד וכן משנה לשנה כל ימי בנו.
(ד)
תפלה אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים ואם צריך לפרנסה
ב
ש) עי' מהר"ם על דברי
2. וְתִיטַב לַיְיָ מִשּׁוֹר פָּר
ובכל הנך דחשבינן הכא חשיבי ליה
❖
התוס',
אומר בברכת השנים אמר ר' יהושע בן לוי אע"פ ג)שאמרו שואל אדם
מַקְרִן מַפְרִיס:
ואסור ג' ימים לפניהן: אבל יום
תהלים סט לב
צרכיו בשומע תפלה אבל אם בא לומר אחר תפלתו אפילו כסדר יוה"כ
ג
3. פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב
תגלחת זקנו כו'. שאין זמן קבוע
אומר: מתני' ד)ואלו אידיהן של עובדי כוכבים קלנדא וסטרנורא וקרטיסים
הָאָרֶץ וְזָנוּ אַחֲרֵי
גליון הש"ס
לרבים אלא כל אחד ואחד כשמגלח
אֱלֹהֵיהֶם
וְזָבְחוּ
ויום גנוסיא של מלכיהם ויום הלידה ויום המיתה דברי רבי מאיר וחכמים
עושה יום איד: בלוריתו. כשמספר
גמ' אע"פ שאמרו שואל
לֵאלֹהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ
אדם צרכיו בשומע
אומרים כל מיתה שיש בה שריפה יש בה עבודת כוכבים ושאין בה שריפה
וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ:
פעמים הרבה מניח בלורית מאחריו
ד
❖
תפלה. עי' תענית יד ע"ב
שמות לד טו
ומגלחה משנה לשנה ויום שמגלחה
אין בה עבודת כוכבים אבל יום תגלחת זקנו ובלוריתו ויום שעלה בו מן
ה
ברש"י ד"ה בשומע תפלה
עושה יום איד: ויום שעלה מן הים.
וצ"ע: שם קלנדא
הים ויום שיצא מבית האסורין ועובד כוכבים שעשה משתה לבנו אינו
(א) ה)
אסורה. פירש"י שמביאים
מקריב זבחים לעבודת כוכבים על
רבינו חננאל
אסור אלא אותו היום ואותו האיש בלבד: גמ' אמר רב חנן בר רבא
לרומי להקריבן בני רומי.
דבר שניצל. ובכל הנך אינו אסור אלא
ק"ל הא הוי לפני דלפני
ר' יהושע סבר ילפינן
קלנדא ח' ימים אחר תקופה סטרנורא ח' ימים לפני תקופה וסימנך 1אחור
אותו היום ולא לפניו ולא לאחריו דלא
דשרי כדלקמן דף יד ע"א
ממשה. ור' אליעזר סבר
וקדם צרתני וגו' ת"ר לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר
[ועי' בהגר"א יו"ד סי'
חשיבי כולי האי: גמ' אחר התקופה.
לא ילפינן ממשה. דמשה
ו)
❖
קלט ס"ק לב]:
רב גובריה. וחכמים
אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא
היא תקופת טבת והיו עושין ח' ימים
אומרים לא כדברי זה ולא
מיתה שנקנסה עלי מן השמים עמד וישב ח' ימים בתענית [ובתפלה] כיון
רצופין איד כדלקמן: וסימנך. שלא
כדברי זה. אלא שואל
אדם צרכיו בשומע תפלה.
הגהות הב"ח
תחליף לומר קלנדא קרי אותן דלפני
שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא הלך
ואסיקנא הלכה שואל אדם
התקופה: אחור וקדם צרתני. אחור
(א) במשנה מבית
ועשה שמונה ימים טובים לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים
צרכיו בשומע תפלה. ואם
האסורין (ועובד כוכבים
בא לומר בסוף כל ברכה
כתיב ברישא (ה) מתני' נמי הנך דלאחר
הוא קבעם לשם שמים והם קבעום לשם עבודת כוכבים בשלמא למ"ד
שעשה משתה לבנו) תא"מ
וברכה מעין כל ברכה
התקופה תנא ברישא: יום שמתמעט
ונ"ב ס"א אין זה משנה:
וברכה שרי. וכן אם יש
ז)בתשרי נברא העולם יומי זוטי חזא יומי אריכי אכתי לא חזא אלא למ"ד
והולך. מתשרי ועד טבת: הא חזא
(ב) גמ' מקרין מפריס
לו חולה בתוך ביתו
בניסן נברא העולם הא חזא ליה יומי זוטי ויומי אריכי [דהוי] זוטי כולי
ח)
ברישא מקרין והדר
מזכירו בברכת החולים.
ליה יומי אריכי. ביום תקופת תמוז
מפריס אמר כצ"ל ואות
ואם צריך לפרנסה מזכיר
האי לא חזא ת"ר יום שנברא בו אדם הראשון כיון ששקעה עליו חמה
והיה לו לידע שמנהגו של עולם הוא:
ו' נמחק: (ג) שם מבית
בברכת השנים. ואם בא
אמר אוי לי שבשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי ויחזור עולם לתוהו ובוהו
שקרנותיו קודמות לפרסותיו. דאמר
האסורין ועובד כוכבים
לומר אחר תפלתו כסדר
שעשה משתה לב'ו אין
וידוי יום הכפורים אומר:
וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים היה יושב [בתענית] ובוכה כל
מר ס) כל מעשה בראשית בקומתן
מתני' אלו אידיהן של
אסור אלא. נ"ב כן הוא
נבראו שור עם קרניו מגודלין וכיון
הלילה וחוה בוכה כנגדו כיון שעלה עמוד השחר אמר מנהגו של עולם
בס"א: (ד) רש"י ד"ה יש
עובדי כוכבים קלנדס:
גמ' אמר רב [חנן] בר
שיצא ראשו תחלה נמצאו קרנותיו
בה וכו' כל ימי (בנו) תז"מ
הוא עמד והקריב שור שקרניו קודמין לפרסותיו שנאמר ותיטב לה'
ט)
2
ונ"ב ס"א בכיתו:
רבא קלנדס ח' ימים אחר
קודמות לפרסותיו: [ותיטב לה'
משור פר מקרין מפריס (ב) י)ואמר רב יהודה אמר שמואל שור שהקריב אדם
(ה) ד"ה אחור וכו'
תקופת טבת. סטרנליא
משור פר. אמר דוד ותיטב לה'
ומת'יתין נמי האיד
ח' ימים קודם תקופת
הראשון קרן אחת היתה [לו] במצחו שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין
❖
דלאחר התקופה:
תפלתי משור שביום שהיה שור דהיינו
טבת. וסימניך אחור וקדם
מפריס מקרין תרתי משמע אמר רב נחמן בר יצחק מקרן כתיב (אמר)
צרתני. פי' צרתני מלשון
כ)
אותו יום שנולד כדכתיבע) שור או כשב
מאור. כדכתיב (ישעיה ה)
רב מתנה רומי שעשתה קלנדא וכל העיירות הסמוכות לה משתעבדות
וגו' הרי עשוי ונגמר כפר שהוא בן
צר ואור חשך בעריפיה:
הגהות הגר"א
ת"ר לפי שראה אדם
לה אותן עיירות אסורות או מותרות רבי יהושע בן לוי אמר $קלנדא אסורה
ג' שאפילו מקרניו לא חסר]: רומי
[א] גמ' אלא לעובדיה
הראשון יום שמתמעט
שעשתה קלנדא. תקנו אותו יום
לכל היא רבי יוחנן אמר אין אסורה אלא לעובדיה בלבד תנא כוותיה
ו
ל)
בלבד סטרנליא נמחק ב'
והולך. א) שעדיין לא
להקריב זבחים וכל עיירות הסמוכות
נקודות ההפסק (שבדפו"י
דר' יוחנן אע"פ שאמרו רומי עשתה קלנדא וכל עיירות הסמוכות לה
ראה יום קצר כולי
❖
קודם מלת סטרנליא):
האי. ואליבא דמאן דאמר
לה לרומי יודעין אנו שהן משתעבדות
משתעבדות לה היא עצמה אינה אסורה אלא לעובדיה בלבד [א] סטרנליא
בתשרי נברא העולם. אמר
לה לרומי ליתן המס ולהביא להן כל
אוי לי בשביל שסרחתי
וקרטסים ויום גנוסיא של מלכיהם ויום שהומלך בו מלך לפניו אסור אחריו
צרכיהן אבל אותן עיירות אין עושין
עולם מחשיך והולך.
הגהות מהר"ב
מותר ועובד כוכבים שעשה (בו) משתה לבנו אין אסור אלא אותו היום
מ)
וזו היא [מיתה] שנקנסה
קלנדא מי הוי אסור לשאת ולתת
רנשבורג
עלי [מן השמים] התחיל
ואותו האיש אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא דקתני יום תגלחת זקנו ובלוריתו
עמהם דנימא הואיל ומשועבדות
א] תוס' ד"ה מÄ קÆ Æרן כתיב.
להתענות נתענה ח' ימים.
ויום שעלה בו מן הים ויום שיצא בו מבית האסורין אין אסור אלא
לרומי יש לומר מה שהן קונין עכשיו
(ג)
כי אין נראה לו דÀ מÇ קÀ Èרן
בסוף ח' ימים נפלה
נראה קרן אחת יותר
תקופת טבת. התחיל היום
יביאו לרומי להקריבן בני רומי: או
אותו היום בלבד ואותו האיש בשלמא אותו היום לאפוקי לפניו ולאחריו
ממקרין. נ"ב ור"ל כי היכי
להאריך עשה ח' ימים
מותרות. הואיל ואין מקריבין הן ואין
אלא אותו האיש לאפוקי מאי לאו לאפוקי משעבדיו ש"מ תניא רבי ישמעאל
דמקרין יש לפרש על שם
נ)
ימי שמחה אחר התקופה
יום איד זה שלהן: לעובדיה. בני
דבר ר"ל בעל קרנים ה"נ
כנגד ח' ימים תענית
אומר ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הן כיצד עובד
ז
יש לפרש מÇ קÀ Èרן או מÄ קÆ Æרן
שעשה לפני התקופה.
רומי: היא עצמה. כלומר כל עצמה
❖
כוכבים שעשה משתה לבנו וזימן כל היהודים שבעירו אע"פ שאוכלין משלהן
נ"ל ודו"ק:
לשנה אחרת ראה שדרך
של איסור אינה אלא לעובדיה:
העולם הוא להיות זמן
ושותין משלהן ושמש שלהן עומד לפניהם מעלה עליהם הכתוב כאילו
וסטרנליא וקרטסים. סיפא דבריית'
ידוע ימים ארוכים וזמן
אכלו מזבחי מתים שנאמר וקרא לך ואכלת מזבחו ואימא עד דאכיל אמר
ידוע ימים קצרים. ועשה
3
מוסף רש"י
וכולהו מפרש לקמן: עובד כוכבים.
ח' ימים [תענית] וח'
רבא אם כן נימא קרא ואכלת מזבחו מאי וקרא לך משעת קריאה הלכך
ביום משתה בנו פלח לעבודת כוכבים
אי'ו אסור. לשאת ולתת
ימים ימי שמחה הוא
כל
עמו, אלא אותו היום.
קבען לשמים והם קבעום
על שהגיע לכך: אף אנן נמי תנינא.
משום דמקריב הוא היום
לעבודת כוכבים עכשיו
כרבי יוחנן דעיירות המשועבדות מותרות: אלא אותו האיש למעוטי מאי. פשיטא דמי שלא גילח היום ושאר עובדי כוכבים שלא עלו
לעבודת כוכבים ואזיל
(נמחקו בכ"י כמו ב' תיבות)
בו ביום מן הים מותרין: אלא לאו למעוטי אנשים משועבדים. לאותו האיש דמותרין דלא אמרינן מאן דזבני ממטו ליה
פ)
השתא ומודה (לקמן יד:).
אומר בתקופת טבת (נמחק
כמו תיבה אחת) וכיון שנולד
למפלח: בטהרה. כלומר בלא כוונה ואין צ) שמים על לב: וקרא לך. ק) משמע שאתה קרוי לו מעלה אני על אכילתך כאילו הוא מזבחו:
חזר השמש ונתארך היום:
כל פי' קלנדס. בלשון יון טוב
יום כלומר קלון דיאס. ת"ר יום שנברא בו אדם הראשון כיון ששקעה החמה אמר [אוי לי] בשביל שסרחתי עולם מחשיך וחוזר לתוהו ובהו. וכיון שעלה עמוד השחר אמר מנהג העולם כך. עמד והקריב שור שקרניו קודמות לפרסותיו.
כלומר דרך ארץ נולד קטן ומפריס וכשמתגדל צומחין קרניו. זה יצא מן הארץ גדול וצמח מראשו ויצאו קרנותיו קודם לרגליו. ורב אמר קרן אחד היה לו במצחו. ר' יהושע בן לוי אמר קלנדס לכל אסורה. ר' יוחנן אומר אינה אסורה
אלא לעובדיה בלבד. תניא כותיה דרבי יוחנן אף על פי שאמרו רומי שעשתה קלנדס וכל עיירות המשתעבדות לה. קלנדס אינה אסורה אלא לעובדיה בלבד. וסטרנליא. פי' בירושלמי שנאה טמונה. אמר רב אשי מתניתא נמי דיקא כר'
יוחנן דאמר משתעבדות לה לא דתנן יום תגלחת זקנו ובלוריתו ויום שעלה בו מן הים ויום שיצא בו מבית האסורין אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש. בשלמא אותו היום איצטריך למעוטי לפניו ולאחריו אלא אותו האיש למאי
איצטריך. לאו למעוטי משעבדיו ש"מ. תניא ר' שמעון
בן אלעזר אומר [ישראל] שבחוצה לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הן. כיצד עובד כוכבים שעשה משתה בנישואין לבנו וזימן כל היהודים שבעירו אע"פ שאוכלין ושותין
א) נראה דצ"ל יום שמתמעט והולך ואליבא דמ"ד בניסן נברא העולם מ"מ עדיין לא ראה יום קצר כולי האי.