עא: השוכר את הפועל פרק חמישי עבודה זרה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
מדמשכיה עובד כוכבים. במדה קנייה ואע"ג דלא יהב זוזי והוו
ישראל והמעות שביד ישראל נעשו למפרע דמי יין נסך ואין לומר
קג א ב מיי' פי"ג מהל'
א) [לעיל נו: לקמן עב:],
ב) [קידושין כה: ב"מ סז:
מאכלות אסורות הלכ'
שהעובדי כוכבים היו נותנין להם המעות במתנה דאטו בשופטני
להו זוזי הלואה גביה מקמי דניהוי יין נסך דהא לא הוי נסך עד
ב"ב פה:], ג) [במ"ק יב.
כד ועיין בכ"מ סמג לאוין
שנגע ביה ואפי' אי לא שקלי זוזי מינייהו שפיר דמי: במנא דעובד
עסיקינן ואור"י שבשעת נתינת הדמים היו אומרים להם העובדי
דמייתי רש"י הכא לראיה
קמח טוש"ע י"ד סי' קלב
כוכבים. דיין שבכלי אוסרו
והוי יין נסך מקמי משיכה: מדמטי
כוכבים אנו מקנים לכם המעות מעכשיו והיין יהיה שלנו מעכשיו
איתא כוזתא ופרש" שם
סעיף ב:
קד ג מיי' פ"ד מהל'
כוזא כלי קטן], ד) [לקמן
לאוירא דמנא. דעובד כוכבים קנייה
והעובדי כוכבים היו מאמינים אותם
עד.], ה) [שם], ו) לעיל נג.
מכירה הלכה [א] ב
עובד כוכבים בהגבהה: שמעת
בטוב ולא היו יראים פן יגזלו ואע"פ
מדמשכה עובד כוכבים קנייה יין נסך לא
בכורות יג:, ז) עירובין סב.
סמג עשין פב טוש"ע ח"מ
מיניה כו'. ואנן איבעויי איבעיא לן
שלא בא לידם עדיין א"נ י"ל דסבר
יבמות מז:, ח) [ב"ק סט.],
סי' ר סעיף ג:
הוי עד דנגע ביה אי דקא כייל ורמי למנא
קה ד טוש"ע י"ד סי'
ט) בס"א נוסף: דקניין,
האי דדחי דקניא משיכה או מעות
בהמוכר את הספינה (ב"ב דף פה:):
דישראל ה"נ לא צריכא דקא כייל ורמי
י) שייך לקמן אחר ד"ה
קלב סעיף ב וע"ש:
א
עכבת יין. אוגנים יש בכליו של
בעובד כוכבים ודריש הכי לעמיתך
קו ה מיי' פ"ז מהל'
מידי, כ) למה לי משך. ר"מ,
למנא דעובד כוכבים סוף סוף כי מטא
❖
ל) [צ"ל פירש הקונטרס],
במשיכה הא לעובד כוכבים או בהא
עובד כוכבים שמתעכב היין על פיו
עבודת כוכבים הלכה
לאוירא דמנא קנייה יין נסך לא הוי עד
ה סמג לאוין מה טוש"ע
או בהא ולית ליה הא דאמר בבכורות
כטיפה או כשני טיפין מקמי דנימטי
י"ד סי' קמו סעיף ג:
דמטי לארעיתיה דמנא א)ש"מ נצוק חבור לא
חמרא דישראל באוירא דמנא דעובד
(דף יג.) מדישראל בחדא עובד כוכבים
קז ו מיי' פי"ג מהל'
גליון הש"ס
אי דנקיט ליה עובד כוכבים לכלי בידיה
מאכלות אסורות
כוכבים ומיתסר בההיא טיפת יין שעל
נמי בחדא וא"ת ולמה לא למדם
תוס' ד"ה הכא וכו'
הלכה כג סמג לאוין קמח
פיו: דכוזנתא. פך קטנה מחבית
להדיח כלי העובדי כוכבים או למדוד
ה"נ לא צריכא דמנח אארעא ותיקני ליה
ב
טוש"ע י"ד סי' קלב סעיף
ההוא פורתא בס'. עיין
בכלי ישראל וי"ל דבכך יש לטעות
כדאמר במועד קטן (דף יב.) זופתין
כליו שמעת מינה כליו של לוקח ברשות
ב:
לעיל דף נו ע"ב תוס' ד"ה
ב)
קח ז מיי' פ"ט מהל'
אבל ולקמן דף עג ע"א
כמה פעמים אבל בלקיחת מעות
כוזנתא ואין זופתין חביתא במועד:
מוכר לא קנה לוקח לא לעולם אימא לך
❖
ג
מלכים הלכ' ט:
תוס' ד"ה יין וחולין דף צז
כמאן. הא דאמר רב למישקל דמי
קודם לא יבא לטעות כיון שהיה
❖
ע"א תוס' ד"ה אמר:
קנה לוקח והכא במאי עסקינן כגון דדאיכא
מנהגם כן: שמע מינה נצוק
ברישא מקמי דניתסר בההיא עכבה:
עכבת יין אפומיה ג)דכוזנתא דקמא קמא
חבור. וא"ת ולימא להו רב לסבוייתא
דלא כרבן שמעון ב"ג. דקתני מתני'ד)
מוסף רש"י
אינסיך ליה וכמאן דלא כרשב"ג דאי רשב"ג
הגהות הב"ח
ליקטפי קטופי ובכי האי גוונא שרי
יין נסך שנפל לבור כולו אסור
כליו של לוקח ברשות
האמר ימכר כולו לעובדי כוכבים חוץ מדמי
גם אי נצוק חבור כדקאמר לקמן
רשב"ג אומר ימכר כולו לעובדי כוכבים
ד)
(א) גמ' ואי ס"ד:
מוכר. כגון פסק ונתן
(ב) רש"י ד"ה דלא כר'
לתוך מדה של לוקח או
יין נסך שבו מידי הוא טעמא אלא לרב
(דף עב:) וי"ל לפי שהיו מוכרים יין
חוץ מדמי יין נסך שבו אלמא משום
שמעון וכו' ר' שמעון ב"ג
מדד במדה שלו ושפכן
הרבה היה להם טורח גדול לקטף:
תערובת יין נסך לא מיתסר בהנאה
האמר רב הלכה כרשב"ג חבית בחבית
במשנתנו: (ג) ד"ה פסק
ה)
לכליו של לוקח ובית של
הכא
במאי עסקינן דאיכא עכבת
חמרא דישראל ואנן קים לןח) כל מקום
מוכר הוא (רשב"ם ב"ב
וכו' דנגע ביה הס"ד
אבל לא יין ביין מיתיבי הלוקח גרוטאות
ו)
פה:). אם עד שלא 'תן
ואח"כ צ"ל ד"ה שהקדים
יין אפומא דכוזנתא. תימה ליבטיל
ששנה רבן שמעון (ב) במשנתנו הלכה
מן העובדי כוכבים ומצא בהן עבודת כוכבים
מעות משך יחזיר.
לו וכו' המותר הס"ד
כמותו: מידי הוא טעמא אלא לרב.
$ ההוא פורתא בס' י"ל דמין במינו הוא
ואח"כ מ"ה ואי דקדים
לעובד כוכבים ויבטלנה
אם עד שלא נתן מעות משך יחזיר אם משנתן
ואי
וקסבר דלא בטיל: י) ס"ד משיכה
ליה דינר שנתן לו מעותיו
הך קושיא למאן רמיית ליה אלא
ואחר כך אם ירצה יקחנה
מעות משך יוליך לים המלח אי ס"ד משיכה
קודם לכן: (ד) תוס' ד"ה
ממנו ואע"ג דמשך לא
בעובד כוכבים קונה אמאי יחזיר.
לרב דאמר [ע"א] לסבוייתא למישקל דמי
בן נח וכו' ודוקא בגוזל
אמרינן עבודת כוכבים של
בעובד כוכבים קונה אמאי יחזיר אמר אביי
וא"ת ואלא מאי מעות קונות א"כ
ברישא לדידיה לא תירמיה דאיהו
מישראל דבר מחילה הוא
ישראל היא ואינה בטלה,
משום דמיחזי כי מקח טעות אמר רבא רישא
אבל בגוזל מעובד
דהא משיכה בטעות הואי,
אימא סיפא אם משנתן מעות משך
אמר בהדיא דאין הלכה כרבן שמעון:
ה
דלא ידע שיש בהן עבודת
כוכבים לאו וכו' בשום
יוליך הנאה לים המלח ולמ"ל משך
אלא בחבית שנתערב בחביות
מקח טעות סיפא לאו מקח טעות אלא אמר רבא
. יוליך
כוכבים
ענין. נ"ב פי' אפי' בגוזל
(לעיל נג.)
כיון דמעות קונות דכי האי גוונא
אחרות דשקיל חד מינייהו ושדי
לים המלח. יוליך הנאה
שוה פרוטה לא יתחייב אלא
רישא וסיפא מקח טעות ורישא דלא יהיב זוזי
בע"כ דבעובד כוכבים לא
לים המלח ואינו רשאי
לנהר ואינך שרו בהנאה: אבל לא
פריך בבכורות (שם.) ואי ס"ד מעות
לא מיתחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל סיפא
שייך קם ליה בדרבה מינה
להחזירה לעובד כוכבים
יין ביין. דכי נתערב יין נסך ביין
קונות למ"ל משך וי"ל דבין מקשה
ועיין בר"פ הדר דף סב
וליטול מעותיו, ואע"ג
דיהיב זוזי מיתחזי כעבודת כוכבים ביד ישראל
הכא ובין מקשה התם בעי למימר
כשר כולו אסור. ואי קשיא אביי ורבא
במ"ש התוס' בד"ה בן נח:
דמשיכה בטעות הואי, כיון
א"ל מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי
(ה) ד"ה ואי ס"ד וכו'
דיהיב דמי כי הדר שקלינהו
דבעינן בעובד כוכבים תרתי משיכה
היכי מיתרצי אתקפתיה דאמימר הא
ומשני דצעריה לישראל
מיחזי כמאן דמזבן (שם).
ת"ש המוכר יינו לעובד כוכבים פסק עד
וכסף וה"ק הכא ואי ס"ד משיכה
אינהו הוו קשישי מיניה טובא לא
דעבודת כוכבים ביד ישראל
הס"ד:
שלא מדד דמיו מותרים ואי אמרת משיכה
לחודה קונה בלא מעות אמאי יחזיר
תיקשי דהא במסכת בכורות (דף יג:)
אינה בטילה עולמית
(בכורות יג:). בן 'ח 'הרג
בעובד כוכבים אינה קונה אמאי דמיו מותרין
תרצינהו אביי ורבא להנך שינויי
והתם נמי ה"ק אי ס"ד מעות לחודייהו
על פחות משוה
אליבא דרבי יוחנן דאליביה קאמר
קונה (אמאי יחזיר) כ) וא"ת ומ"ט דמקשה
הכא במאי עסקינן דאקדים ליה דינר א"ה
פרוטה. שבני נח הוזהרו
דבעינן לומר תרתי וי"ל משום דדריש
אמימר לשמעתיה וקבעוה בעלי תלמוד
על הגזל ואזהרתן זו היא
אימא סיפא מדד עד שלא פסק דמיו אסורין
מיתתן, דלא בעו התראה,
כאן אמילתיה דאמימר: גרוטאות.
לעמיתך בחדא במשיכה או בכסף
ואי דקדים ליה דינר אמאי דמיו אסורין
לפיכך בן נח נהרג על
שברי כספים: יחזיר. דלא קנייה
לכל חד כדאית ליה ולעובד כוכבים
פחות משוה פרוטה,
א"ל ולדידך דאמרת משיכה בעובד כוכבים
דעכו"ם קפיד על דבר
ולא מיחייב לבערה: יוליך לים המלח.
עד דאיכא תרתי משיכה וכסף:
מידי הוא טעמא אלא לרב כו'.
קונה אמאי רישא דמיו מותרין וסיפא דמיו
מועט ולגבי ישראל הוי
דכיון ט) דלא מצי לאהדוריה ולמשקל
מחילה (יבמות מז:)
אסורין אלא מאי אית לך למימר פסק סמכא
ו
דמי: מקח טעות. הויא משיכה
וא"ת קשיא דרב אדרב דהכא מוקי
ואשמעינן ר' יוחנן דעכו"ם
דעתיה לא פסק לא סמכא דעתיה לדידי נמי
לא מחיל אפילו אפחות
אליבא דרב דמשיכה קונה בעובד
בטעות דלאו אדעתא דעבודת כוכבים
משוה פרוטה והוי גזל
זבן: סיפא לאו מקח טעות. בתמיה.
כוכבים ובפ' הזהב (ב"מ דף מח. ושם)
אע"ג דקדים ליה דינר פסק סמכא דעתיה לא
. ולא
לדידהו
(ערובין סב.)
ואע"ג דיהיב דמי לישקלינהו: מיחזי
משמע דס"ל כרשב"ל דמשיכה קונה
'יתן להישבון. אינו
פסק לא סמכא דעתיה א"ל רבינא לרב אשי
בחזרה אלא נהרג, דגבי
כעבודת כוכבים. לכי הדר שקל
בישראל ולא בעובד כוכבים גבי ההיא
ת"ש דאמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן בן
ז)
ז
ישראל כתיב (ויקרא ה)
דמייתי התם נתנה לבלן ואמר רב
זוזי מיחזי כמאן דמזבן לעבודת כוכבים
והשיב את הגזילה אשר גזל,
נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן
דמי: פסק עד שלא מדד דמיו מותרין.
עלה דוקא בלן דלא מיחסרא משיכה
אבל בני נח אמרינן
להישבון ואי אמרת משיכה בעובד כוכבים
(א)
בסנהדרין (נח:) אזהרתן זו
אבל ספר לא מעל עד דמשיך אלמא
דכי מדד קניה עובד כוכבים במשיכה
היא מיתתן, וכיון שעבר על
אינה קונה אמאי נהרג משום דצעריה לישראל
קסבר דמשיכה קונה בישראל א"כ
וקמו זוזי בהלואה גביה יין נסך לא
אחת מז' מצות נהרג
ומאי
הוי עד דנגע ביה (ג): שהקדים
אינה קונה בעובד כוכבים ומינה
(יבמות מז:) דבעכו"ם לא
כתיב השבה הלכך כיון
לו דינר. שנתן לו מעותיו קודם לכן: שהקדים לו. ונתן לו מעות
מסייע התם לרשב"ל וא"כ קשה דרב אדרב מיהו יש ספרים דגרסי
שעבר נהרג ואינו משלם
(ערובין סב.). לעיל אמר רבא לסבוייתא אבל ל"נ מדאמר הכא מידי הוא טעמא
יותר מכדי דמי היין עד שיפסוק הדמים יחזיר לו ישראל את
המותר: אמאי דמיו אסורין: ולדידך דאמרת. טעמא דרישא
אלא לרב האמר רב הלכה כו' דע"כ היינו רב דאמר לקמן סוף
משום דמשיכה קונה סיפא נמי אמאי דמיו אסורין: סמכא
פירקא הכי מדמייתי ר' יוחנן אבתריה וא"כ לעיל נמי בעובדא
דעתיה. למקני במשיכה: לא פסק. קודם משיכה לא סמכא דעתיה
דסבוייתא גרסינן רב ולא רבא וקשה דרב אדרב וי"ל דההוא דבלן
למקנייה במשיכה שמא ירבה לו בדמיו: בן נח. שגזל את ישראל
מיירי לבלן עובד כוכבים ולכך קאמר רב דוקא בלן אבל ספר עובד
כוכבים לא עד דמשיך דמשיכה בעובד כוכבים קונה כדאמר רב הכא
פחות משוה פרוטה אע"ג דגבי ישראל לאו ממונא הוא דמחלי עליה
גבי עובד כוכבים ממונא הוא ובן נח נצטוה על הגזל בסנהדרין
והכי נמי צריך לאוקמי לרבי יוחנן דהתם כדפי' שם ותלמודא
דמייתי נמי סייעתא לרשב"ל התם פ' הזהב (שם) היינו לפי הפשט
(דף נו.) ואזהרה שלהן זו היא מיתתן ואין צריכין התראה:
דמשמע דמיירי בישראל: בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה.
ולא
ובן נח מצווה על הגזל ואזהרתן זו מיתתן ולא ניתן להשבון ודוקא
(ד) ישראל דבר מחילה הוא אבל עובד כוכבים לאו בר מחילה הוא
ורש"י פי' דלא ניתן להשבון משום דקם ליה בדרבה מיניה ולא נראה דא"כ לא יתחייב עובד כוכבים לשלם גזלו בשום ענין:
ואי
ס"ד משיכה בעובד כוכבים אינה קונה אמאי נהרג. ל) (פי') הא לא קניה וכל היכא דאיתיה ברשותיה דישראל הוא וקשה
דהא ישראל נמי לא קנה הגזילה להיות שלו ואפ"ה קנייה להתחייב באונסין החיוב דשייך ביה וה"נ יש לנו לומר בבן
נח שקנאו
להתחייב בה מיתה דהיינו החיוב דשייך בה וי"ל דודאי אי גזל שוה פרוטה דהוי ממונא לגבי
ישראל וחיסרו אית
לן למימר
כדפי'
אבל פחות משוה פרוטה שלא חיסר הישראל דלאו ממונא הוא וגם ממון העובד
כוכבים לא נתרבה
שהרי לא
קנאה
משום הכי פריך
אמאי נהרג ומשני צערא
(ה) דישראל: [ועי' תוס' עירובין סב. ד"ה בן
וכו' ביתר ביאור]:
נח
ומאי