השוכר את
הפועל פרק חמישי עבודה זרה עד.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אלו
מתני'
אסורין ואוסרין בכל שהו יי"נ. פ"ה מיירי בחבית יין נסך
אלו אסורין ואוסרין בכל שהו. כל מקום שנתערבו שם
א) תמורה כח. זבחים עא:,
א [מיי' פט"ו מהל'
ב) [ועי' תוס' זבחים עב.
מאכלות אסורות הלכה ו
אפי' אחד באלף לא בטיל ואוסרין את כולן: יין נסך. חבית באלף
שנתערב באלף חביות כדאמרינן לקמן בגמ' דדבר שבמנין
ד"ה אלא וכו' שהקשו
ופט"ז הלכה כח טוש"ע
חביות: ועבודת כוכבים. צורה שעבדוה ונתערבה באלף צורות שאינן
קחשיב ועבודת כוכבים צורת עבודת כוכבים שנתערבה באלף צורות
דליחשי' נמי הכא עוד כמה
י"ד סי' קלד סעיף א]:
עבודת כוכבים: ועורות לבובין. דהוו
קלד ב מיי' פ"ז מהל'
ובשר בחלב חתיכת בשר שנתבשלה בחלב ונאסרה בנ"ט וחזרה
נמי איסורי הנאה כדאמרן
דברי'], ג) ערלה פ"ג מ"ז
[ביצה ג: יבמות פא: זבחים
עבודת כוכבים
באין מעמידין (לעילכט:): וציפורימצורע
ונתערבה באלף חתיכות דהיתר
עב:], ד) [גי' הר"ן מאן
הלכ' ט סמג לאוין מה
מתני' אלו אסורין ואוסרין בכל שהו יין
וחולין שנשחטו בעזרה. איסורי הנאה
אוסרות כולם והאי תנא סבר דבשר
א)
ב)
א
שמעת ליה דאמר חמץ בפסח
טוש"ע י"ד סי' קמ סעיף
בחלב אסור בהנאה כדמוכח בגמ'
הן ובמס' קדושין (דף נז.) מפרש להו:
אסור בהנאה רבי עקיבא הא
א:
נסך בועבודת כוכבים גועורות לבובין ד ושור
קלה ג מיי' שם טוש"ע
תנא ליה וכו'], ה) בכורות
ושער נזיר. דאיסורי הנאה הוא
דהאי תנא אינו קחשיב רק דאיכא
הנסקל ועגלה ערופה וציפורי מצורע ושער
לז., ו) [לעיל עא:], ז) [שם],
שם:
ה
ו
תרתי איסורי הנאה ודבר שבמנין
דכתיב (במדבר ו) ונתן על האש אשר
קלו ד ה ו ז מיי' פט"ז
ח) ברכות כד. וש"נ,
נזיר ז ופטר חמור ח ובשר בחלב [א] ושעיר
ט) [לעיל עג:], י) [שם],
תחת זבח השלמים: ופטר חמור.
ופלוגתא היא בפ' כל הבשר
מהלכות מאכלות
(חולין דף
המשתלח וחולין שנשחטו בעזרה הרי אלו
כ) [כגון חולין קח.], ל) [דמי
אסורות הל' ז סמג לאוין
דאסור בהנאה כל זמן שלא נפדה:
קטז.) אי אסור בהנאה אי לא רבותיו
חדא. רש"ש], מ) [צ"ל
אסורין ואוסרין בכל שהוא: גמ' תנא מאי
קמא:
[ובשר בחלב]. חתיכת בשר
של רש"י רוצין לפסוק מתוך משנתנו
קלז ח מיי' שם הל' ו:
כדקתני], נ) [וע"ע תוס'
קלח ט מיי' שם הלכ' כט
קחשיב אי דבר שבמנין קחשיב ליתני נמי
חולין ק. ד"ה שאני חתיכה],
דהכא דבשר בחלב נאסר במשהו
שנתבשלה בחלב ונאסרה בנותן
ס) [כדפי' וקשה כצ"ל.
סמג שם טוש"ע
ומפרשים דאסורין בכל שהוא דקתני
טעם וחזרה ונתערבה באלף חתיכות
חתיכות נבילה אי איסורי הנאה קא חשיב
❖
י"ד סי' קלד סעיף ב:
רש"א],
מתני' היינו טיפת חלב שנפלה על
אוסרת כולן בהנאה והאי תנא
ליתני נמי חמץ בפסח א"ר חייא בר אבא
חתיכת בשר גדולה אע"ג דליכא
סבר בשר בחלב איסור הנאה
ואיתימא ר' יצחק נפחא האי תנא תרתי אית
הגהות הב"ח
טעמא אי נמי חתיכת בשר קטנה
דפלוגתא היא בכל הבשר בשחיטת
ליה דבר שבמנין ואיסורי הנאה וליתני אגוזי
שנפלה בקדירה מלאה חלב אע"ג דלא
חולין (דף קטז.). ויש שלמידים ממשנתנו
(א) רש"י ד"ה ובשר בחלב
פרך ורימוני בדן דדבר שבמנין ואיסורי
וכו' בחלב בנותן טעם
יהיב טעמא וטעות הוא בידם דהא
דבשר בחלב במשהו וסבורין
הס"ד וכאן צ"ל הפיסקא
הנאה הוא הא תנא ליה התם ג) הראוי
מפרש בגמ' דלא מיירי מתני' אלא
דהאי בכל שהו דקתני כגון טיפת
גמרא ואח"כ צ"ל ד"ה אי
לערלה ערלה הראוי לכלאי הכרם כלאי
בדבר שבמנין כגון חתיכה בחתיכות
חלב שנפלה לקדירה או חתיכת בשר
דבר שבמנין ואח"כ ד"ה
שער נזיר דבר הנמכר
הכרם וליתני ככרות של בעה"ב לענין חמץ
ומשום דהוי דרכן להימנות לא בטיל
קטנה שנפלה לקדירה ואפילו אין
❖
ואח"כ ד"ה תרתי:
ואי בטיפת חלב מיירי או בחתיכת
בה נ"ט וטעות הוא בידם דהא
בפסח מאן שמעת דא"ל ר"ע הא תנא ליה
ד)
בשר קטנה הא לא הוי דבר שבמניין
מפרשינן בגמרא דתנא דבר שבמנין
התם ר"ע מוסיף אף ככרות של בעה"ב: הרי
קתני כגון חתיכה בחתיכות משום
ועוד הא אסקינן (לעיל דף עג:) כל
הגהות הגר"א
אלו: למעוטי מאי למעוטי דבר שבמנין ולאו
דדרכן לימנות חשיב ולא בטיל ואי
איסורין שבתורה בנ"ט ואפילו רב
[א] במשנה ושעיר
איסורי הנאה א"נ למעוטי איסורי הנאה ולא
בבשר שנתערב טעמו בחלב קמיירי
ושמואל דאמרי מין במינו במשהו
המשתלח. נמחק. (וכן
דבר שבמנין: מתני' יין נסך שנפל לבור
בירושלמי ורי"ף ורא"ש
ה)
או בטיפת חלב שנפל לקדירת [בשר]
בשלא במינו מודו ועוד דבכולה שמעתא
ליתא ועי' תוס' זבחים עב
כולו אסור בהנאה רשב"ג אומר ו)ימכר כולו
דטיפת חלב דכל הבשר מיירי בהדיא
מי הוי דבר שבמנין ועוד הא אוקימנאט)
א' ד"ה אלא. ומיהו הוה
דבשר בחלב בנ"ט: הא תנא ליה
לעובד כוכבים חוץ מדמי יי"נ שבו: גמ' אמר
מצי למיתני איברי שה"מ
כל איסורין שבתורה שלא במינו בנ"ט
ז)
❖
למ"ד כו'):
התם הראוי לערלה ערלה כו'. וא"ת
ואפי' לרב ושמואל דאמרי י) במשהו
רב הלכה כרשב"ג חבית בחביות אבל לא
בשלא במינו מודו ובכולה שחיטת
לעיל נמי דפריך וליתני חתיכת נבילה
יין ביין ושמואל אמר אפי' יין ביין וכן אמר
חולין כ) אמרינן בשר בחלב בנ"ט (א) :
היה לו לתרץ משום דהא תנא ליה
מוסף רש"י
רבב"ח א"ר יוחנן אפי' יין ביין וכן א"ר שמואל
שער נזיר דבר הנמכר במנין הוא כמה
במס' חולין פ' גיד הנשה (דף צו:)
ועורות לבובין. שקורעין
בר נתן א"ר חנינא אפי' יין ביין וכן א"ר נחמן
גיזות בסלע ועושין מהן שקין:
דתנן חתיכה של נבלה שנתערבה באלף
כנגד הלב, דרכן לעשות כן
אמר רבה בר אבוה אפי' יין ביין א"ר נחמן
גמ' אי דבר שבמנין קחשיב. משום
לעבודת כוכבים ומוציאין
כולן אסורות וי"ל דודאי גבי חתיכת
את הלב דרך הנקב ומיתסר
ח) טהלכה למעשה יי"נ
יין ביין אסור חבית
דדרכו לימנות לא בטיל ואפי' לאו
נבילה ליכא לשנויי הכי דאע"ג דתנא
משום זבחי מתים (לעיל
בחבית מותר סתם יין
אפי' יין ביין מותר:
איסור הנאה נחשוב נמי חתיכות
ליה התם בחולין מ"מ הדר איבעי
כט:) שנוקבין כנגד הלב
קרע עגול ודרך אותו נקב
מתני'
נבילה: תרתי אית ליה דבר שבמנין
ליה למתנייה הכא מ) (מדקתני) בשר
הוציאו האימורין והקטירום
ואיסורי הנאה. דאיכא תרתי לחשיבותא דחשיב איסור דידהו הוא דלא
בחלב נ) וליכא למימר דבא לאשמועינן דבמשהו זה אינו דע"כ מיירי
לעבודת כוכבים ותקרובת
בטיל אבל חמץ פרוסה בפסח הואיל ואין דרכו למנות בטיל ומשליך
בחתיכה חשובה הראויה להתכבד דאי בחתיכה כל דהו פשיטא
עבודת כוכבים אסור
בהנאה (תמורה כח.).
אחד מהן לנהר והשאר נותן לכלבו וחתיכת נבילה אע"ג דדבר
דבטלה וליכא למימר משום דהוי איסור הנאה לא בטלה אע"ג שאין
ושיער 'זיר. אסור
שבמנין הוא כיון דלאו איסור הנאה הוא בטלה ברובא וחדא שדי
בה חשיבות שהרי ערלה (וכלאים) וכלאי הכרם איסורי הנאה נינהו
בהנאה דבעי שילוח תחת
הדוד (שם). ובשר בחלב.
לכלבים ואינך שרו באכילה: אגוזי פרך. מקום וכן רימוני בדן אם
ואפ"ה אמרינן יעלו באחד ומאתים אלא ודאי מיירי בחתיכה
חתיכת בשר שנתבשלה
של ערלה או של כלאי הכרם הן ונתערבו באלף כולן ידלקו: הא
חשובה כי ההיא דחולין אלמא הדר תני ליה אע"ג דכבר תנא ליה
בחלב ושוב נתערבה באלף
תנא ליה התם. בסדר זרעים ומייתי לה בביצה שנולדה (ביצה ג:)
התם ולכך הוה פריך וליתני חתיכה של נבילה וא"ת ויי"נ דקתני לה
חתיכות, כולן אסורות,
ואליבא דמ"ד בשר בחלב
וביבמות בהערל (דף פא:): וליתני ככרות של בעה"ב לענין חמץ בפסח.
במתני' על כרחך מיירי בחביות סתומות כיון דתרתי אית ליה
אסור בהנאה, בשחיטת
דדבר שבמנין הוא ואיסורי הנאה: חבית בחבית. דשקיל חדא ל) ושדי
וא"כ אמאי תנייה הכא הא כבר תנא ליה התם במס' ערלה (פ"ג
חולין (קיד:) בפרק כל
בנהרא ואינך נשתרו בהנאה אבל יין שנתערב ביין כולו אסור בהנאה:
מ"ז) דקתני וחביות סתומות וצ"ל דאיצטריך לאשמועינן חומרא אפי'
הבשר (שם). הראוי
לערלה ערלה. אותן שהן
הלכה למעשה. להורות על המעשה: יין נסך. ממש חבית בחבית מותר
בסתם יינם אע"פ שהוא מדבריהם ועוד איכא למימר דיי"נ הכא
מין אילן וערלה נוהגת בהן
בהנאה חוץ מדמי אותה חבית אבל יין ביין כולו אסור בהנאה: סתם
במכילתין עיקר הוא למתנייה לכך תנייה אע"פ ששנה כבר במקומות
מקדשין את ערוביהן משום
יינן אפי' יין ביין מותר. בהנאה חוץ מדמי אותו יין וכן הלכה:
אחרים כה"ג אבל שאר דברים שאינו שונה אותן כאן כי אם אגב
ערלה, והראוי לכלאי
הכרם, כגון חלפי תרדין
גררא דיין נסך שם אני אומר שלא חש לשנות אותם השנויים במקום
מתני'
וקולחי כרוב וככרות, שאינן
אחר: למעוטי דבר שבמנין ואין איסורי הנאה. לכאורה משמע דאתא למעוטי דלא הוי במשהו וא"כ פליגא הך דהכא לההיא דפ'
מין אילן, מקדשין ערוביהן
גיד הנשה (חולין דף ק. ושם) דקתני התם דחתיכת נבילה אינה בטלה משום דהוי דבר שבמנין אע"ג דלא הוי איסורי הנאה וקשיא דא"כ
באיסור כלאי הכרם (ביצה
ג: וכעי"ז יבמות פא:).
ה"ל לתלמודא לאתויי מתני' דהתם ולמפרכה מיניה אההיא דהכא לכך נראה לי למעוטי דקאמר הכא היינו דלא חשיב הכא דבר שבמנין
ולא איסורי הנאה שלא ירד לשנות רק היכא דאיכא תרתי וכה"ג איכא פ"ק דב"ק (דף ה.) למעוטי מסור ומפגל דהוי נמי פי' שלא ירד
לשנותם אע"ג דמחייב עלייהו. [ועיין תוס' חולין דף ק. שילהי ד"ה שאני]: אי נמי למעוטי איסורי הנאה כו'. הכא הוי ודאי למעוטי איסורי
הנאה דלא הוי במשהו אלא בטל כיון דלא הוי דבר שבמנין ס) כדפירש לקמן וקשה השתא לא הוי למעוטי דסיפא דומיא דלמעוטי דרישא
דרישא היינו שלא ירד לשנות דבר שבמנין ולאו איסורי הנאה אבל מ"מ אמת הוא דהוי במשהו וסיפא אמר דאתא למעוטי דלא הוי
במשהו כלל כדפרישית ושמא יש ליישב למעוטי דסיפא נמי דהיינו שלא ירד לשנותו אבל מ"מ אמת הוא דאיכא איסורא דהוי במשהו
כגון חמץ בפסח שאסור בהנאה והוי במשהו אפי' בלא חשיבות דבר שבמנין דהא אפי' תערובת דחמץ בעלמא הוי במשהו והשתא
ניחא דלמעוטי דרישא ודסיפא ממעט הנך ב' דברים שהקשה התלמוד מהם חתיכת נבילה וחמץ בפסח מיהו הא לא מתוקמא אלא לרב דאמר
(בפסחים כט:) חמץ במשהו: אמר רב הלכה כרשב"ג בחבית דאמר ימכר כולו לעובד כוכבים כו'. וא"ת וכי פליג רשב"ג אסתם
מתני' דקתני יין נסך במשהו ואוקמינן בחבית בין החביות וקאמר במשהו וי"ל דרשב"ג מוקי לה לענין שלא יכול למכור כל אחד ואחד לבדו
לפי שאינו בטל למיהוי היין
נסך
היתר ע"י ביטול אבל כל
התערובת (כחד) ודאי יוכל למכור חוץ מדמי חבית שבו:
הגת