השוכר
את הפועל פרק
חמישי עבודה זרה עה.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
איתמר
בי רב משמיה דרב אמרי תרתי תלת ושמואל אמר
רב
אמר מים. תחלה והוא הדין שצריך אפר ח) אחריה ורבה בר
קמד א ב ג ד מיי' פי"א
א) באפר. יעב"ץ, ב) [עי'
תוס' נדה סה. ד"ה הדפין],
מהלכות מאכלות
תלת ד'. פ"ה לשון ראשון רב אמר תרתי תלת
בר חנה אמר באפר תחלה וה"ה שצריך מים אחריהם: ברטיבתא. שיש
ג) נ"א גורני, ד) נדה דף סה.
אסורות הלכ' כ סמג לאוין
בה לחלוחית יין נותן אפר תחלה לשפשף עד שתהא נגובה ואחר
ברטיבתא תרתי אפר מים תלת ביבשתא מים אפר ומים ושמואל
[תוספ' ע"ז פ"ט ה"ג] [סוף
קמח טוש"ע י"ד סי' קלח
כך מים: ביבשתא. מים תחלה ואחר
כך אפר ומשפשף: תרתי
אמר תלת ד' תלת ברטיבתא
אפר מים ואפר ואע"פ שנותן מים
תוספתא טהרות פי"א ע"ש
סעיף י:
קמה ה ו ז מיי' פי"א
ועי' בר"ש פרק י מ"ח
תלת. ברטיבתא תרתי אפר ומים
להעביר האפר מיא בתראי לא
דטהרות], ה) [פי' פשתן
מהל' טומאת
ביבשתא תלת מים ואפר ומים: תלת
קחשיב ד' ביבשתא מים ואפר מים
רב אמר במים והוא הדין לאפר רבה בר
א
מלשון בוץ ערוך ע' בץ ד'],
אוכלין הל' יז:
קמו ח מיי' פי"א מהל'
וד'. תלת ברטיבתא אפר ומים ואפר
ואפר וכמו כן מיא בתראי לא קחשיב
ו) [פסחים קיג: יבמות סב:
בר חנה אמר א)לאפר והוא הדין למים ולא
שבועות יח: נדה סג:],
מאכלות אסורות
בסורא מתנו הכי בפומבדיתא מתנו
ואע"פ שחוזר ונותן מים להעביר
פליגי הא ברטיבתא הא ביבשתא איתמר
ז) [צ"ל דחייטי כ"ה בערוך
הלכה כד סמג לאוין קמח
ב
רב אמר תלת וד' תלת ברטיבתא
האפר הנהו מים לא קא חשיב דלאו
ערך תלתא], ח) בדפו"י
טוש"ע י"ד סי' קלח סעיף
בי רב משמיה דרב אמרי תרתי תלת
אחריהם, ט) [צ"ל הני לישני],
אפר מים אפר ד' ביבשתא מים אפר
לשום נגיבה אלא לנקותו מן האפר
ו:
קמז ט מיי' שם ופי"א
ושמואל אמר תלת ד' בסורא מתנו הכי
י) [שבת קמד:], כ) לעקל
מים אפר ושמואל אמר ד' וה' ד'
וד' ביבשתא מים אפר ומים ואפר
בית הבד. כצ"ל סנהדרין
מהל' טומאת אוכלין
גבפומבדיתא מתנו בי רב אמרי משמיה
ברטיבתא אפר מים אפר מים ה'
ומים בתראי לא (א) חשיבא. רב לא
(כ"ו א') יעב"ץ, ל) [ברה"ג:
הלכה (טז) [יז] סמג שם
דרב תלת ד' ושמואל אמר ד' ה' ולא פליגי
כמעשה מצודה], מ) [עי'
טוש"ע שם:
ביבשתא ולא פליגי רב ושמואל ללישנא
בעי
אפר אלא חדא זימנא ושמואל
ד
קמח י מיי' פי"א מהל'
השגת תוס' על זה בנדה סה.
דפומבדיתא אלא דמר קחשיב מיא
בעי אפר תרי זימני בין ברטיבתא
מר קא חשיב מיא בתראי ומר לא קחשיב
בד"ה הדפין וכו'],
מאכלות אסורות
❖
בין ביבשתא: בפומבדיתא מתנו.
בתראי כו' והקשה בקונטרס ללישנא
מיא בתראי בעו מיניה מרבי אבהו הני
הלכה כג סמג שם טוש"ע
שם סעיף ז:
דסורא כיון דפליגי רב ושמואל דלרב
לרב תלת וד' כדפרישית ולשמואל
גורגי דארמאי מאי א"ל רבי אבהו תניתוה
ב) ג)
קמט כ מיי' שם טוש"ע
סגי בחד אפר בתרוייהו ולשמואל
ד' ברטיבתא וה' ביבשתא דקחשיב
שם סעיף ח:
ד) הרי שהיו גתיו ובית בדיו טמאין ובקש
הגהות הב"ח
מיא בתראי: ולא פליגי. רב
בעינן תרי זימני אפר מאי שנא
לעשותן בטהרה הדפין והעדשין והלולבין
ה
(א) רש"י ד"ה תלת וד'
דבדרב חשיב מיא בתראי ובדשמואל
ושמואל להאי לישנא דפומבדיתא אלא
וכו' בתראי לא קא חשיב
מדיחן והעקלין של נצרין ושל ה)בצבוץ
לא חשיב מיא בתראי בשלמא ללישנא
לרב לא חשיב מיא בתראי ושמואל
רב: (ב) ד"ה ולא פליגי
מנגבן ושל שיפה ושל גמי מישנן י"ב חדש
דפומבדיתא לא פליגי אלא במיחשב
חשיב מיא בתראי. ואית דמפרשי ולא
וכו' ולא פליגי ה'י דסורא:
(ג) ד"ה גורגי וכו' ומניח
רשב"ג אומר מניחן מגת לגת ומבד לבד
מיא בתראי לכך נראה לרש"י בענין
פליגי ט) ה"נ דסורא ודפומבדיתא
עליו קורה ומכבידו:
אחר שפירש אביו רב אמר תרתי
אלא דסורא לא חשבי מיא בתראי
היינו תנא קמא איכא בינייהו חורפי ואפלי
(ד) ד"ה מדיחן וכו' ולא
תלת תרתי ביבשתא מים ואפר תלת
ודפומבדיתא חשבי להו אבל רב
אמרינן ליה זו וכו' דבעי
ר' יוסי אומר ו הרוצה לטהרן מיד מגעילן
ניגוב ושמע' מינה דקמו
ברטיבתא אפר מים אפר ושמואל
ושמואל פליגי והכי פירושו דמלתא
ברותחין או חולטן במי זיתים רשב"ג משום
בה: (ה) ד"ה חרפי וכו'
❖
אמר תלת ברטיבתא כרב ד' ביבשתא
תרתי תלת תרתי ביבשתא מים
מי"ב חדש כגון דאפלי:
ר' יוסי אומר ז מניחן תחת צינור שמימיו
מים אפר מים אפר בפומבדיתא
ואפר תלת ברטיבתא אפר ומים ואפר
מקלחין או במעין שמימיו רודפין וכמה
מתנו רב אמר תלת ביבשתא מים
ושמואל אמר תלת ברטיבתא
לעזי רש"י
עונה כדרך שאמרו ביין נסך כך אמרו
אפר מים ד' ברטיבתא אפר מים אפר
כדקאמרת אבל ביבשתא ד' מים
בטהרות כלפי לייא בטהרות קיימינן אלא
מים ושמואל אמר ברטיבתא כרב
ואפר מים ואפר דבכולהו בעינן אפר
ריבוט"י [רידורט"א].
סורג המחזיק את הזיתים
וה' ביבשתא ולא פליגי סורא
תרי זימני ובפומבדיתא מתנו לרב
כדרך שאמרו בטהרות כך אמרו ביין נסך
ח
תחת הקורה בבית-הבד.
ופומבדיתא וגם זה לא נראה דאם
תלת וד' ביבשתא תלת מים ואפר
כמה עונה אמר רבי חייא בר אבא א"ר
אשקופ"א [אישקוב"א].
ו)
כן הויא סברתן הפוכה דרב ושמואל
מים והיינו נמי כדסורא אלא דהני
מטאטא.
יוחנן או יום או לילה ר' חנא שאינה ואמרי
ט
מיי"ט. ע¬≈רב» ה (חלק של
שהרי רב מיקל ביבשתא יותר
קא חשבי מיא בתראי וברטיבתא
לה ר' חנא בר שאינה אמר רבה בר בר חנה
הגת, שבו מניחים את
מרטיבתא ושמואל מיקל ברטיבתא
ד' אפר ומים אפר ומים ולשמואל
הענבים).
א"ר יוחנן חצי יום וחצי לילה א"ר שמואל
פייו"ר [פויי"ל]. סוג של
יותר מביבשתא לכך נראה לר"י בענין
ברטיבתא ד' כדקאמרת אבל ביבשתא
בר יצחק ולא פליגי הא בתקופת ניסן
קנה סוף.
אחר והכי פירושו רב אמר תרתי
ה' מים ואפר ומים ואפר ומים
יו'"ק. אגמון.
ותשרי הא בתקופת תמוז וטבת אמר
תלת ביבשתא תרתי מים אפר
דביבשתא נמי בעי תרי זימני אפר
אשקלי"ר [אישקלדי"ר].
לחלוט.
רבי יהודה הני רווקי דארמאי דמזיא
ברטיבתא תלת אפר מים אפר ושמואל
ול"פ (ב) הנך דסורא ודפומבדיתא
י
ריבד"ש [רבדי"ש]. שטף
❖
אמר תלת ד' תלת ביבשתא וד'
כו' אבל רב ושמואל פליגי ביבשתא
מדיחן דעמרא מנגבן דכיתנא מישנן ואי
מים.
ברטיבתא שמואל בא להוסיף ולפרש
בין בדסורא בין בדפומבדיתא דרב
איכא קטרי שרי להו הני דקולי וחלאתא
כ
מיא בתראי בין ברטיבתא בין
לא בעי בה אפר אלא חד זימנא
דארמאי ז) דחיטי בחבלי דצורי מדיחן
מוסף רש"י
ביבשתא בפומבדיתא מתנו רב
ושמואל בעי תרי זימני לשון אבא
דצבתא
גתיו. ליין, ובית בדיו.
אמר תלת ארבע כפירוש ראשון
מורי מנוחתו כבוד והוא נראה בעיני.
. הדפין.
לשמן (נדה סה.)
שבקונטרס תלת ברטיבתא אפר מים אפר ביבשתא ד' מים
והראשון לשון מורי וקשיא לי בגווה מכדי ללישנא דסורא רב ושמואל
זהו הדלת שנותנין על
הלולבין, והעדשין. זו היא
אפר מים אפר שמואל אמר ארבע חמש ארבע ברטיבתא וחמש
מיפלג פליגי מאי שנא דבדרב חשיב מיא בתראי ובדשמואל לא חשיב
הגת עצמה שהענבים
ביבשתא בא להוסיף ולפרש מיא בתראי בתרוייהו ולא פליגי
מיא בתראי לשמואל ד' וה' איבעי ליה למיתני בשלמא לפומבדיתא
נתונים שם, והלולבין.
רב ושמואל בין ללישנא דסורא בין ללישנא דפומבדיתא אלא
אע"ג דבדרב לא חשבי ובדשמואל חשבי ניחא משום דפלוגתייהו
היינו חופיא אישקוב"א
שמנקים בה את הגת (שם).
דרב לא חשיב מיא בתראי ושמואל חשיב מיא בתראי:
דרב ושמואל ליתא אלא במחשב מים בתראי אלא ללישנא דסורא
העקלים. רדוט"ש, יש
דסוף סוף פליגי קשיא לי: גורגי. עקלים ובלע"ז ריבוט"י וכורכין
דכיתנא
מקומות שקושרין את
אותן סביבות התפוח שלא יתפזרו הענבים מכובד הקורה. ורב האי פירש [טהרות פ"י מ"ח] עקלים השנויות כאן כגוןי) כ)ועקל בית הבד עשוין כמין
התפוח של חרצנים בעקלים
סביב (שם סה:). מ'גבן.
קופה מסורגת במצודה ואחרי סחיטת הזיתים נותן הגפת באותו עקל ומניח עליו ומכבידו להוציא המשקה הנשאר. הני גורגי
ל)
(ג)
שאינם בולעין כל כך (שם).
דארמאי כיצד מנגבן: הדפין. הן העשוין כמין דלת ונותנן על התפוח: הלולבין. טאטיתא אשקופ"א שמכבד בה הענבים
חורפי ואפלי. לר"ש
המתפזרין לאוספן: והעדשים. היינו גת עצמה שקורין מיי"ט: מדיחן. במים. ועל משנה זו יש לסמוך מ) שאין צריך אפר לגת
פעמים שהן יותר מי"ב
חדש פעמים שהן פחות
מדפשיט מינה ר' אבהו ולא אמרינן (ד) זו אינה משנה דקתני בה דסגי לגת בהדחה ומתניתין דקתני דבעי ניגוב שמע מינה קמו
(שם). ולא פליגי. ר'
בה רבנן בתראי ופשטי הלכתא כוותיה: העקלים של נצרים. שבטים: ושל בצבוץ. קנבוס בלעי טפי ובעו ניגוב באפר ומים:
חייא ורבה בר בר חנה
ושל שיפא. פייו"ר: ושל גמי. יונ"ק בלעי טובא: חרפי ואפלי. מגת לגת פעמים שהן יותר מי"ב חדש (ה) דאפלי ופעמים שהן
(שם).
פחות כגון בחרפי: הכי גרסינן בתוספתא [ע"ז פ"ט ה"ג] חולטן ברותחין או מולגן במי זיתים. דרך לבשל זיתים להיות רכין להוציא שומנן.
חולטין אשקלי"ר בלע"ז כמו לחלוט ולאשישה (פסחים דף לו:): רודפין. ריבד"ש שוטפין: וכמה. מניחן שם עונה ולקמן מפרש
עונה: בתקופת ניסן ותשרי. שהיום והלילה שוין או יום או לילה ותקופת תמוז וטבת שאין יום ולילה שוין חצי יום וחצי
כמה
רווקי. משמרת כמין שקין שנותנין
את יינן: דמזיא. של
בהן שמרים להוציא
שער אדם ולא
לילה
די"ב שעות שלמות בעינן:
טובא: כיתנא. בלעי טפי
מעמרא: חלתא.
בחבלי דצורי. חבלים
בלעי
כוורת של שבטים
שמסננין
בהן יין:
של צורי דקל:
דצבתא