י:
לפני
אידיהן פרק ראשון עבודה זרה
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
שדר
ליה כוסברתא. לפ"ה קשה מה עלה בדעתו של רבי מתחלה
ולימא ליה. בפרהסיא: דלמא מצערי ליה. לרבי: עבדה איסורא.
לו א מיי' פ"ד מהלכות
א) [בע"י ליתא], ב) [שבת
קיב: עירובין כד.], ג) [צ"ל
תמידין ומוספין הלכה
זנתה: שדר ליה. אנטונינוס לרבי עשב ששמו גרגירא רוק"א בלע"ז
לומר שישחטנה ועוד קשה שלבסוף חזר בו רבי מעצמו
❖
לימא], ד) [מגילה טו.],
יד:
לכך נראה כפירוש ר"ח והערוך מ) שדר ליה גרגירא כלומר נאפה גירא
והבין רבי מה לי ולעשב הזה ודאי סימנא הוא דשלח לי גרגירא נגרר'
ה) [צ"ל היא], ו) [תענית ג:
(א) יודע היה ללמוד אנטונינוס: שדר
הנואף והנואפת תרגום ירושלמי גיירא
וגיירתא שדר ליה כוסברתא
ונמשך לב גירא עם הנואפים
ע"ש], ז) [סנהדרין לט.],
ח) [צ"ל למלכא],
ליה. רבי כוסברתא בלע"ז אלוינאר"א.
כסה על קלונה והוכיחנה בסתר
לעזי רש"י
ט) [בדברים כח פס' סח
ואנטונינוס לא הבין מה ששלח לו והיה
כלומר שחוט הבת כוס ברתא שתי
ולימא ליה מימר [בהדיא] אמר שמעי (בי)
א)
מתרגם ירושל' באניות
רוק"א [אורוג"א]. גרגיר
מלות: הדר שדר ליה. אנטונינוס
סבור שאמר שחוט הבת ושדר ליה
באילפיא], י) יומא יז:
(צמח).
חשובי רומי ומצערו ליה ולימא ליה בלחש
סנהדרין כא. ב"ב קמג.,
אלוי'אר"א [אליי'דר"א].
כרתי כלומר וכי תתן לי עצה שיכרת
כרתי בלע"ז פורי"ש. כלומר אם כן
משום דכתיב כי עוף השמים יוליך את
כ) [לקמן יז. יח.], ל) בע"י:
1
כוסבר.
יכרת זרעי: הדר שדר ליה חסא.
זרעי שדר ליה חסא כלומר לא שלחתי
וכהן גדול, מ) [ערך כרת
פורי"ש [פוריל"ש].
הקול הוה ליה ההוא ברתא דשמה גירא
א'], נ) [ועי' בערוך שכתב
כרשים (ירק מאכל). לך אלא שתחוס עליה כלומר וכסה
לייטוג"א בלע"ז. כלומר חוס עלה:
❖
אותה אמרתי לך נ): חד קטיל אבבא
קעבדה איסורא שדר ליה גרגירא שדר ליה
עוד פירוש אחר והוא
לייטוג"א. חסה.
מטראתא. דיאסקאות של עור כמין
כפירוש רש"י], ס) [היו ליתא
כוסברתא שדר ליה כרתי שלח ליה חסא כל
דבי רבי. וא"ת והלא שפיכות דמים
שקים גדולים: [וחיטי אפומייהו. שאם
בס"א], ע) [ברכות נח. סב:
יומא הוה שדר ליה דהבא פריכא במטראתא
סנהדרין עב.], פ) [היו ליתא
הוא משבע מצות ואפילו לישראל אסור
יפתחו השקים רואים החטים ולא
רבינו חננאל
בס"א], צ) [בע"י הראשון
יבינו]: ודאתו מינייהו ניפוק עלייהו.
דהא תניא (לקמן כו.) העובדי כוכבים
וחיטי אפומייהו אמר להו אמטיו חיטי לרבי
נוסף: וה"ק כל נשיאיה
פי' גרגירה זינתה גירה
ורועי בהמה דקה לא היו ס) מעלין ולא
היוצאין מבניך יוציאו הוצאות למלכי
אמר [ליה רבי] לא צריכנא אית לי טובא
והיינו האפיפיור אמרכל
מלשון הנואף דמתרגמי'
❖
ממונה על כל הנוצרים],
גיירא. שדר ליה כוסברתא
מורידין וי"ל שהיה ירא פן יודיעו
רומי העומדין אחרי על סמך הממון
אמר ליהוו למאן דבתרך דיהבי לבתראי
כלומר הרוג ברתך כוס
הלז: נקרתא. מערה. לשון נקרת
הדבר אל השרים והיו גורמין להרגו
דאתו בתרך ודאתי מינייהו ניפוק עלייהו ה"ל
ברתא שדר ליה כרתי
הצור (שמות לג): לביתיה דרבי. ללמוד
ואמרינן אם בא להרגך השכם
ע)
כלומר אם יהרגנה יכרת
תורה אור השלם
ההיא נקרתא דהוה עיילא מביתיה לבית רבי
זרעו שדר ליה חסא
תורה: משמש ליה. משמש לפניו
להרגו עי"ל שהיה בורר המינים
1. גַּם בְּמַדָּעֲךָ מֶלֶךְ אַל
כלומר אם כן חוס עליה
כל יומא הוה מייתי תרי עבדי חד קטליה
בסעודה: שמה אדום. בגיהנם
והמסורות דאע"ג דאין מינים באומות
ושבקה: פי' נקירתא היתה
תְּקַלֵּל וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ
אבבא דבי רבי וחד קטליה אבבא דביתיה
משתעי קרא: מי שיש לו נימא ברגלו.
לענין קבלת קרבן מידם לענין הורדה
מערה חפורה תחת הקרקע
אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר כִּי עוֹף
מבית אנטונינוס עד ביתו
א"ל בעידנא דאתינא לא נשכח גבר קמך
בשר מת ומצערו: ויחיה. ויבריא:
הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל
איכא כדפריך בפ"ק דחולין (דף יג:)
של רבינו הקדוש שהיה
וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר:
כל דזכי מלכא. נוצח את המלך
השתא דישראל היו פ) מורידין דעובדי
יומא חד אשכחיה לר' חנינא בר חמא דהוה
אנטונינוס בא דרך המערה
קהלת י כ
כוכבים מיבעיא: אמר ליה א"כ
בדברים בושת הוא למלך ומשפט
2. וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ
בכל יום בסתר אצל רבי
יתיב אמר לא אמינא לך בעידנא דאתינא
והיה הורג העבדים שהיו
וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה וּבֵית
האיש להשליכו: לקמוניא חלילא.
לימא ליה להאי דקאי אבבא וכו'.ר'
לא נשכח גבר קמך א"ל לית דין בר איניש
ב)
באין עמו כדי שלא יגלו
עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם
בית מלא עפר: מטרוניתא. רומית:
אלחנן פירש דל"ג אם כן דאי א"ל (ב)
הדבר לבני אדם ובעת
וַאֲכָלוּם וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד
א"ל ג) (אימא) ליה לההוא עבדא דגני אבבא
אילפא. ספינה: בלא מיכסא. כלומר
היה לו לרבי חנינא להבין שהיה מת
שמצא ר' חנינא יושב
לְבֵית עֵשָׂו כִּי יְיָ דִּבֵּר:
דקאים וליתי אזל ר' חנינא בר חמא אשכחיה
לפני רבי אמר לו למה
עובדיה א יח
דאם היה ישן מה גבורה יש להקיץ
אוי לך הואיל ועליהן אתה נהרג שלא
3. שָׁמָּה אֱדוֹם מְלָכֶיהָ
יושב לפניך ואני הזהרתיך
דהוה קטיל אמר היכי אעביד אי איזיל ואימא
אדם משנתו. אמרינן במדרש חלב
מלתה את עצמך ותטול חלק עמהם:
שלא ימצא כאן אדם בעת
וְכָל נְשִׂיאֶיהָ אֲשֶׁר נִתְּנוּ
ליה דקטיל אין משיבין על הקלקלה אשבקיה
והיתה לאהרן ולבניו. בלחם הפנים
מטמא חלב מטהר כשנולד רבי גזרו
בואי אליך אמר לו לית
ד)
בִגְבוּרָתָם אֶת חַלְלֵי חָרֶב
דין ילוד אשה כלומר
הֵמָּה אֶת עֲרֵלִים יִשְׁכָּבוּ
כתיב וכהן ל) נוטל מחצה כדאמרינן
שלא למול ואביו ואמו מלוהו שלח קיסר
ואיזיל קא מזלזלינן במלכותא בעא רחמי עליה
מלאך הוא אמר לו אם
וְאֶת יֹרְדֵי בוֹר:
בסדר יומא (דף יז:) ונוטל חלה אחת
והביאו לרבי ואמו לפניו והחליפתו אמו
ואחייה ושדריה אמר ידענא זוטי דאית בכו
כן יצא ישלח לנו הישן
יחזקאל לב כט
4. הוֹי הוֹי וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ
בחוץ והוא העבד ההרוג
משתי חלות של עצרת וארבע או
באנטונינוס והניקתו עד שהביאתו לפני
מחיה מתים מיהו בעידנא דאתינא לא נשכח
כלומר אם הוא מלאך
צָפוֹן נְאֻם יְיָ כִּי כְּאַרְבַּע
קיסר ומצאוהו ערל ופטרום לשלום
חמש ממעשה לחם הפנים והתם
יחיה אותו ונפק ואשכחיה
איניש קמך כל יומא הוה משמש לרבי
רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי
ואמר אותו הגמון אני ראיתי שמלו את
מפרש לה דפלגא היא. והכי נמי
דהוה קטיל בעא רחמי
אֶתְכֶם נְאֻם יְיָ:
מאכיל ליה משקי ליה כי הוה בעי רבי למיסק
עליה ואחיה וכו'. תניא
זכריה ב י
זה אלא הקב"ה עושה להם נסים בכל
השוה אותי נגד כולן שהזכיר שמי לבד:
5. וְהָיָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו
לא יהיה שריד לבית עשו
לפוריא הוה גחין קמי פוריא א"ל סק עילואי
אדרכן. שר שבעובדי כוכבים היה:
עת ובטלו הגזרה ואמרי' נמי בירושלמי
בעושה מעשה עשו ותניא
לְחָק עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי
נתפרדה יִשְׂרָאֵל כִּי תְרוּמָה הוּא
לפורייך אמר לאו אורח ארעא לזלזולי
שלסוף למד אנטונינוס תורה ונתגייר
שמה אדום מלכיה ולא
ומל עצמו: ה"ג: כל נשיאיה ולא כל
כל מלכיה [כל נשיאיה
וּתְרוּמָה יִהְיֶה מֵאֵת בְּנֵי
במלכותא כולי האי אמר מי ישימני מצע תחתיך לעולם הבא א"ל אתינא
ולא כל שריה מלכיה
יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם
שריה פרט לקטיעה וכו'. ולא גרס
לעלמא דאתי א"ל אין א"ל והכתיב לא יהיה שריד לבית עשו בעושה
2
ולא כל מלכיה] פרט
תְּרוּמָתָם לַיְיָ:
שריה ולא כל שריה דקרא כתיב
לאנטונינוס וכל נשיאיה
שמות כט כח
מעשה עשו תניא נמי הכי לא יהיה שריד לבית עשו יכול לכל ת"ל לבית
פרט לקטיעה בר שלום
וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו
מלכיה וכל נשיאיה צ) ואור"י דנשיא הוא
עשו בעושה מעשה עשו א"ל והכתיב שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה א"ל
דהוא איגייר דההוא קיסר
3
וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדשׁ כִּי
הישיש שמפורש בספר יוסיפון שנשבעו
דהוה סאני ליהודאי ואמר
קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ
מלכיה ולא כל מלכיה כל נשיאיה ולא כל שריה תניא נמי הכי מלכיה
רומיים שלא להמליך עליהם עוד מלך
לחשיבי דמלכותא מי
מֵאִשֵּׁי יְהֹוָה חָק עוֹלָם:
❖
ולא כל מלכיה כל נשיאיה ולא כל שריה מלכיה ולא כל מלכיה פרט
שעלתה לו נימא ברגלו
ויקרא כד ט
בשביל אחד שלקח אשה אחת בחזקה
יקטענה ויחיה או יניחנה
לאנטונינוס בן אסוירוס כל נשיאיה ולא כל שריה פרט לקטיעה בר שלום
אלא שהיו ממנים ישיש אחד ולו שלש
ויצטער אמרו לו יקטענה
קטיעה בר שלום מאי (הוי) דההוא קיסרא דהוה סני ליהודאי אמר להו
ויחיה אמר לו קטיעה בר
מאות יועצים ולסוף כמה שנים מלך
ה)
הגהות הב"ח
שלום חדא דלא מצית
עליהם אחד בחזקה שמתה אמו בלדתה
לחשיבי דמלכותא מי שעלה לו נימא ברגלו יקטענה ויחיה או יניחנה ויצטער
(א) רש"י ד"ה שדר ליה
יכלת לכולהו דכתיב כי
ונבקעת בטנה ומצאוהו חי ומלך עליהם
וכו' הנואפים (יודע היה
אמרו לו יקטענה ויחיה אמר להו קטיעה בר שלום חדא דלא יכלת להו
כארבע רוחות השמים
ללמוד אנטונינוס) תא"מ
וגו' כשם שאי אפשר
ונקרא קיסר בלשון רומי והוא לשון
לכולהו דכתיב כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם מאי קאמר
ו)
4
ונ"ב ס"א אין זה:
לעולם בלא רוחות כך אי
כרות בעברית ועל שמו נקראו כל
(ב) תוס' ד"ה אמר וכו'
אפשר לעולם בלא ישראל
אלימא דבדרתהון בד' רוחות האי כארבע רוחות לארבע רוחות מבעי ליה
המלכים שלאחריו קיסר: ווי לה
דאי א"ל הכי היה לו לר'
ואי קטלת להני דשכיחי
❖
אלא כשם שא"א לעולם בלא רוחות כך א"א לעולם בלא ישראל ועוד קרו לך
חנינא:
גבך קארו לך מלכותא
לאילפא דאזלא בלא מכסא. וא"ת והא
קטיעא אמר ליה [מימר]
מלכותא קטיעה א"ל ז) מימר שפיר קאמרת מיהו כל דזכי ח) (מלכא) שדו
אמרינן פרט לאנטונינוס אע"ג דאזל
שפיר קאמרת מיהו כל
ליה לקמוניא חלילא כד הוה נקטין ליה ואזלין אמרה ליה ההיא מטרוניתא ווי
בלא מכסא ויש לומר שגם הוא נימול
מאן דזכי למלכא שדו
מוסף רש"י
ליה [לקמוניא] חלילא פי'
ליה לאילפא דאזלא בלא מכסא נפל על רישא דעורלתיה קטעה אמר
דגרסינן בירושלמי דמגילה (פ"א) א"ל
ט)
לית דין בר אי'יש. אלא
לכבשן האש. פי' אילפא
אנטונינוס לרבי את מאכילני מן לויתן
יהבית מכסי חלפית ועברית כי קא שדו ליה אמר כל נכסאי לר"ע וחביריו
מלאך (שבת קיב: ערובין
ספינה כי קא שאדו ליה
כד.). כשם שא"א
לעתיד לבא א"ל אין א"ל מן אימר פסחא
לקמוניא אמר כל נכסיי
יצא ר"ע ודרש והיה לאהרן ולבניו
מחצה לאהרן ומחצה לבניו יצתה בת
י) א
5
לעולם בלא רוחות.
לרבי עקיבא ולחביריו
לית את מאכילני ומן לויתן את מאכילני
קול ואמרה קטיעה בר שלום מזומן לחיי העוה"ב כ)בכה רבי ואמר יש קונה
שלא יתקיים מרוב הבל
יצא ר"ע ודרש והיתה
א"ל מה אעביד לך דהא כתיב וכל ערל
וחמימות, כך א"א
לאהרן ולבניו לאהרן
עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים אנטונינוס שמשיה לרבי אדרכן
לעולם בלא ישראל.
לא יאכל בו כיון דשמע כן אזל וגזר
מחצה ולבניו מחצה כך
שמשיה לרב כי שכיב אנטונינוס א"ר נתפרדה חבילה כי שכיב אדרכן אמר רב
שאין העולם מתקיים אלא
זה לרבי עקיבא מחצה
גרמיה הדא אמרה איגייר אנטונינוס:
בשביל ישראל, והכי קאמר
ולחביריו מחצה יצתה
נתפרדה קרא כי כארבע רוחות
צנון
ב"ק ואמרה קטיעה בר
השמים פרשתי אתכם לרוחות העולם כדי שיתקיים, שנאמר (ירמיה לג) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי
שלום מזומן לחיי העולם הבא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים
קטיעה קנה עולמו בשעה אחת.
(תענית ג:). דזכי למלכא. נוצחו ומשתיקו בדבריו ומביישו (סנהדרין לט.).
אנטונינוס
שמשיה לרבי
כי מת אנטונינוס אמר
רבי נתפרדה חבילה. אדרכן
שמשיה לרב כד מית אמר
רב