יא:
לפני
אידיהן פרק ראשון עבודה זרה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
תגלחת
זקנו והעברת בלוריתו. נראה דלהכי קתני תגלחת
מנשר. משיר וחותך פרסות שני רגליה: מן הארכובה ולמטה.
לט א ב מיי' פ"ט מהל'
א) [צ"ל אמר הוסיפו],
ב) [לעיל ז:], ג) [ברי"ף
עבודת כוכבים הל' ט
זקנו גבי העברת בלוריתו והנחתו לפי שבשתיהן היו
אבל מן הארכובה ולמעלה טריפה אלמא מדאסור לטרפה בבהמה
רגילין לגלח: מתקל זוזא פיזא. וא"ת והא אמרינן בפ' הנזקין
[י] סמג לאוין מה טוש"ע
כהנא וברא"ש נחמן],
טהורה עסקינן וטהורה מאי כלי תשמיש איכא: בעגלה המושכת
❖
ד) בס"א: וכן יום הנחת,
י"ד סי' קמט סעיף א:
בקרון. שיושב בו המלך דהיינו
כלי תשמישו: יום תגלחת זקנו והנחת
(גיטין דף נח.) תרין איסתרי פיזא נחית
לעלמא חד ברומי וחד בכל
ה) [צ"ל זקינם], ו) [בכורות
❖
לא.],
בלוריתו. יום שמגלח זקנו וכן בו
העולם כולו ואסתירא אמרו בפרק
רבינו חננאל
בית כור (ב"ב דף קה. ע"ש) מאי
ביום הנחתד) בלוריתו. יום שמגלח זקנו
המנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה
אסתירא פלגא דזוזא וא"כ איך יש
שער (ב) ומניח בלורית אפודלי"ץ מאחורי
טריפה אסור עיקור
תרגמא רב פפא בעגלה המושכת בקרון:
הגהות הב"ח
שאין בה טרפה מותר.
העורף לשם עבודת כוכבים: והעברת
מתקל זוזא ברומי ונראה לי דתרין
יום תגלחת זקנו: איבעיא להו היכי קתני
(א) במשנה תוכה מותר
ואיזהו עיקור שאין בה
בלוריתו. לסוף שנה שמגלח אותה
אסתרי לאו דוקא אלא ר"ל (ה) מועטת
כצ"ל ותיבת לה נמחק:
טרפה המנשר פרסותיה
יום תגלחת זקנו והנחת
בלוריתו או דלמא
(ב) רש"י ד"ה יום תגלחת
בלורית לבדה: דתניא תרוייהו יום
כדאמרינן בהאיש מקדש (קדושין דף
מן הארכובה (ולמעלה)
מט:) עשרה קבין: סך קירי
יום תגלחת זקנו והעברת בלוריתו ת"ש דתני'
כו' שער זק'ו ומניח:
[ולמטה] תרגמה רב פפא
תגלחת זקנו והנחת בלוריתו יום
(ג) ד"ה בגולה וכו'
בעגלה המושכת בקרון
תרוייהו יום תגלחת זקנו
והנחת בלוריתו יום
פלסתר. פ"ה שקורין יעקב קירי
תגלחת זקנו והעברת בלוריתו. ותרתי
להעמיד את עצמנו:
והוא יושב עליו שהיא
תגלחת זקנו והעברת בלוריתו אמר רב
(ד) ד"ה היה חוצה וכו'
ולא נהירא שיקראו ליעקב אדון לכך
מתני' נינהו ולאו גבי הדדי תניא להו:
כמו הסוס שהוא רוכב
כלו' שהיום כצ"ל ותיבות
עליו: יום תגלחת זקנו
עוד אחרת. עוד איד אחרת יש להם
פירש ר"ת זה יצחק שקורין קירי ולפי
יהודה אמר שמואל עוד אחרת יש [להם]
עבודת כוכבים נמחק:
והנחת בלוריתו כולהו
לרומיים שאינה שנויה במשנה: אדם
שהיה ה) (זקינו) היו נוהגין בו כבוד
(ה) תוס' ד"ה מתקל וכו'
ברומי אחת לשבעים שנה מביאין אדם
אסור אמר רב יהודה
אלא ר"ל דבר מועט
אמר שמואל עוד אחרת
שלם. כנגד עשו: אדם חיגר. כנגד
כלומר הברכות שנתן ליעקב פלסתר
שלם ומרכיבין אותו על אדם חיגר ומלבישין
כדאמרינן: (ו) ד"ה
יש להם והיא יום אחד
הם ואף על גב שגם הוא אמר והיה
יעקב צולע על יריכו. כלומר עדיין
עטלוזא וכו' ומיבעיא ליה
אותו בגדי אדם הראשון ומניחין לו בראשו
לע' שנה כלו' תשלום
❖
עשו שולט על יעקב: של אדם
כאשר תריד (בראשית כז) מכל מקום
אם:
ימי חיי האדם כדכתיב
קרקיפלו של רבי ישמעאל ותלו ליה
ימי שנותינו בהם שבעים
הראשון. והן בגדי חמודות שהיו
אינו נוטל עכשיו הברכות:
שנה והן ע' שנה גלות
עטלוזא
[בצואריה] מתקל [ר'] זוזא דפיזא ומחפין
של עזה. פ"ה שוק של
לעשו: קרקיפלו של ר' ישמעאל.
הראשונה מביאין אדם
את השווקים באינך ומכריזין לפניו סך קירי
כהן גדול ומהרוגי מלכות היה ומתוך לעזי רש"י
עזה והוא חוץ לעיר ומוכרין
שלם ומרכיבין אותו על
אדם חיגר פי' מפני
אפודלי"ץ [אפובליי"ל].
פלסתר אחוה דמרנא זייפנא דחמי חמי
בו בשר לשון ו) נשחטין באיטליז
יפיו נכנס בלב בת קיסר והפשיט עור
שהיה יעקב צולע על
צמה מכובנת.
ומיבעי ליה מי שרי לשאת ולתת עם
פניו וחנטה באפרסמון שתהא מקויימת
ודלא חמי לא חמי מאי אהני לרמאה
יריכו עושין אותו כמו
קו'פדרי"א
בני עטלוזא ביום איד של בני עובדי
ולא ישתנה ועדיין מונח בגינזי רומי:
חיגר כלומר עשו שהוא
[קו'פרידריא"ה]. (חגיגת
ברמאותיה ולזייפנא בזייפנותיה ומסיימין
❖
שלם כבש יעקב שהוא
ה)חברה.
דפיזא. פז והוא אבן יקרה עד מאד
כוכבים שבעיר או לא מי שריא מתני'
בה הכי ווי לדין כד יקום דין אמר רב אשי
חיגר ורוכב על צוארו
ואינו מצוי בעולם: סך קירי פלסתר
בקרוב כ"כ או לא ורשב"ם פירש
ומלבישין האדם השלם
הכשילן פיהם לרשעים אי אמרו זייפנא
עטלוזא הוא שם עבודת כוכבים
חשבון הקצין כזב [הוא]. נבואת יעקב
בגדי של אדם הראשון
מוסף רש"י
אחוה דמרנא כדקאמרי השתא דאמרי
ומניחין בראשו קרקפלו
שקרא לבניו לאחרית [הימים] שסופן
שמחוץ לעזה ועובדין אותה בני המגרש
מן הארכובה ולמטה.
של ר' ישמעאל שפשטו
דמרנא זייפנא מרנא גופיה זייפנא הוא ותנא
ליגאל כזב הוא: סך. חשבון: קירי.
שמחוץ לעזה יום א' בשנה ומיבעיא (ו)
אבל עיקור שתטרף בו
אותו עם עור פניו
אסור לעשות כן בידים
דידן מ"ט לא קחשיב לה להאי דאיתא בכל
קצין: אחוה דמרנא זייפנא. אחיו של
אם מותר לשאת ולתת עם בני עזה
הנעימים מעל ראשו ותלו
בבהמה ואע"פ שהיא
ליה מתקל ארבע זוזי פיזי
ביום איד שחוצה לה וקשיא להר"ר
אדונינו עשו זייפן הוא יעקב שרימה
שתא ושתא קחשיב דליתא בכל שתא
אסורה בהנאה (לקמן יג.)
.
ומחפין השווקים באינך
אלחנן על הפירושים דאם העובד
לעשו וחשב ליטול ברכה להיות גביר
בגולה. אין העכו"ם
ושתא לא קחשיב הני דרומאי ודפרסאי מאי
פי' אבנים טובות ומכריזין
אדוקין כל כך בעבודת
ואומרים סך קירי פלסתר
לאחיו: דחמי חמי. הרואה בשמחה
כוכבים אינו חשוב כמו הכומר לא
מוטרדי וטוריסקי מוהרנקי ומוהרין הני
כוכבים כדאמרינן (חולין
פלסתר בלשון יון זיוף
זו עכשיו רואהו ומי שאינו רואה
ניחוש לדמי עבודת כוכבים ביד עובד
יג:) עכו"ם שבחו"ל לאו
ופי' קירי אדון ופי' סך
דפרסאי ודרומאי דבבלאי מאי מוהרנקי
עכשיו לא יראה עוד דעד ע' שנה
כוכבים בין שיהיה העובד כוכבים
עובדי עבודת כוכבים נינהו
אחי הנה אחוה דמרא
❖
ואקניתי' בחנוני ועשר באדר אמר רב חנן בר
כו' (לעיל ז:).
זייפי כלו' זה החיגר הוא
אינה נעשית: מאי אהני לרמאה.
משוק העבודת כוכבים ובין שאינו
יעקב אחי אדונינו עשו
רב חסדא אמר רב ואמרי לה א"ר חנן בר רבא
ליעקב שרימה את עשו ולקח את
משוק העבודת כוכבים לכך פר"י
הזייף שאמר אנכי עשו
אמר רב חמשה בתי עבודת כוכבים קבועין
ברכתו: ווי לדין. לעשו: כד יקום
דמיירי הכא בשוק שעושין לשם עבודת
בכורך ולא היה הוא
רבינוחננאל (המשך)
עשו וכו': פיהם הכשילם
הן אלו הן בית בל בבבל בית נבו בכורסי
דין. כשיקום יעקב: ה"ג ותנא דידן
כוכבים ולא יום איד הוא לזה יש לחוש
באומרם דמריה זייפנא
צריפא שבאשקלון נשרא
מ"ט לא קחשיב הא הני דאיתנהו
לדמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים
תרעתא שבמפג צריפא שבאשקלון נשרא
שבערביא. כי אתא רב
שמשמע הדברים דמרי
בכל שתא קחשיב הא דליתא כל שתא
בתוכה ולפי זה א"צ לחלק מה שחלק
דימי הוסיפו עליהן נדבכה
הוא הזייפנא כו' ודברים
שבערביא כי אתא רב דימי הוסיפו עליהן
א)
פשוטין הן ואומרים
שבעכו נתברא שבעין בכי
לא קחשיב: הני דרומאי. הני ימי
רש"י בין העובד כוכבים שחוצה לה
יריד שבעין בכי נדבכה שבעכו איכא
ואיכא דתני להו איפכא:
מה הועיל יעקב שלקח
אידיהן דמתני' אין אסורין אלא לבני
בין מבני העיר כי אפילו הוא מבני
אמר שמואל בגולה אינו
הברכות במרמה הנה
דאמרי נתברא שבעכו רב דימי מנהרדעא
רומי: מוטרדי וטורייסקי מוהרנקי
העיר לא חיישינן לדמי עבודת כוכבים
הברכות נתקיימו בנו
אסור אלא יום אידם בלבד
מתני איפכא יריד שבעכו נדבכה שבעין
וקיימא לן כוותיה ומקשי'
ומסיימין ווי לדין כד יקום
ומוהרין. שמות ימי אידיהן קבועות
ביד עובד כוכבים חוצה לה:
וכי יום אידם אסור והא
דין פי' אוי לעשו כשיקום
בכי א"ל רב חנן בר רב חסדא לרב חסדא
שיש להן בכל שנה: ועשר באדר.
דלמא
רב יהודה שרא לרב
יעקב וכו' פשוטה היא:
מאי קבועין הן א"ל הכי אמר אבוה דאימך קבועין הן לעולם תדירא כולה
בעשרה באדר: קבועין. ולקמן מפרש
ברונא לזבוני חמרא ולרב
הני מילי כלומר אלו
גידל שרא ליה לזבוני
ששנינו במשנתינו כגון
קבועין כל השנה שכל ימות השנה
שתא פלחי להו אמר שמואל בגולה אינו אסור אלא יום אידם בלבד ויום
ב)
חיטי בחגתא דטייעי הנה
קלנדס וסטרנלא וכיוצא
עושין עובדיהם יום איד ומקריבין
אידם נמי מי אסיר והא רב יהודה שרא ליה לרב ברונא לזבוני חמרא ולרב
ביום אידם עצמו התיר
בהן הני ימי אידיהן של
ג)
להם לישא וליתן עמהן
רומאי. ימי אידיהן של
זבחים ואסורים במשא ובמתן לעולם:
גידל לזבוני חיטין בחגתא דטייעי שאני חגתא דטייעי דלא קביעא:
למכור ולקנות ופרקי'
פרסיים איזו הן ופשיט
תורעתא. שם עבודת כוכבים: ומפג.
מתני' אעיר שיש בה עבודת כוכבים חוצה לה מותר היה חוצה לה עבודת
שאני חגתא דטייעי דלא
מו…ס¿ ר≈די eמ≈ הƒ ¿רק« נ≈י zƒ יר¿ י«ס¿ ק≈ י
שם העיר: יריד שבעין בכי נדבכה
קביעא: מתני' עיר שיש
(מהרוז) [מוהרין] אלו ימי
כוכבים תוכה לה מותר מהו לילך לשם בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום
ב
(א)
אידיהן של פרסיים ימי
בה עבודת כוכבים חוצה
שבעכו ואית דאמרי נתברה שבעכו
אסור ואם היה יכול להלך בה למקום אחר מותר: גמ' ה"ד חוצה לה אמר
אידיהן דארמאי: באלא
לה מותר היתה עבודת
ה"ג. ואית דאמרי איפכא הני תרי
איזו הן. פי' עובדי כוכבים
כוכבים חוצה לה תוכה
רשב"ל משום ר' חנינא כגון עטלוזא של עזה וא"ד בעא מיניה רשב"ל מר"ח
מותר: [גמ'] ופשיט
לישני: ה"ג ותדיר כולה שתא: בגולה.
שבשדות ופשיט מהרקי
ואקניתא « כנeנ≈י ועיס¿ ≈רי
ריש לקיש היכי דמי
עטלוזא של עזה מהו א"ל לא הלכת לצור מימיך וראית ישראל ועובד כוכבים
אין אנו יכולים להעמיד (ג) עצמנו
באדר אמר [רב חנן בר
חוצה לה כגון עטלוזה
מלישא וליתן עמהם שביניהם אנו
ששפתו
רב חסדא] משום דרב ה'
[של עזה] (ע"ז) והיא
יושבין ופרנסתנו מהן ועוד משום יראה: בחגתא דטייעי. יום לשנה מתקבצין כל סוחרי העיר לאכול ולשתות ולחוג לשם עבודת כוכבים
בתי עבודת כוכבים הן
חוצה מן העיר הנקראת
פלונית וכאן קורין קונפדרי"א: דלא קביעא. אין חוששין לה כל כך אם אין עושין לה בכל שנה: מתני' עיר שיש בה
קבועין הן לעולם תמיד
עזה והיא מערי פלשתים.
כל השנה פלחי להן ואלו
איכא דאמרי בעא מיניה
עבודת כוכבים. שיום איד יש לבני העיר היום לעבודת כוכבים שבעיר: חוצה לה מותר. לשאת ולתת עם היושבין חוץ לעיר
הן בית בל בבבל בית נבו
ריש לקיש מר' יוחנן
שאין נמשכין אחר אותה עבודת כוכבים שכן מנהג זה עובד את שלו וזה עובד את שלו ויום איד של אלו אינו ביום איד של אלו:
בבורסיף תרעתא שבמפוג
היה חוצה לה עבודת כוכבים. כלו' (ד) עבודת כוכבים שהיום עובדין ליראה שלהם: תוכה מותר. שאין בני העיר עובדין לאותה יראה: מהו
לילך לשם. לאותה העיר ביום עבודת כוכבים שלהם לספר עם אחד מבני העיר: בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום. שאין דרך יוצאה מאותה
העיר לילך לעיר אחרת ודרך הכבושה מכאן לאותה העיר מיוחדת לאותה העיר לבדה אסור לילך שם מפני חשד שנראה כמהלך לעובדה:
ואם. דרך מסלול זה הולך גם לעיר אחרת: מותר. דהרואה אומר למקום אחר הולך: גמ' והיכי דמי חוצה לה. כמה יהא
רחוק אותו שוק שחוצה לה מן העיר ויהא מותר לשאת ולתת עם יושביו: עטלוזא של עזה. עטלוזא שוק של בהמה כמו איטליז
שוחטין באיטליז ונמכרין באיטליז: עזה. עיר של פלשתים והיה בה עבודת כוכבים והיה חוצה לה ישוב סמוך
דתנן
(בכורות דף לא.)
מאד: עטלוזא
של עזה. דסמוכה
מתני' כה"ג או לא: צור.
לעיר
לעיר מאד מהו מי שרי
עיר שישראל ועובדי
כוכבים דרין בה:
שפיתת