26/2

לפני

אידיהן פרק

ראשון עבודה זרה

ג.

עין משפט

מסורת הש"ס

נר מצוה

כהנים

ולוים וישראלים לא נאמר אלא האדם. משמע הכא

לומר שאם מקיימין כו'. התרה זו לא טובתם היא אלא שאין מצווין

ב א מיי' פ"א מהל' ת"ת

א) ב"ק לח. סנהדרין נט.,

ב) ב"ק לח. [פז.] קדושין

הל' יג סמג עשין יב

לקיימן ואם יקיימו לא יקבלו שכר: אם לא בריתי יומם ולילה. אם

דעובדי כוכבים נמי קרוין אדם ותימה דהא אמר בעלמא

לא., ג) [צ"ל ואר"ש],

טוש"ע י"ד סימן רמו

לא בריתי שכתבתי שתהא נוהגת יומם ולילה והיינו תורה דכתיב

(ב"מ דף קיד:) דאין קברי עובדי כוכבים מטמאין באהל משום דכתיב

❖

ד) [לקמן ה. שבת פח. ע"ש],

סעיף ו:

אדם כי ימות באהל אתם קרוים אדם דכתיב (יחזקאל לד) ואתן צאני צאן

(יהושע א) והגית בו יומם ולילה וכתיב (דברים כט) אלה דברי הברית:

ה) [גי' ע"י ואמר חזקיה],

ו) [שבת פח.], ז) [עי'

ה' דהששי יתירה וכתבה בסוף מעשה

מרעיתי אדם אתם אתם קרוים אדם

תוספות ב"ב טו: ד"ה אליהו

מוסף רש"י

בראשית לדרשה זו והכי משמע ויהי

ולא עובדי כוכבים קרויין אדם ואור"ת

לומר שאף על פי שמקיימין אותן אין מקבלין

ובפירוש רש"י דהכא],

ערב ויהי בקר יום הששי של ששה

דיש לחלק בין אדם להאדם ולא קשיא

ח) [לקמן ד: עירובין כב.],

אלא האדם. ר"מ דלית

עליהם שכר ולא א) והתניא היה רבי מאיר

ט) [צ"ל היום לעשותם היום

ליה אתם קרויין אדם,

בסיון שעתידין ישראל לקבל התורה:

מהא דכתיב גבי חירם (יחזקאל כח)

אומר מנין שאפילו עובד כוכבים ועוסק

לעשותם וכו'], י) [בס"א:

ור"ש היא דדרש לה

השמעת דין. מתן תורה: בתחלה

ואתה (בן) אדם ולא אל ביד מחללך

כתקופת], כ) [בראשית לא],

במסכת יבמות (סנהדרין

בתורה שהוא ככהן גדול תלמוד לומר 1אשר

ל) [שם ב], מ) [תהלים ב],

יראה. שמא לא יקבלו ישראל התורה

דאינו אומר כן לקרותו אדם בלשון

נט.). יום הששי. מאי

יעשה אותם האדם וחי בהם כהנים לוים

נ) [וע"ע תוס' יבמות סא.

שנא דכתיב ה' ביום גמר

ותחזור הארץ לתוהו ובוהו: ולבסוף.

חשיבות אלא לגנותו בלשון בזיון

מעשה בראשית, מלמד

ד"ה ואין ותוס' סנהדרין נט.

וישראלים לא נאמר אלא האדם הא למדת

ושפלות והא דכתיב בקום עלינו אדם

כשקבלוה בנעשה ונשמע שקטה:

שהת'ה כו'. הששי

ד"ה אלא ותוס' נדה ע: ד"ה

שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה הרי

משמע הששי המיוחד

ואין נציב ותוס' ב"ק לח. ד"ה

נמרוד. השליך את אברהם אבינו

רוצה לומר אדם ולא מלך ומדריש גבי

במקום אחר, כדאמרינן

אלא ותוס' ב"ב נח. ד"ה

באור כשדים על שלא קיבל עליו לעבוד

המן (מגילה יא.) א"נ ר"ל בקום עלינו

הוא ככהן גדול אלא לומר לך שאין מקבלין

בעלמא

מציין ותוס' נזיר נד. ד"ה

הירך

(חולין צב.)

עבודת כוכבים שנאסרה לבני נח

אדום והא דכתיב מה יעשה לי אדם

או], ס) [שבת פו:],

עליהם שכר כמצווה ועושה אלא כמי שאינו

המיומנת, אף כאן ויהי

ע) [כדאיתא בשבת פז.],

ערב ויהי בקר של גמר

ואברהם בן נח הוא שלא היה בשעת

ר"ל אדם שהוא בזוי וא"ת הא אמר

מצווה ועושה דאמר ר' חנינא גדול המצווה

ב)

פ) [ועי' תוספות כתובות

בראשית תלוי ביום הששי,

מתן תורה ועל שם כך נקרא אמרפל

בפרק השולח (גיטין דף מז.) יש קנין

והוא ו' בסיון שנתנה בו

לג: סד"ה אלמלי ותוס'

ועושה יותר משאינו מצווה ועושה [אלא כך]

❖

בכיצד מעברין (עירובין נג.) שאמר

לעובד כוכבים בארץ ישראל לחפור

פסחים נג: ד"ה מה],

תורה, מריבוי דה' דריש

אומרים [העובדי כוכבים] לפני [הקב"ה]

ביה נמי הא (שבת פח.).

והפיל אברהם בכבשן האש: שלא נחשד

בה שיחין ומערות שנאמר והארץ

בתחלה. קודם שאמרו

רבש"ע ישראל שקיבלוה היכן קיימוה אמר

על הגזל. דכתיב כ) מה מצאת מכל כלי

נתן לבני אדם ואומר ר"ת דעובדי

ישראל נעשה ונשמע,

תורה אור השלם

להם הקב"ה אני מעיד בהם שקיימו את

ביתך אפי' סכין אפילו המנק אפילו

כוכבים נמי מיקרי בני אדם שרוצה

יראה. שמא לא יקבלוה

1. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי

ויחזור העולם לתהו ובהו

התורה [כולה] אומרים לפניו רבש"ע כלום

מחט והחתן הדר בבית חמיו עשרים

לומר בני אדם הראשון ובפרק שור

כדר"ל, ולבסוף. כשקבלוה

וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה

שנה כשיוצא אינו נוטל עמו כלי קטן

שנגח ארבעה וחמשה (ב"ק דף לח.)

יש אב שמעיד על בנו דכתיב בני בכורי

(שם). ולא למחר

אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי

שאפילו

עובד כוכבים

ובני נח נצטוו על הגזל ויעקב קיים:

לעשותם. דאין מצות

הארכתי נ):

ויקרא יח ה

יְיָ:

ישראל אמר להם הקב"ה שמים וארץ יעידו

2. וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה

לעתיד (לקמן ד:). שלאחר

ועוסק בתורה. פי' בשבע מצות שלהם

ביוסף שלא נחשד על העבירה. אשת

בהם שקיימו את התורה כולה אומרים לפניו

מיתה לעתיד לבא אם בא

אָמַר יְיָ בְּנִי בּכֹרִי

איש נאסרה לבני נח דכתיב ודבק

דאילו בשאר מצות אמרינן בסנהדרין

לקיים מצות אינו מועיל,

יִשְרָאֵל: שמות ד כב

רבש"ע שמים וארץ נוגעין בעדותן שנאמ'

3. כֹּה אָמַר יְיָ אִם לֹא

באשתו ולא באשת חבירו (סנהדרין

פרק ד' מיתות (דף נט.)

עובד אלילים

דמי שטרח בערב שבת

ל)

❖

העוסק בתורה חייב מיתה: הרי הוא

אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים

יאכל בשבת (ערובין כב.).

בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת

דף נח.) ויוסף קיים: ואליהו בן

שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי:

וארץ לא שמתי ג) (דאר"ש) בן לקיש ד)מאי

ככהן גדול. להכי נקט כהן גדול משום

ברכאל לא גרסינן דישראל הוה

ירמיהו לג כה

דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי מלמד

4. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל

כדמפרשינן בבבא בתרא בהשותפין

דכתיב יקרה היא מפנינים ודרשינן

רבינו חננאל

אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב

(דף טו:): בערב שבת. בעולם הזה:

(הוריות דף יג.) מכהן גדול הנכנס לפני

שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר

ומנלן דלא קיימום דכתיב

מְאֹד וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר

היום לעשותם. בעולם הזה: ולא

ולפנים גבי ממזר ת"ח קודם לכהן

אם ישראל מקבלין את תורתי מוטב ואם

עמד וימודד ארץ ראה

יוֹם הַשִּׁשִּׁי:

בראשית א לא

ויתר גוים וגו' ותני

למחר. דאינו יכול לעשותם לעולם

גדול עם הארץ אבל עובד כוכבים

לאו אני אחזיר אתכם לתוהו ובוהו (והיינו

ה)

5. מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין

רב יוסף ראה שלא

הבא: בטרוניא. בעלילה: בראש

העוסק בתורה הוא ככהן גדול:

קיימו שבע מצות: תניא

דאמר חזקיה) מאי דכתיב 5משמים השמעת

אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה:

גדול המצווה ועושה.

גגו. רוב תשמישתן על הגגות שאין

פי' מפני

תהלים עו ט

היה רבי מאיר אומר

דין ארץ יראה ושקטה אם יראה למה שקטה

ו)

6. כָּל הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו

מנין שאפי' עובד כוכבים

גגותיהן משופעין: מקדיר. [לשון

שהוא דואג תמיד לבטל יצרו ולקיים

ועוסק בתורה הרי הוא

נוגעים

ואם שקטה למה יראה אלא בתחלה יראה

וְיֵאָסְפוּ לְאֻמִּים מִי בָהֶם

בעדותן

נוקב כלומר] מנקבת בכח חום גדול

מצות בוראו:

כישראל שנא' אשר יעשה

יַגִּיד זֹאת וְרִאשֹׁנוֹת

ולבסוף שקטה אמר להם הקב"ה מכם יבאו

הן.

כמו מקדרין בהרים דעירובין (דף

וא"ת והרי ראיה גדולה שקיימו

אותם האדם וחי בהם

יַשְׁמִיעֻנוּ יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם

כהנים לוים וישראלים לא

וְיִצְדָּקוּ וְיִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ

ויעידו בהן בישראל שקיימו את התורה

נח.) ענין נקב וחתך: בתקופת תמוז.

שהרי שמים וארץ קיימים הם וי"ל

נאמר אלא אדם וכו'

אֱמֶת: ישעיהו מג ט

שנוהגת ומושכת עד שלשה חדשים עד

דאין חוששין בזו הראיה דאין אב

כולה יבא נמרוד ויעיד באברהם שלא עבד

7. וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה

עד יבאו מכם ויעידו

יום תקופת תשרי הויא תקופת תמוז:

מעיד על בנו ועוד י"ל שהם קיימים

בישראל שקיימו את

וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת

עבודת כוכבים יבא לבן ויעיד ביעקב שלא

התורה יבא נמרוד ויעיד

הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי

ננתקה את מוסרותימו. על ה'

ממה שקבלו כדאמר אם ישראל

נחשד על הגזל תבא אשת פוטיפרע ותעיד

על אברהם שלא נחשד

מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם:

יום

מקבלים: הששי. תימה למ"ד ס)

ועל משיחו קאמר לע"ל כדכתיבמ) למה

על עבודת כוכבים. לבן

דברים ז יא

ביוסף שלא נחשד על העבירה יבא

8. נְנַתְּקָה

רגשו גוים ולאומים יהגו ריק כלומר

בשבעה בחדש נתנו עשרת הדברות

יעיד ביעקב שלא נחשד

אֶת

נבוכד נצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה שלא

על הגזל. אשת פוטיפר

מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה

ננתקה מצות סוכה שהטילו עלינו:

מאי יום הששי וי"ל דיומא קמא לא

תעיד ביוסף שלא נחשד

מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ:

השתחוו לצלם יבא דריוש ויעיד בדניאל

❖

אמר להו מידי משום חולשא דאורחא

על העבירה. דריוש יעיד

תהלים ב ג

שלא ביטל את התפלה יבא בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני

בדניאל שלא נחשד על

א"נ היתה ראויה לינתן בששי אלא

התפלה. נבוכדנצר יעיד

שהוסיף משה יום אחד מדעתו ע):

(ואליהו בן ברכאל הבוזי) ויעידו בהם בישראל שקיימו את כל התורה כולה

ז)

בחנניה מישאל ועזריה

גליון הש"ס

שלא

השתחוו לצלם. אומר ר"ת

שנאמר יתנו עידיהם ויצדקו אמרו לפניו רבש"ע תנה לנו מראש ונעשנה

שלא השתחוו לצלם.

תוס' ד"ה יבא וכו' וכן

אליפז התימני ובלדד

דצלם דנבוכדנצר לאו

אמר להן הקב"ה שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת מי

הגיורת. וכן בפסחים דף

השוחי וצופר הנעמתי

עבודת כוכבים הוא אלא אנדרטי

סט ע"ב במתני' ובזמן

ואליהוא בן ברכאל

שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת אלא אף על פי כן מצוה קלה

עשוי לכבוד המלך ובהכי ניחא דנקט

שבא בשבת: ד"ה היום

הבוזי יעידו בישראל

יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה ומי מצית אמרת הכי והא אמר רבי

ח)

וכו' תימה אנשי יריחו.

שקיימו את התורה

גבי אברהם שלא עבד עבודת כוכבים

עי' פסחים נו ע"א:

שנאמר יתנו עידיהם

יהושע בן לוי מאי דכתיב 7 אשר אנכי מצוך ט) היום היום לעשותם ולא

ובחנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו

ויצדקו אלו ישראל ישמעו

למחר לעשותם היום לעשותם ולא היום ליטול שכר אלא שאין הקב"ה

לצלם וניחא נמי הא דאמרינן בפרק

ויאמרו אמת אלו עובדי

כוכבים. אומרים רבש"ע

בא בטרוניא עם בריותיו ואמאי קרי ליה מצוה קלה משום דלית ביה

אלו נערות (כתובות דף לג:) אלמלי

תנה לנו את התורה

נגדו לחנניה מישאל ועזריה פלחו

חסרון כיס מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו והקדוש

לצלמא ואילו היה עבודת כוכבים ממש

ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו

י)

חס ושלום כי מדאגת שום יסורין

ויוצא שנאמר 8ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו מקדיר והא

שבעולם לא היו משתחוים לצלם כר'

אמרת אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו משום דישראל נמי זימני

ששמו

חנינא בן תרדיון (לקמן יח.)

ספוגין על לבו ליסרו ור"ע (ברכות סא:) שסרקו בשרו במסרקות פיות והיינו הא דפריך פרק מקום שנהגו (פסחים דף נג:) מה ראו

חנניה מישאל ועזריה שמסרו עצמן לתוך כבשן האש פירוש היה להם להשתחוות לצלם כיון שלא היה עבודת כוכבים ממש ועוד ראיה מפ"ק

דמגילה (דף יב.) מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל כלייה מפני שהשתחוו לצלם וכו' הם לא עשו אלא לפנים ואם היתה עבודת כוכבים

היה להם למסור עצמן על קידוש השם ולישנא דקרא נמי משמע הכי דכתיב לאלהיך לית אנן פלחין ולצלמך לית אנן סגדין משמע

יבא

דתרי מילי הוו פ): בלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליפז התימני. אורחא דתלמודא דבהרבה מקומות לא קפיד למנות כסדר $ וכן

הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו (כתובות דף יא.): היום לעשותם ולא למחר לעשותם. $תימה אנשי יריחו

שהיו כורכין את שמע ולא היו מפסיקין בהיום על לבבך (פסחים נז.) ולפיכך הקפידו עליהם חכמים דמשמע היום על לבבך ולא

למחר על לבבך ומה יש לחוש בזה כיון שכך הוא אמת כדמשמע הכא ויש לומר דהתם איכא למיטעי היום ממש וכן למחר ממש

אבל היום לעשותם בקרא דבתשלום שכר כתיב (דברים ז) ומשלם לשונאיו ותשלום שכר הצדיקים הוא לעולם הבא:

ומניחין