לפני
אידיהן פרק
ראשון עבודה זרה
יד.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
תורניתא
תורניתא. מין ארז
והיא שטה כדאמר בר"ה (דף כג.): הוסיפו
(ג). פ"ה מין ארז כדאמרי' בר"ה
(כג. ושם) בעשרה
ס א (מיי' פ"ז מהל'
א) [צ"ל והתניא], ב) [שבת
צ. נדה סב.], ג) [ברכות מ:],
שמטה ויובל הל' יג):
עליהן. לענין שביעית: כל שאין לו עיקר. להתקיים בארץ בימות
מיני ארזים שטה תורניתא וקשיא דבסמוך פריך
סא ב טוש"ע י"ד סי'
ד) [תוספת' ספ"א],
הגשמים כגון קישואין ודילועין וכיוצא בהן: אין לו שביעית. ומותר
מההיא וכל שאין לו עיקר ופ"ה שאין לו עיקר מתקיים בארץ בימות קנא סעיף א:
❖
ה) [לקמן כא.], ו) [תוספתא
לעשות מהן סחורה ואינו מצווה להפקירן: פירי דארזא. גלנ"ט:
הגשמים ואי תורניתא ארז הוא הא יש לו עיקר מתקיים ועוד קשיא
ספ"א ע"ש], ז) [צ"ל והתנן],
ח) [לעיל ח.], ט) [ויקרא
בפטוטרותיהן שנו. פטוטרות דמתני'
לפירושו הרי תבואה דאין לה עיקר בימות
יט], י) [סנהדרין נו.],
רבינו חננאל
לאו מין הוא באפי נפשיה אלא ה"ק
הגשמים ויש לה שביעית ועוד קשיא
מאי איצטרובלין תורניתא ורמינהו הוסיפו
כ) [בספרים שלפנינו שם
אין מוכרין להן כל אלו איצטרובלין
אי תורניתא אילן הוא תורניתא הוא
איתא כבנות שוח וכן ציינו
כוכבים. לבונה פירוש
עליהן אלכסין ואיצטרובלין מוכססין ובנות
שם בתוס' אבל גי' הערוך
לבונה זכה אסור למכור
ובנות שוח בעוקציהן לפי שתולין אותן
דלא מזבנינן הא שאר אילנות מזבנינן
שוח ואי סלקא דעתך איצטרובלין תורניתא
שם בשבועות כבנות שבע],
לעובדי כוכבים מפני
בפני עבודת כוכבים ודרכן לעובדן
והא תנן (לקמן יט:) אין מוכרין להם
❖
ל) [שם אית' שוח],
שמקטירין אותה לעבודת
תורניתא מי איתא בשביעית א) (והתנן) ב) אזה
כוכבים: תנא מכולן
בכך: לבונה זכה. מין לבונה היא:
במחובר לקרקע דהכי דייק לקמן גבי
הכלל כל שיש לו עיקר יש לו שביעית וכל
מוכרין להן חבילה פי'
שלשה מנין. משקל שלשת מנין דהא
דקל טב לכך פר"ת דתרי גוונא תורניתא
לסחורה וכמה היא חבילה
תורה אור השלם
שאין לו עיקר אין לו שביעית אלא אמר רב
ודאי לסחורה קא מכוין: אלפני
נינהו וההיא דהכא הוא מין אדמה כעין
פירש ר' יהודה בן
ספרא פירי דארזא וכן כי אתא רבין א"ר
1. לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי
מפקדינן. על לפני עור אנו מצווין
כבריתא פי' גפרית שאין לה עיקר שורש
בתירא אין חבילה פחותה
משלשת מנין. ומקשי'
עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל
שלא ליתן מכשול בדבר האסור לו וכל
בקרקע לא בימות החמה ולא בימות
אלעזר פירי דארזא: בנות שוח: אמר
ג)
דילמא אזיל האי תגרא
וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי
❖
הני דאסרינן לזבוני להו משום לפני
הגשמים אבל תבואה יש לה עיקר בימות
רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן תאיני
דזבן שלשת מנין ומזבין
דברים ז כו
יְהֹוָה:
לאחריני ומקטרי ופרקי'
עור לא תתן מכשול דבן נח מוזהר
החמה ומשום הכי פריך עלה מההיא
ט) (א)
חיוראתא: ופטוטרות: אמר רבה בר בר
כי מפקדינן משום ולפני
על עבודת כוכבים י): אלפני דלפני.
דשביעית וכה"ג פריך בשבת פרק
חנה אמר רבי יוחנן בפטוטרותיהן שנו:
עור לא תתן מכשול דלא
הגהות הב"ח
כגון הכא דהאי ודאי לאו לעבודת
ר"ע (דף צ.) גבי כבריתא וגם רש"י
למיזבן להנהו דמקטרי
לבונה: אמר רבי יצחק אמר ר"ש בן לקיש
(א) רש"י ד"ה אלפני
אבל לפני דלפני לא
כוכבים קבעי ומשום דלא ליזדבן
פירש שם כן שתורניתא דהכא כעין
מפקדינן וכו' מכשול הוא
מפקדינן: ותרנגול לבן.
בנות
לבונה זכה תנא ב ד)ומכולן מוכרין להן חבילה
שוח. לכאורה
איהו לאחריני (ב) ומקטרי לא מפקדינן
כבריתא:
דבן נח: (ב) ד"ה אלפני
אוקימנא בזמן שאומר
וכמה חבילה פירש ר' יהודה בן בתירא
למיסר: מותר למכור לו. לעובד
משמע דפירי גרוע הוא מדהוסיפו
וכו' דמקטרי לא:
העובד כוכבים מי מוכר
(ג) תוס' ד"ה תורניתא.
לי תרנגול לבן אבל אם
אין חבילה פחותה משלשה מנין וליחוש
כוכבים תרנגול לבן כיון דלא אידכר
עליהם אבל מעיקרא לא הוו נהגו בהו
נ"ב עיין במ"ש התוס'
אמר לבנים או שחורים
לבן לאו לעבודת כוכבים קבעי:
שביעית וכן משמע בריש מס' דמאי
דלמא אזיל ומזבין לאחריני ומקטרי אמר
ה)
במסכת נדה דף סב ע"א
בכלל ואפי' א) אמר
❖
אילימא דאמר תרנגול לבן למי. וא"ל
(פ"א) דלא נחשדו עליהם עמי הארץ
בד"ה כל שאין לו עיקר:
תרנגול לבן זה מוכרין
אביי אלפני מפקדינן אלפני דלפני לא
1
לו. תניא נמי הכי אמר
ישראל לא מזבנינא לך אלא בהדי
דתנן הקלין שבדמאי השיתין והרימין
מפקדינן: ותרנגול לבן: א"ר יונה א"ר זירא
ר' יהודה בזמן שאמר
אחרינא: אפילו בין התרנגולין נמי
ועוזרדין ובנות שוח וקשיא דבפ"ק
לו תרנגול לבן אבל
אמר רב זביד ואיכא דמתני אמר ר' יונה
לעזי רש"י
לא. דהא גלי דעתיה דלעבודת
דשבועות (דף יב: ושם ד"ה כבנות) אמר
אמר זה וזה מותר ואפי'
אמר ר' זירא תרנגול למי מותר למכור לו
אמר תרנגול לבן זה.
גל'"ט. בלוטים.
כוכבים קבעי ליה וניחא ליה דליזבון
גבי מותרות קיץ למזבח כבנות כ) שבע
ואם יש לו חולה בתוך
קמפרוייש"א
תרנגול לבן תרנגול לבן למי אסור למכור
❖
שאר התרנגולין בשביל הלבן: הב"ע
לאדם שאוכלין אותם בקנוח סעודה
ביתו מותר. ועובד כוכבים
[קומפרי"א]. משתה.
לו תרנגול לבן תנן רבי יהודה אומר מוכר
דאמר זה וזה. מתני' דלר' יהודה
אלמא חשובות נינהו ובנות שבע הם
שעשה משתה לבנו מותר.
ומי שרי והתניא עובד
בפני עצמו לא ולת"ק לגמרי אסור
בנות שוח כדאיתא בבראשית רבה
הוא לו תרנגול לבן בין התרנגולין היכי דמי
כוכבים שעשה משתה
מוסף רש"י
כגון דמעיקרא אדכר לבן ושחור
(פט"ו) תאנים שאכל אדם הראשון
אילימא דקאמר תרנגול לבן למי תרנגול
לבנו אותו היום ואותו
כל שיש לו עיקר. שורש
האיש אסור ופריק ר'
ואדום הלכך לבן לרבי יהודה בפני
איכא דקרו להו בנות שוח לפי שגרמו
לבן למי אפילו בין התרנגולין נמי לא אלא
שממנו חי (נדה סב.)
נחמן בריה דרב משרשיא
עצמו אסור כיון דמעיקרא אדכר
שוח לאדם ואיכא דקרו להו בנות ל) שבע
שנשרש בארץ, ולפי דעתי
בטווזיג. ומקשי' ממתני'
לאו דקא אמר תרנגול למי תרנגול למי
שגרמו שבע אבילות לאדם ובפרק ד'
והשתא שקיל לבן ואזיל ליה מעיקרא
תורניסא דגרסינן במס'
דתנן ושאר כל הדברים
ואפילו הכי לרבי יהודה בין התרנגולין אין
ע"ז דבר שאין לו שורש
סתמן מותר ופירושן אסור
נדרים (נדרים דף כז.) נמי גבי הנודר
נמי איכוין ללבן והאי דאדכר שחור
הוא ולא כמו שמפרשין
בפני עצמו לא ולת"ק אפילו בין התרנגולין
מן הכלכלה והיו בה בנות שבע
איערומי אערים דידע הוא דאי שאיל
אותו פיונ"א (שבת צ.).
א) פי' רבינו הוא כפירוש ר"י
נמי לא אמר רב נחמן בר יצחק הכא במאי
ואמר אילו הייתי יודע שבנות שבע
לבן לחודיה לא זבין ליה ישראל ובין
אלפ'י דלפ'י לא
בתוס' ד"ה כגון ומיהו זה
מפקדי'ן. כלומר לכולי
לר"י אבל לת"ק אסור וצ"ע:
עסקינן כגון דאמר זה וזה תניא נמי הכי
בתוכה הייתי אומר תאנים שחורות
התרנגולין מותר דמיגו דשחור לאו
האי לא חיישינן (לקמן
ולבנות אסורות ובנות שבע מותרות
לעבודת כוכבים לבן נמי לאו לעבודת
אמר ר' יהודה אימתי בזמן שאמר תרנגול
כא.).
ו)
מכל הני משמע דבנות שבע חשובים
כוכבים ורבנן אפילו בין תרנגולין
זה לבן אבל אם אמר זה
וזה מותר ואפילו
י"ל דודאי בנות שוח פרי חשוב הוא
נמי אסור הואיל דקתבע לבן ומיהו
אמר תרנגול זה עובד
כוכבים שעשה
ומה שלא נחשדו עמי הארץ עליהם
תרנגול סתמא בין לר' יהודה בין
משתה לבנו או שהיה
לו חולה בתוך
היינו מפני שיש מהם הרבה והוא
לרבנן מותר למכור לו תרנגול לבן
ביתו מותר ז) (והתניא)
ח) עובד כוכבים
כרבי זירא: תניא נמי הכי. כדתרצא
מין פרי הגדל ביערים כמו עוזרדין
שעשה משתה לבנו אינו
אסור אלא אותו
רב נחמן דבאומר זה וזה פליגי:
דחשיב בהדייהו גבי קלים שבדמאי
היום ואותו האיש בלבד
אותו היום ואותו
אימתי. תרנגול לבן אסור למכור:
לפי שמצוי להם מן ההפקר לא נחשדו
בזמן שאמר תרנגול זה לבן. מכור
שלא לעשר הגדל סביב גנותיהם
האיש מיהא אסור אמר
רב יצחק בר רב
לי והאי זה לאו דוקא: אבל אמר
וסביב פרדסותיהן ולא מפני שהוא
משרשיא בטווזיג תנן ושאר כל הדברים
זה וזה. אינו מותר למכור לו אלא
גרוע ולגבי שביעית מעיקרא סבור
סתמן מותר ופירושן אסור מאי סתמן
שניהם יחד. אלמא רבי יהודה בדאמר
כיון שאין נגמרים בשנה שנחנטים בה
ומאי פירושן אילימא סתמא דקאמר חיטי
זה וזה קאי ומשום הכי בפני עצמו
כדאמרינן (ר"ה דף טו:) בנות שוח
חוורתא פירושן דקאמר לעבודת כוכבים
לא הואיל ואמר לבן ומדרבי יהודה
שביעית שלהן שניה לפי שעושות
לא
נשמע לרבנן: ואפילו אמר תרנגול
לשלש שנים הוי סברי דלא שייך למיזל
זה לבן. אם היה עובד כוכבים שעושה משתה לבנו או שיש לו
בהו לא בתר חנטה ולא בתר לקיטה ולבסוף הלכו בו אחר חנטה
חולה בתוך ביתו: מותר. דלסעודתו קבעי ליה משום נוי ולחולה
ונוהג דין שביעית שלו בשנה שניה של שמטה אכן קשיא דהכא קא
נמי קבעי ליה משום רפואה: אינו אסור. לשאת ולתת עמו
מפרש תלמודא בנות שוח תאני חיורתא וכן בפרק כיצד מברכין
אלא אותו היום משום דמקריב הוא היום לעבודת כוכבים ואזיל
(ברכות דף מ:) ובפ' ארבעה נדרים שהבאתי משמע דאינם לא תאנים
השתא ומודה: בטווזיג. האי משתה דקתני מותר למכור לו
שחורות ולא תאנים לבנות וי"ל דג' מיני תאנים הם שחורות ולבנות
תרנגול לבן לאו במשתה חופת בנו דהא ודאי לתקרובת עבודת
הם סתם תאנים ובנות שוח ומאותם בנות שוח יש מהם רעות ויש
כוכבים קבעי ליה אלא במשתה של מריעות שעושין הנערים זה עם זה
מהם טובות וברעות מיירי הכא ובמסכת דמאי ולכך קורא אותם
וקורין קמפרוייש"א דלא חשיב כולי האי שיקריבו לעבודת כוכבים:
בנות שוח שתולה הקלקלה במקולקל אע"פ שמהם לא אכל אדם כי
אם מן הטובות והם אותם בנות שבע דמיירי בהו בשבועות ובנדרים
לאו
כי מסתמא אדם הראשון מן הטובות אכל ור"ת היה מפרש דגרס הכא גבי שביעית מוכססין בנות שוח ולא גרס ובנות שוח והוא מין בנות
שוח ולא בנות שוח ממש ואותו פרי הוא גרוע ומביא ראיה מפ"ק דבכורות (דף ח. ושם) דאמרינן התם הארי והדוב והנמר והברדלס
עיבורן ג' שנים וכנגדן באילן בנות שוח נחש ז' שנים ולאותו רשע לא מצינו חבר וי"א מוכססין בנות שוח ופירש"י שם שהוא מין בנות
שוח ולא בנות שוח ממש: פירי דארזא. פ"ה גלונין והוא מאכל חזירים ורשב"ם בשם רש"י פירש פירות אילן שקורין פין ויש בו
גרעינין ואינו ראוי לאכילה וניחא כי גם במס' ר"ה (דף כג. ושם) פירש"י תורניתא פין ושם מדבר בגוף הארז וכאן בפירות והאי
דקאמר בב"ב (דף פ: ושם ד"ה מה) ארז אינו עושה פירות ודאי אותו ששמו ארז אינו עושה פירות וזה שמו שטה:
כגון דאמר זה וזה. פרש"י שאמר תרנגול לבן ושחור למי ור"י אומר דמיירי כגון שיש ביד הישראל הרבה תרנגולים לבנים ושחורים
וקאמר זה וזה והכי משמע בסמוך דקא אמר אימתי בזמן
שאמר תרנגול זה לבן משמע דקמיה קאי ורש"י פירש דזה לאו דוקא:
ויהבו