טז:
לפני
אידיהן פרק
ראשון עבודה זרה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ארי
שבור הוא אצל מלאכה. פ"ה דאתיא כר' יהודה דשרי
ואליבא דר' יהודה. דשרי דכוותיה בבהמה גסה אבל לרבנן אסור
פ א מיי' פ"כ מהל' שבת
א) [לעיל יד:], ב) [תוספתא
❖
רפ"ב], ג) [ברכות נ. פסחים
הל' ה:
בשבורה אבל רבנן דאסרי בשבורה אסרי נמי בארי ור"י
ולרבי יהודה נמי ארי שלם אסור וחיה גסה כבהמה גסה כרב:
פח. מגילה יד:],
רב אשי אמר. אפילו תימא בארי שלם ומתני' ר' יהודה היא
אומר דאפילו כרבנן נמי אתיא דעד כאן לא אסרי רבנן אלא משום
ד) [תוספתא חולין פ"ב
דאתי למימר שלימה מכרה לו אבל
בארי לא שייך האי טעמא
דשרי בשבורה וכל אריות
שבורין הן אצל מלאכה דארי לאו בר
ה"ו], ה) [ליתא בתוספ'],
רבינו חננאל
ו) והאמנתני. יעב"ץ, ז) [עי'
דלעולם שבור הוא אצל מלאכה:
מלאכה הוא אבל רבנן דאסרי בשבורה
ערוך ערך דמוס ב' ובמוסף
ואליבא דרבי יהודה
מתקיף
לה רב נחמן כו'. פר"י
אסרי נמי בארי ור' יהודה נמי בשאר
ואליבא דרבי יהודה רב אשי אמר סתם
א)
הערוך שבלשון יוני השבועה
דתנינן במתני' רבי יהודה
חיה גסה כגון ערוד דטחני בהו ריחיא
דאשנויא דלעיל נמי קאי
שנשבע הפרקליט לפטור
מתיר בשבורה. מר בר רב
ארי שבור הוא אצל מלאכה מיתיבי ב)כשם
איש חייב מיתה נקרא
אשי אמר סתם ארי שבור
כדלקמן מודה דאין מוכרין: ה"ג
ויש ספרים שהוא כתוב נמי לעיל
שאין מוכרין להן בהמה גסה כך אין מוכרין
דימוס], ח) בס"א: מיני
א
ובחנם נמחק: רב אשי דייק
הוא אצל מלאכה כלומר
ואפילו במקום שמוכרין להם בהמה
רומיים, ט) כ"ה בדפו"י,
מאי טעמא פרקת שבור
להן חיה גסה ואפילו במקום שמוכרין להן
י) בע"י: שדנתי, כ) [שייך
ממתניתין. אומר ר"י דדייק נמי מן
דקה חיה גסה אין מוכרין. וש"מ חיה
דלאו בר מיעבד מלאכה
בהמה דקה חיה גסה אין מוכרין להן
לע"א במשנה], ל) [ערך
הוא אפי' שלם הרי אינו
המשנה דארי חיה גסה הוא דדוקא
גסה אינה כבהמה דקה למכירה:
❖
דמוס ג],
עשוי למלאכה לא לחרוש
תיובתא דרב חנן בר רבא תיובתא רבינא
תיובתא דרב חנן בר רבא. דאמר [ע"א]
ארי שהוא שבור אצל מלאכה דאי
ולא לטחון א) ודחינן תוב
רמי מתניתין אברייתא ומשני תנן אין מוכרין
ואני אומר אף למכירה: רבינא רמי
ס"ד דחיה דקה הוא וחיה דקה נמי
ומאן לימא דארי חיה גסה
הוא דלמא חיה דקה הוא
מתני' אברייתא כו' חיה גסה אין
תורה אור השלם
אסורה א"כ ה"ל למימר סתם כל
להן דובין ואריות ולא כל דבר שיש בו
ומשום דאית ביה ניזקא
מוכרין. וארי תרבות קתני מתניתין
חיה שיש בה נזק לרבים אין מוכרין:
1. לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים
נזק לרבים טעמא דאית ביה נזק הא לית
אסיר הא לית ביה ניזקא
בימוסיאות. פ"ה בימה של
שרי איני והתניא כשם
דמוכרין ואע"ג דחיה גסה הוא: ה"ג
כ)
וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל:
ביה נזק מוכרין ורמינהי כשם שאין מוכרין
❖
שאין מוכרין להם בהמה
תהלים קמט ח
מתקיף לה רב נחמן מאן לימא לן
אבן אחת שמקריבין עליהן זבחים
בהמה גסה כך אין מוכרין חיה גסה ואפילו
גסה כך אין מוכרין להן
דהאי ארי חיה גסה הוא דלמא חיה
לעבודת כוכבים וקורין להם אלט"ר
חיה גסה. ואפי' במקום
במקום שמוכרין בהמה דקה חיה גסה אין
שמוכרין להן בהמה דקה
דקה הוא: ורב אשי דייק ממתני'
וכו' ולהכי שרו דלא הוו אלא תשמיש
מוסף רש"י
חיה ב) דקה אין מוכרין
מוכרין ומשני בארי שבור ואליבא דר' יהודה
(כו') ומותיב תיובתא ולא גרסינן
לתשמישי עבודת כוכבים וקשיא דלא
פתיא. כלי חרס, כדאמר
להן. ועלתה בתיובתא.
רב אשי אמר סתם ארי שבור הוא אצל
ומותיב מברייתא. והכי פירושו אנן
משתמיט דקרי לבימוס משמש
(לקמן לג:) הני פתיותא
רבינא רמי מתני' אברייתא
דבי מכסי (ברכות נ.).
ומשני בארי שבור ואליבא
מלאכה מתקיף לה רב נחמן מאן לימא לן
אותבינן לעיל לרב מדוקיא דמתניתין
למשמשיה אלא משמש לעבודת כוכבים
מי'אי ומי'ך תסתיים
דר' יהודה דמתיר בשבורה
עצמה קרי בימוס כדתנן לקמן פרק
דנקט דבר שיש בו נזק הא ארי
דארי חיה גסה היא דלמא חיה דקה היא
שמעתא. כלומר על ידי
רב אשי דייק מתני'
כל הצלמים (דף מז:) אבן שחצבה
תרבות שרי וקס"ד דהוא הדין לשאר
ועל ידך תתפרש אמיתו של
ומותיב תיובתא ופשוטות
רב אשי דייק מתניתין ומותיב תיובתא תנן
דבר (מגילה יד:).
הן וחיה גסה מיהת מאי
תחילה לבימוס ופ"ה לשם מקום מושב
חיה גסה ורב אשי שנייה אליבא דרב
אין מוכרין להן דובים ואריות ולא כל דבר
מלאכה עבדה ופשטנא
עבודת כוכבים עצמה ועובדי הבימוס
ארי שאני דשבור הוא אצל מלאכה
דטחני בהו בערודי בבית
שיש בו נזק לרבים טעמא דאית ביה נזק
הריחים: פיס' אין בונין
ומהך דוקיא דנקט במתני' ארי הא
כעובדי עבודת כוכבים עצמה ואמר נמי
הא לית ביה נזק מוכרין וטעמא ארי דסתם
עמהם בסילקי וגרדון פי'
(לקמן נג:) בימוסיאות של מלכי עובדי
שאר חיה דבת מלאכה היא כדלקמן
גרדון בלשון יון בית
ארי שבור הוא אצל מלאכה אבל מידי
אע"ג דליכא ניזקא אסור דייק רב
כוכבים אסורין מפני שמעמידין עליהם
המשפט אמר רבה בר בר
אחרינא דעביד מלאכה לא תיובתא דרב
אשי ומותיב בתיובתא לרב חנן בר
חנה אמר ר' יוחנן שלש
עבודת כוכבים בשעה שהמלכים עובדין
בסילקאות הן של
אלמא ממש תשמיש עבודת כוכבים
רבא דפליג עליה דרב. וגרסינן
חנן בר רבא תיובתא וחיה גסה מיהת מאי
מרחצאות ושל אוצרות
עצמה הוא ועוד דנהי נמי שהוא
במסקנא תיובתא דרב חנן בר רבא:
מלאכה עבדא אמר אביי אמר לי מר יהודה
מותר לישראל לבנות בהן
של מלכי עובדי כוכבים
דבי מר יוחני טחני ריחיא בערודי.
משמש למשמשי עבודת כוכבים אמאי
דבי מר יוחני טחני ריחים בערודי א"ר זירא
אסור וסימן לאסור
חמור הבר: רב יהודה. תלמידו דרב
מותר לבנות עמהן וכי הוא סברא
מלכיהם בזיקים כלומר
כי הוינן בי רב יהודה אמר לן גמירו מינאי
ותלמידו דשמואל: להתם. לארץ
להתיר לבנות עמהן מקום שיקטירו
של מלכים אסור רבה אמר
הא מילתא דמגברא רבה שמיע לי ולא
הללו כולן מותר ולא
ישראל: לא סבר לה מר. דהא
עליו במחתה לעבודת כוכבים לכך
תימא במתני' אין בונין
ידענא אי מרב אי משמואל חיה גסה הרי
שמעתא רבה בר ירמיה אמרה משמיה
נראה לר"י כגירסת הערוך ל) שפירש
ג)
עמהן בסילקי וגרדון
היא כבהמה דקה לפירכוס כי אתאי
דרב אנא אשכחתיה בסוריא דיתיב
דימוסיאות בדל"ת והוא לשון מרחצאות
פי' אמרו עליו שמודה ד)
בשתי רשויות ודברים
לקורקוניא אשכחתיה לרב חייא בר אשי
כדאמרי' בשבת פרק חבית (דף קמז:)
וקאמר לה משמיה דרב אלמא איהו
כיוצא בהן: אמר לו אותו
אסור לישב בקרקעיתה של דימוסיאות
קיבלה מיניה ואת אמרת רב חמא בר
ויתיב וקאמר משמיה דשמואל חיה גסה הרי
הגמון זקן שכמותך
גוריא קיבלה מרב: פתיא אוכמא.
מפני שמעמלת ומרפאה וכן אמר
יתעסק בדברים בטילין
היא כבהמה דקה לפירכוס אמינא ש"מ
הללו אמר לו נאמן [עלי]
(שם) מיא דדמוסיא וחמרא דפרוגיתא
כלי שחור כמו (לקמן דף לג:) הני
משמיה דשמואל איתמר כי אתאי לסורא
הדיין כסבור אותו הגמון
קפחו עשרת השבטים ואמרי' נמי
פתוותא דבי מיכסי אוכמא שנשתחר
עליו הוא אומר כלומר
אשכחתיה לרבה בר ירמיה דיתיב וקא"ל
במדרש למחר אני פותח להם
ע"י מלאכה. כלומר גם אתה רגיל
האמינו על עצמו והוא לא
משמיה דרב חיה גסה הרי היא כבהמה
נתכוין אלא כנגד אלהינו
ותדיר בתורה כמו (ברכות דף כח.)
מרחצאות ודימוסיאות ובפירוש רשב"ם
שבשמים אמר לו הואיל
דקה לפירכוס אמינא ש"מ איתמר משמיה
כתב דימוסיאות ופירש שהוא בנין שלא
מכותלי ביתך ניכר שפחמי אתה חכמה
וכך שהאמנתי עליך דימוס
דרב ואיתמר משמיה דשמואל כי סליקת
פטור אתה פי' בשבועה
לצורך עבודת כוכבים:
מפוארה בכלי מכוער (תענית דף ז.)
דימוס פטור אתה. פי' ברחמי
דרכן של תלמידי חכמים שמצטערין
להתם אשכחתיה לרב אסי דיתיב וקאמר
א) לפני רבינו הי' הגי' גם
עבודת כוכבים שלו נשבע
על לימוד תורה ואינם מכבסים
אמר רב חמא בר גוריא משמיה דרב חיה
כאן ומאן לימא לן וכן כתבו
התוס' בד"ה מתקיף דיש
בגדיהם: מינאי ומינך. מינאי דאמינא
כי דימוס לשון רחמים הוא כדאמרי'
גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס אמרי
ספרים שהוא כתוב נמי לעיל.
בירושלמי דשביעית (פ"ט) במעשה
לך משמיה דרב חמא ומינך דשמעת
ב) כ"ה הגי' בתוספתא פ"ב
ליה ולא סבר לה מר דמאן מרא דשמעתתא
ליה מדרבה בר ירמיה: תסתיים
דר"ש בן יוחי אחר דנפק מן מערתא
דאפי' חיה דקה אין מוכרין
רבה בר ירמיה א"ל פתיא אוכמא מינאי
ג)
וגי' רש"י ז"ל דגריס חיה גסה
שמעתא. תיאמר שמועה בשם אומרה
חמא חד צד עופות שמע בת קלא
צע"ק דא"כ היינו רישא.
ומינך תסתיים שמעתא איתמר נמי א"ר זירא
כד הוה אמרה דימוס הוה פסגה פי'
דהכי הוה דרב חמא בר גוריא קיבלה
ג) נראה דטס"ה וצ"ל אלא
אמר רב אסי אמר רבה בר ירמיה אמר רב
מרב ורבה קיבלה מרב חמא: ושל
היה העוף נמלט מן הפח וכד הוה
בסילקי של גרדום וכו':
כשנתפס ר"א למינות פי' וכו'.
אוצרות. לסגולת המלך בונין בנין
חמא בר גוריא אמר רב חיה גסה הרי היא
אמרה ספיקולא הוה מתצדא פי' הוה
ד) אולי צ"ל אמרו לו שיודה
חזק: להיתר. בונין עמהן: ואחד. הוא
מתלכדא בפח קולא הוא תרגום של
כבהמה דקה לפירכוס: אין בונין כו': אמר
בשתי רשויות וצ"ע.
של איסור שאין בונין עמהן: לאסור
פח אלמא משמע דדימוס הוא לשון
רבה בר בר חנה א"ר יוחנן ג' בסילקאות הן
מלכיהם. של מלכים אסור שדנין שם
רחמים ושמעת מן הדא אפי' ציפורא
של מלכי עובדי כוכבים ושל מרחצאות ושל
נפשות: והתנן אין בונין עמהן
קלילא מבלעדי שמיא לא מתצדא
אוצרות אמר רבא ב' להיתר ואחד לאיסור
בסילקי. אלמא איכא בסילקי דאסירי:
כל שכן בר איניש:
ויעקב וסימן 1לאסור מלכיהם בזיקים ואיכא דאמרי
בסילקי של גרדום. אבל בסילקי
אמר רבא כולם להיתר והתנן אין בונין עמהן
סתמא שהיא לדירת מלכים מותרת:
בסילקי גרדום איצטדייא ובימה
אימא של גרדום ושל איצטדייא ושל בימה
למינות. מיניןח) תפסוהו לכופו לעבודת
כוכבים: עליו ט)[הוא] אומר. כלומר
ת"ר כשנתפס ר"א למינות העלהו לגרדום לידון אמר לו אותו הגמון זקן
ד)
הדין עמך דדברים בטילין הן: והוא לא
שכמותך יעסוק בדברים ה) בטלים הללו אמר לו נאמן עלי הדיין כסבור
אמר. כן אלא נאמן עלי הדיין האמת
אותו הגמון עליו הוא אומר והוא לא אמר אלא כנגד אביו שבשמים אמר
שבאמת דנני ליתן לי צרה שפשעתי
לו הואיל ו)והאמנתי עליך ז)דימוס פטור אתה כשבא לביתו נכנסו תלמידיו
לקוני: האמנתי. במה שדנתני עליך:
י)
אצלו לנחמו ולא קיבל עליו תנחומין אמר לו ר"ע
רבי תרשיני לומר דבר
דימוס פטור אתה. דימוס היא
אחד ממה שלימדתני אמר לו
אמור אמר לו רבי
שמא מינות בא לידך
היתה שם יראתו ונשבע בה:
והנאך
והנאך