26/3

ג:

לפני

אידיהן פרק

ראשון עבודה זרה

עין משפט

מסורת הש"ס

נר מצוה

ומניחין

תפילין בראשיהן וציצית בבגדיהן וכו' עד ננתקה את

דמשכא תקופת

תמוז. א] ואין תקופת תשרי נופלת עד לאחר החג:

ג א מיי' פ"ו מהל' סוכה

א) סוכה כו., ב) יבמות כד:,

ג) [לקמן ד:], ד) שבת קז:,

הלכה ב סמג עשין מג

מוסרותימו. בירושלמי בפרק אין מעמידין דריש ננתקה

יושב בשמים ישחק. גבי ננתקה את מוסרותימו כתיב: אלא שנעשו

ה) חגיגה יב:, ו) [חגיגה

טוש"ע א"ח סימן תרמ

גרים גרורים. מאיליהן מתגיירין ואנן לא מקבלינן דמשום גדולתן

את מוסרותימו זו מצות תפילין ונשליכה ממנו עבותימו זו מצות

שם], ז) שם, ח) [פסחים ב:

סעיף ד:

אין

ציצית: שחוק לפני הקב"ה. והא דאמרינן בסוף הזהב (ב"מ

ד ב טוש"ע א"ח סימן

דישראל קא עבדי דכתיב (ישעיה נד) מי גר אתך בעניותיך עליך

ב"מ פג:], ט) ב"מ קז: ב"ב

תרלט סעי' ז בהג"ה:

קמד: כתובות ל. ע"ש,

יפול בעשירותיך: [יושב ודן. כרבי

דף נט:) אחיך ואמר נצחוני בני אינו

ה ג מיי' פי"ג מהלכות

י) [נדרים ח: וע"ש בהר"ן],

אלא בדיחותא בעלמא:

יוסי דאמר במסכת ר"ה [טז.] אדם נידון

דמשכא להו תקופת תמוז עד חגא והוי להו

כ) [נזיר לט.], ל) בס"א:

איסורי ביאה הל' טו:

שניות

ו ד מיי' פ"ג מהל' ת"ת

יושב ודן. יש אומרים כי

בכל יום דכתיב [מ"א ח] דבר יום ביומו]:

דברי לחלוחית, מ) [פרשת

צערא

והאמר רבא מצטער פטור מן

א)

❖

מצורע טז], נ) [ברכות לג:],

הל' יג סמג עשין יב:

יושב וזן. קוצב להם מהיכן תזדמן

לכך תקנו בקדושת מוסף

❖

הסוכה

נהי דפטור בעוטי מי מבעטי מיד

ס) [נדה טז:],

להם פרנסתן: קרני ראמים. חיה

לומר ממקומו הוא יפן כי סתם מוסף

הקב"ה

יושב ומשחק עליהן שנאמר 1 יושב

גדולה: ביצי כנים. מינא הוא

בשניות בא ואז הוא יושב ודן ואנו

לעזי רש"י

בשמים

ישחק וגו' א"ר יצחק אין שחוק לפני

מתפללין שיפנה מכסא דין לשבת

דמתקרי ביצי כנים ודקין הן והוא

תורה אור השלם

לי'טרי"ס [לי'טרי"ש].

הקב"ה אלא אותו היום בלבד איכא דמתני

❖

בכסא רחמים ואין נראה דלמאי

אינבא כ) בלשון ארמית ובלע"ז

1. יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם

ביצי-כינים.

להא דרבי יצחק אהא דתניא רבי יוסי אומר

לינטרי"ס: על בריותיו. על עבירות

דמסקינן בסמוך (לקמן ד:) ראשונה

יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ:

תהלים ב ד

יושב ודן לא יתכן אלא ודאי מטבע של

שעושין בריותיו אינו משחק אלא

לעתיד לבא באין עובדי כוכבים ומתגיירין

2. לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם

מוסף רש"י

אם

תפלה כך הוא: אשכחך ירושלם

אותו היום: גמולי מחלב. שמתו

ומי מקבלינן מינייהו והתניא אין מקבלין

וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק:

ב) ג

מצטער.

שהסוכה

תשכח ימיני. פשטיה דקרא כך אם

כשהן קטנים: עתיקי. כמו (איוב ט)

יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ

גרים לימות המשיח כיוצא בו לא קבלו גרים

מצערתו (סוכה כו.). הכל

וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל

המעתיק הרים לשון סילוק: אלא

אשכחך ירושלים שנשיר שיר ה' על

בידי שמים. אם באים

לא בימי דוד ולא בימי שלמה אלא שנעשו

יְיָ וְעַל מְשִׁיחוֹ:

שאינן. ב' אלפים חסירין מריבותים:

אדמת נכר תשכח ימיני מלנגן בכנור

פורעניות על האדם גזירת

תהלים ב א-ב

גרים גרורים ומניחין תפילין בראשיהן תפילין

3. נְנַתְּקָה

המלך היא (כתובות ל.).

יומם יצוה. דן וזן ומלמד תורה:

תדבק לשוני לחכי אם ארצה לשורר

אֶת

חוץ מצ'ים פחים. קור

בזרועותיהם ציצית בבגדיהם מזוזה בפתחיהם

מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה

ובלילה שירו עמי. ובלילה נוהג שירו

בפה אם לא אזכרכי:

וחום שפעמים שבאים

מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ:

הקוטפים

כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג אומר להן על

מלוח עלי שיח.

(למעלה) עמי למטה שאף דוד לא

בפשיעה (שם) או: צנים

תהלים ב ג

4. שָׁם א¢ נִיּוֹת יְהַלֵּכוּן

פחים, קור הנופח (ב"מ

מה באתם אומרים לו על ה' ועל משיחו

פשטיה דקרא מיירי

היה מנמנם אלא כשינת הסוס וכל

קז:). או: הצנה והקור פח

לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק

בעניים האוכלין העשבים שנקראו

הלילה מתעסק בשירות ותושבחות

שנאמר למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק

ומוקש בדרך עקש, כי בידו

תהלים קד כו

בּוֹ:

מלוחים כמו אבותינו אכלו מלוחים

ובתורה כדאמרינן בריש מס' ברכות

5. וַיִּקְרָא אֲדֹנָי אֱלֹהִים

הדבר תלוי להשמר מן

[וגו'] וכל אחד מנתק מצותו והולך שנאמר

❖

הצנה (רשב"ם ב"ב קמד:).

צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי

(דף ג:): (א) חוט של חסד. נותן חינו

אף אנו נאכל מלוחים בפרק האומר

ננתקה את מוסרותימו [וגו'] והקב"ה

יושב

וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר

בעיני הבריות: הפוסק מדברי תורה.

בקדושין (דף סו.) עלי שיח כלומר אצל

ישעיהו כב יב

שָׂק:

ומשחק שנאמר יושב בשמים ישחק [וגו']

הכל

בידי

6. אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם

האילנות ולא בבית:

מי שעוסק בתורה ופוסק על דברי

רבינו חננאל

א"ר יצחק אין לו להקב"ה שחוק אלא

אותו

תִּשְׁכַּח יְמִינִי: תִּדְבַּק

שמים חוץ מצנים פחים. פי' כל

שיחה בטלה: מלוח. דברים לחלוחים ל)

עכשיו ונקיימנה אומר

לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא

היום בלבד איני והא אמר רב יהודה אמר

ועיקר. ל"א הנכתב בלוחות: הכל בידי

המאורעות הבאות על האדם מידי

להם שוטים מי שטרח

אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה

רב שתים עשרה שעות הוי היום $ שלש

שמים.מחושות ומכאובות הבאים לאדם

יום יום בידי שמים ואין אדם יכול

בערב שבת וכו': א"ר

ג)

אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ

יהודה אמר רב י"ב

שִׂמְחָתִי:

כולם על ידי גזירת שמים: חוץ מצנים

להרחיק נפשו מהן חוץ מצנים פחים

הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה שניות

שעות הוי היום. שלש

תהלים קלז ה-ו

פחים. צנים צנה. פחים חולי הבא ע"י

קור וחום פחים כמו (תהלים יא) ימטר

7. הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם

יושב ודן את כל העולם כולו כיון שרואה

ראשונות הקב"ה מתעסק

בתורה. שניות יושב ודן

חום כמו (שיר ב) עד שיפוח היום:

על רשעים פחים ולשון תלמוד יפח

אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק כַּיּוֹלֵדָה

שנתחייב עולם כלייה עומד מכסא הדין

כל העולם כיון שרואה

אֶפְעֶה אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף

בלועך ניפק לקיבליה פרק שני

שנתחייב כל העולם כלייה

ישעיהו מב יד

ויושב על כסא רחמים שלישיות ד)יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים

יָחַד:

דסנהדרין (דף יח:): שומר נפשו

8. אֶת מִי יוֹרֶה דֵעָה וְאֶת

עומד מכסא דין ויושב

עד ביצי כנים רביעיות יושב ומשחק עם לויתן שנאמר לויתן זה יצרת

(בכסא) [על כסא] רחמים.

ירחק מהם. והא דאמרינן בפרק

מִי יָבִין שְׁמוּעָה גְּמוּלֵי

שלישית יושב וזן כל

לשחק בו אמר רב נחמן בר יצחק עם בריותיו משחק ועל בריותיו אינו

מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם:

המקבל (ב"מ דף קז: ושם) והסיר ה'

העולם מקרני ראמים

ישעיהו כח ט

משחק אלא אותו היום בלבד א"ל רב אחא לרב נחמן בר יצחק מיום שחרב

ממך כל חולי זו צנה אלמא בידי שמים

9. רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם

ועד ביצי כנים. (נמחק

כמו חצי שורה) ואסיקנא

אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי

בית המקדש אין שחוק להקב"ה ומנלן דליכא שחוק אילימא מדכתיב ויקרא

היא י"ל דהכי קאמר שיתן לך מלבושים

מיום שחרב בהמ"ק

תהלים סח יח

בַּקֹּדֶשׁ:

שתוכל להציל מן הצנה והא דאמרינן

ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה וגו' דלמא ההוא יומא

01. יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ

אין שמחה לפני כסא

בויקרא רבה אנטונינוס הוה קא

מ)

הכבוד שנא' ויקרא ה'

וּבַלַּיְלָה שִׁירוֹ עִמִּי תְּפִלָּה

ותו לא אלא דכתיב אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי

אלהים צבאות וגו' וכתיב

לְאֵל חַיָּי: תהלים מב ט

אזיל באורחא א"ל לרבי צלי עלי

אם לא אזכרכי דלמא שכחה הוא דליכא אבל שחוק מיהא איכא אלא מהא

11. הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי

החשיתי מעולם אחריש

א"ל יהא רעוא דתישתזיב מן צנתא

אתאפק וגו' אלא רביעיות

שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים

7החשיתי מעולם אחריש אתאפק וגו' ברביעיות מאי עביד יושב ומלמד

א"ל דא צלותא בתמיה (ב) ימר דאתכסי

מאי עביד מלמד תינוקות

איוב ל ד

לַחְמָם:

תינוקות של בית רבן תורה שנאמר את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה

21. וַתַּעֲשֶׂה אָדָם כִּדְגֵי

של בית רבן שנאמר את

וצנתא אזלא אמר ליה יהא רעוא

מי יורה דעה למי יורה

הַיָּם כְּרֶמֶשׂ לֹא מֹשֵׁל

גמולי מחלב עתיקי משדים למי יורה דעה ולמי יבין שמועה לגמולי מחלב

דתישתזיב מן שרבא אמר ליה דא

דעה לגמולי מחלב וכו'.

חבקוק א יד

בּוֹ:

31. צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ

ולעתיקי משדים ומעיקרא מאן הוה מיגמר להו איבעית אימא מיטטרון

איבעית אימא שומע שירה

ודאי צלותא דכתיב ואין נסתר מחמתו

מן החיות שנא' יומם יצוה

עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק

ור' היה מתפלל שיכסה העת בעננים

ואיבעית אימא הא והא עביד ובליליא מאי עביד איבעית אימא מעין יממא

❖

ה' חסדו ובלילה שירו

משלי כב ה

מֵהֶם:

להיות לו צל אלמא לא היה ביד

ואיבעית אימא רוכב על כרוב קל שלו ושט בשמונה עשר אלף עולמות

עמי: א"ר לוי כל הפוסק

מדברי תורה ועוסק בדברי

אנטונינוס להציל מן החמה ויש לומר

שנאמר רכב אלהים רבותים אלפי שנאן אל תקרי שנאן אלא שאינן ואיבעית

שיחה מאכילין אותו

גליון הש"ס

דהיינו ודאי לאדם שהולך אנה ואנה

גחלי רתמים שנאמר

אימא יושב ושומע שירה מפי חיות שנאמר 01יומם יצוה ה' חסדו ובלילה

כאנטונינוס לא היה בידו להסתר מן

גמ' ג' הראשונות הקב"ה

הקוטפים מלוח עלי שיח

שירו עמי אמר רבי לוי כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה

ה)

יושב ועוסק בתורה. עיין

שורש רתמים לחמם פי'

החמה אבל ביושב בביתו יבנה לו בית

ילקוט פרשה כי תשא דף

הקוטפים ד"ת שניתנו

מאכילין לו גחלי רתמים שנאמר 11הקוטפים מלוח עלי שיח ושורש רתמים

הקיץ וחדר קרה והא דאמרינן נ) הכל

קח ע"ב בפסוק וישב

בלוחות ומתעסקין עלי

❖

לחמם אמר ריש לקיש כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט

בידי שמים חוץ מיראת שמים התם

ו)

העם:

שיחות שורש רתמים

לחמם: אמר ריש לקיש

של חסד ביום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירו עמי מה טעם יומם

מיירי במה שנגזר עליו בשעת יצירה

אין גיהנם לעולם הבא

כגון ס) גבור או חלש עני או עשיר חכם

יצוה ה' חסדו משום דבלילה שירו עמי איכא דאמרי אמר ר"ל כל העוסק

ז)

אלא הקב"ה מוציא

הגהות הב"ח

או טפש אבל צדיק ורשע לא כי שני

חמה מנרתיקה ומקדירה

בתורה בעולם הזה הדומה ללילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד בעולם

ח)

(א) רש"י ד"ה חוט צ"ל

דרכים נתונים לפניו הטוב והרע:

הבא הדומה ליום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו [וגו'] אמר רב יהודה אמר

אחר ד"ה מלוח: (ב) תוס'

ד"ה שומר וכו' בתמיה

שמואל מאי דכתיב 21ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא מושל בו למה נמשלו בני אדם כדגי הים לומר לך מה

יתיר חד כסו וצנתא

❖

דגים שבים כיון שעולין ליבשה מיד מתים אף בני אדם כיון שפורשין מדברי תורה ומן המצות מיד

אזלא:

מתים דבר אחר מה דגים שבים כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים כך בני אדם כיון שקדרה עליהם

חמה מיד מתים איבעית אימא בעולם הזה ואיבעית אימא לעולם הבא איבעית אימא בעולם הזה כדר'

הגהות מהר"ב

רנשבורג

חנינא דא"ר חנינא הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים שנאמר צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו

ט)

א] רש"י ד"ה דמשכא כו'.

ירחק מהם ואיבעית אימא לעולם הבא כדרשב"ל דאמר רבי שמעון בן לקיש אין גיהנם לעתיד לבא

י)

נ"ב עי' גיטין דף לא ע"ב

אלא הקדוש ברוך הוא מוציא

חמה מנרתיקה

ומקדיר

רשעים נידונין

בה

וצדיקים מתרפאין בה

רשעים נידונין

תוס'

ד"ה בקידום וכו'

ודו"ק:

בה