לפני
אידיהן פרק
ראשון עבודה
זרה
יז.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ויעקב
איש כפר סכניא שמו. צ"ל דאין זה יעקב מינאה דפרק
והנאך. ישר [הדבר] בעיניך: לכהן גדול. שפירש מביתו לפני יום
פא א [מיי' פכ"א מהל'
א) [בס"א: אחד מתלמידי
ישו הנוצרי], ב) [בס"א:
איסורי ביאה הל' כב]
הכפורים ללשכת פרהדרין ושם היו מתקנים לו כל צרכיו: והרשות.
אין מעמידין (לקמן דף כח.) דרמא סמא לרבי אבהו דודאי
ז)
לימדני ישו הנוצרי], ג) [שבת
טוש"ע י"ד סי' קנ סעיף
שולטנות שנותנין עיניהן בבעלי ממון להרגן וליטול ממונן:
אותו יעקב י) לא האריך ימים כ"כ אלא נראה דההוא שבא לרפאות את
יג.], ד) [שם], ה) [לקמן נח:
א:
ורבנן. דלית להו האי דבר מינות
דיעקב: לבסוף. היא נבזית
בן דמא (לקמן כז:) אבל יעקב
מינאה דרבי אבהו יכול להיות שהוא
וש"נ], ו) [לעיל י: לקמן יח.],
ב [מיי' שם הל' ו טוש"ע
ז) [יומא ב.], ח) בס"א ליתא
אה"ע סי' כא סעיף ז]:
בעיני כל ושוכרתן. והכי משמע מאתנן
אותו דפרק כיסוי הדם (חולין דף פד.)
פב ג מיי' פ"ב מהל'
לעבודת כוכבים, ט) ס"י,
מהו
לעשות בית
זונה קבצה קבצה מאתנן הזונה
גבי רבא כ):
❖
והנאך ועליו נתפסת אמר לו עקיבא הזכרתני
י) [בס"א: רשע], כ) [וע'
עבודת כוכבים הל' ה:
הכסא לכ"ג. נראה דלאו מדאורייתא
ובאתנן זונה ישוב להינתן: ופליגא
תוספות מגילה כג. ד"ה
פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון של
אמר יעקב וכו'], ל) [בס"א
דרבי פדת. הני ארבע אמות דרב
קא בעי דפשיטא דשרי דהא אפילו
ציפורי ומצאתי אחד ויעקב איש כפר סכניא
נוסף: לפסול תורתם],
א)
רבינו חננאל
חסדא: אבי ידייהו. בזרועותיהן:
ריקועים דבית קדשי הקדשים הוה
מ) [שם בשבת קטז. איתא
שמו אמר לי כתוב בתורתכם 1 לא תביא
מר בר יוסף], נ) [לקמן ע"ב
אבי חדייהו. חזה. דרך בני אדם
שרי אי לאו ריבויא דקרא בפרק כל
ואסיק' מפני שאמר לפניו
אתנן זונה [וגו'] מהו לעשות הימנו בהכ"ס
ד"ה לבית אבידן], ס) [עי'
יעקב איש כפר סכניא
כשיוצאין מבית הכנסת מיד הוא
הצלמים (לקמן דף מו:) אבל מידי דהר
❖
תוס' חולין ז. ד"ה אמר],
(נמחקין כמו ד' תיבות) אתנן
לכ"ג ולא אמרתי לו כלום אמר לי כך
נושק לאביו ולאמו ולגדול ממנו
הבית פשיטא דשרי דהא אפי' פרה
זונה ומחיר כלב אסורין
לימדני [כי] מאתנן זונה קבצה ועד אתנן
בארכובה או בפס ידיו [משום כבוד]:
אימעיטא פרק כל הצלמים מקרא
לקרבן אבל לעשות מהן
ב)
2
בית הכסא לכהן גדול
שצועקות מגיהנם. על רוב ייסורי
תורה אור השלם
דבית ה' פרט לפרה שאינה באה
זונה ישובו ממקום הטנופת באו למקום
שרי. ממקום טנופת באו
הרחק
מעליה דרכך זו
גיהנם: מינות. צועקת הבא תקרובת
לבית:
1. לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה
הטנופת ילכו והנאני הדבר על ידי זה
ולמקום טנופת חזרו
מינות. והא דאמרי' בפרק כל כתבי
כדכתיב מאתנן זונה
לעבודת כוכבים: רשות. צועקת הבא
וּמְחִיר כֶּלֶב בֵּית יְיָ
נתפסתי למינות ועברתי על מה שכתוב
קבצה ועד אתנן זונה
אֱלֹהֶיךָ לְכָל נֶדֶר כִּי
ממון ודורונות וארנונא ומס למלך: לא
(שבת דף קטז.) דכמה אמוראי הוו
בתורה 3הרחק מעליה דרכך זו מינות ואל
ישובו והודה לו על
תוֹעֲבַת יְיָ אֱלֹהֶיךָ גַּם
ישובון. כל המשתמדים לעבודת כוכביםח)
אזלי לבי אבידן זהו להתווכח עמם
ל)
דבר זה בשביל שנתיישר
שְׁנֵיהֶם: דברים כג יט
תקרב אל פתח ביתה זו הרשות ואיכא
2. וְכָל פְּסִילֶיהָ יֻכַּתּוּ וְכָל
בעיניו ונהנה ממנו ונתפש
אחר שנאבקו במינות אינם שבין ואם
ולא היה מקום מינות ממש אלא
על זה ואמר עברתי
דאמרי הרחק מעליה דרכך זו מינות והרשות
אֶתְנַנֶּיהָ יִשָּׂרְפוּ בָאֵשׁ וְכָל
שבין ממהרין למות מתוך צרה וכפיית
מקום ויכוח ומתקבצים שם חכמי
על מה שכתוב הרחק
עֲצַבֶּיהָ אָשִׂים שְׁמָמָה כִּי
ואל תקרב אל פתח ביתה זו זונה וכמה
יצרם וזו גזירת מלך עליהם למות:
עובדי כוכבים ונושאין ונותנים בדינים
מעליה דרכך זו המינות
מֵאֶתְנַן זוֹנָה קִבָּצָה וְעַד
והרשות ואל תקרב אל
אמר רב חסדא ארבע אמות ורבנן [האי]
קלה שבקלות. עבירה קלה שבידה
אֶתְנַן זוֹנָה יָשׁוּבוּ:
ומאן דלא הוה אזיל היינו מיראה שלא
א
פתח ביתה זו זונה
מיכה א ז
זו היא שעשתה בנה קטן מבנה ט)[גדול
יהרגום וכן משמע דאמר מ) רב נחמן
מאתנן זונה מאי דרשי ביה כדרב חסדא
3. הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ
וכמה צריך להתרחק
בנה] הגדול בא עליה והולידה ממנו
אנא מינייהו ומסתפינא מינייהו ודלא
מפתח זונה ד' אמות:
וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח
דאמר רב חסדא כל זונה שנשכרת לבסוף
ר' פדת הוה אמר לא
משלי ה ח
בֵּיתָהּ:
בנה הקטן ובאה לקבל דין ולשוב
כפ"ה נ) שפירש בסמוך שהוא מקום
היא שוכרת שנאמר ובתתך אתנן ואתנן
4. וַיְהִי בָךְ הֵפֶךְ מִן
אסרה תורה אלא גילוי
4
ופליגא
דרבי
בתשובה: בזוודתא. תכריכין. צידה
עבודת כוכבים:
עריות בלבד שנא' איש
הַנָּשִׁים
בְּתַזְנוּתַיִךְ
לא נתן לך [ותהי להפך] ופליגא דרבי פדת
פדת. וא"ת ומאי פליגא דלמא לעולם
לדרך (בראשית מב)
מתרגמינן זוודין
איש אל כל שאר בשרו
וְאַחֲרַיִךְ לֹא זוּנָּה וּבְתִתֵּךְ
דא"ר פדת לא אסרה תורה אלא קריבה של
לא תקרבו לגלות ערוה:
ג)
אֶתְנָן וְאֶתְנַן לֹא נִתַּן לָךְ
לאורחא ותכריכין הן צידה לדרך
אמרו רב חסדא ור' פדת שמן התורה
עולא הוה מנשק
וַתְּהִי לְהֶפֶךְ:
גלוי עריות בלבד שנא' 5איש איש אל כל שאר
מתים: ה"ג מדקאמרה קלה שבקלות.
אינו אסור אלא קריבה של גלוי עריות
לאחוותיה אבי ידיהו.
יחזקאל טז לד
בשרו לא תקרבו לגלות ערוה עולא כי הוה
5. אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל
ולא מתה אתקפתא היא. ואיכא דמותבי
אבל מגזירת חכמים צריך להרחיק ד'
ופליגא דידיה אדידיה
ד)
דהא הוא דאמר אפי'
שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ
הכי אמינות אין מעבירה לא והא
אמות וה"נ קשיא פ"ק דשבת (דף יג.)
אתי מבי רב הוה מנשק להו לאחתיה אבי
שום קריבה בעולם אסור
לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יְיָ:
ההיא דאתיא כו' ומתה ומשנינן
על ההיא דאמר ואת אשת רעהו לא
ידייהו ואמרי לה אבי חדייהו ופליגא דידיה
משום לך לך אמרין נזירא
ויקרא יח ו
6. לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת
סחור סחור לכרמא לא
מדקאמרה קלה שבקלות מכלל דמינות
טמא ואל אשה נדה לא קרב מה אשת
אדידיה דאמר עולא קריבה בעלמא אסור
ב
תקרב: לעלוקה שתי בנות
הַב הַב שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא
נמי הוה בה ומשום הכי מתה:
רעהו הוא בבגדו והיא בבגדה אסור
זו המינות והרשות כל
משום ה) לך לך אמרין נזירא סחור סחור
תִשְׂבַּעְנָה אַרְבַּע לֹא
הרגל דבר. תשמיש. הרגל התחלה
אף נדה כן ועלה קאמר ופליגא דר'
באיה לא ישובון כל באי
אָמְרוּ הוֹן: משלי ל טו
לכרמא לא תקרב לעלוקה שתי בנות הב
6
7. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן
במינות לא ישובון ואם
כמו (אבות פ"ג מי"ג) מרגילין את
פדת דא"ר פדת לא אסרה תורה אלא
ישובו לא ישיגו אורחות
הב מאי הב הב אמר מר עוקבא [קול] שתי
וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת
קריבה של גלוי עריות בלבד ומאי
האדם לערוה ממשיכין [והיינו התחלה]:
חיים: למימרא דכל דהדר
משלי ב יט
חַיִּים:
בנות שצועקות מגיהנם ואומרות בעוה"ז
הפיחה. רוח: פצי אפיתחא דעבודת
קאמר וכי בא ר' פדת לומר דאשתו
8. כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ
ממינות מיית ואסיק' הני
מילי ממינות אבל עוברי
וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה וְחַסְדִּי
הבא הבא ומאן נינהו מינות והרשות איכא
כוכבים. פתוח לפתח עבודת כוכבים
נדה הוא בבגדו והיא בבגדה שרי
עבירה כגון ההיא דאתאי
מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית
כמו (תהלים כב) פצו עלי פיהם:
והלא שנינו במשנה (שם דף יא.) לא
דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא קול
קמיה דרב חסדא ואמרה
שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר
יאכל הזב עם הזבה מפני הרגל
דנכיס
ליה בנה קטן מבנה גדול
מְרַחֲמֵךְ יְיָ: ישעיהו נד י
גיהנם צועקת ואומרת הביאו לי שתי בנות
9. שְׂאוּ לַשָּׁמַיִם עֵינֵיכֶם
כלומר בא עליה בנה
עבירה לכך נראה לר"י דה"ק הכא
הבא הבא כל באיה לא ישובון ולא ישיגו
שצועקות ואומרות בעולם הזה
הגדול ונתעברה ממנו
7
וְהַבִּיטוּ אֶל הָאָרֶץ מִתַּחַת
והתם דמה שאנו דורשים מלשון קריבה
וילדה בנה קטן וכיוצא
כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ
אורחות חיים וכי מאחר שלא שבו היכן ישיגו ה"ק ואם ישובו ג לא ישיגו
הכא ארבע אמות והתם הוא בבגדו
בה עוברי עבירה אם
וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה
אורחות חיים למימרא דכל הפורש ממינות מיית והא ההיא דאתאי לקמיה
ישובו שיחיו: למימרא
וְיֹשְׁבֶיהָ כְּמוֹ כֵן יְמוּתוּן
כו' פליגא דר' פדת דלר' פדת אין
דהחוזר מן העבירות יחיה
וִישׁוּעָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה
וְצִדְקָתִי לֹא תֵחָת: דרב חסדא ואמרה ליה קלה שבקלות עשתה בנה הקטן מבנה הגדול ואמר
לשון קריבה בין בדברי תורה בין בדברי
והרי אלעזר בן דורדיא
לה רב חסדא טרחו לה בזוודתא ולא מתה מדקאמרה קלה שבקלות עשתה
שלא הניח זונה בעולם
ישעיהו נא ו
קבלה אלא גלוי עריות ממש ואפילו
01. וְחָפְרָה הַלְּבָנָה
כו' בשעת הרגל דבר
אסמכתא לעשות הרחקה ד' אמות אין
מכלל דמינות [נמי] הויא בה ההוא דלא הדרא בה שפיר ומש"ה לא מתה
שמע הוו אומרין אלעזר
וּבוֹשָׁה הַחַמָּה כִּי מָלַךְ יְיָ
ללמוד ממנה: ופליגא דידיה
איכא דאמרי ממינות אין מעבירה לא והא ההיא דאתאי קמיה דרב חסדא
אינו מתקבל בתשובה
צְבָאוֹת בְּהַר צִיּוֹן
כו' והיה נושא ונותן
אדידיה. ומה שהיה מיקל לעצמו היינו
וּבִירוּשָׁלִַם וְנֶגֶד זְקֵנָיו
וא"ל [ר"ח זוידו לה זוודתא] ומתה מדקאמרה קלה שבקלות מכלל דמינות
בדעתו אם אתחנן לשמים
כָּבוֹד: ישעיהו כד כג
משום דדמיין עליה כי כשורא כדאמרי'
11. וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא
שיבקשו עלי רחמים הם
נמי הויא בה ומעבירה לא והתניא אמרו עליו על ר"א בן דורדיא שלא הניח
בריש פ"ב דכתובות (דף יז.):
צריכין שיבקשו אחרים
הַשָּׁמַיִם וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר
לעלוקה. לפי הפשט היינו גיהנם
זונה אחת בעולם שלא בא עליה פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי
רחמים עליהם שכתוב כך
הַשָּׁמָיִם וְכָל צְבָאָם יִבּוֹל
וכך וכן כולם עד אין
הים והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה
כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן וּכְנֹבֶלֶת
וכן יסד הפייט בזולת
❖
הדבר תלוי אלא בתשובה
מִתְּאֵנָה: ישעיהו לד ד
שבעה נהרות בשעת הרגל דבר הפיחה אמרה כשם שהפיחה זו אינה
של חנוכה יקדו בהבהבי עלק ור"ת
מיד חזר בתשובה והניח
ראשו בין ברכיו וגעה
חוזרת למקומה כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה הלך וישב
הקשה דבפ"ב דעירובין (דף יט. ושם
בבכיה עד שיצתה נשמתו
הגהות הב"ח
ד"ה והאיכא) דחשיב שמות גיהנם לא
בין שני הרים וגבעות אמר הרים וגבעות בקשו עלי רחמים אמרו לו עד
יצתה בת קול ואמרה ר'
(א) תוס' ד"ה לעלוקה
קחשיב האי לכך נראה לו דשם חכם
(א)
אלעזר בן דורדיא מזומן
שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר כי ההרים ימושו והגבעות
8
וכו' דשם חכם הוא. נ"ב
לחיי העולם הבא בכה
הוא כמו (משלי ל) לאיתיאל (ושם
תמוטינה אמר שמים וארץ בקשו עלי רחמים אמרו עד שאנו מבקשים
והא דמוקי ליה הכא
רבי ואמר יש קונה עולמו
לא) למואל אבל אין לומר שהוא
בגיהנם היינו משום דכתיב
בשעה אחת כגון זה ולא
עליך נבקש על עצמנו שנאמר 9 כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה
בתריה שאול ועוצר רחם
משמות שלמה כמו אגור וקהלת
דיו שנמחלו עונותיו אלא
אמר חמה ולבנה בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש
תוספות ר"פ עושין פסין
שקראוהו רבי מן השמים.
דבמדרש של ג' דברים קחשיב איתיאל
דף יט בד"ה והאיכא
והא אלעזר זה בעבירה
על עצמנו שנאמר וחפרה הלבנה ובושה החמה אמר כוכבים ומזלות בקשו
❖
בשמות שלמה ולא קחשיב האי
01
תפתה:
הוה דביק וכיון דהדר
בהדייהו: עד שאנו מבקשים
עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר
ביה מית. ופרקי' התם
כיון דהוה אדיק בעבירה
עליך רחמים. לא השיבו לו כך אלא
ונמקו כל צבא השמים אמר אין הדבר תלוי אלא בי הניח ראשו בין ברכיו
11
טובא כי מינות דמי:
מוסף רש"י
היה אומר בלבו שכך יוכלו להשיב
וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו יצתה בת קול ואמרה ר"א בן דורדיא מזומן
ר' חנינא ור' יונתן הוו
קריבה של גלוי עריות.
אזלי לאורחא מטו לפרשת
א"נ
שר של
הרים
היה משיב כן ס):
לחיי העולם הבא [והא הכא בעבירה הוה ומית] התם נמי כיון דאביק בה טובא
תשמיש ממש (שבת יג.).
דרכים חדא פצי
לבית
ניזיל עבודת כוכבים
וחדא
כמינות דמיא ו)בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו
לבי זונות אמרו
ניזיל
בשעה אחת ואמר רבי לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן אלא שקורין
אותן רבי ר'
חנינא
ור' יונתן
הוו
קאזלי באורחא מטו להנהו תרי שבילי
חד פצי
אפיתחא דעבודת
כוכבים וחד
פצי
אפיתחא
דבי
זונות אמר ליה חד לחבריה ניזיל
אפיתחא
דעבודת כוכבים
דנכיס