26/34

לפני

אידיהן פרק

ראשון

עבודה

זרה

יט.

עין משפט

מסורת הש"ס

נר מצוה

אשרי

איש ולא אשרי אשה. אבל לעיל גבי אשרי האיש לא

אברהם אבינו. בימי דור הפלגה היה

בסוף ימי פלג נפלגה הארץ

א) אבות פ"א מ"ג, ב) נ"א

א [מיי' פ"ב מהל' תשובה

תניא, ג) [צ"ל לי],

הלכה א]:

כדתניא בסדר עולם א"ר יוסי נביא גדול היה עבר שקרא לבנו

דייק הכי דאיש משמע למעוטי אשה והאיש משמע

פה ב מיי' פ"י מהלכות

למעוטי איש אחר: על מנת לקבל פרס. פי' בתוהא אם לא

ד) [קדושין לב:], ה) [ברכות

פלג וא"ת בתחילת ימיו כו' ופלג ראה את אברהם כמה שנים דהא

❖

סג:], ו) [סנהדרין לח.

תשובה הלכה א [ד]:

אחר כך כמה שנים: במושב

לקצ"א דפלג נולד אברהם וחיה פלג

תבא שאילתו כמו שעושין עובדי כוכבים אבל אם אינו תוהא דמי

ע"ש], ז) [עירובין נד:],

ח) שם, ט) שם, י) [צ"ל

אנשי פלשתים. כשגר ביניהם דכתיב

להא דאמרינן בפ"ק דב"ב (דף י:)

דרבה], כ) [משלי ט],

גליון הש"ס

ובפ"ק דפסחים (דף ח.) ובר"ה (דף

ויגר אברהם בארץ פלשתים [בראשית כא]:

אברהם אבינו שלא

הלך בעצת אנשי דור

ל) [שמות כא], מ) [ועי'

כשהוא איש. כשהוא בחור בכחו.

ד.) דתניא סלע זה לצדקה ע"מ שיחיה

גמ' בתחלה על גפי. עיין

תוס' פסחים ח: ד"ה שיזכה

הפלגה שרשעים היו

שנאמר 1הבה נבנה לנו

ותוס' ר"ה ד. ד"ה בשביל],

סנהדרין סוף לח ע"א תוס'

כלומר ממהר להכיר בוראו קודם

בני הרי זה צדיק גמור מ):

❖

עיר ובדרך חטאים לא עמד שלא עמד

נ) [וע"ע תוס' יבמות קו.

ד"ה בתחלה:

אמר רבא אמר רב סחורה.

ימי הזקנה: כאיש. גבור: ולא

ד"ה רבא ותוס' סנהדרין

בעמידת סדום שחטאים היו שנאמר 2ואנשי

❖

בשכר מצותיו. שעובד את יוצרו

משמע שרב סחורה רבו

מט: ד"ה אמר],

סדום רעים וחטאים לה' מאד ובמושב לצים

מאהבת שמו ומאהבת מצות פיו ולא

מובהק היה שהרי בכמה מקומות

הגהות הב"ח

לא ישב שלא ישב במושב אנשי פלשתים

לשם קיבול שכר: על מנת שלא

מצינו שאמר הרבה דברים משמו והא

(א) רש"י ד"ה חבילות

תורה אור השלם

מפני שלצנים היו שנאמר ויהי כטוב לבם

הגורס הרבה יחד אינו

לקבל פרס. יהי לבך עמו לומר

דאמר סוף אלו מציאות (ב"מ דף לג.)

1. וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ

יכול לחזור עליו פעמים

אפילו אין סופי לקבל שכר אוהב

אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה

ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו אשרי

❖

רבות ומשכח:

עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ

אני את בוראי וחפץ במצותיו:

אחת ומפרש רבא כגון רב סחורה

איש ירא [את] ה' אשרי איש ולא אשרי אשה

בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם

ממקום שלבו חפץ. לא ישנה לו רבו

דאסברא לי זוהמא ליסטרון התם

פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל

א"ר עמרם אמר רב אשרי מי שעושה

הָאָרֶץ: בראשית יא ד

רבינו חננאל

אלא מסכת שהוא מבקש הימנו שאם

אית דגרסי רבה ואית דגרסי רבא

2. וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים

תשובה אכשהוא איש ר' יהושע בן לוי אמר

ישנה לו מסכת אחרת אין מתקיימת

וה"פ אפילו לא קבלתי ממנו אלא

אברהם אבינו שלא הלך

וְחַטָּאִים לַיְיָ מְאֹד:

אשרי מי שמתגבר על יצרו כאיש במצותיו

בראשית יג יג

בעצת אנשי הפלגה

לפי שלבו על תאותו: חפצו. באותו

דבר זה שאין בו כ"כ דבר חידוש

3. וַיְהִי כְּטוֹב לִבָּם

שרשעים היו ובדרך

חפץ מאד אר"א במצותיו ולא בשכר מצותיו

שאדם חפץ מדלא כתיב חפץ:

אני חייב לקרוע עליו נ):

חטאים אלו אנשי סדום

וַיֹּאמְרוּ קִרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן

אנא עבידתה. בדל"ת פירוש

והיינו דתנן הוא היה אומר אל תהיו

פסקי סידרא. פרשיות של מקרא:

א)

שלא עמד עמהם ולא ישב

וִישַׂחֶק לָנוּ וַיִּקְרְאוּ

במושב פלשתים כי הוא

כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל

סליק סיפרא. סיימו את אחד מן

לְשִׁמְשׁוֹן מִבֵּית הָאֲסוּרִים

עשיתיה ומה שלא אמר

מושב לצים. אשרי האיש

וַיְצַחֵק לִפְנֵיהֶם וַיַּעֲמִידוּ

הספרים: תילים. ספר תהלים:

קיימתיה שאין לשון קיום שייך אלא

פרס אלא היו כעבדים המשמשין את הרב

ירא את ה' אשרי מי

אוֹתוֹ בֵּין הָעַמּוּדִים:

עושה לו חפציו. הכי קאמר קרא כי

בדבר מצוה כי ההיא דסוף במה

שעושה תשובה כשהוא

שופטים טז כה

שלא על מנת לקבל פרס כי

אם בתורת

4. הַלְלוּיָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ

איש כלומר בתוקפו

אם בתורת ה' עושה חפצו: נקראת

מדליקין (שבת דף לד.) גבי עשרתם

ה' חפצו א"ר אין אדם לומד תורה אלא

ב)

ומתגבר ומשבר את יצרו

יָרֵא אֶת יְיָ בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ

על שמו. של [אותו] תלמיד שטרח

ערבתם הדליקו את הנר וקא אמר

כאיש. במצותיו חפץ מאד

מְאֹד: תהלים קיב א

ממקום שלבו חפץ שנאמר 5 כי

אם בתורת

5. כִּי אִם בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ

בה כדכתיב ובתורתו דמשמע של כל

דצריך למימרינהו בניחותא כי היכי

ולא בשכר מצותיו מיכן

ה' חפצו לוי ור"ש ברבי יתבי קמיה דרבי

שנו אל תהיו כעבדים

וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם

אדם: ילמד אדם. מרבו עד שתהא

דליקבלו מיניה וקאמר אנא לא

המשמשין את הרב על

תהלים א ב

וָלָיְלָה:

וקא פסקי סידרא סליק ספרא לוי אמר

גירסת התלמוד ופירושו שגורה לו

שמענא וקיימתיה מסברא ויש

6. גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה

מנת לקבל פרס אלא

לייתו [לן] משלי ר"ש ברבי אמר לייתו [לן]

בפיו: ואח"כ יהגה. יעיין בתלמודו

גורסים עבריתה ברי"ש ולא נהירא

הוו כעבדים המשמשין

אֶל מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל עֵת:

את הרב על מנת שלא

תהלים קיט כ

לדמות מילתא למילתא להקשות

דא"כ בא לסתור ולהתפאר שעבר

תילים כפייה ללוי ואייתו תילים כי מטו

7. שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ

לקבל פרס וכו'. כי אם

ולתרץ ובראשונה לא יעשה כן שמא

על דברי חכמים:

הכא כי אם בתורת ה' חפצו פריש רבי

בתורת ה' חפצו אין אדם

תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי

קורא אלא מה שלבו

משלי ט ג

יבטל והרב לא ימצא לו כל שעה

ישלש

קָרֶת:

ואמר אין אדם לומד תורה אלא ממקום

8. וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ

חפץ: כל העוסק בתורה

ועוד לאחר ששנה הרבה הוא

הקב"ה עושה חפצו

שלבו

חפץ אמר לוי רבי נתת ג) לנו רשות לעמוד אמר ר' אבדימי בר

עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת:

מתיישב בתלמודו ומתרץ לעצמו

שנאמר בתורת ה' חפצו.

משלי ט יד

חמא כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציו שנאמר כי אם בתורת

9. בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים עֲלֵי

אמר רבא בתחלה נקראת

דבר הקשה וה"נ אמרינן בהרואה

על שמו של הקב"ה

ה' חפצו אמר רבא לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ שנאמר

דָרֶךְ בֵּית נְתִיבוֹת נִצָּבָה:

(ברכות דף סג:) הסכת הס ואח"כ

שנאמר כי אם בתורת

משלי ח ב

כי אם בתורת ה' חפצו ואמר רבא בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה

כתת ומייתינן להא דרבא התם: דלא

01. שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ

ה' חפצו [ולבסוף נקראת

על שמו שנאמר] ובתורתו

וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ:

ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם

ידע מאי קאמר. שאין רבו יודע

ד)

יהגה: לעולם ילמד אדם

משלי ה טו

לפרש לו כלום: גרסה. לשון גרש

ולילה ואמר רבא לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה שנאמר בתורת

11. הוֹן מֵהֶבֶל יִמְעָט

ה)

והדר יהגה שנאמר כי

וכרמל (ויקרא ב) שלא היה טוחן

אם בתורת ה' חפצו

וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה:

ה' והדר ובתורתו יהגה ואמר רבא לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכח

והדר ובתורתו יהגה.

משלי יג יא

הדק אלא כריחים של גרוסות

ואע"ג דלא ידע מאי קאמר שנאמר גרסה נפשי לתאבה גרסה כתיב

21. לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ

ואמר רבא ליגרוס איניש

המחלקין חיטה לשנים או לארבע

אע"ג דשוכח שנאמר

וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ:

ולא כתיב טחנה ו) רבא רמי כתיב 7 על גפי וכתיב 8 על כסא $בתחלה

[לצורך] מאכל: גרסה נפשי

גרסה נפשי לתאבה.

משלי יב כז

על גפי ולבסוף על כסא כתיב בראש מרומים וכתיב עלי דרך בתחלה

31. וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל

שתה מים מבורך בתחלה

לתאבה. מרוב תאותי לתורה הייתי

מבור ואחרי כן נוזלים

פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן

בראש

מרומים ולבסוף עלי דרך עולא רמי כתיב 01שתה מים מבורך

שובר לפי היכולת אע"פ שאיני

מבאר שנובעת מים חיים.

בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל

וכתיב ונוזלים מתוך בארך בתחלה שתה מבורך ולבסוף ונוזלים מתוך

טוחנה הדק ליכנס בעומקה: כתיב

הון מהבל ימעט אם

וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ:

❖

עושה אדם תורתו חבילות

תהלים א ג

על גפי. בתורה משתעי. שלחה

בארך

אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא מאי דכתיב הון מהבל

ז)

חבילו' מתמעטת כלומר

נערותיה תקרא כ) תלמידים העוסקין

ימעט וקובץ על יד ירבה אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות

שוכח ואם קובץ על יד

על יד ירבה. והיינו דכתיב

בה. על גפי משמע כעל כנפים מושב

מוסף רש"י

מתמעט ואם קובץ על יד ירבה אמר רבא ידעי רבנן להא מילתא ועברי

לא יחרוך רמיה צידו

שאינו קבוע: וכתיב. קרא אחרינא על

על מ'ת לקבל פרס.

וגו' פי' אם אינו משבר

עלה אמר רב נחמן בר יצחק אנא עבידתה וקיים בידי ח)אמר רב שיזבי

כסא מקום כבוד קבוע כמו רק

לשון ערך, כמו בערכך

כנפי העוף שכבר אינה

משמיה דר"א בן עזריה מאי דכתיב לא יחרוך רמיה צידו לא יחיה

ומתרגמינן בפורסניה כו'

יכולה לפרוח אם מתעסק

הכסא אגדל ממך (בראשית מא). ל"א

שלא תאמר אקיים מצות

לצוד אחרת זו פורחת כך

ולא יאריך ימים צייד הרמאי ורב

ששת אמר צייד הרמאי יחרוך ט) כי

בתחילה על גפי יחידי בלא תלמידים

בוראי כדי שיספיק לי כל

השמועה אם אינו שונה

אתא רב דימי אמר משל לאדם שצד צפרין אם משבר כנפיה של

כמו אם בגפו יבא : בראש מרומים.

צרכי, אלא עבוד מאהבה

ל)

אותה הרבה עד שיתיישב

(אבות פ"א מ"ג). ובתורתו

בלבו אלא מתחיל אחרת

מסתלק במחבואות: ולבסוף עלי

ראשונה כולם מתקיימות בידו ואם

לאו אין מתקיימות בידו והיה כעץ

יהגה. בתחילה היא

משכח הראשונה. והיה

דרך. מורה הוראה לעין כל: בורך.

שתול על פלגי מים אמרי דבי ר' ינאי כעץ

שתול ולא כעץ נטוע כל

נקראת תורת ה' ומשלמדה

כעץ שתול שמשלח א)

מים מכונסין וסופן כלים: בארך.

וגרסה היא נקראת תורתו

שרשים וענפים ולא נעוץ

הלומד

תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם אמר להו רב חסדא

(קדושין לב:). ואחר כך

ועומד בלבד פלגי מים

מים חיים ואין פוסקין: חבילות.

לרבנן

בעינא דאימא לכו מלתא ומסתפינא

דשבקיתו לי ואזליתו כל

יהגה. יעיין (ברכות סג:)

כלומר שתול על נהרות

(א) דגריס הרבה [יחד אינו יכול לחזור

א'א עבידתה. לקבוץ על

הרבה מיכן אמרו כל

הלומד

תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם שבקוהו ואזול קמיה

יד וחזרתי עליה עד

עליו פעמים רבות ומשכח: על יד.

הלומד מרב אחד אינו

דרבא

אמר להו הני מילי סברא אבל גמרא מרב אחד עדיף כי היכי

שהחזקתי בה ואח"כ חזרתי

רואה סימן ברכה לעולם:

י)

מעט]: יחרוך. נוטריקון יחיה

ושמעתי אחרת (שם). לא

דלא א) נראה מדברי רבינו שהיה

ויאריך: צייד הרמאי. שמרמה אנשים

יחרוך. נוטריקון דריש

ליה, לא יחיה ולא יאריך

גורס כעץ שתול ולא נעוץ

להראות כמה אני חכם להעמיד גירסות הרבה והוא משכח ומקצר ימיו דכתיב (דברים ל) כי הוא חייך ואורך ימיך: ורב ששת אמר צייד

(ערובין נד:). צייד

ועומד ומפלגי מים מפיק

הרמאי הוא יחרוך. בלשון (שבת דף כ:) איחרוכי איחריך. כלומר יש לו עופות לחרוך ולאכול. כל מי שלומד וגורס מעט מעט ומחזר עליו פעמים

הרמאי. שמרבה בגירסא

לדרשא דהלומד מרב אחד

הרבה עד ששגור בפיו ואח"כ חוזר ולומד תלמודו מתקיים וקרא אתמוהי מתמה וכי לא יחרוך מי שצידו רמייה: כנפיה. שלא תברח: שתול.

ואינו מחזר עליה (שם).

וכו'.

ורב ששת אמר. אין זה

נעקר מכאן וחזר ונשתל במקום אחר: נטוע. מעיקרו ולא זז משם לעולם. כלומר כעץ שתול יעשה תלמיד [את] עצמו לילך וללמוד

רמאי אלא שוטה והקובץ

מכל האדם ולא כעץ נטוע להשתקע לפני רב אחד: סברא. ללמוד

חריפות וחידוד הלב לאחר

שלמד ושגורה בפיו

גירסת התלמוד:

על יד הוא הרמאי וערום

דלא

בדבר והוא יחרוך, כלומר

יתקיים בידו כצייד הרמאי

שמשבר גף ראשון ראשון כשהוא לוכדו שלא יברח הוא חורך עופות ואוכלן, וקרא אתמוהי מתמה לא יחרוך לא יצלה ויאכל (שם).