כ:
לפני
אידיהן פרק
ראשון עבודה זרה
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
שלא
יהרהר אדם ביום. האי קרא דרשה גמורה היא ולא
ולא בבגדי צבע [של] אשה. שזוכר את האשה כמו שהיא מלובשת
קא א מיי' פכ"א מהל'
א) [צ"ל של אשה], ב) [ב"מ
צא.], ג) כתובות מו.,
איסורי ביאה הל"כ
בהן שמייפין אותה ומהרהר אחריה: קרן זוית הואי. כשפונה
אסמכתא כדמוכח פרק נערה שנתפתתה (כתובות דף מו.)
ד) שקלים פ"ג ה"ג ע"ש
(כא) סמג לאוין קכז טור
והקשה ה"ר אלחנן א"כ מאי רבותיה דיחזקאל דאמרינן פרק שני
לימין או לשמאל ליכנס ממבוי למבוי ופוגעין זה את זה בקרן
[במשנה שבמשניות סוף
שו"ע אה"ע סימן כג סעיף
זוית דאינו רואה אותה מרחוק באה כנגדו שיעצם עיניו: בעליהן.
דחולין (דף לז:) ונפשי לא מטומאה שלא הרהרתי ביום ובאתי לידי
סוטה איתא בנוסחא אחרת
ג:
קב ב ג מיי' שם הלכה
ע"ש בתי"ט], ה) [צ"ל
האשה הרגילה ללובשן: צבע אשה.
טומאה בלילה ואור"י דמכל מקום
קדושה קדושה], ו) [צ"ל
כא סמג שם טור
משמע שמכירה: בגדי צבעונין.
רבותא היא ממה שהיה מציל עצמו
ולא בבגדי צבע [של] אשה ולא בחמור
א
שו"ע אה"ע סימן כא
חסידות חסידות כך היא
מהרהור מה שאין כן בשאר אדם
(א) אינון של נשים ומדקתני בגדי צבע
סעיף א:
הנוסחא אמתית במשנה
ולא בחמורה
ולא בחזיר ולא בחזירה ולא
קג ד ה מיי' שם הלכה
דבסוף סוטה שבמשניות וכן
אשה משמע שמכירה: בעתיקי.
דאינו ניצול מהם בכל יום כדאמרי'
בעופות בזמן שנזקקין זה לזה ואפילו מלא
[יט] כ סמג שם טור
גרס רב אלפס דהכא וע"ש
בבבא בתרא פרק גט פשוט
שלבשתן וכבר ראה אותה מלובשת
שו"ע אה"ע סי' כג סעיף
וכן הגי' בע"י ע"ש והשתא
עינים כמלאך
המות אמרו עליו על מלאך
שלשה דברים שאין
בהן וכשחוזר ורואה אותן נזכר
ג:
אתי שפיר דסיים וחסידות
(דף קסד:)
קד ו מיי' פרק טז מהל'
המות שכולו מלא עינים בשעת פטירתו
גדולה מכולן וכו'. ועי'
אדם ניצול מהם בכל יום וקא חשיב
ביפיה. ודוקא בגדי צבעונין לפי
טומאת אוכלין הלי"ב:
ירושלמי שקלים פרק ג ה"ג
הרהור: ענוה מביאה לידי
של חולה עומד מעל מראשותיו וחרבו
שהאשה נאה בהן ולא שכיחי אבל
קה ז מיי' פ"כ מהלכות
דמפרש לכל הנהו מקרא
❖
שלופה בידו וטיפה של מרה תלויה בו
יראת חטא. בירושלמי דשקלים
שבת הלכה ד:
וע"ע ילקוט ישעיה סימן א
שאר בגדים דשכיחי ואינן לנוי לא
רמז שסג], ז) [ערכין טז:],
מסיק אדעתיה להרהר: בחדתי.
גריס איפכא יראת חטא מביאה
כיון שחולה רואה אותו מזדעזע ופותח פיו
ח) [תוספתא פ"ב ה"ב],
שלא לבשתן מעולם: לאשפורי.
לידי ענוה וקא סבר כרבי יהושע בן
ט) [שהכחול רש"ש],
וזורקה לתוך פיו ממנה מת ממנה מסריח
רבינו חננאל
י) בס"א: ההרהור, כ) [צ"ל
כובס המתקן בגדים חדשים: מין
לוי דבסמוך דאמר ענוה גדולה
ממנה פניו מוריקות קרן זוית הואי: ולא
אחר ד"ה זהירות], ל) בס"א:
איש ואפילו מכוערת ולא
במינו. בהרבעת בהמה: מותר.
מכולם והקשה ר' יהודה מפרי"ש
ומלובן, מ) כיבוש יחיד כיבוש
בבגדי צבע [של] אשה: א"ר יהודה אמר
בבגדי אשה צבועים ולא
דאמרינן במדרש שלשה דברים
לאדם להכניס בידים אבר הזכר:
נ)
כצ"ל [ל"ס], נ) [מס' דרך
בחיה ובבהמה ובעוף ולא
שמואל אפילו שטוחין על גבי כותל א"ר
ב
ארץ פ"ז], ס) [וע"ע
בחזירים ולא בחמורין
כמכחול בשפופרת. מכחול הוא
שקולים זה כזה יראת חטא חכמה
תוספות יבמות קג: ד"ה
בשעה שנזקקין זה לזה
פפא גובמכיר בעליהן אמר רבא דיקא נמי
ענוה וי"ל דה"ק דלא סגיא להא
קיסם שמכניסין בשפופרת קנה
❖
המסוליים], ע) [דף טז.],
ואפי' מלא עינים כמלאך
דקתני ולא בבגדי צבע אשה ולא קתני ולא
בלא הא יראה בלא חכמה וחכמה
שהמכחול בתוכה והקיסם קרוי
א)
ט)
המות שמלאך המות
מלא עינים הוא ובשעת
בבגדי צבעונין שמע מינה אמר רב חסדא
מכחול על שם שכוחלין בו: הא קא
בלא יראה ושתיהם בלא ענוה וענוה
פטירת האדם עומד מעל
תורה אור השלם
מסתכל. ותניא לעיל לא בחמור
בלא שתיהם ס):
הני מילי בעתיקי אבל בחדתי לית לן בה
מראשותיו וחרבו שלופה
חסידים לא נאמר אלא ענוים.
ולא בחמורה: בעבידתיה טריד.
1. כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל
בידו וטיפה של מרה
דאי לא תימא הכי אנן מנא לאשפורי היכי
תלויה בו וכיון שרואה
אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר
וא"ת הא כתיב נמי אז
לבו על מלאכתו ושוכח בהרהור י):
יהבינן הא קא מסתכל ולטעמיך הא דאמר
ב)
החולה מזדעזע ופותח פיו
דברים כג י
רָע:
הוה פרענא בית שחיטה. לראות
דברת בחזון לחסידיך ולא כתיב
2. אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן
וזורקה לתוך פיו ממנה
רב יהודה ד מין במינו מותר
להכניס כמכחול
לענויך וי"ל התם חסידים כתיב
מבחוץ כבהמה. אלמא מחתך ממש
מת ממנה מסריח ממנה
לַחֲסִידֶיךָ וַתֹּאמֶר שִׁוִּיתִי
בשפופרת הא קא מסתכל אלא בעבידתיה
פניו מוריקות: בגדי אשה
עֵזֶר עַל גִּבּוֹר הֲרִימוֹתִי
הוא: ונשמרת מכל דבר רע.
וכ"ש ענוים אבל לענין בשורת הגאולה
צבעונין. אפילו שטוחין
בָחוּר מֵעָם:
טריד ה"נ בעבידתיה טריד
אמר מר ממנה
פשיטא תולה אותם בחשובי' וגדולים
וסמיך ליה כי יהיה בך איש אשר
או מונחין על הכותל והוא
תהלים פט כ
יותר: ואי אשמעינן הני תרתי
מת נימא פליגא דאבוה דשמואל דאמר
3. רוּחַ אֲדֹנָי אֱלֹהִים עָלָי
לא יהיה טהור מקרה לילה וקא
שמכיר האשה והני מילי
בישנים אבל בחדשים לא
יַעַן מָשַׁח יְיָ אֹתִי לְבַשֵּׂר
דלא ידיע שבחייהו. והקשה הר"ר
מזהר ליה להשמר שלא יבא לידי
אבוה דשמואל אמר לי מלאך המות אי
ובחדשים מיהא יהבינן
עֲנָוִים שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ
כך: תורה. על ידי שעוסק בה
אלחנן לישמעינן שחת דידיע שבחא
לא דחיישנא ליקרא דברייתא הוה פרענא
להו לאומנים דאמרי'
לְנִשְׁבְּרֵי לֵב לִקְרֹא
טריד בעבידתיה וכדרב
וקמה דפסדא וכ"ש אילן ונ"ל דלא זו
ועוד שרואה ומבין אזהרות שבה
לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים
בית השחיטה כבהמה דלמא ההיא טיפה
בהמה
יהודה דאמר מין במינו
פְּקַח קוֹחַ: ישעיהו סא א
ע"מ
ונשמר: כ) זריזות. [זריז] ונשמר
אף זו קתני:
❖
מותר להכניס כמכחול
מחתכה להו לסימנין ממנה מסריח מסייע
לשחוט מהו.
תימה מאי בעי ומאי
קודם לכן שלא תבא עבירה לידו
בשפופרת. ההיא טיפה
ליה לרבי חנינא בר כהנא דא"ר חנינא
דזריק לה מלאך המות
פליגי ר"מ ורבי יהודה בסמוך הא
כי הכא דאינו מהרהר לבא לידי
בפי החולה מחתכה להו
בר כהנא אמרי בי רב הרוצה שלא יסריח
הגהות הב"ח
טומאה: זהירות. כשהעבירה באה
אפי' בסתם אמרינן לעיל ע) אימור
לסימנין וממנה מסריח
מתו יהפכנו על פניו: ת"ר ונשמרת מכל
לשחיטה זבנה ולפי' רשב"ם דלא
לידו זהיר להשמר שלא יכשל והכי
(א) רש"י ד"ה בגדי
ג)
1
והרוצה שלא להסריח מתו
❖
צבעונין אי'ן אלא של:
יהפכנו על פניו: ת"ר
דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי
מיירי לעיל אלא בפרה דוקא ניחא
אמרינן בכל הבשר בשחיטת חולין
ה
ונשמרת מכל דבר רע
וי"ל לפ"ה דהכא מיירי בעגלים
(חולין דף קז:) מאי לאו דזהיר ולא
טומאה בלילה מכאן א"ר פנחס בן יאיר
ד)
שלא יהרהר אדם ביום
וסייחים שאסור למכור להם:
נגע לא דזריז קדים ומשי ידיה
ויבא לידי טומאה בלילה
תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה
הגהות הגר"א
ו
מיכן א"ר פנחס בן יאיר
מעיקרא: נקיות. נקי באין חטא:
הא
לידי זריזות זריזות מביאה לידי נקיות
[א] גמ' טהרה מביאה לידי
זהירות מביאה לידי זריזות
פרישות. אף מדבר המותר פורש
חסידות. נ"ב ט"ס ועי'
וזריזות לידי נקיות ונקיות
נקיות מביאה לידי פרישות
פרישות מביאה לידי טהרה [א] טהרה מביאה
בחלופי גרסאות (וכמ"ש
להחמיר על עצמו: טהור צח
לידי פרישות כו'. ענוה
❖
לידי (חסידות חסידות) מביאה לידי ענוה ענוה מביאה לידי
הרש"א):
גדולה מכולם שנ' יען
ה)
מלובן ל) ועדיף מנקי: לידי רוח
משח ה' אותי לבשר
יראת חטא יראת חטא מביאה לידי ו) (קדושה קדושה) מביאה לידי רוח
הקודש. להשרות עליו שכינה: אז
ענוים וגו' לבשר חסידים
הקודש רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים וחסידות גדולה מכולן
דברת בחזון לחסידיך. ולא נאמר
לא נאמר אלא ענוים
לעזי רש"י
הא למדת שענוה גדולה
ליראיך ולענויך: שחת. תבואת
שנאמר אז דברת בחזון לחסידיך ופליגא דרבי יהושע בן לוי דא"ר
❖
2
פיס'
מכולם:
ר' יהודה
פירי'"א [פירי"א]. חציר.
חיטין ושעורין קודם שתמלא בזירין
יהושע בן לוי ענוה גדולה מכולן שנאמר רוח ה' אלהים עלי יען משח
אומר מוכר על מנת לקוץ
3
וקוצץ וכן קמה על מנת
ובלע"ז פירינ"א: משהי ליה.
ה' אותי לבשר ענוים חסידים לא נאמר אלא ענוים הא למדת שענוה
ז)
לקצור וקוצר. ושחת על
מוסף רש"י
עובד כוכבים במחובר ונמצא
מנת לגזוז וגוזז ר"מ אומר
גדולה מכולן: אין מוכרין להן וכו': ת"ר ח) מוכרין להן אילן על מנת לקוץ
שנתן לו ישוב וחנייה בקרקע: לא
בעבידתיה טריד. דהתם
אינו מוכר לו אלא אילן
וקוצץ דברי ר' יהודה רבי מאיר אומר אין מוכרין להן אלא קצוצה שחת
(לא יסתכל בחמור כו')
קצוץ וקמה קצורה ושחת
ידיע שבחייהו. לא מינכר שבח
כשאינו שלו שאינו צריך
גזוזה וצריכא כו' וכן
על מנת לגזוז וגוזז דברי רבי יהודה ר"מ אומר אין מוכרין להן אלא גזוזה
בחיבורין מכאן ואילך דקמה פסדא
לסייע, אבל האי בעבידתיה
בהמה על מנת לשחוט
קמה על מנת לקצור וקוצר דברי רבי יהודה ר' מאיר אומר אין מוכרין
ואילן נהי נמי דלא פסיד מיהו לא
טריד ולא מהרהר (ב"מ
ושוחט דברי ר' יהודה
צא.). זהירות מביאה
ר' מאיר אומר אינו
מינכר דלשבח: אבל שחת. דנראה
אלא קצורה וצריכא דאי אשמעינן אילן בהא קאמר רבי מאיר כיון
לידי זריזות. זריז עדיף
מוכר לו אלא שחוטה:
לעינים דכמה דמשהי ליה משבחת:
דלא פסיד משהי ליה אבל האי דכי משהי לה פסיד אימא מודי ליה
מתני' אין משכירין להם
מזהיר, זהיר שיודע להזהר
בהא קאמר ר"מ. בשחת משום דידיע
בשעת מעשה שלא יעבור
בתים בארץ ישראל ואין
לר' יהודה ואי אשמעינן בהני תרתי משום דלא ידיע שבחייהו אבל
על המצוה, זריז הרואה את
שבחיה: דלאו ברשותיה קיימי.
שחת דידיע שבחייהו אימא מודי ליה לר' מאיר ואי אשמעינן בהא בהא
הנולד ומתקן עצמו שלא
שחת ואילן וקמה בקרקע ישראל
יבא לידי כך, והיינו
קאמר ר' מאיר אבל בהנך אימא מודי ליה לרבי יהודה צריכא איבעיא
דאמרינן זהירות מביאה
נינהו ולא מצי לשהויינהו דישראל
להו בהמה על מנת לשחוט מהו התם טעמא מאי שרי ר' יהודה
לידי זריזות (חולין קז:).
מעכב עליה: אבל בהמה. מכי
דלאו ברשותיה קיימי ולא מצי משהי להו אבל בהמה כיון דברשותיה
זבן לה עובד כוכבים ברשותיה
דעובד כוכבים קיימא משהי לה או דלמא לא שנא ת"ש דתניא בהמה ע"מ
קיימא: על מנת לשחוט. מתנה
ז
עמו בפירוש: מתני' אין
לשחוט ושוחט דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר אין מוכרין לו אלא שחוטה:
מתני' אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות ובסוריא
משכירין בתים. לעובד כוכבים
בא"י גזירה משום מכירה דאיסור
שנותן להם חנייה בקרקע: ואין צריך לומר שדות. דאיכא תרתי לאיסורא כדמפרש בגמרא [כא.]: סוריא. ארם צובה
דאורייתא היא
וסמוכה לארץ
ישראל וכיבשה דוד
וחיברה לקדושת ארץ
ישראל
שלא
על פי הדבור
ובלא ששים ריבוא וקרי ליה מ) כיבוש יחיד:
משכירין