26/4

לפני

אידיהן פרק

ראשון

עבודה זרה

ד.

מסורת הש"ס

תורה אור

חימה אין לי שכבר נשבעתי. ואין להקשות מפרק ד' נדרים

היום הבא. השמש הבאה דבכמה דוכתין קרינן לשמשא יומא: ויצאתם

א) אבות פ"ג מ"ב, ב) [ע'

1. כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר

תוס' שבת נה. ד"ה קצף],

ופשתם. סיפא דוזרחה לכם הוא. ופשתם לשון שומן וריבוי ועובי כמו

(נדרים לב.) דמוכח דמשה הרגו לחימה דאיכא לשנויי תרי

כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל

ג) נ"א אבל ישראל אני פורע

והיינו

עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט

דר' אלכסנדרי. פ"ה

(תרגום בראשית א) פושו וסגו וכמו (איוב לה) ולא ידע בפש מאד: לא

חימה הוו כדמשני נמי התם ל):

מהם מעט מעט כו',

אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר יְיָ

מצאנוהו שיהא שגיא כח בעת הדין. אם ישגיא כחו יתחייבו כולם

דקאי אההיא דקאמרינן לעיל דאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם

ד) [בשאלתות פ' תשא איתא

צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב

סוסיא בישא ברחמי וכו'],

כלייה: ר' אחא בר חנינא אמר

בריותיו ולא נהירא פירושו דהא

לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף:

ה) [ברכות לב.], ו) שבת נה.,

מלאכי ג יט

תרוייהו בישראל. וה"ק אע"פ שבעל

איפסיק ליה טובא ונראה לר"ת דקאי

בה דכתיב [כי] הנה היום בא בוער כתנור

ז) ברכות ז. ע"ש, ח) [דף

2. וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי

אהא דסליק כאן בישראל כאן בעובדי

חימה אני חימה אין לי כבר נשבעתי

ג.], ט) בס"א: אומות

שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא

והיו כל זדים וכל עושה רשעה קש ולהט

י) [דברים לא],

העולם,

בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם

מקצוף עליך: מי יתנני. סיפא דהאי

כוכבים וקאמרינן דבעל חימה קאי

אותם היום הבא אמר ה' צבאות אשר לא

כ) [צ"ל ששה ועיין בשבת

כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק:

קרא הוא: שמיר ושית. לשון ארץ

אעובדי כוכבים והיינו דרבי אלכסנדרי

נה.], ל) [ועי' תוס' שבת נה.

מלאכי ג כ

יעזוב להם שורש וענף לא שורש בעולם הזה

ד"ה קצף], מ) [וע"ע

דקאמר ביום ההוא אבקש שאם לא

גזירה וחורבן ודוגמתו (איכה ג)

השאת

3. שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ

ולא ענף לעולם הבא צדיקים מתרפאין בה

תוספות שבת נה. ד"ה

שַׂגִּיא כֹחַ וּמִשְׁפָּט וְרֹב

והשבר: והיינו דרבי אלכסנדרי.

ימצא להם זכות ישמידם והיינו נמי

❖

ואע"ג],

צְדָקָה לֹא יְעַנֶּה:

דכתיב 2וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה

דרבא דאמר שיש חילוק בין ישראל

אדלעילח) קאי דאין הקב"ה בא בטרוניא

איוב לז כג

לעובדי כוכבים: בניגני שלהם.

ומרפא בכנפיה וגו' ולא עוד אלא שמתעדנין

4. גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ

עם בריותיו: בניגני שלהן. בספר

הגהות מהר"ב

לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר:

זכרון מעשיהם: ואם לאו אשמידם.

פירוש במעשה שלהם מה נורא

בה שנאמר ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק

תהלים קמז ה

רנשבורג ובדין אפקוד עליהם ולא בחמלה כי

מעשיך (תהלים סו) מתרגמינן מה

5. יְמִינְךָ יְיָ נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ

דבר אחר מה דגים שבים כל הגדול מחבירו

א] אחת מחמש ריבוא

אם בדקדוק כדאמרינן לעיל [ג.] מקדיר

דחילין אינון מניגניא דילך:

יְמִינְךָ יְיָ תִּרְעַץ אוֹיֵב:

בולע את חבירו אף בני אדם אלמלא מוראה

ושלשת אלפים ושמונה. נ"ב

שהיה

שמות טו ו

בידם למחות. והא דאמרי'

עליהם חמה מנרתקה אולי יבעטו:

6. חֵמָה אֵין לִי מִי יִתְּנֵנִי

בברכות דף ז ע"א איתא

של מלכות כל הגדול מחבירו בולע את

והיינו נמי דאמר רבא. שהקב"ה דן

בסוף חזקת הבתים (ב"ב דף

ושמונת אלפים ושמונה

שָׁמִיר שַׁיִת בַּמִּלְחָמָה

חבירו והיינו דתנן רבי חנינא סגן הכהנים

א)

מאות ושמונים ושמונה

עובדי כוכבים ט) בדקדוק: עוה עוה

ס:) מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין

אֶפְשְׂעָה בָהּ אֲצִיתֶנָּה

❖

בשעה:

ישעיהו כז ד

אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות

יָּחַד:

עוה אשימנה. עיווי עיותה ולעוה

היינו בדבר שידוע שלא יקבלו אם ימחו מ):

7. אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם יְיָ נֹקֵם

שאלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו

אשימנה וכן תרגם יונתן חוביהון חבו

ויודע

יְיָ וּבַעַל חֵמָה נֹקֵם יְיָ

חיים בלעו רב חיננא בר פפא רמי כתיב

שדי לא מצאנוהו שגיא כח

בחוביהון אתפרע מינהון: כפיד. ניקור

לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא

לעזי רש"י

נחום א ב

לְאֹיְבָיו:

ביקדור"א בלע"ז שמנקרין מעט מעט.

❖

וכתיב גדול אדונינו ורב כח וכתיב ימינך ה' נאדרי בכח לא קשיא כאן

8. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא

ביקידור"א. ניקור, דקירה.

וכן נפרע מהן מעט מעט בהסתר

אֲבַקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל

בשעת הדין כאן בשעת מלחמה רבי חמא בר' חנינא רמי כתיב חימה

הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל

פנים בוהיה לאכולי) לפדותם מעונותיהן

אין לי וכתיב נוקם ה' ובעל חימה לא קשיא כאן בישראל כאן בעובדי

ב)

יְרוּשָׁלִָם: זכריה יב ט

מוסף רש"י

כדי שיזכו לעוה"ב: להם שוע. אני

9. אַךְ לֹא בְעִי יִשְׁלַח יָד

כוכבים רב חיננא בר פפא אמר חימה אין לי שכבר נשבעתי מי יתנני

סגן. שני, כלומר שהוא שני

נותן להם פדיון כמו (שמות יד)

ויושע

אִם בְּפִידוֹ לָהֶן שׁוּעַ:

שלא נשבעתי אהיה שמיר ושית וגו' והיינו דאמר רבי אלכסנדרי מאי דכתיב

לכ"ג (אבות פ"ג מ"ד).

איוב ל כד

ופרק וכמו (ב"ק דף פ.) ישוע הבן

בשלומה של מלכות.

01. עַוָּה עַוָּה עַוָּה

8והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים אבקש ממי אמר הקב"ה

פדיון: והיינו דא"ר אבא. אפדם

כמו שנאמר (ירמיה כט)

אֲשִׂימֶנָּה גַּם זֹאת לֹא

אבקש בניגני שלהם אם יש להם זכות אפדם ואם לאו אשמידם והיינו דאמר

ודרשו את שלום העיר אשר

לישראל בממונם והיינו כפיד של

הָיָה עַד בֹּא אֲשֶׁר לוֹ

הגלתי אתכם שמה, אפילו

הַמִּשְׁפָּט וּנְתַתִּיו:

תרנגולין פורעין מעט מעט ונוגשיך

רבא מאי דכתיב אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע אמר להן הקב"ה

באומות העולם, שכן מצינו

יחזקאל כא לב

בצדקה: ידעתי. אהבתי כמו (תהלים

11. אוֹי לָהֶם כִּי נָדְדוּ

שהיו נודרים נדרים ונדבות

לישראל כשאני דן את ישראל אין אני דן אותם כעובדי כוכבים דכתיב עוה

בשבילם, וכמו שמצינו

א) יודע ה' דרך צדיקים וכמו (שמות

מִמֶּנִּי שֹׁד לָהֶם כִּי פָשְׁעוּ

עוה עוה אשימנה וגו' אלא אני נפרע מהן כפיד של תרנגולת דבר אחר

ג)

בשבעים פרים שהיו ישראל

בִי וְאָנֹכִי אֶפְדֵּם וְהֵמָּה

לג) ואדעך בשם: מאן דאית ליה

מביאים בחג על שבעים

אפילו אין ישראל עושין מצוה לפני כי אם מעט כפיד של תרנגולין שמנקרין

דִּבְּרוּ עָלַי כְּזָבִים:

סיסיא. זעם: ברחמיה מסיק ליה.

אומות (אבות שם). חיים

הושע ז יג

באשפה אני מצרפן לחשבון גדול [שנאמר אם בפידו] להן שוע [דבר אחר]

בלעו. כל אחד ואחד את

21. וַאֲנִי יִסַּרְתִּי חִזַּקְתִּי

מעלהו על אוהבו. והנם זועפים

חבירו (שם). כאן בעובדי

בשכר שמשוועין לפני אני מושיע אותם והיינו דאמר ר' אבא מאי דכתיב

זְרוֹעֹתָם וְאֵלַי יְחַשְּׁבוּ

(בראשית מ) מתרגמינן נסיסין. לשון

כוכבים. שהוא בעצמו

הושע ז טו

רָע:

ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים אני אמרתי אפדם בממונם בעוה"ז כדי

אחר סוסיא סוס שעסקו רע את

31. רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי

ובכבודו נפרע מהן

(סנהדרין צב.). חימה אין

מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה

שיזכו לעולם הבא והמה דברו עלי כזבים והיינו דאמר רב פפי משמיה

אוהבו מעלין עליו כדי שימות: נפרע

לי שכבר 'שבעתי.

עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת

ממנו מעט מעט. כן ישראל נפרע

דרבא מאי דכתיב ואני יסרתי חזקתי זרועותם ואלי יחשבו רע אמר הקב"ה

מוסב על הכרם, חימה אין

כָּל עֲוֹנֹתֵיכֶם:

מהן הקב"ה את כל עונותיהן בעוה"ז

לי בכל הכעסים שהכעסני

עמוס ג ב

אני אמרתי איסרם ביסורין בעולם הזה כדי שיחזקו זרועותם לעוה"ב ואלי

41. חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת

הכרם הזאת לא אוכל

כדי שיזכו ליום הדין ועובדי כוכביםט)

יחשבו רע משתבח להו ר' אבהו למיני ברב ספרא דאדם גדול הוא שבקו

לשפוך חמתי לבערה מפני

כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק

אינו נפרע מהן כלל כדי לטרדן מן

השבועה

שנשבעתי

עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק

ליה מיכסא דתליסר שנין יומא חד אשכחוהו אמרו ליה כתיב 31 רק אתכם

לאבותיהם, מי יתנני כימים

העוה"ב. ופקידה משמע מעט מעט

כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט

ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם מאן

שעברו לולי השבועה הייתי

כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה

כאדם שפוקד את חבירו לפרקים:

שמיר ושית וגו' (ישעיה כז

מִשְׁפָּט:

דאית ליה ד)סיסיא ברחמיה מסיק ליה אישתיק ולא אמר להו ולא מידי

ממקדשי תחלו. גבי כ) ארבעה

ד). אלא ממקודשי.

בראשית יח כה

51. וְאָמַרְתָּ לְאַדְמַת

רמו ליה סודרא בצואריה וקא מצערו ליה אתא רבי אבהו אשכחינהו

שהודה למקטרג מדת הדין

משחיתים שבאו להשחית את ירושלים

וחזר מן הטוב (שבת נה.).

יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר יְיָ הִנְנִי

כתיב ביחזקאל: זועם בכל יום.

אמר להו אמאי מצעריתו ליה אמרו ליה ולאו אמרת לן דאדם גדול הוא

אל זועם בכל יום. קרא

אֵלַיִךְ וְהוֹצֵאתִי חַרְבִּי

ואפילו הכי קיימין וכתיב מי יעמוד:

הוא (סנהדרין קה:). וכמה

[ולא ידע למימר לן פירושא דהאי פסוקא] אמר להו אימר דאמרי לכו

מִתַּעְרָהּ וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ

זעמו רגע. כדמפיק ליה

ביחיד. מי יעמוד: בצבור. אף

צַדִּיק וְרָשָׁע:

בתנאי בקראי מי אמרי לכו אמרו ליה מ"ש אתון דידעיתון אמר להו אנן

מקרא כי רגע באפו חיים

יחזקאל כא ח

ברצונו (שם). על גב דבכל יום זועם מתקיימין:

❖

61. זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה

דשכיחינן גביכון רמינן אנפשין ומעיינן אינהו לא מעייני אמרו ליה לימא לן

וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ

את אמר להו אמשול לכם משל למה"ד לאדם שנושה משני בנ"א אחד אוהבו ואחד שונאו אוהבו נפרע ממנו

לְמַשְׁחִית וְעַל כָּל אִישׁ

מעט מעט שונאו נפרע ממנו בבת אחת א"ר אבא בר כהנא מאי דכתיב 41 חלילה לך מעשות כדבר

אֲשֶׁר עָלָיו הַתָּו אַל תִּגַּשׁוּ

רבינו חננאל

וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ וַיָּחֵלּוּ

הזה להמית צדיק עם רשע אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע חולין הוא מעשות כדבר

הזה להמית

ה)

ורשעים נדונין בה שנאמר

בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר

כי הנה היום בא בוער

לִפְנֵי הַבָּיִת:

צדיק עם רשע ולא והכתיב 51והכרתי ממך צדיק ורשע בצדיק שאינו גמור אבל בצדיק גמור

לא והכתיב

כתנור והיו כל זדים וגו'

יחזקאל ט ו

וממקדשי תחלו ותני רב יוסף אל תקרי ממקדשי אלא ממקודשי אלו בני אדם שקיימו

את התורה

71. אֱלֹהִים שׁוֹפֵט צַדִּיק

ו)

לא שורש בעולם הזה ולא

ענף לעולם הבא וצדיקים

וְאֵל זֹעֵם בְּכָל יוֹם:

מאל"ף ועד תי"ו התם נמי כיון שהיה בידם למחות ולא מיחו הוו להו כצדיקים שאינן

גמורים רב

מתרפאין בה דכתיב

תהלים ז יב

פפא רמי כתיב אל זועם בכל יום וכתיב לפני זעמו מי יעמוד לא קשיא כאן ביחיד כאן בצבור

81. לִפְנֵי זַעְמוֹ מִי יַעֲמוֹד

וזרחה לכם יראי שמי

שמש צדקה ומרפא

וּמִי יָקוּם בַּחֲרוֹן אַפּוֹ

ז) ת"ר אל זועם בכל יום וכמה זעמו רגע וכמה רגע א] אחת מחמש ריבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות

בכנפיה וגו' ולא עוד אלא

חֲמָתוֹ נִתְּכָה כָאֵשׁ

וארבעים ושמנה בשעה זו היא רגע ואין כל בריה יכולה לכוין אותה רגע חוץ מבלעם הרשע דכתיב ביה

שמתעדנין בה שנאמר

וְהַצֻּרִים נִתְּצוּ מִמֶּנּוּ:

ויצאתם ופשתם כעגלי

נחום א ו

ויודע

מרבק: ותעשה אדם כדגי

הים. מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חברו אף בני אדם הגדול בולע את הקטן והיינו דתנן ר' חנניה סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את [רעהו] חיים בלעו: הא דכתיב שדי לא מצאנוהו

שגיא כח בעת הדין ימינך ה' נאדרי בכח בשעת מלחמה בעובדי כוכבים. הא דכתיב חמה אין לי בישראל והא דכתיב אל קנא ונוקם ה' נוקם ה' ובעל חמה בעובדי כוכבים: והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים אבקש בגנוני

שלהם פי' בפינקס שמפרשין בו מעשיהן אם יש להם בו זכות אניחם ואם לאו אשמידם: ואני יסרתי חזקתי זרועותם ואלי יחשבו רע אני אמרתי איסרם בעוה"ז כדי שיתחזקו זרועותיהן לעתיד לבא ואלי יחשבו רע כלומר מתרעמין עלי

ביסורין: כתיב חלילה לך מעשות (זאת) כדבר הזה להמית צדיק עם רשע בצדיק גמור והכרתי ממך צדיק ורשע בצדיק שאינו גמור. והדכתיב וממקדשי תחלו ותני רב יוסף ממקודשי אלו בני אדם שקיימו התורה כולה אפ"ה כיון שהיה

להם למחות ולא מיחו

הוו להו כצדיקים

שאינם גמורים: ת"ר

ואל

זועם בכל יום וכמה זעמו

רגע

ורגע הוא חלק

מה' ריבוא

וששת אלפים ותתפ"ח

בשעה וזהו רגע

ואין

כל בריה יכולה