26/46

אין

מעמידין פרק

שני

עבודה

זרה

כה.

עין משפט

מסורת

הש"ס

נר מצוה

וידום השמש. ביהושע כתיב כשנלחם עם חמשת המלכים הצרים על הגבעונים. והכא נקט לה משום דפליגי לעיל [כד:] ר"א ורבי שמואל בר

יג

א) [בס"א: עשרים וארבע,

א מיי' פכ"ב מהל'

וכן להלן], ב) תענית כ.,

איסורי ביאה הל' ח

נחמני במדרש פסוקא דוישרנה ופליגי נמי במדרש דויעמד השמש: וידום. שתק מלומר שירה שבכל עת לכתו אינו שותק ובעמידתו

ג) ס"א א"ר אלעזר,

סמג לאוין קכו טוש"ע

שותק ויהושע אומר שירה בשבילה דכתיב [יהושע י] אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' וגו': עד יקום גוי. ינקום ישראל מאויביו: הלא היא כתובה

❖

ד) [בתחלה], ה) קידושין פ:,

אה"ע סי' כב סעיף ה:

על ספר הישר. שעתיד ליעשות לי נס: ספר אברהם כו'. היינו ספר בראשית שמעשה אבות

כתובים בו: מות ישרים. בלעם מבקש

ו) [צ"ל שתים], ז) [סומך.

❖

רש"ש],

על עצמו שימות מיתה של גויעה

למשה ליהושע ולנקדימון. הא

תורה אור השלם

כמותן: והיכא רמיזא. בבראשית

1 וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי

שעתיד יהושע לבא לנס זה. יהושע

1. וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ

דלא קחשיב נמי יעקב

אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר מאי

הגהות הב"ח

עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו

משבט אפרים בא כדכתיב (במדבר

כי שם לא היו רק תשלומין כדאמרי'

ספר הישר א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן זה

(א) גמ' כיום תמים

הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל

יג) למטה אפרים הושע בן נון

(חולין דף צא:) שמש ששקעה בעבורו

מכלל דמעיקרא לאו

סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד

ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים

[וכתיב באפרים וזרעו יהיה] מלא

כיום תמים ר' שמואל בר

זרחה בעבורו ומהאי טעמא נמי

הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם

שנא' תמות נפשי מות ישרים והיכא רמיזא

נחמני: (ב) שם דכתיב

וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם

הגוים כל הארצות נתמלאו מיראתו

לא חשיב חזקיה שלא היו רק

ביה ועשית הישר וכו'

יהושע י יג

תָּמִים:

3 וזרעו יהיה מלא הגוים

[אימתי יהיה מלא

ומאימתו זרעו של אפרים יהיה מלא

תשלומין ליום שנתקצר בימי אחז

דכתיב ביה בימים:

2. מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב

הגוים] בשעה שעמדה לו חמה ליהושע

(ג) רש"י ד"ה ספר וכו'

הגוים אדם נוצח כאן מלחמה ואין

וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל

והר"ר אלחנן אומר דההוא מעשה

ניקבעה הכא ושבשתא:

תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים

בני אספמייא יודעין בה אבל בשעה

ויעמד השמש בחצי

השמים ולא אץ

דחזקיה לא היה אלא אות בעלמא

(ד) תוס' ד"ה למשה וכו'

וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ:

שעמדה לו חמה ליהושע נראה לכל

שהרי לא עמד השמש כלל במקום

מלמד שהזריח לו גלגל

לבוא כיום תמים וכמה

א"ר יהושע בן לוי

במדבר כג י

❖

3. וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר

חמה:

העולם ויראו מפניו: ספר משנה

אחד אלא שהלך לאחוריו דבבראשית

עשרים וארבעה [שעי] אזיל שית וקם שית

יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא

תורה וספר שופטים ל"ג הכא

רבה איכא נמי למ"ד וישם ה' לקין

אזיל שית וקם שית כולה מלתא כיום תמים

יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל

ואגב ריהטא דגירסא דלקמן

אות מלמד שהעמיד לו גלגל חמה:

(ד)

וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל

לעזי רש"י

ר' אלעזר אמר שלשים ושית אזיל שית

ניקבעה (ג) היא ושבשתא היא

מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא

לא

הטירי"ל. עורף.

הַגּוֹיִם: בראשית מח יט

וקם תריסר אזיל שית וקם תריסר עמידתו

דהא לא רמיזא ביה: ויעמד

4. הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת

פולפ"א. הבשר שעל עצם

❖

כיום תמים רבי שמואל בר נחמני אמר ארבעים ושמונה אזיל שית וקם

השמש. יש במשמעה שתי עכבות

הירך.

פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵי

תריסר אזיל שית וקם עשרים וארבעה [שנאמר] ולא אץ לבוא כיום תמים

הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם

אחת בחצי השמים והיינו בחצי היום

א)

אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ

ואחת סמוך לשקיעתו: דכתיב ולא

מכלל דמעיקרא לאו כיום תמים [הוה] א"ד בתוספתא פליגי ר' יהושע בן

וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ:

מוסף רש"י

אץ לבוא. אלא שהה כיום תמים

דברים ב כה

לוי אמר עשרים וארבעה אזיל שית וקם תריסר אזיל שית וקם תריסר עמידתו

אתיא אחל אחל. כתיב

5. וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל יְהוֹשֻׁעַ

דהיינו עשרים וארבע שעות דיום

כיום תמים ר"א

אמר שלשים ושש אזיל שית וקם תריסר אזיל שית וקם

במלחמת יהושע אחל גדלך

הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ

אינו תמים ושלם אלא עם לילו:

ובמלחמת משה כתיב אחל

בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר

ולא אץ לבוא כיום תמים (א) ר' שמואל בר נחמני אמר

עשרים וארבעה

עשרים וארבעה. היה אותו יום

תת פחדך, מה יהושע

יֵדְעוּן כִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי

ארבעים ושמונה

אזיל שית וקם עשרים וארבעה אזיל שית וקם כ"ד מקיש

נקדמה לו חמה במלחמתו

עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ:

מעלות השחר עד יציאת הכוכבים

כדכתיב בהדיא, אף משה

יהושע ג ז

עמידתו לביאתו

מה ביאתו כיום תמים אף עמידתו כיום תמים ב) תנא

ויום תמים אכולה מילתא קאי אהלוך

6. אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיְיָ

כך, שכן דרך הכתובין למד

כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו חמה למשה ולנקדימון בן גוריון

סתום מן המפורש ברמז,

ואעמידה: אזיל שית. עד חצי

בְּיוֹם תֵּת יְיָ אֶת הָאֱמֹרִי

בדבור דומה לחבירו,

לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר

השמים: וקם שית. דכתיב ויעמד

יהושע קראי נקדימון בן גוריון גמרא למשה מנלן אתיא אחל אחל כתיב הכא

ג)

וגזירה שוה אחת מן י"ג

לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ

השמש: ואזיל שית. עד ערב וקם

מדות שניתנו לו למשה

אחל תת פחדך וכתיב התם ביהושע אחל גדלך ורבי יוחנן אמר אתיא תת

בְּגִבעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק

מסיני, ובתחילת סיפרא

יהושע י יב

שית כדכתיב ולא אץ לבוא: כולה

אַיָּלוֹן:

תת כתיב הכא אחל תת פחדך וכתיב ביהושע ביום תת ה' את האמורי

מפורש (תענית כ.). עם

7. וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא

מילתא. הילוכו ועמידתו כיום

שתי 'שים. מפני שדעתן

ר' שמואל בר נחמני אמר מגופיה דקרא שמעת ליה 4 אשר ישמעון

לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ

תמים עשרים וארבע של יום ולילה

קלה ושתיהן נוחות

יְהוָה בְּקוֹל אִישׁ כִּי יְהוָה

שמעך ורגזו וחלו מפניך אימתי רגזו וחלו מפניך בשעה שעמדה לו

להתפתות ולא תירא זו

דשאר ימים: ל' ושית. דיום תמים

נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל:

מחבירתה, שאף היא תעשה

יהושע י יד

חמה למשה מיתיבי 7 ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו איבעית אימא

דקרא אעמידה לחוד קאי: ארבעים

❖

8. וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי

כמותה (קדושין פ:).

שעות הוא דלא הוו נפיש כולי האי ואיבעית אימא אבני ברד לא הוו

ושמונה. דיום תמים דקרא אשהיה

יִשְׂרָאֵל הֵם בְּמוֹרַד בֵּית

חוֹרֹן וַיְיָ הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם

דכתיב ויהי בנוסם מפני בני ישראל הם במורד בית חורון וה' השליך

דשקיעה קאי וקמייתא דלא כתיב

אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם

רבינו חננאל

ביה כיום תמים סתם עמידה שנים

עליהם אבנים גדולות מן השמים עד עזקה וימותו כתיב ויאמר ללמד

עַד עֲזֵקָה וַיָּמֻתוּ רַבִּים

עשר שעות כעמידה שדרכו לעמוד

וידום השמש וירח עמד

אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד

בני יהודה קשת הנה כתובה

על ספר הישר מאי ספר הישר א"ר חייא

וגו' מאי על ספר הישר

מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

ולשתוק בלילה: איכא דאמרי.

בר אבא א"ר יוחנן זה ספר

אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים דכתיב

זה ספר בראשית שהוא

יהושע י יא

בֶּחָרֶב:

הנך שיעורי דהנך רבנן בתוספתא

9. וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי

ספר אברהם יצחק ויעקב

בהו תמות נפשי מות ישרים

ותהי אחריתי כמוהו והיכא רמיזא 01יהודה

שניתוסף על היום קאמרי להו:

שנקראו ישרים כדכתיב

יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה

אתה יודוך אחיך ידך בעורף

אויביך ואיזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד

תמות נפשי מות ישרים.

עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר:

רבי יהושע בן לוי אמר עשרים

והיכא רמיזא עמידת

שמואל ב א יח

עורף הוי אומר זו קשת ר"א אומר זה ספר משנה תורה ואמאי קרו ליה

וארבע. הואי התוספתא ויום תמים

01. יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ

השמש וזרעו יהיה מלא

ספר הישר דכתיב (ב) ועשית הישר והטוב בעיני ה' והיכא רמיזא ידיו רב לו

אעמידה קאי: ור"א אמר ל"ו. הוי

הגוים אימתי יהיה כח זרע

אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ

אפרים ידוע אצל מלא

יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ:

תוספתא ויום תמים דקרא אעמידה

ואיזו היא מלחמה שצריכה שתי ידים הוי אומר זו קשת ר' שמואל בר

הגוים בשעה שהעמיד

בראשית מט ח

דלא אץ לבוא קאי וקמייתא סתמא

11. וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב

נחמני אמר זה ספר שופטים ואמאי קרו ליה ספר הישר דכתיב בימים ההם

חמה ליהושע. כמה עמד.

ר' יהושע בן לוי אמר

י"ב שעות כתורת לילה: ור' שמואל

בְּעֵינֵי יְיָ לְמַעַן יִיטַב לָךְ

אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה והיכא רמיזא למען דעת דורות

כיום תמים. כ"ד שעה.

וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ

בר נחמני. סבר דכיום תמים

כיצד אזל שית וקם שית

בני ישראל ללמדם מלחמה ואיזו היא מלחמה שצריכה לימוד הוי אומר זו

הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ

אעמידה דולא אץ לבוא קאי ומיהו

כללו של דבר כיום תמים

לַאֲבֹתֶיךָ: דברים ו יח

קשת ומנלן דביהודה כתיב דכתיב מי יעלה לנו (בתחלה) אל הכנעני להלחם

ד)

21. וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר

כו'. פי' כתיב ויעמד

מקיש עמידתו דחצי השמים לביאתו

השמש בחצי השמים.

בו ויאמר ה' יהודה יעלה 61 וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול

שְׁמַע יְיָ קוֹל יְהוּדָה וְאֶל

דלא אץ לבוא: נקדימון בן גוריון

וכתיב ולא אץ לבוא כיום

עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ יָדָיו רָב לוֹ

מאי והעליה ר' יוחנן אומר שוק ואליה מאי והעליה דמסמכא שוק לאליה

גמרא. שהלווהו הגמון אחד

ו)

תמים. כלל עמידתו כיום

וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה:

תמים שהוא כ"ד שעות.

דברים לג ז

ורבי אלעזר אומר שוק וחזה מאי והעליה דמחית לה לחזה עילויה דשוק כי

עשר מעינות כו' במסכת תענית

31. בַּיָּמִים הָהֵם אֵין

כיצד עלה שש כמנהגו

בפ' סדר תעניות אלו (דף יט:):

בעי אנופי ומנפי ליה ורבי שמואל בר נחמני אמר שוק ושופי מאי והעליה

עד שהגיע לחצי השמים

מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ

למשה. במלחמת סיחון: לא היה

ועמד שם שש שעות

הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה:

שופי עילויה דשוק קאי: לא תתייחד אשה עמהם: במאי עסקינן אילימא בחד

וירד ו' שעות כמנהגו עד

שופטים יז ו

כיום ההוא. במעשה דיהושע כתיב:

דכוותה גבי ישראל מי שרי והתנן לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים

41. רַק לְמַעַן דַּעַת דֹּרוֹת

שהגיע למערב ולא אץ

ה)

אבני ברד. דלא היו במשה: ויאמר

לבוא כיום תמים ועמד

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְלַמְּדָם

ללמד בני יהודה קשת. בקינה שקונן דוד על שאול כתיב: הלא היא כתובה. דבני יהודה היו מושכי קשת: יד כנגד עורף.

שם ו' שעות אחרות. הרי

מִלְחָמָה רַק אֲשֶׁר לְפָנִים

כ"ד שעות כיום תמים.

לֹא יְדָעוּם:

המושך בקשת נותן ידיו כנגד עיניו דהיינו מול העורף הטרי"ל בלע"ז: דכתיב. במשנה תורה ועשית הישר והטוב: איזהו היא

ר"א אומר כ"ד שעות

שופטים ג ב

מלחמה שצריכה לימוד כו': ומנלן. דקרא ביהודה כתיב: דכתיב. ברישא דסיפרא מי יעלה בתחלה אל הכנעני להלחם בו ויאמר

51. וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת

זולתי י"ב שעות שבכל

יום הכל ל"ו שעות. כיצד

השם יהודה יעלה אלמא סתם מלחמה דסיפרא איהודה קיימי: וירם הטבח את השוק ואת העליה. משום פלוגתא דהני אמוראי

יְהוֹשֻׁעַ וַיִּשְׁאֲלוּ בְּנֵי

עלה מן המזרח שש

יִשְׂרָאֵל בַּיְיָ לֵאמֹר מִי

גופייהו נקט לה: והעליה. מה שעליה: דמסמכא שוק לאליה. השוק סמוך ז) לאליה שהאליה מלמעלה ונסמכה על השוק ושוק הוא

שעות עד שהגיע בחצי

יַעֲלֶה לָּנוּ אֶל הַכְּנַעֲנִי

עצם של צומת הגיד הממוצע בין קולית לארכובה ואיברים התחתונים סומכין את העליונים: דמחית. מניח חזה על השוק גבי חזה

השמים ועמד שם י"ב

בַּתְּחִלָּה לְהִלָּחֶם בּוֹ:

שעות וירד למערב שש

ושוק של שלמים בשעת תנופה וההיא סעודתא אע"פ דזבח הוה כדכתיב (שמואל א ט) כי הוא יברך (את) הזבח לא הוה חזה ושוק

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה יְהוּדָה יַעֲלֶה

שעות וכשהגיע למערב

הִנֵּה נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ

דידהו לכהן דבמה קטנה הוה וקיימא לן בפרק בתרא דזבחים (דף קיט:) חזה ושוק בבמה גדולה ואין חזה ושוק בבמה קטנה:

לא אץ לבוא אלא עמד

בְּיָדוֹ: שופטים א א-ב

שופי. כף הירך הסובב עצם הקולית וקורין פולפ"א: לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים. שהנשים דעתן קלות ושתיהן תתרצינה לעבירה:

61. וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת

שם י"ב שעות. נמצאת

עמידתו בשני מקומות

הַשּׁוֹק וְהֶעָלֶיהָ וַיָּשֶׂם

אלא

כ"ד שעות כיום תמים.

לִפְנֵי שָׁאוּל וַיֹּאמֶר הִנֵּה

ר' שמואל בר נחמני אמר עלה כמנהגו ו' ויעמד השמש בחצי השמים י"ב וירד ו' ועמד במערב כ"ד שעות שנאמר ולא אץ לבוא אלא עמד כיום תמים כ"ד שעות נמצאת עמידתו בשני

הַנִּשְׁאָר שִׂים לְפָנֶיךָ אֱכֹל

מקומות ל"ו שעות. וי"ב כמנהגו הכל מ"ח שעות. איכא דמתני לה אתוספתא גם היא כדרך הזאת. תנא כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו למשה ולנקדימון בן גוריון כו'. איני

כִּי לַמּוֹעֵד שָׁמוּר לְךָ

והכתיב ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע ה' בקול איש וגו'. ופרקי' איבעי תימא עמידה הואי מיהו שעות נפישן כולי האי לא הוה. ואיבעי תימא אבני ברד הוא דלא הוו כדכתיב

לֵאמֹר הָעָם קָרָאתִי

וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים וגו': ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה היא כתובה על ספר הישר. מאי על ספר הישר. א"ר יוחנן זה ספר בראשית כו'. כדאמרן. והיכא

וַיֹּאכַל שָׁאוּל עִם שְׁמוּאֵל

רמיזא ידך

בערף אויביך. איזו היא מלחמה שהיא

צריכה יד כנגד העורף

הוי אומר זה קשת ר' אלעזר אמר זו ספר משנה תורה כו'. וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול. מאי

בַּיּוֹם הַהוּא:

קאי: לא

והעליה ר'

יוחנן אמר

שוק ואליה. ר' אלעזר אמר

שוק וחזה. ר' שמואל

בר נחמני אמר שוק ושופי

ומאי

והעליה

דשופי

עילוי שוק

תתיחד אשה עמהן

מפני

שחשודין על

העריות

שמואל א ט כד