אין
מעמידין
פרק
שני עבודה
זרה
כז.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
ברופא
מומחה. ואפילו אינו מומחה למילה לא מרע נפשיה
רופא מומחה. לא מרע נפשיה לשוייה כרות שפכה: אלא לעולם
כט א מיי' פ"ב מהל'
א) [תוספתא פ"ג ה"ה],
בכל דבר שיתעסק בו: וכי היכן מצינו מילה לשמה.
ב) [קדושין יז: וש"נ],
מילה הלכה א סמג
איפוך כדאפכינן מעיקרא. דלרבי יהודה כותי אסור ועובד כוכבים
ג) [מנחות מב.], ד) [צ"ל ור'
עשין כח טוש"ע י"ד סימן
מותר דעובד כוכבים אין דרכו למול בניו לשם עבודת כוכבים
הכא משמע דלרבי יהודה אע"ג דבעי מילה לשמה מסקינן דמכשר לה
יוחנן אמר המול וכו'],
רסד סעיף א:
ולשפיכות דמים לא חייש הואיל ואחרים על גביו: ודקשיא לך דרבי
ל ב מיי' פ"ט מהלכות
בעובד כוכבים ותימה מ"ש
מגט דבעינן לשמה ופסלינן כתיבת
ה) נדרים לא: [יבמות עא.],
ו) נדרים שם יבמות שם,
נדרים הלכה כב סמג
יהודה אדרבי יהודה. דפסיל מילת
עובד כוכבים בגט פ' [המביא] (גיטין
ז) ÇוzÇ קÇ ח כו' ביה ÇוzÇ כÀ Åרת.
לאוין רמב טוש"ע י"ד
דף כג. ושם ד"ה עובד כוכבים) משום
עובד כוכבים מגזירת הכתוב [כו:] ההיא
ברופא מומחה דכי אתא רב דימי א"ר יוחנן
יעב"ץ, ח) [עי' תוספות
סימן ריז סעיף מא:
לא ג מיי' פ"ב מהל'
ר' יהודה הנשיא היא: מ"ט דרבי
דעובד כוכבים אדעתא דנפשיה קעביד
לקמן כט. ד"ה אבל לא],
אם היה מומחה לרבים מותר וסבר רבי
ט) [דוגמתו בנדרים מא:],
מילה הלכה א סמג
יהודה. בר פלוגתא דרבי יוסי דפסיל
וי"ל דלא דמי דלעולם עובד כוכבים
יהודה כותי שפיר דמי והתניא ישראל מל
י)[ועמ"שתוספותסוטהכד.
עשין כח טוש"ע י"ד סימן
א)
כותי: לה' המול. ועשה פסח לה'
סתמא קא עביד גבי מילה דסתמא
ד"ה ור' יונתן], כ) [וע"ע
רסד סעיף א:
את הכותי וכותי לא ימול ישראל מפני
לב ד מיי' פ"ט מהלכות
המול וגו' ודריש ביה מילה לשמה
לשמה קאי כל זמן שאינו עושה לשם
תוספות יבמות עא. ד"ה
שמל לשם הר גרזים דברי רבי יהודה אמר
שאני ע"ש היטב ובנדרים
נדרים הלכה כב סמג
הלכך כותי פסול דמל שלא לשמה
הר גרזים אם כן בעובד כוכבים
הר"ן יד: במשנה ד"ה קונם
עשין כח טור ש"ע י"ד
לו רבי יוסי וכי היכן מצינו מילה מן התורה
אבל עובד כוכבים לא מהיל אלא
דסתמא קעביד כשרה אבל גט אשה
שאני ישן וע"ע תוספות
סימן ריז סעיף מב:
לג ה מיי' פ"ב מהלכות
לשמה אלא מל והולך עד שתצא נשמתו
כתובות נט. ד"ה קונם],
אדעתא דישראל שאומר לו מהול והיינו
סתמא לאו לשמה דסתם אשה לאו
ל) [צ"ל דמהילי כמאן דלא
מילה הלכה א סמג
לשמה: המול ימול. רבויא הוא:
לגירושין עומדת הלכך גט בעובד
אלא לעולם איפוך כדאפכינן מעיקרא ודקא
מהילי], מ) צ"ל א"כ.
עשין כח טוש"ע י"ד סי'
❖
בפסח כתיב. לה' דקרא אפסח קאי
כוכבים פסול והלכך צריך שיפרש
קשיא דרבי יהודה אדר' יהודה ההיא דרבי
רסד סעיף א [וברב אלפס
מהרש"א ומהר"ם,
שבת סוף פרק יט דף סא:
שתהא עשייתו לשמה: ואתה את בריתי
כותב הגט בתחלת הכתיבה אני כותב
יהודה הנשיא היא דתניא רבי יהודה הנשיא
בזה"ל לר' יוחנן דאמר
תשמור. וזרעך אחריך ולא עובד
לשם פלונית והוא הדין בס"ת צריך
המול ימול כיון דישראל
אומר מנין למילה בעובד כוכבים שהיא
תורה אור השלם
כוכבים: המול ימול. קרי ביה המל
שיאמר בפירוש בתחלת הכתיבה אני
הוא אפי' ערלים כמהולים
פסולה ת"ל ואתה את בריתי תשמור אמר
1
1. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל
דמו אתתא נמי בכלל ישראל
כותב לשם תורת ישראל והאזכרות
ימול מי שהוא מהול ימול אחרים:
היא ומהלא]:
רב חסדא מאי טעמא דרבי יהודה דכתיב
אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי
גבנוני. אומה מהולה: קונם שאני
לשם קדושה דסתמא לאו לשמו קאי
לד ו מיי' פי"ב מהלכות
תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ
לה' המול ורבי יוסי המול ימול ואידך
נהנה לערלים. מה שאני נהנה מן
וכן משמע פרק הניזקין (גיטין דף
2
3
רוצח הלכה ט סמג
אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם:
לאוין מה טוש"ע י"ד סי'
בראשית יז ט
הכתיב לה' המול ההוא בפסח כתיב ואידך
הערלים אסור עלי בקונם וקונם הוא
נד:) אזכרות שלו לא כתבתי לשמן
2. וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר
קנה סעיף א:
לשון הקדש: שמתו אחיו מחמת מילה
משמע לא פירשתי לשמן דאי סתמא
נמי הכתיב המול ימול דברה תורה כלשון
לה ז מיי' שם הלכה יא
ב)
וְעָשָׂה פֶסַח לַיהֹוָה הִמּוֹל
ולא מהלוהו. לזה שלא ימות: ותקח.
כשר עד שיפרש שלא לשמן היה לו לומר
וסמג שם טוש"ע י"ד
לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב
בני אדם איתמר ג) מנין למילה בעובד כוכבים
סימן קנו סעיף א:
לַעֲשׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח
ע"י שליח: ותכרת. אמרה לאחר
כתבתים שלא לשמן וכן משמע נמי
שהיא פסולה דרו בר פפא משמיה דרב
לו ח ט מיי' שם הל' ט
הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לֹא
וכרת: מתני' מתרפאין מהן.
בפרק השולח (שם דף מה:) גבי רשב"ג
י סמג שם טור וש"ע
יֹאכַל בּוֹ: שמות יב מח
אמר ואתה את בריתי תשמור ד) ורבי יוחנן
❖
מקבלין מהן רפואה: ממון ונפשות
3. הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ
שהתיר בציידן ליקח ספרים מעובד
י"ד סי' קנה סע"א:
המול ימול מאי בינייהו ערבי מהול וגבנוני
וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ וְהָיְתָה
בגמרא מפרש: ואין מסתפרין מהן
כוכבים ומקשה ורשב"ג עיבוד לשמן
בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית
מהול איכא בינייהו מאן דאמר המול ימול
בכל מקום. אפילו בשבילי רה"ר
בעי כתיבה לשמן לא בעי ומדפסיל
עוֹלָם: בראשית יז יג
רבינוחננאל (המשך)
איכא ומ"ד את בריתי תשמור ליכא ולמאן
4. וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר
שעוברין שם תדיר שמא יחתוך צוארו
כתיבה בעובד כוכבים ש"מ דסתמא
א
כותי כיון שהוא מהול
בתער: גמ' רפוי נפשות בחנם.
וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ
לאו לשמן דאי סתמא לשמן ליתכשר
דאמר המול ימול איכא והתנן קונם שאני
ה) ב
מל והולך עד שתצא
וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי
כלומר מעצמו ומנפשו הוא עושה
כמו במילה וא"ת כיון דסתמא לאו
נהנה מן הערלים מותר בערלי ישראל ואסור
נפשו ואמרינן מאי טעמא
חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי:
❖
דר' יוסי דכתיב המול
שמות ד כה
כמו אם יש את נפשכם (בראשית כג)
לשמן א"כ פרק השולח (שם דף מה:)
במולי עובדי כוכבים אלמא אף על גב
ימול יליד ביתך וגו'
בדעתכם: בשכר. לא קטיל דחייש
גבי ס"ת תפילין ומזוזות שכתבן מין
המול ימול מכל מקום
דמהילי כמאן דלא מהילי דמו אלא איכא
להפסדא דאגריה: ריפוי ממון מכה
מסור עובד כוכבים ועבד אשה וקטן
ואפילו כותי: איתמר מנין
הגהות הב"ח
בינייהו ישראל שמתו אחיו מחמת מילה
למילה בעובד כוכבים
שאין בה סכנה. שיכול העובד כוכבים
וכותי וישראל מומר פסולים שנאמר
(א) תוס' ד"ה איכא וכו'
שהיא פסולה משום רב
ולא מלוהו למ"ד ואתה את בריתי תשמור
לקלקלו שתכאב לו יותר ויוציא ממון
וקשרתם וכתבתם כל שישנו בקשירה
❖
את בריתי תשמור ליכא:
אמרי ואתה את בריתי
איכא למאן דאמר המול ימול ליכא ולמ"ד
לרפאות: ריבדא דכוסילתא. כלי
ישנו בכתיבה למה לי קרא תיפוק ליה
ג
תשמור ר' יוחנן אמר
מהכא המול ימול יליד
המול ימול ליכא והתנן קונם שאני נהנה
אומן המקיז בכתפים. ריבדא מכת
דעובד כוכבים סתמא עביד וסתמא
ו) ד
ביתך פי' המהול ימול
לעזי רש"י
פסול י"ל דתני עובד כוכבים אגב
הכלי ובלע"ז פיינדר"א. כלומר אי כבדא
ממולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי
לאפוקי עובד כוכבים
לי ריבדא דכוסילתא שהקיז לי אומן
אשה וקטן דה"נ תנא מין דבלאו קרא
דלאו מהול הוא: ואמרינן
פיי'דר"א [פוי'טור"א].
עובדי כוכבים אלמא אע"ג דלא מהילי
❖
מכדי רב ור' יוחנן תרוייהו
נקב.
ישראל לא אמינא לעובד כוכבים
פסול משום דסתמא לעבודת כוכבים:
כמאן דמהילי דמו אלא איכא בינייהו אשה
פסלי בעובד כוכבים מאי
דברה
תורה כלשון בני אדם.
לאסוייה להעביר הכאב דאסור למסור
בינייהו ואמרינן ערבי
למ"ד ואתה את בריתי תשמור ליכא דאשה
גופו ביד עובד כוכבים: ריפוי
אומר ר"י דמאן דאית ליה
מהול וגבנוני פי' גבנוני
מוסף רש"י
לאו בת מילה היא ולמ"ד המול ימול איכא
מבני אברהם הם ומהולים
ה
נפשות גופו. ואפי' אין סכנה בדבר:
הכא דברה תורה כלשון בני אדם יכול
בערלי ישראל. לענין
ושוכנים בהרי גבנונים
סבר דאשה כמאן דמהילא דמיא ומי איכא
להיות שאינו חולק על השב תשיב ועל
נדר מולין נינהו דהלך אחר
לפיכך נקראים גבנונים
למאן דאמר אשה לא והכתיב ותקח צפורה צר קרי ביה ותקח והכתיב
לשון בני אדם וישראלים לא
לרב אפילו אלו שהן
הוכח תוכיח וכיוצא בהן דדרשינן להו
ז)
4
קרי להו ערלים ועובדי
מהולים פסולין דלאו בני
(ב"מ דף לא.) דלא אשכחנא תנא דפליג
ותכרות קרי ביה ותכרת דאמרה לאיניש אחרינא ועבד ואיבעית אימא
כוכבים לא קרי להו מולין
ברית הן ור' יוחנן אמר
אתיא איהי ואתחלה ואתא משה ואגמרה: מתני' מתרפאין מהן
וראיה דר"ש אמר פרק מציאת האשה
(יבמות עא.). במולי
ריפוי
כיון שמהולין הן שרי.
ו
עובדי כוכבים. דבכלל
ומקשינן וכי מולי עובדי
(כתובות דף סז:) על העבט תעביטנו
ממון אבל לא ריפוי נפשות ואין מסתפרין מהן בכל מקום דברי רבי מאיר
ערלים הן. ערלי ישראל
כוכבים מהולין נקראין
דברה תורה כלשון בני אדם ור' שמעון
וחכמים אומרים זברה"ר מותר אבל ח) לא בינו לבינו: גמ' מאי ריפוי
בכלל מולים הן כגון שמתו
והתנן האומר קונם שאיני
ממון
גופיה דריש בפ"ק דר"ה (דף ח.) עשר
אחיו מחמת המילה (נדרים
נהנה לערלים מותר בערלי
❖
ומאי ריפוי נפשות אילימא ריפוי ממון בשכר ריפוי נפשות בחנם ליתני
ט)
לא:).
ישראל ואסור במולי
תעשר וצריך עיון בדבר דמאיזה טעם
עובדי כוכבים הנה עובדי
מתרפאין מהן בשכר אבל לא בחנם חאלא ריפוי ממון דבר שאין בו סכנה
אומר התלמוד פעמים כך ופעמים
כוכבים אפילו הן מולין
כך : ה"ג קונם שאני נהנה. ולא
ריפוי נפשות דבר שיש בו סכנה והאמר רב יהודה אפילו ריבדא דכוסילתא
י)
ערלין הם חשובים אלא
רבינו חננאל
איכא בינייהו יהודי ערל
לא מתסינן מינייהו אלא ריפוי ממון בהמתו ריפוי נפשות גופיה והיינו
גרס ביו"ד דא"כ הוי דברים שאין
כגון שמתו אחיו מחמת
עובד כוכבים כלל כלל
בהם ממש ואין חל כדאמרינן בנדרים
דאמר רב יהודה אפילו ריבדא דכוסילתא לא מתסינן מינייהו אמר רב חסדא
מילה כלומר משפחה
לא ימול והתניא עיר
(דף טו.) גבי שאני ישן :
כ)
ידועה כיון שמלין אותן
שאין בה רופא ישראל
אמר מר עוקבא אבל אם אמר לו סם פלוני יפה לו סם פלוני רע לו מותר
ט
סבר אלמא
מתים מכח דם המילה
ויש בה [רופא] עובד
אע"ג ל) (דלא מהילי כמאן
לרב מותר כגון זה למול
כוכבים ורופא כותי ימול
דמהילי) דמו. תימה מאי
אחרים ור' יוחנן אמר
עובד כוכבים ואל ימול
קפריך מנדרים למ"ד המול ימול דלמא שאני נדרים דהלך בהן אחר לשון בני אדם והתם נמי דקפשיט מקרא קרא ל"ל הא אמר בנדרים
כיון שאינו מהול אסור
כותי דברי ר"מ ופרקי'
איני והתנן קונם שאיני
כי קא שרי ר"מ ברופא
הלך אחר לשון בני אדם י"ל דהתם מפיק ליה מקרא כי לא נתברר לנו לשון בני אדם אם לא מן הפסוק וכיוצא בזה איכא בפ"ק דפסחים
נהנה למולים אסור בערלי
עובד כוכבים מומחה
(דף ב.) והא קמ"ל דאור כוכבים אור הוא ונפקא מינה לנודר מ) אי נמי שפיר פריך קראי אהדדי דהתם נפיק מקרא דכל העובדי כוכבים
ישראל וכו' הנה ערלי
דלא מרע נפשיה דחייש
ערלים ואין מילתם חשובה לקרותה מילה וקשה למאן דסבר למימר דהוי ערבי וגבנוני בכלל מהולים: איכא בינייהו אשה. תימה
ישראל מולין הן חשובין
דלמא מסקי עליה שם רע
והיאך אוסר ר' יוחנן. אלא
ואומרים דקטיל לאינשי
אמאי לא אמר איכא בינייהו מומר לערלות דלמ"ד ואתה את בריתי (א) ליכא שאינו בכלל לשמור כדאמרינן פרק השולח (גיטין דף מה.) דישראל
אשה איכא בינייהו רב
וכן כי אתא רב דימי
מומר לאו בר קשירה כאותה שהבאתי לעיל מפני שאינו חפץ לקשור ה"נ נימא שאינו בר מילה כיון שאינו חפץ לימול ולמ"ד המול ימול איכא
אסר אשה למול דלאו בת
אמר עובד כוכבים אם
ברית היא ור' יוחנן שרי
היה רופא מומחה לרבים
דאמרי לעיל אע"ג דלא מהילי כמאן דמהילי דמו ואור"י דמומר לערלות מיהו בר שמירת ברית הוא אלא שאינו חפץ אבל מיהו בר שמירת
דאשה כדמהילא דמיא.
מותר: הא דתניא ישראל
ברית הוא אם יחפוץ ובגיטין גבי קשירה הכי קאמר כל שאינו בקשירה כלומר שאינו מקיים מצות וקשרתם אינו בכלל וכתבתם וזה מבטל
ומקשינן לרב איני והכתיב
מל כותי אבל כותי לא
מצות קשירה מעליו: אשה לאו בת מילה היא.
יש לפסוק כרב ואין אשה כשרה למול דאף על גב דרב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן
ותקח צפורה צר ודחי
ימול ישראל מפני שמל
קרי ליה ותקח כלומר
לשום הר גרזים דברי
בהא הלכה כרב דברייתא דרבי יהודה הנשיא קיימא כוותיה אבל בה"ג פסק דאשה כשרה למול ולרב דאמר אינה כשירה למול צריך
עשתה אחרים שיקחו וכן
רבי יהודה אוקימנא בר'
לפרש בפרק קמא דקדושין (דף כט.) דמצריך אותו ולא אותה למדרש שאינה חייבת למול בנה היינו לבקש למהלו:
פי' ותכרת. איבעי תימא
יהודה הנשיא דסבר מנין
לחיי
צפורה אתחלה ומשה
למילה בעובד כוכבים
רבינו גמר המילה: מתני'
שהיא פסולה שנאמר
ואתה את בריתי תשמור
א) אתה ולא כותי וכ"ש עובד כוכבים ועוד כתיב ועשה פסח לה' הוא שכשר מתרפאין מהן ריפוי ממון אבל לא ריפוי
נפשות. אוקימנא ריפוי ממון כגון בהמתו
של ישראל שהוא ממונו
וכדרב
דאמר
אפילו ריבדא דכוסילתא לא מתסינן מן
העובדי כוכבים. ואע"פ
למול אבל עובד כוכבים לא ורבי יוסי חולק עליו ואומר וכי היכן מצאנו בתורה מילה לשמה אלא וריפוי נפשות ריפוי בגופו
א) נראה מזה דרבינו לא גריס אלא לעולם איפוך אלא הך ברייתא דאוסר לכותי למול לישראל ר"י הנשיא היא ומפיק לה מקרא דאפי' כותי אסור למול וצ"ע.