אין
מעמידין פרק
שני עבודה
זרה
כט.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
שני
לדג דם. והא דאמרינן בנדרים (דף נד:)
חוספניתא. סדקין
שבפני האדם: מוניני. דגים קטנים: (ג) סיבורי.
אין מקיזין לא על
מח א מיי' פ"ד מהל'
א) [נדרים נד: ע"ש היטב],
ב) [בערוך וברב אלפס איתא
דעות הלכה [ט] טו:
הקזת דם מכתפיים: שני לדם דג. אם הקיז דם היום אוכל דגים
העופות ולא על הדגים היינו לאלתר:
מט ב מיי' פי"ב מהל'
איסטומכא], ג) [בערוך
אבל
לא בינו לבינו. פי' במקום שאין רגילין בני אדם כ"כ כי
למחר: שני לדג דם. אכל ביום שלפני הקזה דגים: חגב"ש. חלב
ס)
איתא ואברתא עיין שבת
רוצח הלכה יא סמג
גבינה בצלים שחלים: וכי מפנה. מאן
ההיא דרב חנא בשבילי דנהרדעא אבל ביחוד ממש לא
דאכל הני בתר הקזה ובא
קכח.], ד) [ברכות מד: נז:],
לאוין מה טוש"ע י"ד סימן
ה) [בס"א: וקיבה],
קנו סעיף א ובהג"ה סעיף
איצטריך דתיפוק ליה אף בלא מסתפר
ליפנות חוץ לעיר לא יפנה (ד) למזרחה
ו) [כלומר חלב טהור או שומן
ב:
של עיר: י)משום דקשי ריח. דברים הללו
אסור להתיחד עמהם משום שפיכות
לחספניתא וחילופא סכנתא חלא לסיבורי
נ ג ד מיי' פי"א מהל'
של עופות ודגים ומלת שומן
והרוח מביאתן לעיר: הכי גרסינן לא
דמים וכן יש לפרש לעיל (דף כו.) גבי
עבודת כוכבים הלכה ב
הוא ענין בפ"ע והלכך שפיר
(א) ומוניני לתעניתא וחילופא סכנתא תחלי
מניקה: המסתפר מעובד
סמג לאוין נ טוש"ע י"ד
קא חשיב עשרה דברים
יפנה אלא למזרחה של עיר. שרוח
❖
וסיבורא סכנתא אישתא וסיבורא סכנתא
וכו'], ז) [לעיל יא.],
סי' קנו סעיף ג:
מזרחית אינה חזקה כדתנן בלא יחפור
כוכבים רואה במראה. תניא בתוספתא
ח) [תוספ' פ"ג ה"א],
כאיב עינא וסבורי סכנתא שני לדג דם שני
ט) ביצה כח: כתובות סא:
אין עושין בורסקי אלא
פ"ג ובירושלמי דפירקין ישראל
(ב"ב דף כה.)
לדם דג שלישי לו סכנתא ת"ר המקיז דם
מכות כא. נדה נב., י) [צ"ל
א)
למזרחה של עיר ובמסכת ברכות
המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה
תורה אור השלם
אחר ד"ה הכי], כ) בס"א
לא יאכל חגב"ש לא חלב ולא גבינה ולא
(דף מ.) הישן למזרח גורנו דמו בראשו
מן הכותי אין רואה במראה פי' לפי
1. וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ
במקום כה"ד: כמון מלא
בצלים ולא שחלים אם אכל אמר אביי נייתי
אגרו"ם, ל) [איכה ג],
שרוח מערבית מביאה עליו ומסוכן
שאינם חשודים על שפיכות דמים
לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן
מ) [בדפו"י שלא בבית],
וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד:
הוא: איסתומכא דליבא. דופני בשר
רביעתא דחלא ורביעתא דחמרא ונערבבינהו
(ח) התירו של בית ר"ג שיהו רואין במראה
נ) אי נמי הא כצ"ל ל"ס,
תהלים קד טו
שתחת הלב והוא טרפשא. לישנא
פי' אף מן הכותי מפני שהיו זקוקין
ס) זה הדבור שייך במתני',
2. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ
בהדי הדדי ונישתי וכי מפנה לא מפנה אלא
❖
ע) [צ"ל דתניא],
אחרינא תנוך שכנגד הלב שקורין
למלכות משמע שאסור לאיש לראות
וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם
למזרחה של עיר משום דקשה ריחא א"ר
וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל
ניבל"א ופעמים שנכפף לצד פנים
במראה ונראה כי הטעם משום לא
יהושע בן לוי מעלין אונקלי בשבת מאי
פְּנֵי הַמָּיִם:
ומעכב את הנשימה וזהו עיקר: כמונא
ילבש גבר שמלת אשה דמתרגם לא
בראשית א ב
הגהות מהר"ב
אונקלי אמר רבי אבא איסתומכא דליבא
ב)
3. וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה
כרוייא. (ה) כעין כף אגרוף כ): וניניא.
יתקן גבר בתיקוני אתתא והא ע) (דתנן)
רנשבורג
מאי אסותא מייתי כמונא כרוייא וניניא
לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת
מינט"א: אגדנא. עשב מר הוא והוא
בפ' שואל (שבת דף קמט.) אין רואין
א] רש"י ד"ה לליבא
אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן
ואגדנא וציתרי ואבדתא לליבא בחמרא
מרובי"א לבן. לענה מתרגמינן גידין:
במראה בשבת ומפרש בגמרא במראה
ג)
ל)
בחמרא. לאיסטומכא דליבא
מִלְכָּה אֵשֶׁת נָחוֹר אֲחִי
❖
כצ"ל:
וסימנך ויין ישמח לבב אנוש לרוחא במיא
ציתרי. שדריא"ה: אבדתא. איזוב:
אַבְרָהָם וְכַדָּהּ עַל
של מתכת מפני שאדם עשוי להשיר
1
❖
שִׁכְמָהּ: בראשית כד טו
לליבא בחמרא. א] לאיסתומכא דליבא
בה נימין המדולדלות ומשמע דוקא
וסימנך ורוח אלהים מרחפת על פני המים
2
ישתה אלו ביין: לרוחא. לשחפת
בשבת הא בחול שרי התם באשה
לכודא בשיכרא וסימנך וכדה על שכמה
לעזי רש"י
3
שמחמת רוח ישתה אלו במים: לכודא.
איירי ואדם לאו דוקא דאיש אסור
הגהות הב"ח
רב אחא בריה דרבא שחיק להו לכולהו
'יבל"א [ליול"א]. ענבל
חולי אשה יולדת ומצטננת על המשבר:
בכל ענין וכן משמע בירושלמי דמפרש
(א) גמ' ומוניני לתעניתא.
איגרום (בס"א). חמיצות.
בהדי הדדי ושקיל ליה מלא חמש אצבעתיה
שכמה. דומה תיבה זו לשכרא בשתי
טעמא דאין רואין במראה דפעמים
נ"ב וכן בסנהדרין סוף דף
מי'ט"א. מנתה (צמח).
ושתי ליה רב אשי שחיק כל חד וחד לחודיה
מ"ט: (ב) שם ואלו הן
מרובי"א. מרווה, מרוביון
אותיות: מלא חמש אצבעתיה. מלא
שהאשה רואה נימא אחת לבנה ותולשה
האוכל בשר שור בשר
(מין צמח).
ושקיל מלא אצבעיה רבתי ומלא אצבעיה
ידו: מלא אצבע רבה ומלא אצבע
ובאה לידי חיוב חטאת ומסיים בה
שמן בשר צלי וכו' וכבד.
שדריא"ה. צתרה (צמח).
זוטרתי אמר רב פפא אנא עבדי לכל הני ולא
נ"ב בפרק הרואה בדף נז
זוטרתי. שיכול לאחוז בזרת ואגודל
והאיש אף בחול אסור שאינו דרך
פוליו"ל. סוג של נענה.
לא קא חשיב כבד ומכניס
אייבר"ש [איברי"ש].
יחד: כוזא. כלי קטן: תרוודא. מלא
כבוד ג' דברים התירו לבית רבי שיהו
איתסאי עד דאמר לי ההוא טייעא אייתי כוזא
במקומו חלב וע"ש:
סרעפת.
כף: בי כוכבי. תחת הכוכבים בחצר
רואין במראה ושיהו מספרים קומי
(ג) רש"י ד"ה סיבורי צ"ל
חדתא ומלייה מיא ורמי ביה תרוודא דדובשא
מירדויי"ר [מירידוי"ר].
❖
קודם ד"ה מוניני:
מ) של בית: ומי סיסין. פוליו"ל יבש
ושילמדו לבניהם חכמת יון שהם
ראי.
דתלי לה בי כוכבי ולמחר אישתי עבדי הכי
(ד) ד"ה וכי מפנה וכו' לא
שורה במים ושותה: והרת. רחמה
זקוקין למלכות ואין לדחות דהא
יפנה אלא למזרחה:
ואיתסאי ד) תנו רבנן ששה דברים מרפאין את
של בהמה: ויותרת הכבד. טרפשא
דקאמרי אף בחול אסור קאי אהשרת
(ה) ד"ה כמונא כרוייא
מוסף רש"י
החולה מחליו ורפואתן רפואה ואלו הן כרוב
כמון כף אגרוף. נ"ב
דכבדא שקורין אייבר"ש: במראה.
נימין ללקט לבנות מתוך שחורות
מקלה. שמעתא היא,
נראה דרש"י ז"ל מפרש
ותרדין ומי סיסין יבישה ה)וקיבת והרת ויותרת
מירדויי"ר לראות אם מסתפר יפה
דה"נ אמרינן פרק המצניע (שם דף
כרוייא מלשון דגורין שהוא
דלאו אמתני' קאי אלא
הכבד ויש אומרים אף דגים קטנים ולא עוד
באומנות וסבר העובד כוכבים כיון
צד:) המלקט לבנות מתוך שחורות
תרגומו של חמרים חמרים
מילתא באנפי נפשה קאמר
ותרגום ירושלמי כרוין
אסור לו לאדם כו' (שם).
אלא שדגים קטנים מפרין ומרבין כל גופו של
דקפיד אהכי חשוב הוא ומתיירא
אפי' אחת בשבת חייב ודבר זה אף
וגבי'ה. דקתני במשנה
כרוין אבל הערוך גורס
להורגו: לבלוריתו. שהוא מגדל
בחול אסור משום לא ילבש דהא מדקא
אדם עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו
כרויא וכמונא נראה לפי
וגבינות בית אונייקי ובעי
לעבודת כוכבים שומט את ידו מקודם
מייתי עלה התירו לבית רבי לראות
גירסא זו שכרויא הוא מין
בגמ' מ"ט א"ר מלכיה
וחליו קשה אלו הן האוכל בשר שור
א
(ב)
עשב: (ו) ד"ה מתניתין
א"ר אדא בר אהבה מפני
לכן שלשה אצבעות לכל רוח כדלקמן
במראה משמע דהא דאסור בחול
ו) שומן בשר צלי בשר ציפרים וביצה צלויה
מלכתא וכו' ור' מלכיא
שמחליקין כו', והיינו משנה
כדי שלא יהא מתקנה: בשבילי
לראות במראה הוא ומיהו אינו אסור
שמו: (ז) ד"ה איכא
דאמתני' קאי (שם). מת'י'
ושחלים ותגלחת ומרחץ וגבינה וכבד וי"א
בינייהו וכו' בצמר וכן
ומת'יתא. אסימנא דרב
דנהרדעא. חוץ לעיר: לזוגא. לחתוך:
כ"א להתנאות דעבר משום לא ילבש
אף אגוזים וי"א אף קשואין תנא דבי רבי
בלורית: (ח) תוספות ד"ה
מלכיו פליג, דקאמר
ז)
קועיך. צוארך: שבילי דנהרדעא.
גבר אבל להסתפר ולגלח ולראות
שפחות רב מלכיו ליתא,
המסתפר וכו' על שפיכות
ישמעאל למה נקרא שמן קשואין מפני שהן
ששם עוברים ושבים תדיר: שפוד.
במראה שלא יחבל בעצמו או משום
דמים ואי תימא של בית
דכל מתני' ומתניתא דהכא
ר"ג: (ט) בא"ד אא"כ
קשין לכל גופו של אדם כחרבות: ואין
רב מלכיא פרשינהו, אבל
באין צדין במסכת ביצה [כח:]: שפחות.
מיחוש עינים ודאי מותר ובוחן לבות
❖
רואה במראה ואפילו:
שמעתתא דאמר ברב מלכיו
בכתובות באע"פ [סא:]: גומות. בנדה
הוא יודע והלכה למעשה דאסור
מסתפרין מהן בכל מקום: ת"ר ישראל
ח) ב
מודינא לך
.
(כתובות סא:)
בבא סימן [נב.]. הני תלת שמעתא דרב
להסתפר מעובד כוכבים אלא אם כן
רב פפא אסימנא דרב
המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה ועובד
מלכיא קאי לגרועי מיניה
מלכיו אמרינהו משמיה דרב אדא בר
רואה ואפילו ברשות הרבים מדקא
(ט)
רבינו חננאל
כוכבים המסתפר מישראל כיון שהגיע
שפחות, דכולהו מתני' רב
אהבה: בלורית. דהכא: אפר מקלה.
אמר רב חנא תיתי לי דעברי אדרבי
מלכיא אמרינהו, כלומר
מי שהקיז דם חסא בחומץ
לבלוריתו שומט את ידו אמר מר ישראל
מאיר ודוקא בתער דשכיח ביה
דמכות פרק בתרא [כא.] לא יתן אדם אפר
משנה דשפחות דאוקמת
מועיל לו ומי דגים קטנים
המסתפר מעובד כוכבים רואה במראה היכי
כרב מלכיו רב מלכיא
ליושב בתענית דמחזקין
מקלה על גבי מכתו מפני שנראית
הזיקא בקל אבל במספרים לא שכיח
אמרה, ומתניתא דקאמר
הגוף וחילופא סכנה מי
דמי אי ברשות הרבים ל"ל מראה ואי ברשות
ככתובת קעקע. אפר מקלה אפר
בהו הזיקא שרי אם יש עמו אחר:
לאו דוקא, אלא בסימנא
שהקיז דם ויאכל שחליים
יין סכנה. וכן מי שיש בו
היחיד כי רואה מאי הוי לעולם ברה"י וכיון
הכירה שקלוי ושרוף מאד ושחור
דרב מלכיו ליכא מתני',
ושמעתתא רב מלכיו, ומה
אישתא צמירתא פי' אש
ונראה ככתובת קעקע: וגבינה. הכא
דאיכא מראה מתחזי כאדם חשוב רב חנא בר ביזנא הוה מסתפר מעובד
שנשאר מן השמעתות
של עצמות והקיז דם סכנה
בפירקא (דף לה:) אמר רב מלכיה
כוכבים בשבילי דנהרדעא א"ל חנא חנא יאי קועיך לזוגא אמר תיתי לי דעברי
בסימנו של רב מלכיו,
וכן מי שיש בו כאב עין
דהיינו שפוד וגומות, רב
אמר רב אדא בר אהבה מפני שמחליקין
והקיז דם סכנה כשהקיז דם
אדר"מ ואדרבנן לא עבר אימר דאמור רבנן ברה"ר ברה"י מי אמור והוא סבר
מלכיו אמרינהו, והיינו
יאכל ביום השני דג וכן מי
פניה בשומן חזיר: מתניתין ומתניתא.
שבילי דנהרדעא כיון דשכיחי רבים כרה"ר דמו: גועובד כוכבים המסתפר
דקאמר איכא בינייהו
שאכל היום דג יקיז דם
הנך דאיתמר אפירושא דמתני' ובריית'
שפחות ולא קאמר שפחות
למחר ריבדא דכוסילתא
מישראל כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו: וכמה אמר רב מלכיה אמר
ואפר מקלה אלא שפחות
רב מלכיה והנך דאיתמר שמעתתא
ריבדא הן השרוטות
רב אדא בר אהבה שלשה אצבעות לכל רוח ורוח אמר רב חנינא
גרידא מגרעינן ודרב מלכיו
ששורט הגרע בצוארו של
ד
ט)
באפי נפשייהו ולא אפירושא דמתנית'
כדקאי קאי (מכות כא.) ורב
אדם ומוצץ הדם
בריה דרב איקא שפוד שפחות וגומות רב מלכיו בלורית אפר מקלה
רב מלכיו: מתני' מלכתא. היא
פפא מחליף שפחות לרב
בכוסילתא שם אותו הכלי
וגבינה רב מלכיה אמר רב פפא מתני' ומתניתא רב מלכיה שמעתתא רב
מלכיא ואפר מקלה לרב
שמוצץ שמו כוסילתא:
דמותבינן מינה לאמורא ורב (ו) מלכיה
ת"ר המקיז דם לא יאכל
מלכיו (נדה נב.). וסימ'א.
שמו דומה לנקבה: מאי בינייהו. בין
מלכיו וסימנא מתניתא מלכתא מאי בינייהו איכא בינייהו שפחות:
שלא תחליף בגירסא,
חלב ולא גבינה ולא ביצים
רב פפא לרב חנינא: איכא בינייהו
מתני'
מת'יתא מלכתא. לגבי
ולא שחלים ואם אכל אמר
שמעתא הויא מתניתא
אביי נייתי רביעתא דחמרא
שפחות. דאוקי רב חנינא כרב מלכיו ורב פפא כרב מלכיה ומעייל אפר מקלה כרב מלכיו דהנך תלת שפוד ואפר מקלה וגומות שמעתא נינהו ולא
מלכתא, דהא מינה מותבינן
כו'. א"ר יהושע בן לוי
אמתני' קיימא אבל שפחות א"ר מלכיה הלכה כר"א דאמר במשנתינו אפי' הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר (ז) בלורית דהכא אפירושא
תיובתא לשמעתא, וסימניך
מעלין אונקלי בשבת מאי
דמתניתא קאי דקתני לעיל שומט את ידו ואתי איהו לפרושי שיעורה וכן גבינה דקתני מתני' אלו דברים האסורים כו' אמרינן מפני מה אסרו גבינות העובדי
מלכיא לשון נקבה, אבל
אונקלי א"ר אבהו
מלכיו לשון זכר (כתובות
אסטומכא דליבא פי'
כוכבי' ופי' רב מלכיה. נ)והא דנקיט תלמודא איכא בינייהו שפחות ולא נקט שפחות ואפר מקלה אמילתיה דרב מלכיה דאתנח ביה רב פפא סימן נקט:
סא:). משניות וברייתות
אסטומכא בלשון ערבי
מתני' אלמעדה: ת"ר ששה
עיקר הן, והיינו סימן מי
ששמו דומה לנקבה מוקמינן כולהו מתניתא דהוו נמי לשון נקבה אליביה, והיינו רב מלכיא ששמו דומה לנקבה, ומשמעותו של
דברים מרפאין את החולה מחליו ורפואתן רפואה. ואלו הן כרוב ותרדין ומי סיסין יבש וקיבה והרת ויותרת הכבד וי"א אף
שם נמי משמע לשון מלכות, והיינו משניות וברייתות שהן עיקר ולא שמעתות (מכות כא.). איכא בי'ייהו שפחות. דמתניתין דגים קטנים שמפרין ומרבין זרע ומברין כל גופו של אדם: ת"ר עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו וחליו קשה האוכל
היא ומשוית ליה ברב מלכיו לאו דידיה היא דכל מתניתין ומתניתא דאית בהו רב מלכיא אמר פירושן, אבל שמעתתא דאמרת בשר שור בשר שמן בשר צלי צפורים ביצה צלויה שחלים תגלחת מרחץ וכבד וגבינה וי"א אף אגוזים וקשואין: מתני' ואין
ברב מלכיו כגון שפוד וגומות דידיה נינהו (ביצה כח:).
מסתפרין מן העובד כוכבים בכל מקום דברי ר"מ וחכ"א ברה"ר מותר ת"ר ישראל המסתפר מן העובד כוכבים ברה"י רואה
במראה ואינו חושש מ"ט כיון דרואה במראה כמדומה העובד כוכבים שהוא אדם חשוב ומתיירא ליגע בו. פי' א) קועף ועובד
כוכבים המסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו. פי' בלוריתו מקום בראש שמגלחין אותו הכומרים לעבודת כוכבים. וכמה מקום שומט את ידו. אמר רב מלכיה אמר רב אדא בר אהבה ג' אצבעות לכל רוח ורוח וקי"ל דהא שמעתתא דרב
מלכיה היא דגרסי' שפוד שפחות וגומות רב מלכיו בלורית אפר מקלה וגבינה רב מלכיה רב פפא אמר מתני' ומתניתא רב מלכיה כו' וכבר פירשנוהו בכתובות ובכמה מקומות לפיכך לא הארכנו בכאן פי' שפוד ביום טוב שפחות בכתובות גומות בנדה
א) נראה דצ"ל פי' קועך גרון וכן הוא בערוך ערך קע.