אין
מעמידין פרק
שני עבודה
זרה
לא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
המפקיד
סתם יינם אסור בהנאה. משום גזירת יין נסך: ומטמא טומאת
יינו אצל עובד כוכבים אסור בשתיה ומותר בהנאה.
עט א מיי' פי"א מהל'
א) [דמאי פ"ג מ"ד בכורות
יא:], ב) [שבת קכב.],
מאכלות אסורות
משקין. מטמא טומאת אוכלין ומשקין כתורת משקין טומאת שרץ
ובסמוך משמע שהפקידו בחותם אחד ותימה מאי
ג) [ב"מ כג ע"ב ושם בתוס'
הלכה ג סמג לאוין קמח
שאינו מטמא אדם וכלים אלא אוכלין ומשקין ושיעורן לקבל טומאה
קסבר ר' יהודה בן בתירא אי לא חייש לזיוף כר"א אפילו בשתיה
❖
ד"ה אתלתא],
טור ש"ע י"ד סימן קכג
והתנן המפקיד פירותיו אצל
ברביעית הלוג ככל טומאת משקין:
לשתרי ואי חייש לזיוף כרבנן אפי' בהנאה ליתסר שמא נגע בו העובד
סעיף א:
פ ב מיי' פ"ו מהלכות
העובד כוכבים הרי הן כפירותיו
כוכבים ונסכו וי"ל דרבי יהודה בן
אבות הטומאה הל' ח:
תורה אור השלם
למעשרות ולשביעית. דחשידי לחלופי
בתירא לטעמיה דאמר לקמן בפרק
סתם יינם א אסור בהנאה בומטמא טומאת
פא ג מיי' פי"ג מהל'
וה"נ דלמא חלפיה והאי חמרא דעובד
ר' ישמעאל (דף נט:) יין של ישראל
1. אִם יִמָּלְאוּ הֶעָבִים
מ"א הלכה ט סמג
משקין ברביעית גהמפקיד יינו אצל עובד
לאוין קמח טוש"ע י"ד
גֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ יָרִיקוּ
כוכבים הוא: שייחד לו קרן זוית.
שנגע בו עובד כוכבים מותר בהנאה
כוכבים אסור בשתיה ומותר בהנאה והתנן
סימן קל סעיף ב:
וְאִם יִפּוֹל עֵץ בַּדָּרוֹם וְאִם
חדא דאין מנסכין יין אלא בפני עבודת
ומסר לו מפתח או עשה חותם:
פב ד מיי' פי"א מהל'
בַּצָּפוֹן מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ
א) דהמפקיד פירותיו אצל עובד כוכבים הרי
❖
פרוד. מקום של בר קפרא הוא
כוכבים ועוד שאומר לו לא כל הימנך
מעשר הלכה טו:
שָׁם יְהוּא: קהלת יא ג
פג ה מיי' פי"ג מהל'
הן כפירותיו של עובד כוכבים לשביעית
ונפטר בר קפרא: שיפול העץ. ששכן
שתאסור ייני לאונסי ואע"ג דחיישי
מאכלות אסורות הל'
ולמעשר ה כגון שייחד לו קרן זוית אי הכי
שם תלמידי חכמים: שם יהו ס"ד.
לזיוף דנגע ביה ושתה מיניה [א] לא
ט סמג לאוין קמח טור
גליון הש"ס
בשתיה נמי לישתרי דהא רבי יוחנן אקלע
ש"ע י"ד סי' קל סעי' ב:
שהוא עצמו ימצא שם והא שכיב ליה:
החמיר כ"כ לחוש לאחלופי בשלו
פד ו ז מיי' שם הלכה א
תוס' ד"ה ולא וכו' אלא
אלא שם [יהו פירותיו]. ימצאו פירות
שיאסר גם בהנאה כיון שכל עיקר
לפרוד אמר כלום יש משנת בר קפרא תנא
בארבע. עיין נדה דף מח
ח טור ש"ע שם סעיף
❖
יינם אינו אסור אלא מדרבנן:
העץ שנשרו ממנו אף כאן הצריך
ליה ר' תנחום דמן פרוד המפקיד יינו אצל
ע"א תוספות ד"ה אמר:
א [וסעיף ז]:
דאמר רב הלכה כר"א שמתיר
פה ח ט י מיי' שם הלכה
לדברי חכמים ישאל את בני העיר
עובד כוכבים מותר בשתיה קרי עליה מקום
1
ח טור ש"ע שם סעיף
יין בחותם אחד. ולקמן
ששומעין ולמדין ממנו ומלמדים אותן
❖
ד:
שיפול העץ שם יהו שם יהו ס"ד אלא שם יהו
הגהות הב"ח
לאחרים: מפתח או חותם ר"א מתיר.
פ"ב (דף סט: ושם) נמי אמרינן האידנא
פירותיו א"ר זירא לא קשיא הא ר"א הא רבנן
(א) גמ' ואי לא לא הוי
אף בשתיה: וחכמים אוסרין. לעשות
קיימא לן כר"א דלא חייש לזיופא ויש
חותם בתוך חותם
דתניא אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו
רבינוחננאל (המשך)
כן ואי עבד שרי בהנאה כדאמרינן
להקשות דרב אדרב דהא אמר רב
דיקולא ומיהדק וכו' נוד
של עובד כוכבים ומלאוהו יין ומפתח או
לעיל: ותרוייהו כרבנן. דאי כר"א
לקמן (דף לט.) חבי"ת בחותם אחד
בדיסקיא וחתמו פיו:
בר קפרא המפקיד יינו
(ב) רש"י ד"ה ומיהדק
אצל עובד כוכבים מותר
חותם ביד ישראל ר"א מתיר וחכמים אוסרין
בחותם אחד נמי שרי: אגנא אפומא
אסור סימן חלב בשר יין תכלת ועוד
ב)
וכו' דלא טרח: (ג) ד"ה
בשתיה קרי עליה ר' יוחנן
דחביתא. כפה מזרק ע"פ החבית:
קשה דרב אשי אמר לעיל (דף כט:)
א"ר חייא בריה דרבי חייא בר נחמני א"ר
לא מיהדק ד'וח:
מקום שיפול העץ שם
שריקא. טח בטיט ודיבק סביבות פי
(ד) ד"ה הוי וכו' דטורח
גבי חומץ ויין מבושל א"צ חותם בתוך
יהו פירותיו ב) ופירק ר'
חסדא אמר רב ואמרי לה אמר רב חסדא אמר
הוא להפוך: (ה) תוספות
זירא פירוק אחר ואמר
המזרק לדופני החבית: דיקולא. כפה
חותם משמע הא יין גמור צריך חותם
זעירי ואמרי לה א"ר חסדא אמר לי אבא בר
ד"ה דאמר רב וכו' וההיא
מתני' דדמאי כרבנן דאסרי
סל ע"פ חבית והחבית מגופה דהיינו
בתוך חותם וכן רבא דשקיל וטרי
דרבה בר רב הונא ורב
ור' יוחנן דאמר כרבי
חמא הכי אמר זעירי והלכה כר"א אמר רבי
דחתך לה לבישרא אתלתא
ב' חותמות מגופת החבית שדבוקה
לקמן בסמוך היכי דמי חותם בתוך
ג) אליעזר דתניא אחד
אלעזר הכל משתמר בחותם אחד חוץ מן היין
קרנתא מיירי כשמשלחה.
הלוקח ואחד השוכר בית
בחבית ונתייבשה וסל כפוי עליה:
חותם משמע דס"ל דלא סגי בחותם
נ"ב פרק גיד הנשה בדף
בחצרו של עובד כוכבים
שאין משתמר בחותם אחד ור' יוחנן אמר
ומיהדק. נכנס בדוחק פי הסל לבלוע
אחד וכולה סוגיא דשמעתא מיירי
צה: (ו) בא"ד לראות
ומלאהו יין ומפתח וחותם
אפי' יין משתמר בחותם אחד ולא פליגי הא
חותמו ולהכירו די:
בחותם בתוך חותם והיה מתרץ ר"ת
ביד ישראל רבי אליעזר
את החבית הוי חותם בתוך חותם ולא
(ב)
(ז) בא"ד בפ' בתרא. נ"ב
מתיר בשתיה ולא חייש
טרח לזיופי כולי האי: לא מיהדק.
דההוא דרב דלקמן מיירי בישראל
כר"א הא כרבנן איכא דאמרי א"ר אלעזר
בסוף דף עד ומשמע
לזיופא. ואסיקנא משמיה
(ג) נוח ליטלו הוי כמאן דליתיה: נוד.
חשוד וגרע מעובד כוכבים מפני
מדברי התוס' שס"ל
הכל משתמר בחותם בתוך חותם חוץ מן היין
דרב חסדא אמר זעירי
דההיא דסחיף כו' לא הוי
הלכתא כר' אליעזר. א"ר
של עור מלא יין וקשור ומונח בתוך
שהוא בטוח שיאמינוהו ולא מירתת
שאין משתמר בחותם בתוך חותם ורבי יוחנן
אלא חותם אחד דלא
אלעזר הכל משתמר חותם
דיסקיא של עור: פיו. של נוד: למטה.
כ"כ וכן ההיא דרב אשי דלעיל (דף
כפרש"י לשם וכן נראה
בתוך חותם ביד העובד
אמר זאפילו יין משתמר בחותם בתוך חותם
❖
בתוך דיסקיא: הוי חותם בתוך חותם.
כט:) נ"מ לענין ישראל חשוד וכן רבא
מדברי התוס' לשם ע"ש:
כוכבים חוץ מן היין שאינו
ותרוייהו כרבנן מר סבר כי פליגי רבנן עליה
משתמר אלא בשומר
מפרש חותם בתוך חותם אליבא
דטרח (ד) להפוך ולהתיר קשר הדיסקיא
ור' יוחנן אמר אפי'
דר"א בחותם אחד אבל בחותם בתוך חותם
וקשר הנוד ולחזור ולקשרה כולי האי
דרבנן ואפי' אליבא דהלכתא איכא
יין משתמר חותם בתוך
הגהות הגר"א
שרו ומר סבר אפילו חותם בתוך חותם אסרי
לא טרח: ואי כייף פומיה. של נוד
נפקותא כגון ישראל חשוד וההיא
חותם ביד עובד כוכבים
[א] תוס' ד"ה המפקיד.
ותרוייהו רבי יוחנן ור'
היכי דמי חותם בתוך חותם אמר רבא אגנא
לגיו וצייר וחותם כעין שקושרין נודות
ג) דרבה בר רב הונא (ה) חתך לה לבישרא
ח
לא החמיר כ"כ כו'. נ"ב
אלעזר כחכמי' דאסרי
שלנו של שמן שלאחר שקושרים אותו
אתלתא קרנתא כשמשלחה ביד עובד
דפומא דחביתא שריקא וחתימא הוי חותם
עיין לעיל כ"ט ב' דמשום
ר' יוחנן סבר כי פליגי
מכניסין פי הנוד כשהוא קשור בתוכו
כוכבים ולהכי סגי בחותם אחד וקשה
אחלופי לא חיישינן בחותם
רבנן עליה דר' אליעזר
בתוך חותם ואי לא לא דיקולא ומיהדק
(א) ט
אחד (ועמ"ש רבינו ביו"ד
בחותם אחד אבל חותם
ועוד קושרים אותה פעם אחרת אפי'
קצת פר"ת דנבואה היא להעמיד כל
הוי חותם בתוך חותם לא מיהדק לא הוי
סי' קי"ח ס"ק ה' וסי'
בתוך חותם אפילו רבנן
❖
אין דיסקיא הוי חותם בתוך חותם: עין
אלו ההלכות בישראל חשוד ואנן בעובדי
ק"ל ס"ק ח'):
שרו. היכי דמי חותם
חותם בתוך חותם י נוד בדיסקיא חתימת
כושי. מקום כותים: בירת סריקא.
כוכבים קיימינן ורב אשי לעיל הזכיר
בתוך חותם אגנא שריקא
פיו למטה הוי חותם בתוך חותם פיו למעלה
אחביתא וחתימא הרי זה
עובדי כוכבים הן וסמוכין לעין כוש:
חומץ ביד עובד כוכבים אין צריך
חותם בתוך חותם ואי לא
מוסף רש"י
לא הוי חותם בתוך חותם וכי כייף פומיה
ברקתא. עיר של כותים: כפר
חותם בתוך חותם ומשמע הא יין ביד
הוי כי האי גוונא לא הוי
הרי הן כפירותיו. של
לגיו וצייר וחתים הוי חותם בתוך חותם ת"ר
פרשאי. עובדי כוכבים: וזגדור. כותים:
חותם בתוך חותם. דיקולא
עובד כוכבים צריך ועוד דבירושלמי
עובד כוכבים, דודאי
אפומא דחביתא חתימא
משמע דההיא בעובד כוכבים איירי
חבית בראשונה היו אומרים יין של עין כושי
חלפינהו וצריך להפריש
אי מהדק הוי חותם בתוך
❖
וגם רש"י וה"ג פירשוהו בעובד
מהן מעשר (בכורות יא:).
אסור מפני בירת סריקא ושל ברקתא אסור מפני כפר פרשאי ושל זגדור
חותם ואי לא מהדק לא.
נוד צרור בדסקיא צרירא
כוכבים לכך נראה לפרש דהכא והתם
אסור מפני כפר שלים חזרו לומר חביות פתוחות אסורות סתומות
וחתימא אם פי הנוד
בעובד כוכבים איירי ויש לחלק בין
בתוך הדיסקיא והדיסקיא
מותרות מעיקרא מאי סבור ולבסוף מאי סבור מעיקרא סבור אין כותי
רבינו חננאל
שולח לחבירו ואינו חוזר ורואה חותמו
למעלה צרורה וחתומה
מקפיד על מגע עובד כוכבים לא שנא פתוחות ולא שנא סתומות ולבסוף
הוי חותם בתוך חותם.
בכזית כמת וכעבודת
להכירו דאז צריך חותם בתוך חותם
ואי לא הוי פי הנוד למטה
כוכבים. סתם יינו אסור
סבור כי לא קפיד אפתוחות אסתומות מקפיד קפיד וסתומות מותרות ורמינהי דלא מרתת שסבור האחר לא יכיר
בדסקיא לא הוי חותם
בהנאה ומטמא טומאת
החותם אבל היכא שמניחו ביד העובד כוכבים ועתיד לראות חותמו להכיר די בחותם אחד תדע שכן הוא שהרי ר"א הזכיר בדבריו המפקיד
(ו)
בתוך חותם והלכתא כר'
משקין ברביעית הפקידו
יוחנן וקיימא לן דכל כסוי
ליינו ישראל אצל עובד
יינו אצל עובד כוכבים ובסתמא אדם דעתו לחזור שם להכיר חותמו וסתמו אבל רב אשי דלעיל הזכיר בדבריו חומץ שלנו ביד עובד כוכבים
שעל פי החבית אי מיהדק
כוכבים אסור בשתיה
משמע ששולחו ביד עובד כוכבים ורבא נמי אשכחן לקמן דקאמר נוד בדיסקיא ופיו למטה ואיהו גופיה אמר בפ' בתרא (ז) (לקמן עד:) כי
ואין אדם יכול להסירו
ומותר בהנאה. איני והתנן
הוה משדר גולפי להרפניא סחיף להו אפומייהו וחתים להו אבירצייהו ומלתיה דרב לקמן (דף לט.) מיירי בשולח ביד עובד כוכבים כפרש"י וה"ג:
מבלי שבירת החותם הרי
בדמאי פ"ג המפקיד
ולא פליגי הא ר"א והא רבנן. פירוש לא פליגי אליבא דחד תנא אלא מר סבר כר"א ומר סבר כרבנן א"נ לא פליגי וכולהו כר"א קיימי
זה חותם בתוך חותם:
פירותיו אצל הכותי ואצל
עין כושי מדור של
עם הארץ הרי הן בחזקתן
דפסק רב כוותיה אלא מר מפרש מילתיה דר"א ומר מפרש מילתייהו דרבנן וא"ת ורבי אלעזר היכי קאי כר"א הא ר"א גופיה
כותים ובירת סריקא קרוב
למעשר ולשביעית אצל
קאמר בפ"ק דנדה (דף ח.) דאין הלכה כר"א בכולהו סידרי $ אלא בארבע וי"ל דשאני הכא דקאי ר"מ כוותיה לקמן פרק ר' ישמעאל (דף סא.)
להן מדור עובדי כוכבים
העובד כוכבים כפירותיו
בברייתא דאמר הלוקח בית וכו' וכה"ג משני תלמודא התם בפ"ק דנדה (שם:): ותרוייהו כרבנן. וא"ת אימור דרבי יוחנן סבר כר"א
וכן ברקתא וכפר פרשה
הנה המפקיד אצל העובד
וכן (גנדיד) [זגדור] וכפר
כוכבים נעשו אותם
ומפתח וחותם דקתני בברייתא ר"ל תרוייהו דהשתא הוי חותם בתוך חותם וי"ל דתלמודא משמע ליה דמפתח וחותם דקתני בברייתא לא
שחלים אסרו מדורת של
הפירות כפירותיו וביינו
כותים מפני מדור של
אמרינן אסור א) בהנאה
משום דבעינן תרוייהו מדלא קאמר שתי מפתחות או ב' חותמות אלא מפתח או חותם קאמר וגם יש גורסים מפתח או חותם:
סתומות מותרות. ואף על פי שאין לך סתומות שלא יהו פתוחות מתחלה מכל מקום כיון שדעתו לסתמן להתקיים למכור לישראל
עובדי כוכבים שהולכין
ומטמא טומאת משקין
ובאין אצלן: קסברי רבנן
ברביעית ופריק ר' ירמיה
מנטר קא נטר להו שפיר
ואינו חפץ שיחשדוהו ישראל כלל:
אין כותי מקפיד על
הא דאמר ר' יוחנן משום
מגע עובד כוכבים וכל
ר' יהודה בן בתירא כגון
השולח
יין שלהן מגע עובד
שייחד לו העובד כוכבים
כוכבים הוא חזרו לומר חביות פתוחות של כותים אסורות סתומות מותרות לבסוף סברי כי לא קפדי אפתוחות
קרן זוית והוא שמותר בהנאה. ומקשינן עליה אי הכי בשתיה נמי לישתרי דהא כדתנא ליה רבי תנחום משנת
א) ר"ל וא"כ במפקיד יינו אצל עובד כוכבים ג"כ יהי' אסור בהנאה דהא אמרינן דודאי החליפו ביינו. ב) מלשון רבינו ז"ל משמע דגרס בגמ' אלא א"ר זירא ונייד מתי' קמא לגמרי. ג) הדבר צ"ע דא"כ הדרא הקושיא לדוכתה דאפילו בשתי' נמי לשתרי דהא ר"א מתיר אפי' בשתיה.