לב:
אין
מעמידין פרק
שני עבודה
זרה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
הלכה
כרשב"ג. $ להני אמוראי לית להו כללא דכל מקום ששנה
אין עליו קורט דם. אחר הפשטו אירע בו כך ולא לעבודת כוכבים:
צא א מיי' פי"א מהל'
א) העבירו. יעב"ץ, ב) [שבת
קו: וש"נ], ג) שבת קו: קיג.
מאכלות אסורות
מכלל דפליגי. מיבעיא קבעי לה מיניה מי פליגי רבנן עליה אי לא:
רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו מדאיצטריך למיפסק
הלכה ד:
ביצה כד. [עירובין ס.],
עובד
כוכבים ההולך לתרפות. תנינא במתניתין והפסיק
ומאי נפקא לך מינה. בין חלוקין בין לא חלוקין הלכה כמותו: א"ל
כוותיה: כ)
צב ב מיי' פ"ו מהלכות
ד) [בכל מקומות איתא רבי
דלא
כר'
גמרא גמור זמורתא תהא. בתמיה. אביי תלמידו של רב יוסף וקא"ל
באמצע ל) הדברים (א) בהנאה משום דדמי לבשר הנכנס:
אליעזר], ה) [חולין יג. לח:
אבות הטומאה הל"א
קטז: גיטין מה:], ו) חולין
[והל"ז]:
אלעזר. תימה לעיל (דף כט:) גבי
אתה מלמדנו לומר הלכה כמותו
צג ג מיי' פ"ט מהל'
יג: [לקמן מח:], ז) [שייך
עורות לבובין דמשמע הא שאין
ותהא כזמר בעלמא דאי אין חולקין
אין עליו קורט דם מותר אמר רב הונא לא
במשנה דלעיל כט:], ח) [כבר
עבודת כוכבים הל'
הלכה למה לי: ז)בשר הנכנס לעבודת
לבובין (ב) אין נשחטין לעבודת כוכבים
פרש"י לעיל במשנה],
[יז] יח סמג לאוין מה טור
שנו אלא שלא מלחו אבל מלחו אסור אימא
ט) [במדבר כ], י) [דברים
ש"ע י"ד סימן קמח סעיף
כוכבים. שהעובד כוכבים רוצה
וכן לקמן גבי גבינות אפי' אינם מבית
❖
מלחו העברתו: רשב"ג אומר בזמן שהקרע
כא], כ) [שייך לעיל כט:
יא:
א)
אונייקי הם אסורים לר"א דכולהו
להכניסו מותר בהנאה אם נזהר
במשנה], ל) הדברים
שלו עגול אסור משוך מותר: אמר רב יוסף
בסתמא נשחטין לעבודת כוכבים וא"כ
ישראל ליטלו עם כניסתו קודם
האסורין בהנאה כצ"ל ר"מ,
אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרשב"ג
מ) [צ"ל מני], נ) [צ"ל
שיקריבו אותו: ח) לתרפות. לבקש
תנא בית אונייקי דלא כר"א וי"ל דר"א
רבינו חננאל
דשביק], ס) [וכ"פ הערוך
א"ל אביי ב)הלכה מכלל דפליגי א"ל מאי נפקא
טעותן למקום אחר: מאן תנא.
נמי שרי שאר עורות ושאר גבינות
ערך תרף ב'], ע) [שייך לדף
כמין ארובה יש עליו קורט
❖
לך מינה א"ל גמרא גמור זמורתא תהא:
לג.], פ) [צ"ל רבי],
דלא אמרינן סתם מחשבת עובד
דבשר העובד כוכבים מותר בהנאה:
[דם אסור אין עליו קורט]
ג)
דם מותר והני מילי בשלא
כוכבים לעבודת כוכבים אלא דרך
ר"א בשחיטת חולין בהשוחט (דף
בשר הנכנס לעבודת כוכבים מותר: מאן
מלחו אבל מלחו א) המלח
לח:): סתם מחשבת וכו'. וכי שחטה
שחיטה אבל דרך חניקה ונחירה לא
תנא אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן דלא
הוא שיעביר הדם. רשב"ג
תורה אור השלם
אומר בזמן שהקרע שלו
והכא גבי בשר הנכנס דייק שפיר שאין
עבדה לעבודת כוכבים בשחיטתו
כרבי אלעזר דאי כרבי אלעזר האמר
ד)
1. וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר
עגול אסור משוך (כשר)
דרכן להכניס בשר לעבודת כוכבים
ונאסרה דשחיטתה היא תקרובתה:
ה) א סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת
[מותר] כיצד הוא עושה
וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים:
❖
מה מת מטמא באהל כו'. ומינה מה
אלא מבהמה שחוטה:
קורע כנגד לבה עד שהיא
תהלים קו כח
כוכבים: והיוצא אסור מפני שהוא כזבחי
והיוצא אסור א"א דליכא תקרוב'
בחיים נמלל ונעגל לאחר
מת אסור בהנאה כדגמרינן בסנהדרין
שחיטה הקרע נמשך
מתים: מ"ט אי אפשר דליכא תקרובת
עבודת כוכבים ור' יהודה
(דף מז:) ותמת שם מרים ט) שם שם
והלכתא כרשב"ג ואע"ג
גליון הש"ס
עבודת כוכבים מני רבי יהודה בן בתירא היא
בן בתירא היא. הכא משמע דרבנן
מעגלה ערופה י) אף תקרובת עבודת
דלית מאן דפליג עליה:
תוספות ד"ה הלכה.
בשר הנכנס לעבודת
דתניא רבי יהודה בן בתירא אומר מנין
כוכבים אסורה בהנאה: ה"ג אמר
לא מקשו תקרובת עבודת כוכבים למת
ו)
להני אמוראי. עי' תשובת
כוכבים מותר. אוקימנא
שמואל עובד כוכבים ההולך לתרפות
וכן משמע בפ"ק דחולין (דף יג: ושם
לתקרובת עבודת כוכבים שמטמא באהל
הרשב"א סימן מ: ד"ה
דלא כרבי אליעזר דאמר
בהליכה אסור דאזיל ומודי בחזרה
ד"ה תקרובת) דקאמר ויש לך אחרת
ישראל. פי' בפ"ק. בדף יב
בשחיטת חולין סתם
שנאמר ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי
1
ע"ב ד"ה אבל בדף יג ע"א
מחשבת עובד כוכבים
מותר מאי דהוה הוה ישראל ההולך
שמטמאה במשא ואינה מטמאה באהל
❖
מתים מה מת מטמא באהל אף תקרובת
ד"ה מעות:
ב
לעבודת כוכבים: והבשר
לתרפות בהליכה מותר דלמא הדר
ודלא כרבי יהודה בן בתירא והקשה
היוצא מעבודת כוכבים
עבודת כוכבים מטמאה באהל: ההולכין
ביה ולא אזיל בחזרה אסור כיון
ר"ת דלעיל (כט:)
כי מבעיא ליה יי"נ
אסור שהוא כזבחי מתים
לתרפות אסורין לשאת ולתת עמהם: אמר
אי אפשר דליכא תקרובת
דאביק בה הדר אזיל והתניא וכו':
מנלן קאמר וזבח גופיה מנלן ומקיש
הגהות הב"ח
ומתני' רבי יהודה בן
שמואל ג עובד כוכבים ההולך לתרפות
אביק (א) תוס' ד"ה עובד
למתים ולא קאמר מ) נמי ר"י בן בתירא
בתירא דתני מנין
בהליכה אסור דאזיל ומודי קמי עבודת כוכבים בחזרה מותר מאי דהוה הוה ישראל
כוכבים וכו' באמצע
אלמא ליכא מאן דפליג ועוד קשה דכי
לתקרובת עבודת כוכבים
בדברי'
הדברים
שמטמא באהל שנאמר
דייק הכא בשר הנכנס מותר דלא
ההולך לתרפות בהליכה מותר דלמא הדר ביה ולא אזיל בחזרה אסור כיון
שאיסורן איסור ה'אה
ויצמדו לבעל פעור ויאכלו
כר"א ומאי קאמר דלמא לעולם אימא
דאביק
משום: (ב) ד"ה דלא וכו'
זבחי מתים מה מת מטמא
הא שאין לבובין אי'ן
באהל אף תקרובת עבודת
לך דאתיא כר"א וכרבנן דרבי יהודה
אסורין בה'אה דלא
כוכבים מטמא באהל:
ס"ל דלית להו הך היקשא ואין סברא לדחות דסמיך אסיפא דאתיא כרבי יהודה בן בתירא דכל זה היה לו לפרש ומפר"ת דתקרובת שהוא
ירושלמי והיוצא אסור
כר"א דלר"א אפילו
כעין פנים כגון זביחה קטור ונסוך מודו רבנן דילפינן ממת וניחא לעיל גבי יין נסך אבל תקרובת שאינה כעין פנים פליגי ולפיכך אוקי
שאי'ן לבובין 'מי
כשהכניסו לפנים מן
נשחטין לעבודת כוכבי':
הקנקלין אבל לא הכניסו
הך דהכא בשר היוצא כרבי יהודה דבחתיכה של בשר שאינו זבוח לפני עבודת כוכבים איירי אלא שמביאה דורון וניחא דקתני מפני שהוא
(ג) ד"ה כך היא וכו' של
לפנים מן הקנקלין אף
כזבחי מתים ולא קתני זבחי דמשמע זבח ממש ור"י פי' דלענין איסור אכילה והנאה דמשתעי קרא לא פליגי דכל תקרובת עבודת כוכבים אסור
חרס הן ובלעי וכו'
היוצא מותר בד"א
❖
בהנאה מדאתקיש למת כי פליגי לענין טומאה דר' יהודה מקיש למת אף לענין טומאה וכן משמע נ) (דבכל דוכתא שביק) ר' יהודה בן בתירא
סבירא ליה דלא מכניסן:
בעבודת כוכבים שיש לה
קנקלין אבל אם אין לה
איסור וקנקיט טומאה והכא דייק שפיר כיון דתנא בשר היוצא אסור למה לי למהדר ומתני מפני שהוא כזבחי מתים אלא לומר לך אסור
קנקלין כל בית עבודת
ומטמא וטעמא כדפרי' דלא אפשר דליכא תקרובת ומני ר' יהודה בן בתירא ותשובות על פר"ת יש להאריך הרבה בפ"ק דחולין (דף יג: ושם):
כוכבים נידון משום
מוסף רש"י
ההולך לתרפות. פי' הר"ר שמעיה מקום טנופות כמו בית התורפה ובירושלמי פי' לשון תרפים: ישראל ההולך ליריד של
ס)
ע)
קנקלין פי' קנקלין חדרים
מאי 'פקא לך מי'ה. כל
עובדי כוכבים.$ פי' בפ"ק (לעיל דף יב:): כך היא גירסת הספרים וגירסת רש"י ת"ר נודות העובדי כוכבים גרודים חדשים מותרים
וחדרי חדרים: ההולכין
שכן כיון דלא פליגי עליה
לתרפות אסור לשאת
ישנים ומזופפין אסורין. וכן נמי איתא לקמן (דף לג.) גבי קנקנים קנקנים של עובדי כוכבים גרודים חדשים מותרים ישנים ומזופפין
הלכתא כוותיה (שבת קו:).
ולתת עמהן והבאין
גמרא גמור זמורתא
מותרין: ירושלמי
אסורים ופרש"י וז"ל גרודים שלא נזפתו מעולם והם חדשים מותרים דכניסת יין זמן מועט לא בלע עור ודוקא נודות אבל כלי חרס בלע
תהא. אומר השמועה
ההולכין בתרפות בהליכה
לאלתר ישנים ומזופפין כלומר ישנים או מזופפין אסורים ישנים איידי דכנוס בו יין נסך זמן מרובה בלע עור ומזופפין אפי' בחדא זימנא בלע
בזמירה בעלמא בלא צורך
מותר ר' יוחנן אמר ב)
זפת ליין עכ"ל משמע מתוך פירושו שמחלק בין חדשים דנודות לחדשים דקנקנים דחדשים דנודות קרי אף כשנתן בהם יין כבר אך לא זמן
(שם). משל שוטים הוא כמו
מוליכין עבודת כוכבים
(ב"מ מ:) זבון וזבין תגרי
גדולה אצל עבודת
מרובה וחדשים דקנקנים לא קרי אלא כשלא נתן בהם יין כלל ופי' הטעם משום דחרס בלע לאלתר ואפי' בפעם ראשונה וכן פי' בסמוך ה"מ
איקרי, כך גמרא גמור,
כוכבים קטנה אית תנא תני
נודות היינו זיקי שהם של עור אבל קנקנים של חרס (ג) בלעי טובא ונראה כי כשהתיר בנודות חדשים התיר אע"פ שכבר נתן בהן יין אלמא
אומר לתלמיד שוטה למוד
תרפות מלשון תרפים
סבירא דלא מכניסן לקיום דאילו במכניסן אפי' בפעם אחת גזרו אף באינם זפותין וכן משמע בפ"ב (לקמן עד:) הגת והמחץ והמשפך של
הן אמת הן שבוש ויהא לך
ואית תנא תני ג) תרפות
לזמר ושיר (ביצה כד.).
מלשון תרבות אנשים
עובדי כוכבים פ) (ר"מ) מתיר בנגוב וחכמים אוסרים ומודה פ) (ר"מ) בקנקנים שהם אסורים אף בנגוב ומה בין זה לזה אלו הקנקנים מכניסן
חטאים ומלשון תריבם
לקיום אלו גת ומחץ ומשפך אין מכניסן לקיום והתם איירי באינם זפותין מדקתני סיפא דברייתא דגת ואם היו מזופפין אסורים משמע דרישא
כלומר המטילין מריבה:
באינם זפותין איירי וקאמר התם רבא כי הוה משדר גולפי פי' חביות ריקניות והם של חרס סחיף להו אפומייהו וחתים להו אבירצייהו מ"ט
אמר שמואל עובד כוכבים
ההולך לתרפות בהליכה
כל דבר שמכניסו לקיום לפי שעה גזרו בהן רבנן ולשון לפי שעה משמע אפילו בפעם אחת הלכך קנקנים שמכניסן לקיום אין להתיר
אסור בחזירה מותר.
בחדשים כ"א בלא נתן יין כלל ולפי שיטתו שאוסר בנודות שאין מכניסן לקיום ישנים אף בלא זפת ואע"ג דלא בלעי כולי האי אם כן כלי
העובדי כוכבים אף של כסף ושל עץ אינם מותרים אם לא בהגעלה ועירוי וגם יושט"ש וקנא"ש של עץ אף שלנו כיון שהם זפותין יאסרו אם
א) נראה דצ"ל אבל מלחו
אסור דחיישינן דהמלח הוא
שהעביר הדם. נתן בהם יין שעה אחת או אפילו נגע בהם ויין טופח עליהם כך הצעה של שיטת הקונט' והרבה תמיהות יש חדא דלשון שני הברייתות של
קנקנים ושל נודות שוין ואין פי' שוה דבנודות מיקרו חדשים אף בשכבר נתן בהם יין ובקנקנים מפרש חדשים שלא נתן בהם יין כלל וע"ק
ב) לפנינו בירושלמי הגי' ר"ח
שנתן דבריו לשיעורין ולא פירש לגבי נודות בכמה פעמים מיקרו ישנים וע"ק דלשון גרודים משמע שהיה בהן כבר זפת וגרדן ועוד תימה דמעשים
בש"ר יוחנן תוריבס מוליכין
עבודת כוכבים גדולה וכו'.
בכל יום דכלי העובדי כוכבים של כסף שנהגו העולם לשכשכן במים להתירן בלא הגעלה ועירוי וע"ק דגם מתוך שמעתין משמע דדבר שאין
ג) נראה דצ"ל תוריבס וכ"מ
מכניסן לקיום אם אינם זפותין אפי' ישנים משכשכן במים ודי בכך דהנהו כובי דפומבדיתא דאנסו בי פרזק רופילא ורמא בהו חמרא וקאמר
בירושלמי שם וע"ש במפרש.
כל דבר שאין מכניסן לקיום משכשכן במים ומותרים ואין סברא לומר שלא הניח בו העובד כוכבים יין אלא פעם אחת ועוד קשיא מה שפי' אבל
קנקנים שהם של חרס בלעי טובא דלא היה לו לתלות טעמו בזה אלא במה שמכניסן לקיום וכשתלה טעם דבריו בבליעה משמע דחרס אף אם
אין מכניסן לקיום אסור ולקמן בפ"ב גבי ההיא דגולפי משמע דמותר מדקאמר כל דבר שמכניסו לקיום גזרו רבנן לפי שעה אטו זמן מרובה
משמע הא דבר שאין מכניסו לקיום לא גזרו אף לזמן מרובה ועוד תימה דהא מעשים בכל יום בכלי חרס שלנו שאין מכניסין לקיום שנתן בהם
ישראל יין הרבה וכשנוגע בהם עובד כוכבים אין עושין בו רק שכשוך לבד ופי' הר"ר אליהו בן הר"ר יהודה ליישב גירסת הספרים דודאי נודות
וקנקנים שניהם מכניסן לקיום וה"פ נודות העובדי כוכבים חדשים שלא נתן בהם יין כלל דמאחר שהם גרודים שלא זפתן מעולם אי רמא בהו
עובד כוכבים חמרא מידע ידיע אבל זפותים או שנזפתו ונשר זפתן אף חדשים אסורים כי שמא בשעת זפיתה או אחר זפיתה נתן בהם העובד
כוכבים יין ולא ידיע ישנים פי' שנתן בהם יין אפי' חדא זימנא אסורים דכל דבר שמכניסו לקיום אסור לפי שעה וכן בקנקנים ועתה אין שום
חילוק בין נודות לקנקנים והא דלא עריב ותני להו משום דסוף הברייתות מתחלק זה מזה דגבי נודות קתני עובד כוכבים רבבן ועבדן וגבי קנקנים
תני עובד כוכבים נותן לתוכן יין כו' ובסמוך ה"פ ה"מ נודות אע"ג דמכניסן לקיום סגי להו בעירוי משום דלא בלעי אבל קנקנים של חרס
בלעי טפי ולפי זה יש להתיר הקנא"ש והיושט"ש אע"פ שהם זפותין דכיון שאין מכניסן לקיום והשתא ניחא כל מה שהקשינו לפרש"י
רק לשון גרודים אכן רבינו תם הקשה לו מן ההלכות גדולות שפירשו הני מילי נודות שאין מכניסן לקיום אבל קנקנים שמכניסן
לקיום לא ולפי זה אין להתיר הקנא"ש זפותות אף על פי שאין מכניסן לקיום דומיא דנודות לכך נראה לרבינו תם דגרס בשמעתין
כדגרסינן בתוספתא (פ"ה) דמחלקת בין נודות לקנקנים וזה היא הצעה ופי' נודות העובדי כוכבים גרודים מותרין חדשים זפותים
אסורים פירוש גרודים שאין בהן זפת
מותרין ואפי' ישנים דכיון
שאין מכניסן לקיום משכשכן במים ומותרים ואפי'
היה בהם זפת אלא
שנקלף