לו:
אין
מעמידין פרק
שני עבודה
זרה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אי
א [מיי' פי"ז מהל' איכא גוי כולו אין אי לא לא. פי' אינה חלה כשאר גזירות
במארה אתם נארים. אתם מקבלים עליכם גזירה בארור ובקללה
א) שבת יז: ע"ש, ב) [שם],
ג) [קדושין סח:],
מאכלות אסורות הל' ט יב
ויכולה להתבטל אף בב"ד קטן מיהו חלה היא לענין שצריכה
ונאסר עליכם ואח"כ אותי אתם קובעים גוזלים שאתם נהנים שוב
ד) סנהדרין פב., ה) [צ"ל
טוש"ע יו"ד סי' קיב סעיף
מן הארורים: מעריסתן. מקטנותן שהן שוכבות בעריסה שקורין
שום היתר שהרי שמן נהגו בו איסור עד שבא רבי יהודה והתירו:
אלא], ו) שם, ז) שם כא.ע"ש,
א]:
גזרו
על בנותיהן שיהו נדות מעריסותן. וגם על בנות כותים
בריי"ץ: משום
יינן. שהיין
קכח ב מיי' פי"א מהל'
בוער בו ומביאו לידי בנותיהן:
ח) שם: קדושין פ: ע"ש,
ט) שבת יז:, י) בס"א: גויה,
מאכלות אסורות
ובנותיהן אסורין משום דבר אחר.
גזרו ושתי גזירות הוו ותרוייהו צריכי
כ) [בראשית כ], ל) [דברים
הלכה ג סמג לאוין קמח
עבודת אלילים: ועל דבר אחר. שלא
כמו שפי' בפ"ק דשבת (א) (טז:):
❖
במארה אתם נארים ואותי אתם
קובעים
כג], מ) רש"א מ"ז,
טוש"ע י"ד סי' קכג סעיף
1
דכתיב
לא תתחתן בם. אסיפא
הוזכר כאן גזרו משום דבר אחר
א:
הגוי כולו אי איכא גוי כולו אין אי
לא לא
קכט ג ד ה מיי' פי"ב
דקרא סמיך דכתיב ובתו לא תקח לבנך
ולא משום עבודת אלילים. לקמן מפרש
גופא אמר באלי אמר אבימי נותאה משמיה
מהלכות איסורי
א)
תורה אור השלם
לה: קנאים. בני אדם המקנאין
דאילו לאו דלא תתחתן מיירי בגיורת
ביאה הלכה א ב סמג לאוין
דרב פיתן ושמנן יינן ובנותיהן כולן משמונה
כדאמרינן בהערל
וכי האי
קנאתו של מקום לנקום נקמותיו:
1. בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים
קיב טור ש"ע אה"ע סי'
(יבמות עו.)
עשר דבר הן בנותיהן מאי היא אמר רב
טז סעיף א:
וְאֹתִי אַתֶּם קֹבְעִים הַגּוֹי
פוגעין בו. בשעת בעילה לפי שאינו
גוונא פי' הר"ר אלחנן בפרק הערל
קל ו ז מיי' שם הלכה ד
מלאכי ג ט
כֻּלּוֹ:
נחמן בר יצחק גזרו על בנותיהן נידות
במיתת ב"ד וכמעשה שהיה דזמרי
(שם עט.) גבי בני שאול שהוקעו דפריך
2. וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ
טוש"ע שם סעי' ב
מעריסותן וגניבא משמיה דרב אמר כולן
[שו"ע ח"מ סי' תכה סעיף
וכזבי: נשג"א. גזרו עליהן משום
והכתיב לא יומתו אבות על בנים
לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא
ד בהגה]:
תִקַּח לִבְנֶךָ: דברים ז ג
נדה דרבנן ואע"ג דעובדת כוכבים אין
וע"כ $ אסיפא דקרא סמיך דכתיב איש
משום עבודת כוכבים גזרו בהן דכי אתא רב
ב)
קלא ח מיי' שם הלכה ב
3. כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ
דמה מטמאה מן התורה שהרי היא
בחטאו יומתו אבל רישיה דקרא
אחא בר אדא א"ר יצחק גזרו על פיתן
טוש"ע שם סעי' א:
מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים
קלב ט י מיי' שם פכ"ב
כבהמה חכמים גזרו עליה ומשום
מוקמי ליה (בסנהדרין דף כז:) בעדות
אֲחֵרִים וְחָרָה אַף יְיָ בָּכֶם
משום שמנן מאי אולמיה דשמן מפת אלא
הלכה א סמג לאוין
וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר:
שפחה ומשום עובדת כוכבים י) כאילו
אב על הבן [וע"ע תוס' כתובות כט.
קכז טוש"ע אה"ע סי' כב
על פיתן ושמנן משום יינן ועל יינן משום
דברים ז ד
א
ב
כי
סד"ה אלו]: יסיר לרבות כל
מתחתן בה דרך אישות ומשום אשת
4. וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ ח¢ דָשִׁים
סעיף א [וברב אלפס
בנותיהן ועל בנותיהן משום דבר אחר ועל
קדושין פ"ד ד' רמג.]:
המסירין. ע"כ הך דרשא לא קיימא
איש דבעולת בעל יש להן לבני נח
וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה
קלג כ ל מיי' שם הלכה
דבר אחר משום ד"א בנותיהן דאורייתא היא
תָּמָר כַּלָּתֶךָ וְגַם הִנֵּה
אלא אבתו לא תקח לבנך דסליק
דכתיב כ) והיא בעולת בעל וישראל
ג טוש"ע שם סעי' ב:
הָרָה לִזְנוּנִים וַיֹּאמֶר
דכתיב לא תתחתן בם דאורייתא ז' אומות
קלד מ מיי' שם פ"ד
מיניה דאילו שאר עובדי כוכבים
הרגיל בכך הואיל ובא עליה בנדתה
2
יְהוּדָה
הוֹצִיאוּהָ
הלכה ד ופ"א
אבל שאר עובדי כוכבים לא ואתו אינהו וגזור
וְתִשָּׂרֵף:
בגירותן שרו ולר"ש דאסר פי' רשב"ם
אתי למיבעל נמי נדה ישראלית
מהלכות טומאת מת הלכה
בראשית לח כד
הך דר"ש ליתא בכולהו תנאי אלא
ואתי למינסב שפחה ועבר משום לא
אפילו דשאר עובדי כוכבים ולר"ש בן יוחי
5. כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן
י"ד ופ"ב מהל' משכב
משום דשמעינן ליה לר"ש דדריש
יהיה קדש ואתי למנסבה לעובדת כוכבי'
ומושב הלכה י:
ל)
אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ
דאמר כי יסיר את בנך מאחרי לרבות כל
ג) ג
3
קלה ' מיי' פ"ב מהל'
אֵשֶׁת חֵיקֶךָ אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר
טעמא דקרא אם כן כי יסיר קרא
ועבר אלא תתחתן ואתי למיבעל אשת
המסירות מאי איכא למימר אלא דאורייתא
משכב ומושב הל'
כְּנַפְשְׁךָ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר
❖
איש ישראל: משום נשג"ז. נדה
יתירא הוא דכי נמי לא כתיב דרשינן
י:
נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים
דאישות דרך חתנות ואתו אינהו גזור אפילו
האי טעמא מנפשיה [ועי' תוס' קידושין
שפחה עובדת כוכביםי) זונה שאם כהן
אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ
דרך זנות זנות נמי בבית דינו של שם גזרו
ה
אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ:
סח: ד"ה הניחא וכו']:
הוא יש כאן משום לאו דזונה ולא לאו
❖
דברים יג ז
משום נשג"ז. פירוש כהן הבא
רבינו חננאל
דכתיב ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף אלא
ממש אלא גזירה משום זונה ישראלית
4
דאורייתא עובד כוכבים הבא על בת ישראל
שנבעלה לאסור לה: דאורייתא
עליה חייב משום זונה
במארה אתם נארים ואותי
אתם קובעים הגוי כולו.
גליון הש"ס
דמייחדא בהדיה כו' לא גרסי' וה"ג
ומפ' בפ' הנשרפין (סנהדרין דף פב.)
דמשכה בתריה אבל ישראל הבא על העובדת
אי איכא הגוי כולו וקא
כי גזור רבנן בית חשמונאי ביאה אבל
ואידך דאמר משום נשג"א קסבר
תוס' ד"ה דכתיב וכו'
כוכבים לא ואתו אינהו גזור אפי' ישראל
עבר עליה האי גברא אותי
אסיפא דקרא. עיין
אתם קובעים ואי לא לא.
ייחוד לא כו' ואתו אינהו. תלמידי
נשייהו לא מפקרי בזנות ומשום הכי
הבא על העובדת כוכבים ישראל הבא על
קידושין דף סח ע"ב תוס'
גופא אמר באלי (נותאה)
שמאי והלל: באותה שעה. מעשה
לא מחייב משום זונה והקשה הרב רבי
❖
ד"ה אמר קרא:
[אמר אבימי נותאה]
העובדת כוכבים הלכה למשה מסיני היא
משה מפושטוי"ש דאמר הכא בבית
אמנון ותמר. והא דרב יהודה בסנהדרין
משמיה דרב פתן ושמנן
דאמר מר הבועל ארמית קנאין פוגעין
ד)
ו
ויינן ובנותיהן כולן מי"ח
בפ' כ"ג: שיטמא בזיבה. אפי' לא
דין של חשמונאי גזרו בעובדת כוכבים
דבר הן. בנותיהן אמר רב
בו ה) (א"ל) דאורייתא זבפרהסיא וכמעשה
הגהות הב"ח
ראה גזרו עליו להיות כזב: צער
משום זונה ותנן בפרק הבא (ב)
נחמן בר יצחק גזרו על
שהיה ואתו אינהו גזור אפילו בצינעא בצינעא
גדול היה לי כו'. כלומר טורח גדול
ביבמות (דף סא:) וחכ"א אין זונה
(א) תוס' ד"ה גזרו וכו'
בנותיהן שיהו נדות
בפ"ק דשבת. נ"ב בדף ט"ז
מעריסותיהן.
גניבא
נמי בית דינו של חשמונאי גזרו [דכי אתא
אלא גיורת או משוחררת ושנבעלה
היה לי אצלו בשאילה זו ששאלתיה
ע"ב בתוס' ד"ה אף בנות
משמיה דרב אמר כולהו
בעילת זנות וזו היא זונה האמורה
ממנו כמה פעמים ולא היה בידו:
רב דימי אמר ב"ד של חשמונאי גזרו] ישראל
כותים: (ב) ד"ה משום
משום עבודת כוכבים גזור
בתורה ומפרש טעמא לפי שבאין
וכו' בפרק הבא על
הואיל
בהו רבנן. גזרו על פתן
הבא על העובדת כוכבים חייב משום נשג"א
יבמתו וחכ"א: (ג) בא"ד
ושמנן משום יינן. וגזרו
עליה בנכריותה אלמא בעובד'
ו) כי אתא רבין אמר משום ח נשג"ז כי גזרו בית
דינו של חשמונאי ביאה אבל
וזונה לא יקח ולא יחלל
על יינן משום ייחוד
כוכבים שייך זנות ויש לדחות דהתם
זרעו אבל בעובדת כוכבים
בנותיהן. אבל חתנות
ייחוד לא ואתו אינהו גזור אפי' ייחוד ייחוד נמי בית דינו של דוד גזרו ז)דאמר
דלית בה וכו' מתיחס
בגיורת שאני משום דהשתא היא בת
בבנותיהן מדאורייתא הוא
רב יהודה באותה שעה גזרו על ייחוד אמרי התם ייחוד דבת ישראל אבל
אחריו אכן: (ד) בא"ד
דכתיב לא תתחתן בם
קיחה וקיימא באיסור חללה וזונה לא
וההיא דיבמות דמשמע
ואע"ג דהאי קרא מז'
ייחוד דעובדת כוכבים לא ואתו אינהו גזרו אפי' אייחוד דעובדת כוכבים
יקח אבל בעובדת כוכבים דלית בה
(ג)
דבעובדת כוכבים שייך זונה
אומות הוא. א) דכתיב כי
ייחוד דבת ישראל דאורייתא היא דאמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק רמז
ליאסר לכהן ואף הכהן
יסיר את בנך מאחרי
קיחה ליה בה משום זונה לא יקח
ח)
לוקה עליה היי'ו דוקא
מרבינן כל המסירות ואפי'
ולא משום חילול זרעו שאינו
לייחוד מן התורה מנין שנאמר כי יסיתך אחיך בן אמך וכי בן אם מסית בן
❖
5
בבעולה ודאי:
דשאר אומות מן התורה.
מתייחס אחריהן אכן קשה דאמרינן
אב אינו מסית אלא בן מתייחד עם אמו ואין אחר מתייחד עם כל עריות
ודרך זנות בית דינו של
ט
י
שם גזרו שנאמר הוציאוה
פרק כל האסורין (תמורה דף כט: ושם ד"ה
שבתורה ייחוד דאורייתא דאשת איש ואתא דוד וגזר אפי' אייחוד דפנויה
כ
ותשרף. ישראל הבא על
לעזי רש"י
ורבא) אמר אביי כהן הבא על העובדת
העובדת כוכבים הלכה
לואתו תלמידי בית שמאי ובית הלל גזור אפי' אייחוד דעובדת כוכבים מאי
❖
כוכבים מ) (אפי' א"א) אינו לוקה
למשה מסיני הוא דתנן
בריי"ץ [ברי"ץ]. עריסה.
על ד"א משום ד"א אמר רב נחמן בר יצחק גזרו על תינוק עובד כוכבים
ט) מ
הבועל ארמית קנאין
ורבא אמר לוקה אלמא מדאורייתא
פוגעין בו והנ"מ
שיטמא בזיבה שלא יהא תינוק ישראל רגיל אצלו במשכב זכור דא"ר זירא
הוא מלקי עלה משום זונה ואפילו
בפרהסיא וכמעשה זמרי.
מוסף רש"י
צער גדול היה לי אצל ר' אסי ור' אסי אצל ר' יוחנן ור' יוחנן אצל ר' ינאי ור' ינאי
בעובדת כוכבים ואמר בפרק עשרה
אבל הבא על העובדת
הבועל ארמית. בת עובד
כוכבים בצנעא בית דין
אצל רבי נתן בן עמרם ור"נ בן עמרם אצל רבי תינוק עובד כוכבים מאימתי
יוחסין (קידושין דף עח.) דפליגי רבי
כוכבים, ק'אין פוגעין
של חשמונאי גזרו. הבא
אלעזר בר יעקב ור' יהודה ור' יוסי
מטמא בזיבה ואמר לי בן יומו וכשבאתי אצל ר' חייא אמר לי בן ט' שנים
בו. בני אדם כשרין
נ
על העובדת כוכבים חייב
המתקנאין קנאתו של
ור' שמעון בגיורת לכהן ואפילו ר'
משום ב)נש"א פי' נדה
ויום אחד וכשבאתי והרציתי דברי לפני רבי אמר לי הנח דברי ואחוז דברי רבי
מקום פוגעין בו בשעה
שפחה אשת איש. נשג"ז
שמעון לא שרי אלא בנתגיירה פחותה
חייא דאמר תינוק עובד כוכבים אימתי מטמא בזיבה בן תשע שנים ויום אחד
שרואין את המעשה, אבל
נדה שפחה עובדת כוכבים
מבת ג' שנזרעו בתוליה בישראל אבל
לאחר מיכן אין מיתתו
זונה. גזרו תלמידי שמאי
הואיל
מסורה לבית דין, והלכה
בעובדת כוכבים ודאי שייך זונה
והלל אפילו ייחוד
למשה מסיני הוא. פוגעין,
דעובדת כוכבים פנויה.
וי"ל דההיא דרבא דתמורה וכן ההיא דפ' י' יוחסין וההיא דיבמות דמשמע דבעובדת כוכבים שייך זונה (ד) היינו ודאי ליאסר לכהן ואף
ממיתין כמו (מלכים א ב)
אבל ייחוד דבת ישראל
הכהן לוקה עליה כבעולה ודאי ואביי דפליג ואמר אינו לוקה היינו משום דקסבר דהא דמתסרא עובדת כוכבים זונה לכהן מדאורייתא לאו
לך ופגע בו (סנהדרין פא:).
אם היא אשת איש מן
חייב משום 'שג"א.
התורה הוא. שנאמר כי
משום זונה דכתיב בקרא מתסרא אלא מגזרת הכתוב דכתיב בתולה מעמיו ולא גיורת ולאו הבא מכלל עשה עשה ולהכי לא לקי והך גזירה
כלומר נענש בה משום כל
יסיתך אחיך בן אמך בן
דב"ד של חשמונאי הוי בסתם עובדת כוכבים שאין ידוע לנו שנבעלה דמספיקא לא לקי ואפי' לרבא ומיהו לרבין גזרו חכמים לחייבו משום
. גזרו על
אלו
מתייחד עם אמו ואין אחר
(שם פב.)
זונה ולרב דימי נשייהו לא מפקרי הלכך משום זונה לא גזרו ומפ' נמי התם בפ' הנשרפין מ"ד נשג"ז לא אמר נשג"א דאישות לית להו וק'
ייחוד. דאשת איש ועל
מתייחד עם שאר כל
הפנויה (שם כא:). אלא
העריות שבתורה. ייחוד
דהא מצרכינן בפ"ק דקידושין (דף כא:) גבי יפת תואר אשת לרבות א"א אלמא איכא בהו אישות וי"ל דודאי עשה מיהא איכא ולכך הוצרך
בן מתייחד עם אמו.
דבת ישראל פנויה בית
לרבות אשת איש והא דדרשינן בפ' ד' מיתות (סנהדרין דף נב:) אשר ינאף אשת רעהו פרט לאשת אחרים פי' עובד כוכבים אלמא לא שייך
להכי נקט קרא בן אמך
דינו של דוד גזרו בה.
בהו אישות כלל היינו לענין חיוב מיתה והא דאמרינן (בריש) [בירושלמי בפ'] אין עומדין י' באו על הזונה ראשון קנאה ואחרים חייבים עליה
לומר שהבן מצוי אצל האם
דאמר רבא באותה שעה
(קדושין פ:). שיטמא
שבא אמנון על תמר
משום אשת איש הדא אמר בעילה קונה בבני נח היינו דוקא גבי בני נח אבל בישראל אינו חייב בעשה אלא בעולת בעל ואשתו גמורה:
בזיבה. ואפילו אינו זב
אחותו גזרו על ייחוד
צער
גדול היה לי לפני רבי אסי כו'. מדאמרינן ופלוני אצל פלוני משמע שכולם היו בדור אחד וכולם בימי רבי:
(שבת יז:).
דפנויה בת ישראל. וגזרו
לאלתר
על ייחוד בנותיהן משום
דבר אחר. ג) דאמרינן
דבית דינו של חשמונאי גזרו שלא תהיה עובדת כוכבים מיוחדת לו בזנות אתו אינהו גזרו אפילו אקראי בעלמא: ועל דבר אחר משום דבר אחר מאי היא. אמר רב נחמן בר יצחק גזרו על תינוק עובד כוכבים שיהא מטמא בזיבה שלא יהא
תינוק ישראל רגיל אצלו במשכב זכור. אסיקנא עובד כוכבים מבן ט' שנים ויום אחד מטמא בזיבה.
א) נראה דצ"ל כיון דכתיב כי יסיר וכו'. ב) לכאורה צ"ל נשג"א נדה שפחה עובדת כוכבים אשת איש ורבין אמר דחייב משום נשג"ז.
ג) נראה מזה דרבינו הי' גורס בכאן גי' אחרת ואפשר שזו היא הגי' שכתב רש"י דמייחדא בהדיה לא גרסינן.