אין
מעמידין פרק
שני עבודה
זרה
מ.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
כאן
בפתוחות כאן בסתומות. פ"ה דבפתוחות לא סגי בחדא
שוטטות. לשון ח) שטין על המים: חביות פתוחות לא סגי בחדא
קפו א מיי' פ"ג מהל'
א) חולין נט., ב) [תוספ'
פ"ה ה"ו], ג) [לקמן נז:],
מאכלות אסורות
דאיכא למימר מעלמא נפל ביה: ובדגים כל שיש בהן סנפיר
דאיכא למימר מעלמא נפל ביה והקשה הר"ר אפרים
ד) [גיר' רא"ש כהנא],
הלכה כג ועיין במ"מ סמג
וקשקשת. משנה היא באלו טרפות (חולין דף נט.). אלמא אין סימן
י) (מדתני) בסמוך עובד כוכבים שהביא עריבה מלאה חביות ונמצאת
ה) [בכורות ז:], ו) חולין סג:
לאוין קמח טוש"ע י"ד
אבל בגופן. לאכול גופן של
לדגים בדבר אחר וקשיא לתרוייהו:
כילבית באחת מהן פתוחות
כולן מותרות אלמא בפתוחות תלינן
ע"ש, ז) [הלמון והלבון גר'
סימן פג סעיף ו:
קפז ב מיי' שם סמג שם
בערוך ע' הלמן בה' תחת
דגים של טרית: מריש הוה מטבילנא
לקולא דאמר כי היכי דהואי בהך הוה
הח'], ח) [ביצה לו:], ט) צ"ל
טוי"ד סי' קיד:
בציר. בחד סימן או בראש או בשדרה
באחריני אלא לעלמא אזלו וע"ק אי
שוטטות בו השתא כילבית אחת אמרת שרי
קפח ג מיי' שם פ"א
שכודדת בדלי"ת עי' תוס'
חיישינן דמעלמא נפל בה שתים נמי
דהוה ס"ד דכי פליגי רב הונא ורב
הלכה כד סמג שם
חולין סד ע"א ד"ה כודרת,
שתי כילביות מבעיא לא קשיא כאן
י) [צ"ל מדאמר], כ) [צ"ל
טוש"ע י"ד סימן פג סעיף
ניחוש דלמא העובד כוכבים הניחם
נחמן בגופן פליגי אבל בצירן אפילו
בפתוחות כאן בסתומות איתמר רב הונא
עוברי דגים], ל) חמי לי' הדא
א:
א
רב הונא מודה: בצירן נמי לא
שם לכך היה מפרש הר"ר אפרים
❖
קפט ד מיי' שם פ"ג
קליפתא כצ"ל. רש"א,
אמר עד שתהא בראש ושדרה ניכר רב נחמן
(ב) טבילנא. דסבירא לי כרב הונא:
להפך בפתוחות סגיא בחדא דאיכא
הלכה כג סמג שם
אמר או ראש או שדרה מתיב רב עוקבא
טוי"ד סימן קיד:
כשחתיכות שוות. כשמחברין אותן
למימר אחריתי אזלא לעלמא וליכא
קצ ה ו מיי' שם הלכה
גליון הש"ס
בר חמא ובדגים כל שיש לו סנפיר
א)
ג
למיחש שמא העובד כוכבים הניח שם
יחד מתחברות וניכרות ונראות שהיו
כד סמג שם טוש"ע
וקשקשת אמר אביי כי תניא ההיא בארא'
תוס' ד"ה מחלוקת וכו'
י"ד סימן פג סעיף ד:
כולן מדג אחד: ומי איכא דשרי כה"ג
דאדרבה לקולא תלינן אבל בסתומות
קצא ז מיי' שם הלכה כג
כדאמרינן הטמאים. עיין
באתרא דשכיחי קלפי. די"ל שמא
צריך שתים מיהו יש ליישב פ"ה דשאני
ופלמודא דדמו רישייהו לטמאים אמר רב
בתוס' חולין שם וצ"ע ועיין
טור ש"ע שם סעיף
התם שנמצאו שתים כילביות באחת מן
דגים טהורין וטמאין יש וקשקשים מן
יהודה משמיה דעולא מחלוקת לטבל
בכורות דף ו ע"ב תוס'
ו:
ד
קצב ח מיי' שם הלכה כ
ד"ה לאסור [ועי' פ"מ
הטהורין באו: ואנא לא מיסר
החביות אבל הכא אין נמצא כאן שום
בצירן אבל בגופן דברי הכל אסור עד שיהא
❖
יו"ד סימן פ"ג]:
טוש"ע שם סעיף ז:
אסרינא. לאכול גופן משום קליפי
חבית להכשר כהלכתו ולכך יש לפסול
קצג ט מיי' שם טוש"ע
ראש ושדרה ניכר אמר ר' זירא מריש הוה
ובדגים
כל שיש לו
בפתוחות:
דמישתכחי בארבא ורב אשי קאמר
שם סעיף ח:
מטבילנא בצירן כיון דשמענא להא דאמר
קצד י מיי' שם הלכה יח
סנפיר וכו'. פ"ה משמע שאין הכשר
לה: דקאמר לי רב פפא. דשרנהו רב
הגהות הב"ח
סמג שם טוש"ע
רב יהודה משמיה דעולא מחלוקת לטבל
הונא: עריבה. ספינה קטנה: כולן
בדגים בדבר אחר וקשיא לתרוייהו
(א) גמרא מנא לך הא
י"ד סימן פו סעיף א וסימן
❖
בצירן אבל בגופן דברי הכל אסור עד שיהא
מותרות. דכי היכי דהואי בהך הואי
ותימה דא"כ כי משני באותם דדמו
א"ל מתלתא: (ב) רש"י
פג סעיף ח:
ד"ה בצירן נמי לא
ראש ושדרה ניכר בצירן נמי לא מטבילנא
נמי בכולהו ואזלו לעלמא: מתלתא
רישייהו לטמאים פירוש ולאותם הוצרך
מטביל'א: (ג) ד"ה זה
קראי. מג' חכמים גדולים שהם כדיי
סנפיר וקשקשת ומה תירץ אליבא
אמר רב פפא הלכתא עד שיהא ראש ושדרה
משריץ וכו' משרצת
תורה אור השלם
לסמוך עליהם כעל המקרא: דמן
דמ"ד או ראשו או שדרו ולבדוק
ו'וצרת מאליה (בחול)
ניכר של כל אחת ואחת מיתיבי חתיכות
ב) ה
1. אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל
תז"מ ונ"ב יש מגיהין
בירי. מקום: עוברן. ביצים שלהן:
בשדרה דכל דג טמא אין לו חוט
❖
שיש בהן סימן בין בכולן בין במקצתן ואפילו
בחוץ:
אֲשֶׁר בַּמָּיִם כֹּל אֲשֶׁר לוֹ
משריץ. דג עצמו במעי אמו: זה
השדרה לכך נראה דמשדרה לא פריך
סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם
באחד
ממאה שבהן כולן מותרות ומעשה
משריץ מבחוץ. דג טהור לאחר שהוטלה
מידי והא דלא חשיב ליה תנא בהדי
בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים אֹתָם
גוואי לא קא חשיב: ❖
בעובד כוכבים אחד שהביא גרב של חתיכות
תֹּאכֵלוּ: ויקרא יא ט
ביצתו משרצת (ג) ועומדת מאליה
סנפיר וקשקשת היינו משום דסימני
לעזי רש"י
ונמצא
סימן באחת מהן והתיר רשב"ג את
בחול אבל דג טמא משריץ מבפנים
פלטר"א
[פלט"א].
מחלוקת בצירן אבל בגופן לא.
הגרב כולו תרגמה רב פפא וכשחתיכות
במעי האם לאחר שנגמרין ביציו
שטוח.
מוסף רש"י
אלבוס"ל [אלבו"ם].
במעיו: סימני ביצים. של עוף טהור:
וא"ת והא צירן נמי
שוות א"ה מאי למימרא מהו דתימא ניחוש
דג טמא משריץ. בגופו
חלבון (הביצה).
ט) שכודרת. משוכה שרחבה בראשה
איסור דאורייתא $ כדאמרינן (חולין דף
עוברו כשאר בהמה וחיה
דלמא אתרמי קמ"ל ההוא ארבא דצחנתא
מויו"ל. חלמון (הביצה).
(בכורות ז:). דג טהור
כוכורי"ל [בוטירי"ל].
קיב:) הטמאים לרבות צירן ורוטבן
אחד והולכת ומקצרת ונמשכת:
דאתי לסיכרא נפק רב הונא בר חיננא וחזא
❖
מטיל ביצים. ויושב
קרפדה קטנה.
ועגולגלת. עגולה מצידיה ומגלגלת
וי"ל דודאי דאורייתא צירן אסור מיהו
עליהן ומחממן עד שיוציאם
ביה קלפי ושרייה א"ל רבא ומי איכא דשרי
דאין צידיה רחבים: ראשה אחד כד.
צירן בטיל ברוב וגופן לא בטיל דבריה
מן הקליפות כעופות (שם).
לא בטילה: וחזא ביה קלפי
כה"ג באתרא דשכיחי קלפי נפק שיפורי
ג)
עוברי דגים. ביצי הדגים
רחב פלטר"א בלע"ז כלומר עשוי ככד
רבינו חננאל
כמות שהן מחוברים יחד
דרבא ואסר שיפורי דרב הונא בר חיננא
ושרייה. ומיירי כגון שלא היה שם
שרחב מתחתיו בית מושבו: חלבון.
שכודרת.
(חולין סד.).
הא דתנן בדגים כל שיש
ושרי א"ר ירמיה מדפתי לדידי אמר לי רב
אלבוס"ל: חלמון. מויו"ל: ביצת השרץ.
אלא מין אחד ומאן דאסר היינו משום
עבה ככדור, פלוט"א.
לו סנפיר וקשקשת
כודרת ועגולגלת חדא היא,
אוקימנא מיני דגים ששמן
פפי כי שרא רב הונא בר חיננא בצירן אבל
צב והלטאה מטילי ביצים הן. צב הוא
דשכיחי בה קלפי מעיקרא:
דאי תנא עגולגלת לחודה
נמצאת כילבית. פירוש הכשר
בארא' ופלמירא שראשם
כוכורי"ל בלע"ז הדומה לצפרדע.
בגופן לא אמר רב אשי לדידי אמר לי רב
הוה משמע עגולה כעדשה
דומה לראש דגים טמאין
ונפקא מיניה דאם ריקמה וניקבה
כילבית היינו שתים
וכגבינה, להכי תני כודרת
אבל שאר דגים לכולי האי
פפא כי שרא רב הונא בר חיננא אפי' בגופן
ועגולגלת, כעיגולה של
לא חיישינן: אמר רב פפא
מטמא במגע בשחיטת חולין (דף קכו:):
בפתוחות לפרש"י דלעיל ולפי' הר"ר
ואנא לא מיסר אסרינא דקאמר לי רב פפא
כדור שאינה קלושה אלא
טרית שאינה טרופה
אמר
רבא
אפרים שתים בסתומות:
והתניא
עגולה בעובי, והדר מפרש
הלכתא עד שיהא ראש
ולא מישרא שרינא דהא אמר (לי) רב
כשנימוחו. תימה אמאי לא משני קסבר
ראש אחד כד וראשה אחד
ושדרה של כל אחד ואחד
יהודה משמיה דעולא מחלוקת לטבל בצירן אבל בגופן דברי הכל עד שיהא
חד, דלא ככדור ממש אלא
ניכר ואם לאו אפילו
סימני עוברי דגים לאו דאורייתא ולכך
משוכה לארכה ועגולה
לטבול בצירן אסור.
ראש ושדרה ניכר של כל אחד ואחד יתיב רב חיננא בר אידי קמיה דרב
אין לבדוק בסימנים דה"נ משני פרק
לרחבה (שם). כד. פלוט"א
ומותבינן עליה חתיכת דג
אדא בר אהבה ויתיב וקאמר עובד כוכבים שהביא עריבה מלאה חביות
בלע"ז, שאינו חד אלא
שיש בה סימן בין בכולה
אלו טרפות (חולין דף סד. ושם) גבי
ז
ככדור (שם). חלבון.
בין במקצתה אפילו אחד
סימני ביצים דלאו מדאורייתא נינהו
ונמצאת כילבית באחת מהן פתוחות כולן מותרות סתומות היא מותרת
. חלמון.
אלבו"ן (שם)
במאה כולן מותרות.
דקא פריך ולבדוק בסימנים ומשני
מויי"ל (שם). ביצת
וכולן אסורות א"ל מנא לך הא (א) מתלתא קראי שמיע לי מרב ושמואל
ומעשה בעובד כוכבים
השרץ. צב והלטאה
שהביא גרב מלא חתיכות
סימני ביצים לאו מדאורייתא ואור"ת
ורבי יוחנן אמר רב ברונא אמר רב קירבי דגים ועוברן אין נקחין אלא
ד)
ח
מטילין ביצים (שם).
בצירן ונמצא סימן באחד
דש"מ מהכא סימני עוברי דגים
❖
הדרן עלך אין מעמידין
מהן והתיר רשב"ג את
מן המומחה רמי ליה עולא לרבי דוסתאי דמן בירי מדקאמר רב קירבי
דאורייתא ולכך יש להתיר הבורבוטש
הגרב כולו ומשני רב פפא
דגים ועוברן אין נקחין אלא מן המומחה מכלל דדג טמא אית ליה עובר
בשחתיכות שוות פי'
אע"ג דאין אנו מוצאין בהם קשקשים
כשניתן חתיכה על חברתה
ורמינהי ה) דג טמא משריץ דג טהור מטיל ביצים סמי מכאן עוברן א"ל
רבינוחננאל (המשך)
דהא יש בהם סימנים ועוברים מיהו
מתראה דג שלם ומקשינן
רבי זירא לא תיסמי תרוייהו מטילי ביצים נינהו אלא זה משריץ מבחוץ
יש לדחות לעולם אימא לך סימנים
פתוחות כולן מותרות
אי הכי מאי למימרא
כמאן דמערבן דמו וכולן
ופרקינן מהו דתימא
וזה משריץ מבפנים למה לי מומחה לבדוק בסימנין דתניא כסימני ביצים
לאו דאורייתא והא דלא שני הכא
ו)
כחדא חשיבי סתומות היא
ניחוש דלמא אתרמויי
משום דאכתי תיקשי דאין נקחין אלא
כך סימני דגים סימני דגים סלקא דעתך סימני דגים סנפיר וקשקשת
מותרת וכולן אסורות אמר
אתרמי ליה קמ"ל דלא
1
מן המומחה משמע דאין שום צד
ליה מנא לך הא אמר ליה
חיישינן: ההוא ארבא
כתיב בהו אלא כסימני ביצים כך סימני עוברי דגים ואלו הן סימני
ט
מרב ושמואל ור' יוחנן.
דצחניתא דאתאי לסיכרא
היתר ליקח שלא מן המומחה ואין זה
ביצים י כל שכודרת ועגולגלת ראשה אחד כד וראשה אחד חד טהורה ב'
אמר רב ברונא אמר רב
חזי קילפי שהן קשקשין
דאם לא נימוחו שהסימנים ניכרים
קרבי דגים ועוברן אינן
רב הונא בר חיננא שרא
ראשיה חדין וב' ראשיה כדין טמאה ז)חלמון מבחוץ ז)וחלבון מבפנים טמאה
ואומר של דג פלוני טהור דהשתא
נלקחין אלא מן המומחה
ליה אמר רבא מי איכא
חלבון מבחוץ וחלמון מבפנים טהור חלבון וחלמון מעורבין זה בזה זו היא ביצת
ומקשינן למימרא דג טמא
דשרי כי הא מלתא באתרא
איכא תרתי לטיבותא וכה"ג נקחים
משריץ דג טהור מטיל
דשכיחי קילפי נפקי
השרץ אמר רבא כשנימוחו ולרבי דוסתאי דמן בירי דאמר סמי מכאן עוברן
אף שלא מן המומחה כדאמרי' התם (דף
ביצים ופרקינן תרוייהו
שיפורי דרבא ואסיר
והתניא
מטילי ביצים נינהו מיהו
שיפורי דרב הונא בר
סג:) גבי ביצים דלוקחין מהן כשאומר
טמא משריץ מבפנים דג
חיננא ושארו. ואסיקנא
של עוף פלוני טהור לכך הוצרך לתרץ כשנימוחו כך דקדק ר"י וא"ת דאכתי לאו מילתא פסיקתא היא דהא אם אמר אני מלחתים נאמן אף
טהור מטיל ביצים
אמר רב אשי אנא לא
שלא מן המומחה ויש לומר דדבר זה לא שכיח ברוב מוכרים שיהיו בשעת מליחה ורבינו יהודה הקשה על פר"ת דאי סימני כ) דגים דאורייתא
ומשריץ מבחוץ ולמה לי
אסרנא ולא שרינא בין
מומחה נבדוק בסימנין
בגופן בין בצירן וקיימא
אם כן תלי תניא בדלא תניא דקאמר כסימני ביצים כך סימני עוברי דגים ועוד הקשה מן הירושלמי דפירקין נתן בר רבא אמר
דתניא כסימני ביצים כך
לן כרב אשי דהוא
קמיה שמואל ידע אנא מפרשא בין עוברי דגים טמאים לעוברי דגים טהורים עוברי דגים טמאים עגולים עוברי דגים טהורים
סימני עוברי דגים ובסימני
בתראה: יתיב רב אדא בר
ארוכים ל) חמי ליה הדא סלפותא א"ל כזה מהו פירוש הראה לו עובר של דג טהור וא"ל טמא א"ל לא ביש לי דאמרת על טהור טמא
ביצים תנינן כל שכודרת
אהבה וקאמר עובד
ועגולגלת ראשה אחד חד
כוכבים שהביא עריבה
אלא סופך לומר על טמא טהור משמע דיש עוברי דג טמא דומין לשל טהור כמו בביצים דאיכא דעורבא דדמיא ליונה אלמא סימנים
וראשה אחד כד כלומר
מלאה חביות ונמצאת
לאו דאורייתא ואין
לסמוך על סימני עוברי דגים מיהו אין לאסור הבורבוטש כי אמת הוא שיש לו במים ומשירן בשעה שעולה מן המים:
כילכית באחת מהן
ה"ג