מ:
אין
מעמידין פרק
שני עבודה
זרה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אוצר
הפתק ספינה. וזו אף זו קתני שאוצר מתקיים יותר מהפתק
והתניא כסימני ביצים וכו'. אלמא יש לדגים עוברין: והיכא משכחת
ה"ג
קצה א מיי' פ"ג מהל'
א) [תוספתא פ"ה ה"ו],
והפתק יותר מספינה: הדרן עלך אין מעמידין
ב) [צ"ל בסלולא כך איתא
מאכלות אסורות
לה בסימני קירבי דגים כד וחד. ובבני מעיים עשוין כזה ענין:
(ב)
כל הצלמים. רשב"ג אומר אף כל שיש בידו כל דבר. בגמ' מפרש
הלכה כ סמג לאוין קמח
בתוספתא וכן משמע
בשילפוחא. משיא"ה של דג שמליאה רוח: אין שם מומחה מאי.
טוש"ע י"ד סימן פג סעיף
בהרא"ש ע"ש דגריס סלים
כשנימוחו העוברין קבעי לה: אני מלחתים. הדגים וראיתי שדגים
טעמא דר"מ משום דחייש למיעוטא וגזר שאר מקומות אטו
ח:
אבל ברי"ף אי' בסלולה ופי'
קצו ב מיי' פי"ז שם
הר"ן סלים], ג) [תוספתא
אותו מקום ורבנן דלא חיישי למיעוטא
טהורין הן ומהן הוצאתי קרביים הללו:
פ"ה ה"ו ע"ש], ד) הבא.
הלכה כד סמג שם
אלו דגים. שיראה לו הדגים עצמן
לא גזרי ומשמע מהכא דרשב"ג נמי
והתניא כסימני ביצים
כך סימני עוברי דגים
יעב"ץ, ה) [לעיל לד: וש"נ],
טוש"ע י"ד סימן קיד
אבל באני מלחתים לא מהימן דשמא
ו) [צ"ל שנטרף], ז) [שכתבו
לא חייש למיעוטא ופליג אדר"מ ותימה
סעיף ח:
לאו תרוצי (א) מתרצת לה כך סימני קירבי
קצז ג מיי' שם הלכה יא
תוס' בשם ר"ת לעיל ג. ד"ה
לא בקי בהן: דיילא. שמש רגיל
דא"כ קשיא דרשב"ג ארשב"ג וקשיא
דגים והיכי משכחת בסימני קירבי דגים
שלא השתחוו], ח) צ"ל דר"ל.
טוש"ע שם סעיף ג
הלכתא אהלכתא דרשב"ג דהכא לא
להיות שכיר לעושה סעודה לתקן
❖
[ד]:
רש"א,
שיהא כד וחד משכחת לה בשילפוחא אם
א ד ה מיי' פ"ז מהל'
תבשילין: לקרטין שבו. הדבוקין
חייש למעוטא ובפרק אם לא הביא
אין שם מומחה מאי אמר רב יהודה כיון
עבודת כוכבים הל' ו
א
(שבת דף קלה: ושם) תנן רשב"ג אומר
בעליו או שנשרו בכלי דלמא אייתי
סמג לאוין כב טוש"ע י"ד
גליון הש"ס
דאמר אני מלחתים מותרין רב נחמן אמר
❖
כל ששהה ל' יום באדם אינו נפל הא
קרטין אחריני דאיפסיק בסכינא
סי' קמא סעיף א:
עד שיאמר אלו דגים ואלו קירביהן אורי
גמרא ור"מ דחייש
ועריב בהני: אישתרוקי אישתריקו.
לא שהה כגון (שנשרף) או שאכלו ארי
ו)
למיעוטא. עיין מרדכי סוף
הוי נפל אע"ג דרוב נשים אינן מפילות
ומן העלין לכלי עצמן אישתרוקי
ליה רב יהודה לאדא דיילא כיון דאמר אני
❖
חולין:
רבינו חננאל
נשמטו: דרפי טובא. מגולגלין ביותר
אלמא חייש למיעוט נפלין ותנן נמי
מלחתים מותרין: ועלה של חילתית: פשיטא
רחבה טהורה שני ראשיה
פ"ג דבכורות (דף כג:) רשב"ג אומר
ובלע"ז מול"ש וגרעינתם נשמטת (ג)
לא נצרכה אלא לקרטין שבו מהו דתימא
חדין שני ראשיה כדין
הגהות הב"ח
דכיון דרפי כולי האי חמרא רמא בהו:
הלוקח בהמה מניקה מן העובד כוכבים
ניחוש דלמא מייתי ומערב ביה קמ"ל דהא
טמאה. ופריק רבא היכא
שלחין. שמשתלחין גרעינין מעצמו:
פטורה מן הבכורה דלא מרחמא אלא
(א) גמ' לאו תרוצי קא
אמרו אין לוקחין אלא
אישתרוקי היא דאישתרוק ואתא בהדה:
מתרצית לה תריץ הכי כך
מן המומחה בשנימוחו
קפריסין. קפלוטות מבושלין וכבושין
אם כן ילדה משמע אבל מטעם חולבת
סימני קירבי דגים:
ואינן ניכרין להיבדק. אין
וזיתי גלוסקאות המגולגלין: פשיטא לא
לא דחלב אינו פוטר דחיישינן למיעוט
במכבש ומתקיימין ואין בהן משום
(ב) רש"י ד"ה והיכא וכו'
שם מומחה מאי. רב
נצרכא אע"ג דרפי טובא מהו דתימא חמרא
חולבות אע"פ שאינן יולדות והלכתא
בשולי עובדי כוכבים דנאכלים חיין
כד וחד וכי בב'י מעים
הונא אמר עד שיאמר אני
וכו' הע'ין: (ג) ד"ה דרפי
מלחתים וכן אורי ליה
רמא בהו קמ"ל הני מחמת מישחא הוא
קיימא לן כרבנן דלא חיישי למיעוט
ולא משום גיעול דטעם הגיעול פוגמו
וכו' נשמטת הס"ד ואח"כ
רב יהודה לאדא דילא:
ולא משביחו: מן ההפתק.
דאמרינן פ"ק דחולין (דף יא:) ור"מ
מקום
דרפו: ורבי יוסי אומר שלחין אסורין: היכי
ירושלמי נתן בר בא
מ"ה מהו דתימא דכיון
דרפי: (ד) תוס' ד"ה
דחייש למיעוטא היכי אכל בישרא
כינוסן שהן עצורין שם זה על זה
אמר קומי שמואל ידע
דמי שלחין א"ר יוסי בר חנינא כל שאוחזו
ובאנדרטי וכו' לעמוד לבדן
אנא למפרש בין עוברי
ובלע"ז פיל"א: קטלוזא. שוק:
ומדלא קאמר היכי אכלינן משמע
בידו וגרעינתו נשמטת: החגבין הבאין כו':
ו'ראים שלא נשתברו
דגים טמאים בין עוברי
דקי"ל דלא חיישינן למיעוטא ואילו
תרומה אין דמיה יקרים שאינה
מצלם שלם: (ה) בא"ד
דגים טהורין עוברי דגים
ת"ר א) בהחגבין והקפריסין והקפלוטות הבאין
ראויה אלא לכהנים: ומפסדו מינאי.
ובכך ניחא דכי דייק לקמן
בבכורות ובנפל פסקינן כרשב"ג
טמאים עגולים עוברי
מן האוצר ומן ההפתק ומן הספינה מותרין
מתיובתא דר' יוחנן הא
דגים טהורין ארוכין אחוי
דחייש למיעוטא וי"ל דודאי רשב"ג לא
יפקירו את כל האוצר:
וכו' אפילו כרבנן
ליה הדא סלפיתא מין
הנמכרין ב)בקטלוזא לפני חנוני אסורין מפני
חייש למיעוטא כדמשמע הכא וההיא
כדפרישית. נ"ב [פי'
הדרן עלך אין מעמידין
דג שמו בלשון יון אל
שמזלף יין עליהן וכן יין תפוחים של עובדי
דסיפא בשל כפרים] איירי
דנפל שאני דהוא מיעוט המצוי דנפלים
סלפה. אמר ליה כזה
ג) ג
וא"ה רישא דתני שברי
מהו. אמר ליה טמא
כל הצלמים אסורין. בהנאה:
שכיחי ושם ודאי יש לחוש כדאמרינן
כוכבים הבאין מן האוצר ומן ההפתק ומן
ד)
צלמים מותרין דלא אצטריך
אמר ליה לא ביש לי
כדור. פילוט"א. ובגמרא מפרש
(יבמות דף קכא.) גבי ראוהו נופל למים
דאפילו שברי עבודת
הסלולה מותרין הנמכר בקטלוזא אסור מפני
דאמרת על טהור טמא
כוכבים מותרין אלא לדיוקא
אלא סופך דאמרת על
שאין להם סוף או ראוהו גוסס דאשתו
דהני ודאי נעבדין דמשום חשיבותא
שמערבין בו יין ת"ר פעם א' חש רבי במעיו
הא צלמים עצמן אסורין לא
טמא טהור אין לוקחין
אשקלוה להנך חפצי בידייהו: גמ' מ"ט
אסורה אע"פ שרוב גוססין למיתה
אצטריך הך דיוקא אלא
מעי דגים וקרבי דגים
אמר כלום יש אדם שיודע יין תפוחים של
דרבנן. מדלא קתני וחכמים אומרים
וחיישינן למיעוטא מפני שהוא מיעוט
[לאורויי דסתמא] כר"מ
אלא על פי מומחה
עובדי כוכבים אסור או מותר אמר לפניו ר'
דאי בשל כפרים מסיפא
ואם אמר אני מלחתים
אינו נעבד אלא מי שיש בידו וכו'
המצוי וההיא דבכורות מיירי שראינוה
שמעי' לה דאפילו [תבנית
נאמן ומפרש בעוברי
ישמעאל ב"ר יוסי פעם אחת חש אבא במעיו
מכלל דסבירא להו דנעבדים:
חולבת קודם לידה דודאי הוחזקה מן
יד ורגל] אסורין כ"ש
דגים טמאין ביציאתן
והביאו לו יין תפוחים של עובדי כוכבים של
אנדרטי. כשהמלך מת עושין צורתו
המיעוט אבל ודאי בשאר בהמות חלב
צלמים שלמים אלא הך
נגמרות: ועלה של חלתית.
פוטר וכן הלכה: אי דנעבדין פעם
דיוקא לא אתא אלא
ואמרינן פשיטא חלתית
ע' שנה ושתה ונתרפא אמר לו כל כך היה
בפתח השער לזכרון והתם קאסר
[לאורויי דסתמא כר"מ]
הוא דאסור משום דחתיך
אחת בשנה מאי טעמייהו דרבנן.
רבי מאיר דאגב חביבותא פלחי ליה:
בידך ואתה מצערני בדקו ומצאו עובד
ובאנדרטי של מלכים ומה
ליה בסכין ובלע ליה מן
בעומדין על פתח המדינה שנינו.
וא"ת דלמא בהא פליגי מר סבר
שקשה היא גופא טעמא
השמנונית של סכין. אבל
כוכבים אחד שהיה לו שלש מאות גרבי
❖
מאי [והשאר חסר]:
העלין פשיטא דמותרין
דנעבדין ומר סבר אין נעבדין וי"ל
בהנהו קאסר רבי מאיר דחשיבי להו:
יין של תפוחים של ע' שנה ושתה ונתרפא
ופריק רבא לא נצרכא
דמשמע ליה דאפילו רבנן אית להו
מי
אלא לגרעין שבה מהו
אמר ברוך המקום שמסר עולמו לשומרים:
דנעבדין מדלא קתני וחכ"א אין
דתימא ניחוש דלמא
הגהות הגר"א
וכן לתרומה: מאי וכן לתרומה אמר רב ששת וכן לכהן החשוד למכור
מערב בהו מן החלתית
נעבדין אלא מי שיש בידו וכו' וכן
[א] גמ' אמר רבב"ח. נ"ב
עצמו קמ"ל אגב דשריק
ר"מ
תרומה לשם חולין לפניו הוא דאסור אבל הבא מן האוצר ומן ההפתק ומן
פ"ה: גזר שאר מקומות אטו
גירסת הרמב"ם רבב"ח
ליה מינתר נתר ולא
הסלולה מותר אירתותי מירתת סבר שמעי ביה רבנן ומפסדו לי' מינאי:
אמר ר' יוחנן בעומדין כו'
אותו מקום. וא"ת בפירקין דלעיל
מידביק: וזיתי גלוסקא
ופליג על שמואל. אבל
המגולגלין פי' זיתים רכים
(דף לד:) גבי גבינת בית אונייקי לא
הדרן עלך אין מעמידין
הרי"ף ורא"ש ושאר
ולחין ורפוין מהו דתימא
גזר נמי ר"מ שאר מקומות ויש לומר
פוסקים מפרשים דלא
חמרא רמא בהו ואסירי
כל הצלמים אסורין מפני שהן נעבדין פעם אחת בשנה דברי רבי מאיר
פליגי. וכולם מפרשים דברי
קמ"ל מחמת שמנן הוא
דשאני התם דבאותו מקום נמי לא
שניהם אף לרבנן דלא
דרפו. ר' יוסי אומר
היו נשחטין לעבודת כוכבים כי אם
וחכמים אומרים
ד אינו אסור אלא כל
שיש בידו מקל או צפור או
כרש"י (עמ"ש רבינו ביו"ד
השלוחין אסורין היכי
❖
כדור רבן שמעון בן גמליאל אומר אף כל שיש בידו כל דבר: גמ' אי
המיעוט ואי הוה גזרינן שאר מקומות
סי' קמ"א ס"ק ב'):
דמי שלוחין כל שאוחזה
בידו וגרעינתה נשמטת
אטו אותו מקום הוי מיעוטא דמיעוטא
דנעבדין פעם אחת בשנה מאי טעמא דרבנן
א"ר יצחק בר יוסף א"ר יוחנן
דכולי האי לא רפיא אלא
אבל כאן במקומו של ר"מ היו כולם
אי יהיב בהו חמרא:
במקומו של ר"מ היו עובדין אותה פעם אחת בשנה $ור"מ דחייש למיעוטא
לעזי רש"י
ה)
ירושלמי הן סבכות הן
עובדין כל הצלמים וה"נ גזר ר"מ על
גזר שאר מקומות אטו אותו מקום ורבנן דלא חיישי למיעוטא לא גזרו שאר
פרעות הן רפפות הן
משיא"ה [וישיא"ה].
הכותים מפני דמות יונה שמצאו בהר
רעלות הן אסטגיות הן
שלפוחית.
מקומות אטו אותו מקום אמר רב יהודה אמר שמואל באנדרטי של מלכים
גרזים והיו כל בני המקום עובדין לה
ספיות הן כוסות הן גומות
מול"ש. רכים (מרוככים
אנדרטי
שנינו [א] אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן ובעומדין על פתח מדינה שנינו
של מלכים.
(חולין ו.):
היא מקום תחת הכוסות
מרוב שרייה בשמנם).
ה
היא מקום הנחת חתיכות
פיל"א. ע¬≈רמ» ה.
פ"ה צורת שלטון המת עושין לזכרון
אמר
הן זיתי גלוסקא הן
פילוט"א. כדור.
❖
ור"ת פי' צורת שלטון החי עושין לכבודו וראיה לדבר מאנדרטי של נבוכד נצר ז) ועוד דאמר במדרש אדריינוס קיסר הלך את ר' יהושע לטייל
זיתי מגולגלין. והשלוחין
במדינה הראהו צורת צלמים שהיו עושין לכבודו: ובאנדרטי של מלכים שנינו. פ"ה ובההוא קאסר רבי מאיר דאגב חביבותייהו
אסורין ר' חייא בשם ר'
יוחנן אמר מין הוא והן
פלחי להו ומפרש נמי בעומדין על פתח מדינה דחשיבי טפי משמע אבל בשאר צלמים לא אסר רבי מאיר וקשה דהא תנן (לקמן דף מא.)
נותנין בהן חומץ שיהו
מוסף רש"י
מצא תבנית יד או תבנית רגל הרי אלו אסורין ולשון מצא משמע בשוק או בשדה ואפילו למאי דמוקי לה שמואל לקמן בעומדים על בסיסן
חולצין את גרעיניהן:
דחייש למיעוטא. בפ"ב
והחגבין מן הסלילה
ופ"ה על בימוס שלהן ששם עובדין אותם לא נהירא דלשון מצא לא משמע כן אלא שיש להם בית מושב רחב ויכולין לעמוד לבדן
דיבמות (קיט.) קטן וקטנה
אסורין שמזלפין בהן יין
(ד) וניכרים שלא נשתברו מצלם שלם ועוד קשה דהכא משמע דסתם אנדרטי של מלכים פלחי להו טפי ואדרבה בפרק כלל גדול (שבת
לא חולצין ולא מייבמין,
מן האפותין מותרין (וכן
דף עב:) משמע שאין סתמן לעבוד דקאמר אי דחזא אנדרטי וסגיד ליה אי דקבליה עליה וכו' לכך פי' רבינו תם דהכא קאי אהיתרא
בתרומה): ת"ר החגבין
קטן שמא ימצא סריס,
קטנה שמא תמצא איילונית
והקפריסין והקפלוטאות
דרבנן וה"ק הא דשרו רבנן במתני' היינו דוקא באנדרטי של מלכים ובעומדין על פתח מדינה דבהנהו שרו רבנן דודאי לנוי עביד להו
(לעיל לד:). ובפרק הכל
פי' הצלף וראשי הלפתות
ורבי אלחנן מיישב פ"ה דודאי קאי ארבי מאיר ובשאר צלמים לא אסר וההיא דלקמן דתבנית יד ותבנית רגל מיירי בשל כפרים
שוחטין (חולין ו.) גבי
וכיוצא בהן הכבושין
והנהו ודאי אסורים אפילו לרבנן דודאי למיפלחינהו עבדי להו ובכך ניחא דכי דייק (ה) לה במילתיה ח) דרבי יוחנן הא צלמים עצמן אסורין
כותים, שגזר על כל כותים
הבאים מן האוצר ומן
משום אותם שמצאו דמות
האפותין ומן הספינה
וסתמא כרבי מאיר לא מצי למימר דסתמא כרבי מאיר מסיפא דתבנית יד ורגל דההיא אתיא אפילו כרבנן כדפרישית והא
יונה בהר גריזים והשתחוו
מותרין והנמכרין בסלילה
דמשמע בפרק כלל גדול (שם דף עב:) דאנדרטי אין סתמן נעבד לא איירי בשל מלכים אלא בשל שולטנות והכא מיירי בשל מלכים
לה (יבמות קיט.).
לפני החנוני אסורין מפני
ובהכי
שמזלף עליהן וכן יין
תפוחים הבאים מן האוצר
וכו': פעם אחת חש רבי במעיו והביאו לו יין תפוחים של עובד כוכבים של שבעים שנה ושתה ונתרפא ואמר ברוך שמסר עולמו לשומרים: וכן בתרומה. פירשה רב ששת הכי וכן כהן החשוד למכור
תרומה לשם חולין מה שלפניו בחנות הוא דאסור דחיישינן דלמא מערב בהו תרומה אבל הבא מן האוצר ומן האפותין ומן הספינה מותרין מאי טעמא אירתותי מירתת סבר דלמא שמעי רבנן ומפסדי ליה
לכוליה: הדרן עלך אין מעמידין: כל הצלמין
אסורין מפני שנעבדין פעם אחת בשנה דברי ר"מ וחכ"א אינו אסור אלא מי שיש בידו מקל כו'. אוקמה
רב יצחק בר יוסף א"ר יוחנן במקומו של ר"מ
היו עובדין אותו פעם
אחת בשנה. ורבי מאיר
לטעמיה דחייש למיעוטא וכו' ופשוטה היא ובא רב
יהודה ואמר באנדרטי
של מלכים
שנינו כלומר צורת
אדם. ואמר רבי
יוחנן
בעומדין על פתח מדינה