לפני
אידיהן פרק
ראשון עבודה
זרה
ו.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
אלא
למ"ד טריפה יולדת מאי איכא למימר. פירוש ולדידיה
תמים בדרכיו. עניו ושפל רוח: צדיק במעשיו. בלא חמס: לצוותא
יב א מיי' פ"ט מהל'
א) [לקמן ז:], ב) שם,
ג) [בס"א: יום נוצרי],
עבודת כוכבים הלכה
בעלמא. לעמוד עמו י"ב חדשים בתיבה ומיהו טריפה לא תעייל
אצטריך מכל החי למעט טריפה וא"ת טריפה נמי היכי
ד) [לקמן ח.], ה) [צ"ל לפני
ג סמג לאוין מה טוש"ע
שלא תמות ובטל הצוותא אבל זקן וסריס שפיר דמי קמשמע לן: הן
מימעט' מהאי קרא הא מאן
דאית ליה טריפה יולדת כל שכן דאית
עור וכן לקמן], ו) [פסחים
י"ד סי' קמח סעיף ג:
ואידיהן. שלשה ולא הוו להו אלא שני
ימים קודם: או דלמא הן.
יג ב מיי' שם הל' א ד
ליה נמי טריפה חיה דאפילו
למאן דאמר טריפה אינה יולדת אמר
כב:], ז) [בס"א במקום יום
❖
א' נוסף ד"ה: נוצרי ההולך
טוש"ע שם סעיף א:
שלשה לבד האיד: תנא נמי שלשה
דיכול להיות דאית ליה דחיה וא"כ
ל)
בטעותו של אותו האיש שצוה
אלא למ"ד טריפה יולדת מאי איכא למימר
לאחריהן. אע"ג דליתנהו אלא שנים
היכי ממעטת מקרא דמכל החי הרי
להם לעשות להם יום איד בא'
אמר קרא אתך בדומין לך ודלמא נח גופיה
ראויה היא לחיות וי"ל דנפרש לקרא
דהא חשבינן לאיד בהדי קמאי קרי
בשבת], ח) [עי' סנהדרין
1
תורה אור השלם
נג:], ט) [לעיל ב:], י) [צ"ל
טריפה
הוה תמים כתיב ביה ודלמא תמים
הכי מכל החי שיהא כולו בריא וזריז
להו לבתראי נמי ג' וקא חשיב
2
ואהכי], כ) נראה שאלו
1. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר
לאיד בהדייהו: יום א' ז) לדברי רבי
ולא חולה וטריפה אע"ג דהוא חי
בדרכיו
היה צדיק כתיב ביה דלמא תמים
התיבות שייכי לדף ז' עמוד
2
שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל
ישמעאל לעולם אסור. לעשות עמהן
מ"מ אינה בריאה אלא חולה כל ימיה
א' סוף דבור המתחיל
הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר
בדרכיו
צדיק במעשיו הוה לא ס"ד דנח גופיה
הנראה, ל) [ע' היטב תוס'
וּנְקֵבָה יִהְיוּ:
ומתמעטה והולכת וממעט שפיר
משא ומתן ג' ימים לפני יום א'
טריפה
הואי דאי ס"ד דנח טריפה הוה א"ל
חולין קמ. ד"ה טריפות],
בראשית ו ט
מהאי קרא דמכל החי טפי ממחוסר
וג' ימים לאחריו הרי כל השבת כולה:
מ) [וכ"כ רש"י לקמן נא.
2. אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ
רחמנא כוותך עייל שלמין לא תעייל והשתא
ד"ה ודלמא], נ) [וע' תוס'
ארבעה וחמשה. רביעי בשבת וחמישי
אבר שכולו בריא וחי חוץ מאבר אחד
אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה
דנפקא ליה מאתך לחיות זרע ל"ל אי מאתך
זבחים קטז. ד"ה ודלמא],
בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים
בשבת: ח' ימים לפני. תקופת טבת
וכן פירש רש"י לקמן פרק רבי
❖
ס) [בס"א: יום נוצרי],
הִתְהַלֶּךְ נֹחַ:
הוה אמינא לצוותא בעלמא ואפילו זקן
הוי אידיהן כל שמונה: וסימנך. דלא
ישמעאל (דף נא.):
בראשית ו יט
אתך בדומין לך. ומ"מ ליכא
3. אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי
ואפילו סריס כתב רחמנא זרע איבעיא להו
תימא קלנדא לפני התקופה וסטרנלייא
וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה:
גליון הש"ס
לאחר התקופה: אחור וקדם צרתני.
למעט מהכא מחוסר אבר
שלשה ימים הן ואידיהן או דלמא הן בלא
תהלים קלט ה
אחור כתיב ברישא ומתניתין נמי
ובעל מום כיון שלא היה צריך אלא
גמ' דאית ליה בהמה
4. לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי
אידיהן ת"ש א)ר' ישמעאל אומר שלשה לפניהם
לדידיה. עיין לקמן דף יד
האיד דלאחר התקופה תנא ברישא:
לקיום העולם ומיהו קשיא דהא
עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל
ושלשה לאחריהן אסור אי ס"ד הן ואידיהן
❖
ע"ב תוס' ד"ה מקום:
וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְיָ:
ואי ס"ד. יום איד קא חשיב במתניתין
קיימינן אליבא דמ"ד טריפה יולדת
❖
ויקרא יט יד
רבי ישמעאל יום אידיהן חשיב להו מעיקרא
עם ימים שלפניו: עשרה. ימים הוו
וא"כ טריפה היכי ממעטינן ושמא
וחשיב להו לבסוף איידי דתנא שלשה לפניהם
להו ואמאי קתני שלשה עשרה בעי
י"ל דמכל החי איצטריך למעט מחוסר
הגהות הב"ח
תנא נמי שלשה לאחריהם ת"ש ב)דאמר רב
רבינו חננאל
למתני מאחר דקי"ל דשמונה ימים
אבר דאי לא כתיב אלא אתך הוה
(א) תוס' ד"ה הן בלא
תחליפא בר אבדימי אמר שמואל יום א'
מושך ימי האיד: ליתני אידיהן של
מוקמינן ליה למחוסר אבר ולא
וכו' יום איד (פי' יום א'
ג)
[שלשה ימים] דתנן הן
לאסור כשאר יום אידם)
ואידיהן. כלומר מכלל ג'
עובדי כוכבים שלשה ימים. אסור
לדברי רבי ישמעאל לעולם אסור ואי ס"ד
לטריפה דמסתבר טפי למעוטי מחוסר
תא"מ ונ"ב הגה"ה היא:
ימים הללו יום אידיהם.
לשאת ולתת עמהם דמשמע הכי
אבר דמאיס מטריפה דלא מאיסה
הן ואידיהן האיכא ארבעה וחמשה דשרי
(ב) ד"ה או דלמא וכו'. יש
(אלא) או דלמא הן
כשמגיעין ימי אידיהן אסור שלשה
שאין כאן חסרון וגם יש הרבה
מקשים נ"ב וע"ל בדף יב
בלא אידיהן. ת"ש ר'
אליבא דרבי ישמעאל לא קמבעיא לי דהן
במה שפרש"י ותוס'
ישמעאל אומר ג' לפניהם
ימים משאם ומתנם ולמה לי למיתני
טריפות שאינן ניכר הר"י והא דאמר
❖
בלא אידיהן כי קא מבעיא לי אליבא דרבנן
במשנה דחנויות מעוטרות:
וג' לאחריהם אסור. ואי
לפני דמשמע לפני האיד שלשה: וכי
לעיל (דף ה:) האי מיבעי ליה למעוטי
ס"ד יום אידיהן עצמו
מאי אמר רבינא ת"ש ד) ואלו הן אידיהן של
תימא להכי תנא לפני למעוטי לאחר.
טריפה אם כן משמע דמסתבר טפי
מכלל הג' הוא. ר'
עובדי כוכבים קלנדא סטרונייא וקרטסים
ישמעאל חשיב ליה בכלל
מוסף רש"י
דאי הוה תני סתמא לא הוה ידעינן
למעוטי טריפה היינו ממיעוט דכל
השלשה שלפני אידיהן.
ואמר רב חנין בר רבא קלנדא ח' ימים אחר
הנך שני ימים לבד האיד מתי אי
החי דמשמע בריא ולא טריפה אבל
בדומין לך. ולא טרפה,
ועוד הדר חשיב ליה
הלכך מכל החי למחוסר
תקופה סטרונייא שמונה ימים לפני תקופה
מכלל הג' שלאחר אידיהן
לפני אי לאחר ולהכי תנא לפני
מחוסר אבר כגון אוזן וכיוצא בו בריא
אבר אתא (לקמן נא.).
תרתי זימני חשיב ליה.
למעוטי לאחר: ליתני אידיהן של
גמור הוא בשאר הגוף כדפרישית
וסימנך אחור וקדם צרתני ואי סלקא דעתך
3
ודלמא 'ח גופיה טרפה
ופרקי' איידי דתנא ג'
לעיל: ודלמא נח גופיה טריפה
עובדי כוכבים שלשה ימים לפניהם.
הוה. ואע"ג דחי כמה
לפניהם תנא נמי ג'
הן ואידיהן עשרה הוו תנא כוליה קלנדא
שנים, דלמא טריפה חיה
לאחריהן. ואע"פ שאינם
הוה. ואע"ג שחי לאחר מכאן שנים
אסורין דלישתמע דתנא דידן באידיהן
חד יומא הוא חשיב ליה אמר רב אשי ת"ש
א
סבירא ליה, הלכך לא נפקא
ג' ימים לאחריהן אלא שני
איירי אלא מדלא אדכר במתני'
רבות מ"מ באותה שעה לא היה
מאתך למעוטי טריפה
ימים בלבד. איני והאמר
לפני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים
לאסור כלל ש"מ כל הנך ג' דקתני
יודע אם היה טריפה או שלם שיניח
ואתא מכל החי למעוטה
משמיה דשמואל יום א'
ואי ס"ד הן ואידיהן ליתני אידיהן של עובדי
ולא ממשמעותא דהחי,
לדברי ר' ישמעאל דאית
במתני' אלפני קאי ואידיהן ממילא
מלהביא טריפה מטעם דומין לך ולא
דהא טריפה חיה, אלא
ליה שלשה ימים לפניהן
כוכבים שלשה ימים וכי תימא האי דקתני
משתמע דכ"ש דאסור והן בלא אידיהן
נהירא תירוץ זה דע"כ לא הזהירו
מריבויא, ומפרשים להאי
וג' לאחריהן לעולם אסור
לפני אידיהן למעוטי לאחר אידיהן ליתני אידם
קתני: משום הרווחה. דרווח ואזיל
אלא מטרפות הגלוי וניכר דבטרפות
החי לשון בריאות, וטריפה
לישא וליתן עמהן. ואם
הוא דאימעיט אבל מחוסר
תאמר ר' ישמעאל הן
של עובדי כוכבים ג' ימים לפניהם אלא ש"מ
ומודה לעבודת כוכבים ועבר ישראל
שבסתר לא היה יכול להבחין אלא י"ל
אבר לא . תמים
ואידיהן ג' סבירא ליה
(שם)
משום ח) לא ישמע על פיך (שמות כג):
דהשתא קאי כמ"ד חיה מ) דקסבר
הן בלא אידיהן ש"מ איבעיא להו משום
בדרכיו. עניו וסבלן
והא איכא רביעי וחמישי
ב
(זבחים קטז.). לחיות זרע
ולפני עור. דמזבין ליה בהמה ומקריבה
טריפה חיה תדע דהא קיימין אליבא
שמותר. פי' יום ראשון
הרווחה או דלמא משום ולפני עור לא תתן
4
למה לי. הא אימעוט
של שבוע לעולם יום
לעבודת כוכבים ובני נח נצטוו עליה
דמ"ד טריפה יולדת ולדידיה טריפה
מכשול למאי נפקא מינה $דאית ליה בהמה
. אי
טריפה (לקמן נא.)
אידן הוא וכשתחשוב לו
תמים
כתיב ביה.
דהיא אחת משבע מצות בד' מיתות
נמי חיה :
נ)
מאתך. טריפה הוא
ג' ימים הן ואידיהן אתה
לדידיה אי אמרת משום הרווחה הא קא מרווח
דממעיט אבל זקן וסריס
מתחיל מיום ששי ו'
בסנהדרין (דף נו.) ונהי דאמרן עמד
וא"ת גבי קרבן (מנחות דף ה:) למה
ט)
ליה אי אמרת משום עור לא תתן מכשול הא
מחמת חולי דאנא אמינא
ז' ויום ראשון הרי ג'
ה)
והתירן מיהו אל יעברו על ידיך שהרי
אנו מצריכין מן הבקר להוציא טריפה
לצוותא בעלמא אמר
ואחריהן ב' וג' כי יום
אית ליה לדידיה וכי אית ליה לא עבר משום
עתידין הן ליתן את הדין על שאין
תיפוק לי' מתמים וי"ל דהתם סברא
רחמנא לעיילינהו וטריפה
אידם חשוב מכלל הג'
לא ניעול שתמות בתיבה,
עור לא תתן מכשול
והתניא אמר רבי נתן
נשאר לו רביעי וחמישי
מקיימין אותן ואע"פ שאין להן שכר
הוא למדרש תמים ולא בעל מום
ו)
אבל לעשות פירות לא
שמותר לו לשאת ולתת
מנין
בקיומם י) ואהני
קא עבר ישראל
דמגונה לגבוה יותר מטרפות תדע
איכפת ואפילו זקן וסריס
עמהן. ולמה אמר לעולם
משום ולפני
עור
לא תתן מכשול כ)(בחילול שבת משום ממצוא
דבעל מום מגונה הוא ביותר דכתיב גבי בעלי מומין לגבוה הקריבהו
ליעול, קמ"ל (שם).
אסור. ופרקינן אליבא
לצוותא בעלמא. אתך
דר' ישמעאל ודאי הן
דבר [ישעיה נח]): דאית ליה בהמה. לעובד כוכבים
חפצך ודבר
נא לפחתך הירצך והיינו טעמא דניכר אבל טרפות יש שאינו ניכר
לאו למידרש בדומין לך אלא
בלא אידיהן. ולרבנן מאי.
להקריב ואי לא
מזבין ליה ישראל אפ"ה פלח ליה בדידיה:
ועוד דקרא גופיה בהדיא מעטיה תמים יהיה לרצון כל מום לא
להודיעו שאינו עושה אלא
ופשיט רבינא מהא דתנן
יהיה בו משמע הא אית ביה מום לא מיקרי תמים:
לא
לכבודו להיות לו לצוותא
אלו אידיהן של עובדי
והשתא דנפקא לן מאתך כו'. וא"ת למ"ד טריפה אינה
(זבחים קטז.). כתב
כוכבים קלנדס וסטרנליא.
יולדת ונפקא לן טריפה מלחיות זרע וא"כ אתך ל"ל ואין לדחות
רחמ'א זרע. לאו לצוותא
ואמר רב חנן בר אבא
דאורחיה דקרא הוא דהא גבי משה דרשינן (סנהדרין דף לו:) אתך בדומין לך וי"ל דדרשינן ה"נ אתך שיהו טפלין לך
בעי להו ומהשתא על כרחך
קלנדס (ג') [ח'] ימים
אתך יתירא הוא למידרש
כדדרשינן (בב"מ דף סב.) וחי אחיך עמך חייך קודמין לחיי חבירך ובבראשית רבה דריש והיה לך ולהם לאכלה הם טפלים לך
אחר התקופה. וסטרנליא
ואי אתה טפל להם: ואי ס"ד הן ואידיהן עשרה יומי הוו. פי' אא"ב דבשלשה ימים דקא חשיב תנא דמתני' אין ימי האיד
ביה בדומין לך (שם). יום
ח' ימים קודם התקופה
א' כו' לעולם אסור.
פי' ואלו ח' ימים כולם
בחשבונם אלא לפעמים שיום האיד אחד או שנים או כגון אלו ניחא דהשתא נקט דלעולם לפני האיד אסור לשאת ולתת עמהן שלשה
שלשה לפניו ושלשה לאחריו
אידם הוא. ואי ס"ד הן
והוא עצמו, כלומר כל
ימים אא"א דלעולם עם האיד מחשבים השלשה ימים היכי קתני בתר הכי אלו הן אידיהן קלנדא דמשמע שאז אסור לשאת ולתת עמהן
ואידיהן ג' בשלמא היכא
שבעת ימי השבת (לקמן ז:).
דיום אידם יום אחד
שלשה ימים וליתא דעשרה הוו וצ"ל שיש הפסק בין קלנדא לסטרנוריא לכל הפחות ב' ימים מדקאמר עשרה יומי הוו א"כ יש שני
ואלו הן אידיהן.
הוא משכחת לה שני
ימים לפני קלנדא שאין בו איד וסברא נמי הוא דאמרינן לקמן שח' ימים של קלנדא הם כנגד ח' ימים טובים שעשה אדם הראשון
דאסורין ג' ימים לפניהן
ימים לפני אידם. ואידם
ומסתמא לא עשאם מיד אחר התקופה שהרי לא היה יכול להבין מיד אריכות הימים: אלא ש"מ הן בלא אידיהן ש"מ.
(לקמן ח.). אחר תקופה.
הרי שלשה. אלא קלנדס
היא תקופת טבת והיו
שאידם ח' ימים וב' ימים
תימה לי אמאי לא קאמר מתני' נמי דיקא דהן בלא אידיהן מדקתני תנא לפני אידיהן ג' ימים דאי ס"ד הן ואידיהן ליתני
עושין ח' ימים רצופין אד
לפניהם. י' ימים אסור
לפני אידיהן שני ימים וכי תימא דאכתי הוה מיבעי ליה אי הוה איד בכלל פשיטא דלא מדלא הוה תני לפני אידיהן יום אחד
כדלקמן (שם). וסימ'ך.
לשאת ולתת עמהם. אמאי
קל להבין וצ"ע: הן בלא אידיהן ש"מ. והא דאיצטריך שמואל לאשמועינן לדברי ר' ישמעאל לעולם אסור דלא תימא כיון דאין
שלא תחליף לומר קלנדא
קא פסק ותני ג' אלא
קרי אותן דלפני התקופה
ודאי ג' ימים דתנן הן
לו היתר לעולם שבקינן ליה רווחא להתירו בשום פעם אי נמי ה"א דסבר רבי ישמעאל בהא כרבנן דלא אסרי לאחריו אי נמי אשמעינן
(שם).
בלא אידיהן. ודחי' לא
או
דחשיב יום איד (א) פי' יום א' ס) לאסור כשאר יום אידם: דלמא משום ולפני עור לא תתן מכשול. (ב) יש מקשין מכאן לפ"ה דמתני' דפי' דלתת
לעולם הן ואידיהן. ותנא
דידן קלנדס כוליה חד
ולשאת היינו מקח וממכר תינח מכר אבל מקח מאי לפני עור איכא ושמא י"ל שממציא לו מעות לקנות צרכי עבודת כוכבים:
יומא חשיב ליה. ואתא
מנין רב אשי ופשטה דג' ימים
הן בלא אידיהן ואפי' לרבנן. איבעיא להו איסורא דלמיהב ומישקל בהדיה משום דלא תרויח ליה ואע"ג דאית ליה בהמה לדידיה כיון דמוספת ליה ומרוחת ליה אסור. או דלמא משום ולפני עור לא תתן מכשול