מב:
כל הצלמים פרק
שלישי עבודה זרה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
והא
שיפויין דעיקר עבודת כוכבים קיימת וכו'. תימה מאי קא
דרך גדילתה. זה דרכה כל השנה להשיר עלין שלה ולגדל אחרים
יח א מיי' פ"ה מהלכות
א) [בדפו"י אמר רב הונא
מעילה הלכה ז סמג
ברי' דרב יהושע לפי],
אבל שפאן עובד כוכבים דעתו לבטלן ולהשליכן: לא נהנין. דאסור
פריך דלמא שאני התם דשיפה עובד כוכבים ולהכי שרי אף
ב) [מעילה יג: יד. כל
עשין רי:
מדרבנן: ולא מועלין. אם נהנה לא מעל מדאורייתא שיתחייב
בעיקר עבודת כוכבים קיימת אבל הכא דשיפה ישראל או נשתברה
יט ב ג מיי' פ"ז מהל'
הסוגיא ע"ש וצ"ע], ג) חולין
קרבן מעילה. לקמן מפרש טעמא: יתיז בקנה. ישליך עצי (ד) הקנה
מאליה אימא לך דאסורין היכא (דאיכא) [דעיקר] עבודת כוכבים
עבודת כוכבים הל' יב
מ. [תוספתא שם פ"ב ה"ו],
ד) ר"ה כד., ה) וישרפם.
סמג לאוין כב טוש"ע י"ד
קיימת וי"ל דהכי פריך והא שיפויין
במקל מן האילן ה)וישרפנה ויהנה מהם
יעב"ץ, ו) יעב"ץ מח"ז,
סימן קמב סעיף ח:
דעיקר עבודת כוכבים קיימת וקתני
ולא יעלה על האשירה ויטלם דאם
והא שיפויין דעיקר
עבודת כוכבים קיימת
כ ד ה מיי' שם הלכה יב
ז) [לקמן מח.], ח) [שייך
❖
בשיפה עובד כוכבים דמותרין ואפי'
כן נמצא משתמש באשירה במקום
לעיל במשנה], ט) [דף מג:],
ופ"ה מהלכות מעילה
וקתני לצרכה היא אסורה ושיפוייה מותרין
הלכה ז ע"ש בכ"מ סמג
שיפה ישראל נמי הוי שרי אי לאו גזרה
סולם וזו היא הנאה ממנו ו) מן
רב הונא בריה דרב יהושע אמר לפי שאין
שם ועשין רי טוש"ע י"ד
א)
האשירה: וקתני יתיז בקנה. וישרוף
דרבא כדמשני רשב"ל גופיה לעיל:
שם:
עבודת כוכבים בטלה דרך גדילתה איתיביה
תורה אור השלם
וקתני יתיז בקנה. אלמא עבודת
כא ו מיי' פ"ז מהלכות
עצי הקנה אלמא עבודת כוכבים
(ה)
ר' שמעון בן לקיש לר' יוחנן קן שבראש
1. לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי
עבודת כוכבים הל' ח
ב) א
שנשתברה מאליה מותרת: לא
כוכבים שנשתברה מאליה
סמג עשין כב טוש"ע י"ד
כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא
האילן של הקדש לא נהנין ולא מועלין
נהנין. מדרבנן דלמא אתו לאיתהנויי
מותרת והקדש היינו טעמא דאין
סימן קמא סעיף ג:
תַעֲשׂוּ לָכֶם:
❖
כב ז מיי' פ"ב מהלכות
בראשה של אשרה יתיז בקנה קס"ד כגון
מועלין מן התורה כדמוקי לה בסמוך
מעצי האילן דהקדש גופיה ובאשירה
שמות כ יט
ב
שחיטה הלכה יד סמג
לא גזור משום דבדילי מינה: מידי
בגידולין הבאין לאחר מכאן וקסבר
ששברה ממנו עצים וקינתה בהן וקתני
עשין סג טוש"ע י"ד סימן
איריא. כלומר מהא לא תסייעיה לר'
אין מעילה בגידולין ופירש הקונטרס
יתיז בקנה הב"ע כגון דאייתי עצים מעלמא
ד סעיף ו:
ג
גליון הש"ס
כג ח מיי' פ"ג מהל'
ולא יעלה על האשירה ויטלנו דא"כ
יוחנן לעולם בשקינתה בעצי הקדש
וקינתה בהן דיקא נמי דקתני גבי הקדש לא
גמ' ולא מועלין
עבודת כוכבים הל'
גופו ומשום הכי לא מועלין: דבגידולין
נמצא משתמש באשירה ונראה דדוקא
יא ועיין בהשגות ובכסף
מדאורייתא. עי' מעילה
נהנין ולא מועלין אי אמרת בשלמא דאייתי
הבאין. באילן אחר שהוקדש עסקי'
נקט יתיז בקנה שאפילו יכול ליטלו
משנה סמג לאוין כב
דף ג ע"א ושם דף יא ע"ב
עצים מעלמא היינו דקתני גבי הקדש לא
❖
טוש"ע י"ד סימן קמא
תוס' ד"ה תורים וצ"ע:
בידו בלא עליה על האשירה אסור
והוא לא הקדיש אלא אילן וקסבר
נהנין ולא מועלין לא נהנין מדרבנן $ולא
כדי שלא יאמרו עכשיו הוא שוברן מן
האי תנא אין מעילה בגידולין ומדרבנן
כד ט מסייע'יףשםד:פ"ז הלכה
ורבי
מועלין מדאורייתא דהא לא קדישי אלא
אבהו אמר מאי
האשירה:
הוא דאסירי וגבי אשירה נמי בשקינתה
ח סמג שם טוש"ע
הגהות הב"ח
י"ד סימן קמא סעיף ג:
יתיז לאפרוחים. פ"ה דמוקי לה
אי אמרת ששברה עצים ממנו וקינתה בהן
בעצי אשירה עצמן וקתני יתיז כריש
כה י מיי' שם פ"ג הל'
(א) גמרא ורמינהי השוחט
לקיש: ורבי אבהו א"ר יוחנן. מהדר
בשברה ממנו עצים ויפה פירש לפי
אמאי לא מועלין הא קדישי מידי איריא הכא
לשום הרים לשום
יא סמג שם טוש"ע
❖
שם סעיף ד: שיטת הספר שבכאן דקאי לשנויי דלא
לתרוצי לתיובתיה בשינויא אחרינא.
גבעות לשום ימים לשום
בגידולין הבאין לאחר מכאן עסקינן וקא
נהרות לשום מדברות וכו'
תילף מיניה היתר עבודת כוכבים
לעולם לא תוקמה בשינויא דחיקא
סבר אין מעילה בגידולין ורבי אבהו א"ר
שילשול קטן שבים הרי
מיהו במעילה פרק ולד חטאת (דף
דאייתי עצים מעלמא ואפילו הכי
אלו: (ב) שם חמה ולבנה
יוחנן מאי יתיז יתיז באפרוחין א"ל רבי יעקב
רבינו חננאל
יד.) גרס בדר' אבהו לעולם דאייתי
לא תילף מיניה היתר שברי עבודת
במאי עסקינן כצ"ל ותיבת
לרבי ירמיה בר תחליפא אסברה לך
הכא נמחק: (ג) שם ואלהי
והא שפאי עבודת כוכבים
עצים מעלמא וקינתה בהם ומאי יתיז
כוכבים דהא דקתני יתיז בקנה
זהב לא תעשון כדמות
דעיקר העבודת כוכבים
דבאפרוחין כאן וכאן מותרין בביצים כאן
באפרוחים וכל הקן מותר גם העצים
אאפרוחין קאי לא אעצים ואיצטריך
שמשי המשמשין לפ'י
קיימת דקתני לצרכה פי'
וכאן אסורין אמר רב אשי ואפרוחין שצריכין
במרום הני אין:
ובא להשמיענו שאם בא ליטול
לאשמועינן דלא גזרינן התזת קנה
כדי לניותה היא אסורה
ה
(ד) רש"י ד"ה יתיז וכו'
לאמן כביצים דמו: מתני' המוצא כלים
ושפאיה מותרין. ופריק
אפרוחים לא יטלם בידו שלא יעלה
שמא יעלה דרך האילן ורישא בעצים
עצי הקן במקל: (ה) ד"ה
(רבינא) [רב הונא] בריה
או יסמוך על האילן ויהנה ממנו
וקסבר אין מעילה בגידולין וגלי
וקתני וכו' עצי הקן
ועליהם צורת חמה צורת לבנה צורת דרקון
דרב יהושע למה הזבל
אלמא: (ו) ד"ה אמר אביי
הזה אסור שכך גדילות
ואיכא למימר דלא קשיא מידי לפ"ה
אהקדש דאסור מדרבנן וכ"ש לאשירה
יוליכם לים המלח רבן שמעון בן גמליאל
וכו' פלחי מיהו מספיקא
האילן להיות העלה שלו
דהכא דאתי כלישנא אחרינא דהתם:
דמדאורייתא נמי אסירא תוספת יותר
וכו' אין לך דבר המותר
נובל בימות הגשמים
אומר ושעל המכובדין אסורין שעל המבוזין
בביצים כאן וכאן אסור.
פירוש
ז) גידעו ופיסלו
מעיקרה כדתנן במתני'
הס"ד ואח"כ מ"ה מיצר
ויוצאין חדשים תחתיהן
מותרין: גמ' למימרא דלהני הוא דפלחי
ומיפלח לצייר וכו' דחשיבי
ואין עבודת כוכבים
משום דצריכין לאילן וגזור
לעבודת כוכבים והחליף נוטל מה
להו וכו' הס"ד ואחר כך
בטילה דרך גדילתה.
להו למידי אחרינא לא ורמינהי ג) זהשוחט
בהו רבנן כעל האילן עצמו כפ"ה א"נ
שהחליף והשאר מותר והא דלא
מ"ה ציירי להו ופלחו להו
תו מותיב ריש לקיש
לשום ימים לשום נהרות לשום מדבר לשום
י"ל דגזור בהו רבנן דחיישינן שמא
ערבינהו משום דלא מצי למיתני ליה
(א)
הלכך מספיקא גזור
לר' יוחנן קן שבראש
רב'ן עלייהו הס"ד ואחר
האשירה יתיז בקנה קס"ד
חמה לשום לבנה לשום כוכבים ומזלות
יעלה על האילן דחייס עלייהו פן יפלו:
ולא מועלין באשירה דהא לא שייכא
כך מ"ה מנקיט ואח"כ
המוצא כלים ועליהם צורת
כגון ששיבר העוף עצים
בה דין מעילה וסיפא באפרוחין וגלי
לשום מיכאל שר הגדול לשום שילשול קטן
ד"ה מותרין לקמן מפרש
מן האשירה וקנתה בהן
דרקון. ה"ה דאפילו
באשירה וה"ה להקדש וקסבר אין
מאי מותרין הס"ד ואח"כ
וקתני יתיז בקנה הקן
הרי אלו זבחי מתים אמר אביי מיפלח לכל
מ"ה חוץ מצורת דרקון
כולו אלמא כיון שנשברה
מעילה בגידולין: אסברה לך. מתני'
צורת דרקון לבדה אסורה אלא נקט
דמשכחי פלחי מיצר ומפלחי הני תלתא
דרקון דומה לנחש ודגים
הותרה. ופרקינן כגון
אליבא דר' יוחנן: כאן וכאן. בין
על הכלים לרבותא דאפילו הכי פלחו
לא קרי: (ז) תוס' ד"ה
דאתיא עצים מעלמא
דחשיבי ציירי להו ופלחי להו למידי אחרינא
יוליכם
לים המלח. פ"ה
חומרי וכו' וניחא טפי
להו:
בהקדש בין באשירה מותרין דאין
וקננה בהן. ור' יוחנן
לנוי בעלמא עבדי להו מנקיט רב ששת
מפרש"י. נ"ב ובר"פ תולין
אמר מאי יתיז בקנה יתיז
צריכין לאילן: בביצים כאן וכאן אסור.
ורבנן היא דאמרי (לעיל דף מ:) כל
ריש דף קל"ח פי' רש"י
באפרוחין אבל לא הקן
חומרי מתנייתא ותני כל המזלות מותרין
שאר צלמים מותרים ולפי פירושו לא
שצריכין לאילן וגזור בה רבנן כעל
גופיה חומרי מתנייתא
שהקן אסור הוא. ופירשה
❖
אילן עצמו: מתני' צורת חמה.
חוץ ממזל חמה ולבנה וכל הפרצופין מותרין
חומר קשר ע"ש:
ר' יעקב האפרוחין בין
דק דהא אוקי רבי מאיר דאסר דוקא
באילן של הקדש בין
באנדרטי אבל שאר צלמים מותרים
מזל חמה וכן לבנה. ורבנן היא דאמרי
חוץ מפרצוף אדם וכל הצורות מותרות חוץ
באשירה מותרין ביצים
אם כן אפילו כרבי מאיר אתיא וכן
(לעיל דף מ:) כל שאר צלמים מותרין.
מצורת דרקון אמר מר כל המזלות מותרין
כאן וכאן אסורין אמר רב
מוסף רש"י
אשי ואפרוחין שצריכין
ובגמ' מפרש מאי שנא הני: שעל
פי' רשב"ם ולפי' ר"ת דאוקי אנדרטי
חוץ ממזל חמה ולבנה הכא במאי עסקינן
(ב)
לאמן כביצים דמו: מתני'
יתיז בק'ה. שאם אינו
המכובדים. שעל כלים מכובדים
אשריותא דרבנן אבל שאר צלמים
יכול להגיע בידו לקן יפיל
המוצא כלים ועליהם
אילימא בעושה אי בעושה כל המזלות מי
כולי עלמא אסירי צ"ל דשאר צלמים
שתשמישן לכבוד. ובגמ' [מג:] מפרש לה:
בקנה הקן לארץ, אבל לא
צורת חמה או צורת
שרי והכתיב לא תעשון אתי לא תעשון
ד) ח
גמ' לשם הרים. לשר הממונה על
יעלה לאילן ויקחנו, שלא
1
לבנה או צורת דרקון
שהן אסורים בשאינם על הכלים אבל
יהנה מן האילן בעלייתו
יוליכם (להר) [לים]
כדמות שמשי המשמשין לפני במרום אלא
ההרים: שילשול. תולעת. אלמא
בכלים כולהו לנוי עבדי להו לבד
כשעולה עליו
.
המלח. ומקשינן וכי אינן
(מעילה יג:)
פשיטא במוצא וכדתנן המוצא כלים ועליהם
וקי'תה בהן. שהעוף
מהנך ולהכי פריך בסמוך פרצוף אדם
אורחייהו למיפלחינהו ומסתמא נמי
ט
עובדין אלא לאלו בלבד
שובר מן הענפים של אילן
והתניא השוחט לשום
נגזור דלמא פלחינהו: אמר אביי
צורת חמה צורת לבנה צורת דרקון יוליכם
מי אסור כלומר על הכלים מי אסור
ועשה הקן, דהיינו עבודת
הרים לשום גבעות כו'
מיפלח לכל דמשכחי פלחי. (ו) ומספיקא
דלחודייהו הא אסרינן צלמים במתני'
לים המלח אי במוצא אימא מציעתא כל
כוכבים שנשתברה מאליה,
ופריק רב יוסף ודאי
לכ"ע: חומרי דמתנייתא. פירש
דלא ביטלה העכו"ם (שם
לא גזור רבנן עלייהו דאם כן אין
עובדין לכל דבר אלא
הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם אי
יד.). וקת'י יתיז. דמשמע
לצור צורה ולעובדה
לך המותר: ציירי להו ופלחי להו.
רשב"ם כללי דברייתא דהוי כמין
במוצא פרצוף אדם מי אסור והתנן המוצא
דמותר בהנאה (שם)
.
הני תלתא חשיבי להו
חומר שקושר וכולל דברים הרבה
הלכך ציירי להו מיצר ומיפלח לצייר
דאייתי. העוף, עצים
וציירי ופלחי להו מידי
כלים ועליהם צורת חמה צורת לבנה
מעלמא. ועשה קן (שם).
בכלל אחד וניחא טפי מפרש"י:
צורה כדי לעבדה להני תלת דחשיבי
אחרינא לא טרחי וציירי:
(ז)
לא 'ה'ין מדרב'ן. הואיל
רשב"ם צורת דרקון יוליכם לים המלח צורת דרקון
מינקט רב ששת חומרי
להו וכו': ח) דרקון. דומה לנחש:
ועל אילן של הקדש קאי,
מתנייתא ותני כל המזלות
אין פרצוף אדם לא אלא פשיטא בעושה וכדרב הונא בריה דרב יהושע
י
מנקיט חומרי. מלקט משניות
ולא מועלין. הואיל
מותרין חוץ מן מזל
דאייתי מעלמא (שם).
אי בעושה אימא סיפא כל הצורות מותרות חוץ מצורת דרקון ואי בעושה
לבנה וחמה כל הפרצופות
החמורות לתרצן ואומרן בבית המדרש
בגידולין הבאין לאחר
מותרין חוץ מפרצוף
כדי שיתנו לבן לפרקן: מותרים. לקמן
צורת דרקון מי אסיר והכתיב לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב
(ג)
1
מכאן. לעולם אימא לך
אדם כל הצורות מותרות
(דף מג:) מפרש מאי מותרין: ודגים לא
דאתבר מגופיה ואמאי לא
הני
חוץ מצורת דרקון.
מועלין הכא גבי הקדש,
והוו בה רבנן רישא
קרי פרצוף אלא צורה: אילימא בעושה.
משום דבגידולין הבאין
וסיפא אי אפשר לאוקמה
והאי מותרין דקאמר מותר לציירן: אתי. בדמות העומדין אצלי: במוצא. ומותרין בהנאה קאמר: אלא פשיטא בעושה. דכל פרצופין כגון
לאחר שהוקדש עסקינן,
בעושה דתניא לא תעשון
דחיה ובהמה מותר לציירן. ואף על גב דשור ואריה ונשר שמשין של מעלה הן לא דמו דהתם ארבעתן יחד לגוף אחד והכא חד פרצוף ותו לא
וקסבר אין מעילה בגידולין,
אתי לא תעשון כדמות
וליכא למידק מהכא
חוץ מפרצוף אדם דאפילו לחודיה אסור: וכדרב הונא בריה דרב יהושע. דאמר לקמן בשמעתין ט) קרי ביה לא תעשון אותי כדמותי:
לעבודת כוכבים שנשתברה
הני מאליה ולא קשיא לר' יוחנן
(שם). ורבי אבהו א"ר יוח'ן. מתרץ להאי יתיז לאו בקן עצמו מיירי אלא כיון דאיתבר מגופה דאשרה קן עצמו אסור בהנאה, אלא מאי יתיז בקנה באפרוחים קמיירי (שם). כאן וכאן מותרין. בין באילן של הקדש ובין של אשרה, לפי שאין צריכין לאילן
שפורחין בכל מקום שרוצין, אבל ביצים כאן וכאן אסורין, משום דלא ניידי וצריכין לאילן וכאילן עצמו דמי (שם). ואפרוחין שצריכין לאמן. שעדיין לא גדלה נוצתן ואינן יכולין לפרוח, כביצים דמי ואסירי (שם). לשום מיכאל כו' לשום שילשול קטן.
כלומר לשום גדול שבכל הבריות או לשום קטן שבכולם (חולין מ.). הרי אלו זבחי מתים. ליאסר בהנאה כדין תקרובת עבודת כוכבים שאסורה כמת ומת אסור בהנאה, דנפקא לן (לעיל כט:) מותמת שם מרים, וגמר שם שם מעגלה ערופה (שם). לא
תעשון אתי. צורות העומדים אתי (ר"ה כד.).