כל הצלמים פרק
שלישי עבודה זרה
מג.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
רשב"ם
גריס סר אפס. כלומר אמרו לו עיין ותדקדק כי אפס
הני אין. שמשין שבמרום. אבל צורת דרקון דאינה במרום שריוה:
כו א ב טוש"ע י"ד סי'
א) [תוספתא רפ"ו],
ב) [תוספתא שם ע"ש
קמא סעיף ג:
מניקה. אשה מניקה בן: סר אפיס. שסר ונעשה שר: והפיס את
תבואה וכן נמצא הרבה סר [לשון סר] סכינא (חולין יח.)
כ)
(ב)
כז ג ד ה מיי' פ"ח
סייר נכסי (שם דף קה.): הלכה כר"ש בן אלעזר. פי' רשב"ם
וצ"ע], ג) [צ"ל דתניא],
כל העולם. בשני רעבון. והפיס כמו והפיס דעתו. אלמא פרצוף אדם
ד) ב"מ כד., ה) ר"ה כד.,
מהלכות עבודת
ש"מ
עובד כוכבים מבטל עבודת
לרבי יהודה אסור: והוא דנקט גריוא וקא כייל. (ג) אסור על שם יוסף
ואפילו אי משכחת תנא דפליג:
ו) ר"ה כד. [מנחות כח:],
כוכבים הלכה ט סמג עשין
ז) [שבת כט:וש"נ], ח)[ר"ה
כב טוש"ע י"ד סי' קמו
כוכבים שלו ושל חבירו. תימה אמאי
אבל פרצוף אדם גרידא שרי בהנאה:
שם:], ט) [ויקרא יא],
סעיף ה:
ציצין. תרגום של סנפיר ט). לשון אחר
לא נקט נמי ש"מ ישראל אינו מבטל
הני אין צורת דרקון לא אלא פשיטא במוצא
כח ו מיי' פ"ו מהלכות
י) [שמות כה], כ) [כ"ה
כמו שערות: פרקיו. חליותיו: הלכה
עבודת כוכבים של עובד כוכבים דאי
בדפו"י], ל) [צ"ל לר"א
גזלה ואבידה הל' ב
וכדתנן המוצא כלים ועליהם צורת חמה
הקפר הא דתנן המציל],
סמג עשין עד טוש"ע ח"מ
כר"ש. שאם אין לו ציצין מותר:
משום דמשנה היא לקמן פרק רבי
רישא וסיפא במוצא ומציעתא בעושה אמר
מ) [וע"ע אריכות תוספות
סימן רנט סעיף ז:
בריבי. כלומר אדם גדול וכן קורין
ישמעאל (דף נב:) הא דעובד כוכבים
כט ז מיי' שם פי"א
בזה ביומא נד. בד"ה
אביי אין רישא וסיפא במוצא ומציעתא
❖
לו בכינוי: מצא טבעת. ולא הגביהה
מבטל נמי מתני' היא ויש לומר משום
הלכה ז סמג שם
כרובים],
בעושה רבא אמר כולה במוצא ומציעתא
טוש"ע ח"מ שם סעיף ג:
עד שבטלה העובד כוכבים: סטרו.
דפשיטא ליה לא איצטריך לאשמועינן
ל ח מיי' פ"ז מהלכות בית
רבי יהודה היא דתניא א) רבי יהודה מוסיף
הכהו על הלחי: זוטו של ים. לשון
דהא לקמן גבי מתני' נמי פריך פשיטא
הבחירה הלכה י טוש"ע
הגהות הב"ח
אף דמות מניקה וסר אפיס מניקה על שם
י"ד סימן קמא סעיף ח:
ים החוזר לאחוריו עשר וחמש עשרה
והוצרך להעמידה שיש לו בה שותפות
(א) גמרא ומחופין
ט [מיי' שם פ"א הלי"ח]:
פרסאות ושוטף כל מה שמוצא בדרך
ואפ"ה אין כאן רבותא אלא מן הדיוק
חוה שמניקה כל העולם כולו סר אפיס על
❖
בבעץ: (ב) רש"י ד"ה סר
י [מיי' שם הלי"ט]:
חזרתו וכן עושה בכל יום: שלולית.
ישראל הוא דאינו מבטל אבל עובד
אפיס סר ש'עשה שר:
שם יוסף שסר ומפיס את כל העולם כולו
(ג) ד"ה והוא וכו' וקא
כוכבים מבטל אף על גב דאית ליה (ד)
כשהנהר גדל ויוצא על גדותיו ופושט:
והוא דנקיט גריוא וקא כייל והיא דנקטא בן
כייל על שם כצ"ל ותיבת
תורה אור השלם
מתייאשין מהן. וכיון דאייאש עובד
שותפות וקמשמע לן דישראל אדעתא
אסור נמחק: (ד) תוס'
וקא מניקה: תנו רבנן ב) איזהו צורת דרקון
כוכבים בטלה מדעתיה דלא למפלחה
דעובד כוכבים פלח אבל ישראל אחר
1. לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי
ד"ה ש"מ וכו' דאית ליה
פירש רשב"א כל שיש לו ציצין בין פרקיו
א
בה שותפות וכו' פשיטא
ותו לא צריך לבטולה: מאיסורא מי
שאין לו בה שותפות כלל פשיטא לן
כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא
ליה כאן דלא היה לו בה
מחוי רבי אסי ב בין פרקי צואר אמר ר' חמא
תַעֲשׂוּ לָכֶם:
מייאש. עדיין העובד כוכבים שאיבדה
דאינו מבטל ולכך פשיטא כאן דלא
❖
שותפות: (ה) ד"ה ולית
שמות כ יט
ולית
ברבי חנינא הלכה כר"ש בן אלעזר אמר
קורא לה עבודת כוכבים דמימר אמר
היה לו שותפות: ליה ל) (המציל)
וכו' בעובדא דר"א
הקפר בריבי קתני:
כו'. וא"ת תקשה ליה אמתני' דקתני
רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי
וכו': דמות צורות לבנות גרסינן: כזה
(ו) ד"ה איידי וכו' וקא
רבינו חננאל
ראיתם. כדי לבדקן אם יהיו דבריהם
מתני' מצא תבנית יד וכו' הרי אלו
פעם אחת הייתי מהלך אחר ר' אלעזר הקפר
מפרש ר"י דה"ה:
מכוונים: לא תעשון כדמות שמשי.
(ז) ד"ה לא תעשון אתי
אסורין ורמינהי המציל כו' וי"ל דמתני'
שמשיי ומציעתא אי
בריבי
בדרך ומצא שם טבעת ועליה צורת
לא תעשון אותי תימה
אפשר לאוקמה במוצא
הכא לא גרסינן במרום: שאפשר
איכא לשנויי דמצא במקום שאין רבים
דרקון
ומצא עובד כוכבים קטן ולא
כיון וכו' דליכא בהו
דקתני כל הפרצופות
לעשות כמותן. ממש כגון שמשין של
מצויין אבל הכא בעובדא (ה) דבריבי
עורף: (ח) בא"ד דדרשה
מותרין חוץ מפרצוף אדם
אמר לו כלום מצא עובד כוכבים גדול
דלא תעשון אתי לא
מטה חצר ואולם והיכל ומנורה אבל
קתני שהיה מהלך בדרך:
וכבר שנינו כי המוצא
איידי דדמיה יקרים מזבין לה
ואמר
לו בטלה ולא בטלה סטרו ובטלה
תעשון אותי אתיא אליבא
צורת חמה ולבנה ודרקון
שמשין של מעלה שאי אפשר לעשות
וכו' כולה במוצא דלדידיה
הוא דאסור הא המוצא
ש"מ תלת ש"מ ג עובד כוכבים מבטל
❖
כמותן ממש אלא ציור דוגמתן מותר:
לעובד כוכבים. והא דאמרי'
'מי לא תידוק:
צורת אדם מותר ופריקי
עבודת כוכבים שלו ושל חבירו וש"מ
בית תבנית היכל. בארכו ורחבו ורומו
לקמן (דף נג.) מכרה או משכנה
תרי פירוקי. חד רישא
וסיפא במוצא ומציעתא
ושיעור מדת פתחיו אבל אם נשתנה
(לצורך) [לצורף] ישראל מותרת משום
יודע בטיב של עבודת כוכבים ומשמשיה
ד
בעושה וכדרב הונא
מוסף רש"י
במקצת מותר: אבל עושה. מנורה
דבטלה וקא מפרש (ו) דה"ה כשאינו צורף
מבטל ושאינו יודע בטיב עבודת כוכבים
כדבעינן למימר לקמן ובא
ובכל מקום שהרבים
רבא ואוקמינהו כולהי
נמי מדפריך עלה מההיא דהלוקח
של חמש נרות ושל ששה ושל שמונה
ומשמשיה אינו מבטל וש"מ עובד כוכבים
ה
כו'. ואפילו דבר שיש בו
במוצא ורבי יהודה היא
גרוטאות ולא קאמר דאיידי דדמיה
שאינן דומין לשל מקדש. ושל שבעה לא
סימן (ב"מ כד.). תב'ית
ומציעתא דאסר פרצוף
מבטל בעל כרחו מגדף בה רבי חנינא ולית
יקרים מזבין לה לעובד כוכבים וי"ל
יעשה שהיא כשל מקדש ואפילו של
היכל. למדת אורך ורוחב
אדם רבי יהודה לטעמיה
ליה לרבי אלעזר הקפר בריבי הא דתנן
ג)
וקומה שתהא דומה לו
דתניא רבי יהודה מוסיף
דשאני הכא דאיכא תרי ספיקי
שאר מיני מתכות שאף היא אע"פ
בשלשתן (מנחות כח:).
אף דמות מיניקה וסרפס
ד) והמציל מן הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן
לאיסורא שמא עובד כוכבים ימצאנה
שאינה של זהב כשרה במקדש כדילפי'
אכסדרא. אין לה מחיצה
ומפרשינן מניקה שעושין
הגייס ומן הנהר ומזוטו של ים ומשלוליתו
בהקומץ רבה (מנחות דף כח:) מכלל
ויעבדנה ואף אם ימצאנה ישראל שמא
רביעית, וכן אולם (שם).
אותה כמין אשה מחזקת
תב'ית אולם. שהיה
בן ומניקתו והיא זו כמו
של נהר והמוצא בסרטיא ופלטיא גדולה
ופרט וכלל אבל של עץ שרי דאינה
איידי דדמיה כו' אבל התם ליכא אלא
ז
רוחבו עשרים וגובהו
חוה שהיתה אם כל חי
כשרה במקדש דהפרט מפורש מתכת:
חדא ספיקא דהא קיימא היא ביד
ובכל מקום שהרבים מצוין שם הרי אלו שלו
ארבעים
כדאמרינן
סרפס כלומר מושל
רבי יוסי בר יהודה אמר אף של עץ
ישראל ולהכי ודאי מבטל לה:
בשמעתא קמייתא דערובין
ומכלכל כל העולם צורת
מפני שהבעלים מתייאשין מהן אמר אביי
אכסדרה תבנית אולם.
(שם). אבל עושה. הוא
איש כיוסף שהיה שר
לא יעשה. שאף היא כשרה במקדש:
נהי דמינה מייאש מאיסורא מי מייאש
מנורה של חמשה או ששה
מפיס והוא דנקיט גריוא
ומלכות בית חשמונאי עשאוה
שהאולם היה פרוץ
קנים או של שמנה, דאינו
בידיה. דרקון לשון יון
מימר אמר אי עובד כוכבים משכח לה
הוא: ת"ר איזו היא צורת
דומה למנורת מקדש ששם
במקדש של עץ לאחר שטימאו יונים
במלואו לרוח מזרחית וה"נ אמרינן
מפלח פלח לה אי ישראל משכח לה איידי
היה שבעה קנים (שם).
דרקון פי' ר' שמעון בן
את ההיכל ונטלו כל כליו וגברה יד
בלא יחפור (ב"ב דף כה:) עולם
אפילו של שאר מי'י
אלעזר כל שיש לו ציצין
דדמיה יקרין מזבין לה לעובד כוכבים ופלח
בית חשמונאי ונצחום. דרבי יוסי בר
לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית
מתכות. שאינו זהב, משום
בין פרקיו בין פרקי צוארו
לה: תנן התם דמות צורות לבנות היה לו
דדומה לשל מקדש שאף
א"ר חמא בר חנינא
יהודה דריש ליה בריבויי ומעוטי
אינה מסובבת ומ"מ קרי ליה פתח
ה)
הוא כשר בשאר מיני
הלכתא כר' שמעון בן
ועשית מנורתי) ריבה זהב טהור מיעט
האולם בהרבה מקומות בתלמוד כמו
לר"ג בעלייתו בטבלא בכותל שבהן מראה
מתכות (שם) שכיוצא בהן
אלעזר. א"ר יהושע בן לוי
מקשה תיעשה המנורה חזר וריבה
פתח המשכן שהיה פרוץ במלואו לרוח
כשירה לפנים כדתניא
את ההדיוטות ואומר להן כזה ראיתם או כזה
פעם אחת הייתי מהלך
ועשית מנורה כלל, זהב
אחר ר' אלעזר הקפר ברבי
ריבה כל מילי ומיעט חרס:
מזרחית וקרי ליה פתח בפסוק:
ראיתם ומי שרי והכתיב לא תעשון אתי
1
טהור פרט, מקשה תיעשה
ומצא טבעת בדרך ועליה
לא
בבעץ. בדיל: המשמשין לפני
תעשון אתי (ז). תימה כיון דפרצוף
חזר וכלל, מה הפרט
צורת דרקון ולא הגביהה
לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני
במרום. אלמא שמשין עליונים קאסר:
אדם לחודיה אסור אמאי
מפורש של מתכת אף כל
עבר עובד כוכבים קטן
ארבעה אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין
של מתכת (ר"ה כד:). אף
ולא אמר כלום עבר עובד
אצטריך לאסור דמות שמשים שבמרום
של עץ לא יעשה. שהרי
כוכבים גדול אמר לו
שאפשר לעשות כמותן כדתניא ו) חלא יעשה
וי"ל דודאי ליכא למעלה שום מלאך
הוא כדרך שעשו מלכי בית
בטלה ולא קבל ממנו
אדם בית תבנית היכל אכסדרה תבנית אולם חצר
תבנית עזרה שולחן
ושרף ואופן וכרוב כדמות אדם ממש
חשמונאי (מנחות כח:)
סטרו וביטלה ש"מ תלת
שכיוצא בה כשירה לפנים,
ש"מ עובד כוכבים מבטל
תבנית שולחן מנורה תבנית מנורה אבל הוא עושה של ה' ושל ו' ושל
דה"נ אמרינן בפ"ק דחגיגה (דף טו.)
דר' יוסי בר' יהודה דריש
עבודת כוכבים שלו ושל
דליכא עורף וא"ת כיון דפרצוף אדם
ח' ושל ז' לא יעשה אפילו של שאר מיני מתכות
רבי יוסי בר יהודה
ליה לקרא ברבוי ומעוטי,
חבירו ש"מ עובד כוכבים
מאי רבי רבי כל מילי ומאי
לחודיה אסור אמאי איצטריך לאסור
מבטל עבודת כוכבים בעל
אומר אף של עץ לא יעשה כדרך שעשו בית חשמונאי אמרו לו משם ראיה
ז)
מיעט מיעט חרס, והכי
כרחו וש"מ והני מילי
דמות ארבעה פנים בהדדי תיפוק ליה
שפודין של ברזל היו וחופין בבעץ העשירו עשאום של כסף חזרו והעשירו
מפרש לה במנחות
גדול שיודע בטיב עבודת
ט
י
(א)
(ר"ה
דאיכא דמות אדם וי"ל לחייב אף
שם). כדרך שעשו בית
כוכבים ומשמשיה הוא
עשאום של זהב ושמשין שאי אפשר לעשות כמותן מי שרי והתניא ח) לא
חשמו'אי. כשגברה ידם
כשמצא פרצוף אדם והשלים לד' פנים
שמבטל. מגדף בה רבי
תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני במרום אמר אביי
על היונים והוציאום
חנינא לית ליה לרבי
אי נמי לעבור בשני לאוין ויש לדקדק
מירושלים וטיהרו את
אלעזר הקפר ברבי הא
לא
מדלא קאמר אלא ש"מ דדרשא דלא
המקדש והיו עניים ולא
דתנן המוצא בסרטיא
יכלו לעשותה של זהב (שם).
ובפלטיא ובכל מקום
תעשון אתי אתיא אליבא דכולי עלמא ואפילו אליבא דרבא דאוקי מתני' דלעיל כולה במוצא ולדידיה לא תידוק מיניה דעשיית אדם מותרת
(ח)
בבעץ. שטיינ"ו בלע"ז
שהרבים מצוין שם הרי
דודאי אסורה היא וכן משמע לקמן דקאמר טבעת שחותמה שוקע אסור לחתום בה ומסתמא היינו בפרצוף
אדם דאין רגילין
(שם).
אלו שלו מפני שהבעלים
לחתום בצורת כוכבים ומזלות וכן הלכה דפרצוף אדם אסור לחתום ואסור לעשות ומיהו אותם צורות אדם שצובעים בסדינים
מתייאשין מהן. אמר אביי
נהי דמינה מייאש
בצבעים וכן ברקמה מותרין כיון שאין להם פרצוף שלם אלא חצי פרצוף מ):
מאיסוריה מי מייאש וכו':
לא תנן התם בראש השנה
דמות צורות לבנות היו לרבן גמליאל בעלייתו כו' פי' לבנות צורת לבנה גדולה ופחותה ממנו. ומקשינן ומי שרי והכתיב לא תעשון אתי לא תעשון בדמות שמשין שמשמשין לפני. ופריק אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות
כמותם כדתניא לא יעשה אדם בית דמות היכל מ' אמה ארכו וכ' אמה רחבו אכסדרה תבנית אולם כו' אבל שמשין כגון חמה ולבנה וכיוצא בהן שא"א לו לאדם לעשות כמותן לא אסרה תורה ומקשינן איני
והתניא לא תעשון אתי