מד:
כל הצלמים פרק שלישי
עבודה זרה
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
תנא
מתני' פרוקלוס. מין עובד כוכבים ח) היה:
כשיצא א"ל אין משיבין במרחץ. פי' רשב"ם כשיצא א"ל
אפרודיטי. שם עבודת
מג א מיי' פ"ז מהל'
א) ברכות כד: שבת מ: קנ.
עבודת כוכבים הל'
קדושין לג. זבחים קב:,
כוכבים והמרחץ עומד בחצרה: אין משיבין. דברי תורה במרחץ
לפי שאין משיבין במרחץ לא הייתי יכול להשיבך עד עכשיו
ב) [מלת ברבי או בריבי על
יח סמג לאוין מה טוש"ע
לפי שאדם עומד ערום: היא באה בגבולי. שהמרחץ קודם לה
שיצאתי ובהכי ניחא דלא תקשי מתני' וי"ס דגרסי בברייתא וכשיצא
האמורא לא נמצא עד הנה
י"ד סימן קמב סעיף יד:
מד ב ג מיי' פ"ג מהל'
א"ל אין משיבין וכו' משמע דכשיצא לא השיבו אלא אין משיבין וקשה
והמרחץ נעשה לכל הבא (ה) למרחץ ולא כל הימנה שתהא גוזלת את
ובהר"ן הכי איתא אמר רבי
ק"ש הלכה ד [ה]
חמא בר' יוסי א"ר הושעיא
הרבים: ועוד תשובה אחרת אין אנו
להר"ר אלחנן דבמתני' קתני וכשיצא
סמג עשין יח טור וש"ע
תשובה וכו' ועמ"ש
מתני' שאל פרוקלוס
אומרים נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי.
השיבו ואור"י דג' בתים יש במרחץ
בן פלוספוס את ר"ג
א"ח סימן פה סעיף ב:
בסנהדרין יז: על הגליון],
מה ד מיי' פ"ז מהלכות
כמו שמפרש בפ"ק דשבת (דף י.)
דמרחץ לאו דבר נוי הוא אלא נעשה
ג) [מעילה ז:], ד) לקמן נא:,
בעכו שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי
ה) לקמן נג., ו) [תוספתא
עבודת כוכבים הל'
אפרודיטי נוי למרחץ נמצא שהיא
פנימי אין שם שאילת שלום אמצעי
אמר ליה כתוב בתורתכם לא ידבק בידך
ספ"ו תוספתא תמורה פ"ד
יח סמג לאוין מה טוש"ע
(א)
1
משמשתו והיא טפלה והוא עיקר:
יש בו שאילת שלום ואין שם דברי
ה"א], ז) [בס"א: כרם],
י"ד סימן קמב סעיף יד:
מאומה
מן החרם מפני מה אתה רוחץ
מו ה מיי' שם הלכה טו
ח) בס"א: מין גוי,
ביב. חריץ העשוי בקרקע להוציא
תורה חיצון מותר אף בד"ת והוא
במרחץ
של אפרודיטי אמר לו אין משיבין
ט) [דברים יב], י) [עי'
סמג לאוין קמח
שופכין לרה"ר: לא נאמר. בתורה
שאלו בבית הפנימי ושם לא השיבו
רש"ש], כ) שייך לעיל עי'
טוש"ע י"ד סימן קלט
במרחץ
וכשיצא אמר לו $אני לא באתי
❖
❖
כלום וכשיצא מבית הפנימי לאמצעי
לאיסור אלא אלהיהם דכתיב ט) אבד
בס' ל"ס, ל) [ישעיה ח],
סעיף ו:
תאבדון וגו': גמ' והיכי עביד הכי.
בגבולה היא באה בגבולי אין אומרים נעשה
השיבו אין משיבין במרחץ ומשום
דרכי שלום השיבו כך מפני איבת
דאהדר ליה במרחץ והלא אין משיבין
מרחץ נוי לאפרודיטי אלא אומר נעשה
רבינו חננאל
תורה אור השלם
אותו הגמון דהוי כמו שאילת שלום
במרחץ (ו) ואסור לאמרו בלשון חול
אפרודיטי נוי למרחץ: דבר אחר אם נותנים
מתני' שאל פרקלוס
1. וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ
וכשיצא לבית החיצון השיבו תשובות
בבית המרחץ שאע"פ שאינה בלשון
לך ממון הרבה אי אתה נכנס לעבודת
בן פלוסלוס את רבן
מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם לְמַעַן
הקדש לא נפקי מקדושתייהו: גנובה.
ממשנתנו שאף דברי תורה מותרים
כוכבים שלך ערום ובעל קרי ומשתין בפניה
גמליאל בעכו במרחץ של
יָשׁוּב יְיָ מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן
שם: תשובה גנובה. פ"ה
כלומר דחהו בקש: ואני אומר.
אפרודיטי אמר לו כתוב
לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ
זו עומדת על פי הביב וכל העם משתינין
בתורה ולא ידבק בידך
דחהו בקש מיהו אין לפרש כן לדברי
ר' חמא קאמר לה ופליגא אדר'
וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע
מאומה מן החרם מפני מה
לַאֲבֹתֶיךָ: דברים יג יח
לפניה לא נאמר אלא 2אלהיהם אאת שנוהג
הושעיא רביה: וכי בא בגבולה.
אביי ולרבה בר עולא שאומרים
2. אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל
אתה רוחץ במרחץ של
בו משום אלוה אסור את שאינו נוהג בו
שאפילו לא היה כדברי ר"ג לא היה
כלומר ואפילו קדמה עבודת כוכבים
אפרודיטי פי' שם אותה
הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם
משום אלוה מותר: גמ' והיכי עביד הכי
עבודת כוכבים אפרודיטי
למרחץ מאי איכפת לן: שלא בטובה.
הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים
אסור לכן נראה לפרש גנובה כלומר
אמר לו אין משיבין
אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל
(ז) עלובה ומכוסה ממנו ותגנוב את
שלא יחזיק טובה לכומרים ובהנאה
והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן
א)
במרחץ כשיצא אמר לו
הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל
לבבי מתרגמינן וכסיאת מיני (בראשית
לא מיתסר כדאמרינן לקמן אין
אני לא באתי בגבולה וכו'
הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ
בכל מקום מותר להרהר חוץ מבית המרחץ
ב
❖
לא): והאמר רבא פעור יוכיח.
עד שאת נוהג בה כבוד
דברים יב ב
רַעֲנָן:
הקדש לעבודת כוכבים עד שיקריב
ומבית הכסא וכי תימא בלשון חול אמר
משום אלוה היא שאסרה
לפניו בתקרובת: כבטובת אחרים.
לכאורה משמע דרבא אמר למילתיה
התורה אבל זו שעל הביב
ליה והאמר אביי גדברים של חול מותר
בדוכתא אחריתי ולא נתפרש היכא:
שהיה חשוב וטובה היא להם כשהוא
והכל מבזין בה ומשתינין
גליון הש"ס
נהנין ממנה שלא בטובה. פירש
לאומרן בלשון קדש דברים של קדש אסור
בפניה לא. ומקשינן והיכי
נהנה מהן הלכך אי לאו מרחץ קודם
מתני' אני לא באתי
שרי לרבן גמליאל למימר
לאומרן בלשון חול תנא כשיצא אמר לו
הוה אסור כל הניי): ואני אומר אינה
רש"י כאן שאין (ח) להחזיק
בגבולה. עיין בטורי אבן
ליה במרחץ אין משיבין
אין משיבין במרחץ א"ר חמא בר יוסף ברבי
חגיגה דף יג ע"ב ד"ה אין
גנובה. מילתא דרבי חמא בר יוסף
טובה לכומרים בכך בטובה שצריך
במרחץ והאמר רבי יוחנן
כ)
(ב) ב)
❖
מוסרין:
בכל מקום מותר להרהר
קא מפרשי: גיררה. בטיט ובצואה
להחזיק טובה אבל לקמן פרק רבי
א"ר אושעיא תשובה גנובה השיבו ר"ג
ג)
חוץ מן בית המרחץ ובית
ישמעאל (דף נא:) פ"ה בטובה בשכר
לא בטלה. לקמן (דף נג.) נפקא לן
לאותו הגמון ואני אומר אינה גנובה מה
הכסא. וכי תימא בלשון
חול אמר ליה. והאמר
וכן פר"ח ולא נהירא לר"ת דלשון
מוהיה כי ירעב והתקצף וקלל
הגהות הב"ח
גנובתיה דקאמר לו זו עומדת על פי הביב
אביי דברים של חול מותר
במלכו ל): שאין הקדש לעבודת כוכבים.
בטובה לא משמע הכי ואדרבה בשכר
(א) במשנה אמר לו כתוב
לאומרן במרחץ בלשה"ק
וכל אדם משתין בפניה וכי משתין בפניה
באמירה עד שיקריבנה לפניה
ושלא בשכר מיבעי ליה ועוד דאי
בתורתכם ולא ידבק וכו'
ודברים של קודש אסור
מאי הוי והאמר רבא פעור יוכיח שמפערין
וזו עומדת: (ב) גמ' אמר
לאומרן אפילו בלשון
בתקרובת: נוי מיהא איכא. אי הוה
בשכר אסור ומטעם שמרויח לעבודת
רבי חמא בר יוסף אמר
חול. תנא כשיצא א"ל
לפניו בכל יום ואינו בטל ואני אומר אינה
רחיצה נוי לעבודת כוכבים אסור
כוכבים תקשי מהכא למ"ד לעיל בפ"ק
רבי אושעיא בריבי
אין משיבין במרחץ. אמר
גנובה זו עבודתה בכך וזו אין עבודתה
(דף יג.) מהנה מותר ועוד דאמרינן
לייפות עבודת כוכבים אף על גב
תשובה גנובה: (ג) שם אין
ד
ר' חמא ר' הושעיא אומר
עבודתה בכך אביי אמר
תשובה גנובה השיבו רבן
בכך (ג) אמר אביי גנובתה מהכא דקאמר
לקמן פרק רבי ישמעאל (דף נא:)
דאיתסורי לא מיתסר מרחץ בהנאה:
גנובתה: (ד) שם וכי
גמליאל לאותו הגמון
(ט) דאיכא לאחרים חלק בהדה אפילו
מתני' אומרים נעשה מרחץ 'וי
ליה אני לא באתי בגבולה והיא באה
ואני אומר אינה גנובה.
בטובת הכומרים שריא ואי מיירי
לאפרודיטי מאי הוי:
מאי גנובה דאמר ליה
בגבולי וכי בא בגבולה מאי הוי
והתנן עבודת כוכבים שיש לה מרחץ
ד)
(ה) רש"י ד"ה היא באה
זו עומדת על הביב
בשכר כי איכא לאחרים חלק בהדה
או גינה נהנין מהן שלא בטובה
ואין נהנין מהן בטובה ואני אומר אינה
וכו' לכל הבא לרחוץ ולא
והכל משתינין בפניה. וכי
נמי מאי הוי הא מרויח לעבודת
כל הימנה: (ו) ד"ה והיכי
משתינין מאי הוי והרי
גנובה שלא בטובת רבן גמליאל
כבטובת אחרים דמי רב שימי בר חייא
וכו' במרחץ דברי קודש
כוכבים לכן נראה לר"ת כמו שפי'
פעור שמפערין עצמן
אמר גנובתה מהכא דקאמר לו
זו עומדת על הביב וכל אדם משתינין
הן ואסור לאמרן בלשון:
בפניו ואינו בטל מפני
רש"י כאן ועוד נראה לר"ת דמה
(ז) תוס' ד"ה תשובה וכו'
שמפערין עצמן לפניו.
בפניה וכי משתינין בפניה מאי
הוי והתנן ה) רק בפניה השתין בפניה
שאנו אופין עתה בתנור של כומרים
כלומר עלומה ומכוסה:
וא"ר חמא בר חנינא ואני
(ח) ד"ה נהנין וכו' שאין
גיררה וזרק בה את הצואה הרי
זו אינה בטילה ואני אומר אינה גנובה
אומר אינה גנובה (מאי
וטוחנין בריחים של מים שלהם ודאי
צריך להחזיק טובה:
גנובה דאמר ליה זו עומדת
ליכא למיחש דלא מיבעיא בשכר דשרי
התם לפי שעתא הוא רתח עלה
והדר מפייס לה הכא כל שעתא ושעתא
(ט) בא"ד לקמן פרק ר'
על הביב). פעור עבודתה
דאין אנו מחזיקין להם טובה אלא
ישמעאל דהיכא דאיכא
בזלזולה קיימא רבה בר עולא אמר גנובתה מהכא דקאמר ליה אין אומרין
בפעירות אפרודיטי אין א)
לאחרים: (י) בא"ד אע"ג
עבודת כוכבים בהשתנה
אפילו שלא בשכר נמי מותר כיון
נעשה מרחץ נוי לאפרודיטי אלא נעשה אפרודיטי נוי למרחץ וכי (ד) אמר
שהן עושין לצורך עבודת
וכיון שהשתין בטלה.
שאין התנור והריחים בבית העבודת
כוכבים מותר גבאין של
שלא בטובה כלומר
נעשה מרחץ לאפרודיטי נוי מאי הוי והתניא ו) ההאומר בית זה לעבודת
כוכבים עצמו כמו הכא מרחץ של
עבודת כוכבים: (כ) ד"ה
בחנם אינו מהנה לעבודת
❖
כוכבים כוס זה לעבודת כוכבים לא אמר כלום שאין הקדש לעבודת
ז)
וכי אומרים נעשה:
כוכבים. ואני אומר אינה
אפרודיטי ולא דמי ליריד של עובדי
גנובה (כשאינו) [דכי]
כוכבים ואני אומר אינה גנובה נהי דאיתסורי לא מיתסרא נוי מיהא איכא:
כוכבים דאסרנא לעיל פ"ק (דף יג.)
בא הוא בגבולה אסור
מתני'
אליבא דרבי יוחנן דאמר נהנה אסור
כי רחיצת רבן גמליאל
מוסף רש"י
בחנם שלא בטובה כי
מהנה לא כ"ש דהתם עושין מן המכס צרכי עבודת כוכבים אבל הכא אין עושין אלא הנאת הכומרים והכי נמי אמרינן בסוף סורר
תשובה ג'ובה. כלומר לא
טובת אחרים דמי למה
ומורה (סנהדרין דף עד:) אנן קאווקי ואמונקי היכי יהבינן אלא הנאת עצמן שאני וגרס לקמן פרק רבי ישמעאל בירושלמי חלילין של
היתה מעלייתא (מעילה ז:).
כי כיון שרואין ר"ג רוחץ
'ה'ין מהן שלא
עבודת כוכבים אסור לספוד בהן ואם היו מעלין שכר למדינה אע"ג שהן עושין לצורך עבודת כוכבים מותר לספוד בהן חנויות של עבודת
שם אחרים רבים באים
בטובה. שלא יעלו שכר
ורוחצין ומהנין לעבודת
כוכבים אסור לשכור מהם ואם היו מעלין שכר למדינה אע"ג שהן (י) לצורך עבודת כוכבים מותר גנאין של עבודת כוכבים אסור
לכומרים, דאין הקדש
כוכבים אלא מפני שבאת
וכי
ליתן להם אם היו מעלין שכר למדינה אע"ג שהיא לצורך עבודת כוכבים מותר: (כ) נעשה מרחץ נוי לעבודת כוכבים מאי הוי.
לעבודת כוכבים (לקמן נא:).
היא בגבולו לפיכך הוא
רק בפ'יה כו' אי'ה
וקשה דהא לקמן (דף נא:) אמרינן דנוי ותכשיטי עבודת כוכבים אסורין ועוד כי משני נוי מיהא איכא פירש רש"י ואם היה רחיצה
מותר. ואסיק' וכי נעשה
בטילה. דלפום שעתא
מרחץ נוי לאפרודיטי מאי
נוי לעבודת כוכבים אע"ג דלא מיתסר מרחץ בהנאה מיהא אסור לנו ליפותה ואינו נראה לר"י שהרי לא היה מקשה אותו הגמון אלא מפני
רתח עלה והדר פלח לה
הוי והתניא האומר בית
שהיה נהנה מן העבודת כוכבים אפילו אינו נוי אלא הכי פריך כי נמי עשאו לנוי ונתנו לעבודת כוכבים
מאי הוי והתנן וכו'
(לקמן נג.).
זה לעבודת כוכבים לא
אמר כלום וכן האומר
דודאי נוי ותכשיט לעבודת כוכבים לא הוי האי מרחץ ליאסר כדין נוי עבודת כוכבים ותכשיטיה אלא כדין
בית הוא ומסיק נהי
דאיתסורי לא מיתסר המרחץ מן התורה דהוי כאומר בית זה לעבודת כוכבים
מכל מקום מדרבנן מיהא
יש
לו לאסור ליהנות
א) צ"ל אפרודיטי אין עבודתה
משום איסור
נוי ולכך אם היה מרחץ נעשה לשם אפרודיטי
לא
היה ר"ג
נהנה ממנה:
בהשתנה.
אלהיהם