רבי
ישמעאל
פרק
רביעי עבודה זרה
נ.
עין משפט
מסורת
הש"ס
נר מצוה
במקורבות
אסורות. פירש בקונטריס מקורבות מאד כגון
במקורבות. (א) כגון
אמה: מרוחקות.
באמה וחצי
(ב) בארבע
ב א מיי' פ"ח מהל'
א) [ב"מ כה:], ב) פסחים
קד., ג) [לקמן נב:], ד) לעיל
עבודת כוכבים הלכ' ט
אמות דודאי לאו מיניה נפול: עושין מרקוליס קטן. כלומר דרכן
באמה או בחצי אמה דמיניה נפול מרוחקות
מב. [תוספ' ספ"ז ע"ש],
סמג לאוין מה טוש"ע י"ד
לעשות כן: נראות עמו. מקורבות מאד: שאין נראות עמו מותרות.
כלומר בתוך ד' אמות מותרות דלאו מיניה נפול ובסמוך פירש
❖
ה) [בהם רש"ש], ו) [וע"ע
סי' קלט סעיף ב:
דלאו מיניה נפול: אבנים שנשרו. היינו
בידוע: נראות עמו. אכתי
בתפיסה אחת שאין הפסק
בינם למרקוליס ואסורים לכולי עלמא
תוס' סנהדרין סד. ד"ה
מרקוליס ותוס' ב"מ כה:
הוה עבודת כוכבים: שאין נראות
דכל תוך ד' אמות נראות עמו קרי (ד)
ד"ה כאבני], ז) [וע"ע תוס'
רבינו חננאל
עמו. הוו להו שברים: תני שנמצאו.
להם ופלוגתייהו דלעיל בתוך ארבע
במקורבות נמי דאיכא
למימר מיניה נפל ד"ה
שבת קמט. ד"ה ודיוקני],
❖
נראות עמו אסורות שממנו נפול
אמות בשתי תפיסות דאיכא גובהה
ח) [לקמן נא:],
הכל אסורות. ואפילו
אסורות כי פליגי במרוחקות והא בצד
למאן דאמר אין עובדין
ושברים דמרקוליס ודאי אסורין
דהוו להו כמרוחקות דליכא למימר
מרקוליס קתני מאי בצד בצד ארבע אמות
לשברין הני מילי בעבודת
כדאמרן: שאין נראות עמו מותרות.
מיניה נפול וקשה בה טובא חדא דאין
כוכבים דלאו אורחיה
דידיה רבי ישמעאל סבר עושין מרקוליס קטן
תורה אור השלם
דלאו מיניה נפול: וסבר רבי ישמעאל
זו שיטת התלמוד שנשתנה הסברא
לשברין אבל למרקוליס
בצד מרקוליס גדול שלש דדמיין למרקוליס
1. וַיִּצָּמְדוּ לְבַעַל פְּעוֹר
דמעיקרא אבנים אבנים
שתים. בתוך ארבע אמותיו מותרות:
כך שמתחלה היינו סוברים היכא
היא היינו אורחיה כי
וַיֹּאכְלוּ זִבְחֵי מֵתִים:
אסורות שתים מותרות רבנן סברי אין עושין
❖
והתניא ר' ישמעאל אומר שתים
דליכא גובהה קורא אותם בתוך ד'
תהלים קו כח
פליגי רבי ישמעאל
מרקוליס קטן בצד מרקוליס גדול לא שנא
בתפיסה לו. וסתם תפיסה ד' אמות
אמות מרוחקות וליכא למימר מיניה
וחכמי' בסתמא. מקורבות
נמי בתוך ד' אמות
וקתני אסורות: בתפיסה אחת. הא
נפול ולבסוף נאמר כי ליכא גובהה
שלש ולא שנא שתים נראות עמו אסורות
דאיכא למימר מיניה
הגהות הב"ח
ודאי מיניה נפול ואפילו בתוך ד'
דקתני אסורות בתפיסה אחת שאין
שאין נראות עמו מותרות: אמר מר בידוע
נפל אסורות. כי פליגי
(א) רש"י ד"ה במקורבות
במרוחקות ר' ישמעאל
ועוד אי בליכא גובהה טעמא דשתים
הפסק בינם למרקוליס ואסורה בין
שנשרו ממנו דברי הכל אסורות ורמינהי
מאד כגון באמה:
סבר עושין למרקוליס
אסורות משום דמיניה נפול מאי
לר' ישמעאל בין לרבנן דכל תוך ד'
(ב) ד"ה מרוחקות
אבנים שנשרו מן המרקוליס נראות עמו
קטן בצד מרקוליס גדול
איריא שתים אסורות אפילו אחד נמי
אמות נראות עמו קרי ליה ובשלש
כלומר בתוך ארבע
שלש דדמיין למרקוליס
אסורות שאין נראות עמו מותרות ור' ישמעאל
אמות: (ג) ד"ה כעין פנים
אסורו' שתיים דלא דמיין
והל"ל ר' ישמעאל אומר בתפיסה
מרוחקות הוא דפליגי. והא דאוקימנא
כעין זבחים: (ד) תוספות
למרקוליס מותרות ורבנן
אומר שלש אסורות שתים מותרות אמר
אחת אפילו א' אסורה שלש אפילו
לעיל פלוגתייהו בתוך ד' אמות ולר'
ד"ה במקורבות וכו' קרי
סברי אין עושין מרקוליס
רבא לא תימא שנשרו אלא אימא שנמצאו
ישמעאל שתים מותרות ולרבנן ג'
מרוחקות (ה) ועוד כיון דכל תוך ד'
ליה ופלוגתייהו וכו'
קטן בצד מרקוליס גדול.
שנשתנה הסברא כל כך:
ולא שנא שלש ולא
וסבר ר' ישמעאל שתים מותרות והתניא ר'
נמי מותרות בשתי תפיסות כדמפרש:
אמות נראות קרי להו ואסורות אף
(ה) בא"ד אפי' מרוחקות
שנא שתים נראות עמו
דאיכא גובהה. תל מפסיק בינם
לרבנן למה הזכיר רבי ישמעאל
ישמעאל אומר שתים בתפיסה לו אסורות
אסורות ועוד כיון:
אסורות שאין נראות עמו
(ו) בא"ד ועוד דמשמע
למרקוליס דהוו להו כמרוחקות דליכא
בתפיסה לו אסורות יותר מרבנן
מותרות. הא דתניא אבנים
שלש אפילו מרוחקות אסורות אמר רבא לא
אף לפי המסקנא. נ"ב
שנשרו מן המרקוליס
למימר מיניה נפלו הלכך לר' ישמעאל
היה לו לומר לשון נראות כמו רבנן
קשיא כאן בתפיסה אחת כאן בשתי תפיסות
א)
ותימה דהך קושיא גם
תרצה רבא הכי.
שתים מותרות אבל ג' אסורות דעושין
דהא אפי' רבנן מודו דנראות עמו
לפירושם קשיא וצריך לתרץ
לא תימא שנשרו אלא
וה"ד דאיכא גובהה ביני וביני ומרקוליס
מרקוליס קטן בצד מרקוליס גדול:
דהיינו בתפיסה לו אסורות (ו) ועוד
הא דמתרצי התוס' בסמוך
אימא שנמצאו. והא
כה"ג מי הוי והא תניא אלו הן אבני בית
[ומה מקום לקושיא זו]
דתניא ר' ישמעאל אומר
א)
כה"ג. זו בצד זו: עיקר מרקוליס.
דמשמע אף לפי המסקנא דבמקורבות
להקשות
אפרש"י:
שתים בתפיסה אחת
קוליס אחת מכאן ואחת מכאן ואחת על
תחילתו אבל קטן הנעשה בצד הגדול
לא פליגי דאפילו איכא גובהה אסורות
(ז) בא"ד א"כ הגובה
אסורות כו'. אוקמה רבא
גביהן אמר רבא כי תניא ההיא בעיקר
בקרוב למרקוליס ממש
עובדין לו כל דהו: ה"ג אמאי קרי
והכי נמי אמרינן לעיל במקורבות לא
שתים בתפיסה אחת כגון
היא וכבר 'עבדו אותן
דליכא גובהה ביני ביני
ליה בנן של קדושים דלא איסתכל
פליגי ולא הדר ביה תלמודא ודבר
מרקוליס בי ינאי מלכא חרוב אתו עובדי
האבנים כשנופלות א"כ
אסורות. חיישינן דלמא
בצורתא דזוזא: מנין לתקרובת כו'.
תימה הוא דכיון שהן מקורבות כל כך
וכו' כאילו לא היה גובה
כוכבים אוקימו ביה מרקוליס אתו עובדי
מן המרקוליס נשרו. אבל
שכיון ש'עבדו האב'ים
בשתים בשתי תפיסות
והני תקרובת נינהו דהזורק אבן
א"כ הגבוהין בקרוב למרקוליס
(ז)
כוכבים אחריני דלא פלחי למרקוליס שקלינהו
מה מזיק להן וכו' דה"ק
כגון דאיכא גובהה ביני
למרקוליס זו היא עבודתו הלכך לאו
ממש היה ועובדין אותן האבנים
במקורבות תוך ד'. נ"ב פי'
ביני מותרות. שלש אפילו
וחיפו בהן דרכים וסטרטאות איכא רבנן
עבודת כוכבים עצמה היא דתיסגי
כשנופלות אם כן הוה לן למימר שאם
דלמסקנא ההיא מקורבות
מרוחקות אסורות: והא
דפרשי ואיכא רבנן דלא פרשי א"ר יוחנן בנן
ומרוחקות דלעיל אידי
דתניא אלו הן אבני
להו בביטול: כעין פנים. (ג) זבחים
הגובהה קרוב למרקוליס אפילו
ואידי תוך ד' [ובדליכא]
בית קוליס אחת מיכן
של קדושים מהלך עליהן ואנן נפרוש מהן
שבמקדש הוא דהוי תקרובת כדכתיב
מרוחקות אסורות כאילו לא היה
גובה מקורבות קרי ליה
ואחת מיכן ואחת על
מאן ניהו בנן של קדושים רבי מנחם ברבי
(שמות כב) זובח לאלהים יחרם בלתי לה'
גובהה שכיון שעברו הגובהה מה
ב)
[וד"ה אסורות] והיכא
גביהן. אוקמה רבא ההיא
דאיכא גובה מרוחקות קרי
בעיקר מרקוליס: בי ינאי
סימאי ואמאי קרו ליה בנן של קדושים דאפי'
מזיק להן הגובהה מכאן ואילך מיהו
לבדו אלמא דומה כלפני' קרי זבח עבודת
ליה ופליגי: (ח) בא"ד כי
מלכא חרוב ואזלו עובדי
הא לא קשיא כולי האי דאיכא למימר
כוכבים ואבנים אין עובדין להםה) בפנים:
בצורתא דזוזא לא מיסתכל מ"ט דמאן דפריש
אם מעט דכשהם:
כוכבים ואוקמו ביה
(ט) בא"ד ולעיל ס"ד הכי
דה"ק במקורבות תוך ארבע וליכא
מותרות
מרקוליס. ואתו אחרים
סבר לה כי הא
דאמר
רב גידל א"ר חייא
ג)
במקורבות: (י) בא"ד
דלא פלחו למרקוליס
גובהה לכ"ע לא פליגי אי נמי כי
בר יוסף א"ר מנין לתקרובת עבודת כוכבים שאין לה בטילה עולמית
אע"ג דאין נראות עמו
ושקלו לאבנים וחיפו בהן
איכא גובהה ואבני המרקוליס אינם
אסורות אבל: (כ) ד"ה
דרכים וסרטיות. איכא
שנאמר 1 ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי
מתים
מה מת אין לו
בעינן וכו' וז"ל כעין
גבוהים יותר כי אם מעט (ח) כשהם
רבנן דהוו פרשי מהנהו
❖
בטילה לעולם אף תקרובת עבודת כוכבים אין לה בטילה לעולם
זביחה:
דרכים וסטרטיות א"ר
א
נופלות אינם יכולות להתרחק לכן
יוחנן בנן של קדושים והם
ומאן דלא פריש
אמר בעינא כעין פנים
וליכא אמר רב יוסף בר אבא
נראה לפרש דלעולם כך היא הסברא
ר' מנחם בר' סימאי מהלך
איקלע רבה בר
ירמיה
לאתרין ואתא
ואייתי מתניתא בידיה עובד
בהן ואנן נפרוש מהן:
דבתוך ד' אמות נמי יש שאינן נראות
ד)
מוסף רש"י
ירושלמי ב) נחום איש
כדקרי לעיל מרוחקות תוך ד' אמות
כוכבים שהביא
אבנים מן המרקוליס
וחיפה בהן דרכים וטרטיאות
קדש קדשים עבר קומי
שייך לעמוד קודם
וה"פ כאן בתפיסה אחת דליכא גובהה
מותרות
'טל ממ'ה עצים. מן
אדורי צלמא ואנת לא עבר
האשירה (לעיל מט.).
עבור קומוי וסמי עינייהו.
ותוך ד' אמות אע"ג שאינן נראות
חדש יותץ. שהרי נעשה
ומאן דפריש סבר כיון
קאמר רבי ישמעאל דאפילו שתים אסורות דא"ל מרקוליס קטן הם כיון שהם בתוך ד' אמות ודוקא שתים אבל אחת מותרת דבאין
והוחזק מאיסורי הנאה
דתקרובת עבודת כוכבים
נראות מיירי ואחת מרקוליס לא עבדי והא דקאמר לעיל לר' ישמעאל ב' מותרין מיירי בב' תפיסות כגון דאיכא גובהה וכיון דאיכא
(שם). ישן. שכבר הוחזק
הוקשה למת. מה מת אין
ואין היסקו לחזקו אלא
לו טהרה עולמית. אף
גובהה אין לאסור ב' דלא שכיחי לעשות מרקוליס קטן בצד גדול היכא דאיכא גובהה בינתים אבל שלש אסורות אפילו איכא גובהה דכיון
לאפיה, יוצן. שלא יאפו
תקרובת עבודת כוכבים
שהן זו בצד זו מוכחא מילתא דמרקוליס עבדינהו ורבנן סברי ל"ש תפיסה אחת ל"ש שתי תפיסות ל"ש שנים ל"ש שלש נראות אסורות אינן
בהיסק זה ונמצא שלא
אין לה היתר עולמית.
נראות מותרות דאין עושין מרקוליס קטן בצד מרקוליס גדול ולעיל ס"ד כן במקורבות הרבה שנראות עמו כ"ע לא פליגי דאסורות
נהנה (שם). אפה בו את
(ט)
ומאן דלא פריש סבר
הפת. בין בחדש שצננו
אם היא תקרובת דעבודת
ואפילו אחת כי פליגי במרוחקות פירוש שאינן נראות קס"ד במרוחקות הרבה קאמר יותר מארבע אמות ופריך והא בצד מרקוליס קתני
וחזר והסיקו בעצי היתר,
כוכבים כעין תקרובת
ומסיק בצד ד' אמות קמיפלגי דר' ישמעאל סבר משום דמוכחא מילתא דהוא מרקוליס דעושין קטן בצד גדול אע"ג דאין נראות עמו
בין בישן בהיסק של עצי
פנים. פי' כגון קרבן
איסור, הוי ליה בתרוייהו
אבל שתים לא כיון דאיכא גובהה כדמסיק אבל שלש אע"ג דאיכא גובהה עושין דוקא תוך ד' אמות כדתני בצד מרקוליס והא דתני בברייתא
(י)
בהמה וכיוצא בה הוי
שלש אפי' מרוחקות כיון דאין נראות עמו בשביל הגובהה מרוחקות קרי להו: וסבר ר' ישמעאל שתים מותרות. פי' בתוך ארבע
זה וזה גורם, שהפת
תקרובת ואם לאו לא הוי
שנאפית בו בחדש בהיסק
תקרובת. אמר רב יוסף
אבני
בית קוליס. הקשה
אמות ונראה לי דה"ה דהוה מצי לאקשויי וסבר ר' ישמעאל ג' חוץ לד' מותרות ולפי המסקנא ניחא ודוק:
שני באה ע"י גורם דאיסור
בר אבא רבה בר ירמיה
שנתחזק בהן התנור
ר"ת היאך מזכירין שמה כיון שאינה כתובה בתורה דבפרק ד' מיתות (סנהדרין דף סג:) משמע דעבר אושם אלהים אחרים לא תזכירו
אייתי מתניתא בידיה
מראשיתו וגורם היתה
עובד כוכבים שהביא
ואור"ת דקילוס לשון שבח שמה וחכמים כנו אותה קוליס לשון לעג וקלס (תהלים מד פסוק יד) וזהו מרקוליס חילוף קילוס לשון מר דשחוטה
דהאי היסק . יוליך
אבנים מן המרקוליס
(שם)
ה"ג
בנן של קדושים מהלך עליהם. לשון יחיד וכן בסמוך אפילו בצורתא
פרק גיד הנשה (חולין דף צד.) מר דכנתא (בכורות ד' ל.) ו) :
ה'אה לים המלח. הפת
וחיפה בהן דרכים
אסורה לר"א עד יוליך הני
דזוזא לא מסתכל דארבי מנחם גופיה קאי ולא על אביו ואמו כדאיתא פ"ב דמועד קטן (דף כה:) כד נח נפשיה דר' מנחם בר' סימאי
דמי עצים דאיסור לים
א) נראה דחסר וצ"ל אם אין
אישתנו כל צילמנייא משום דלא איסתכל בצורתא דזוזא וא"ת מה חסידות איכא בזה הא אמרינן פרק שואל (שבת דף קמט.) דיוקנא עצמה
המלח (שם, וכעי"ז פסחים
נראות עמו מותרות.
אסורה להסתכל אפי' בחול כדכתיב אל תפנו אל האלילים ושמא בצורתא דזוזא שרגיל לראות בה תדיר לא שייכא בה הפנאה ואפ"ה
כז.). ששיפה עבודת
ב) הוא בירושלמי לעיל בפ"ג
בעינן
כוכבים לצרכו. שצריך
הלי"א ושם איתא בזה"ל דר'
כעין פנים וליכא. פירש רבי שמואל בשם רבי שלמה וזה לשונו (כ) מן זביחה דפנים וה"ה לכל שאר תקרובת
לא מסתכל ז):
לשפאין להסיק בשפאיה
יעקב בר אידי הוה מסתמיך
דמזבח כגון קיטור וניסוך וכל העולים לגבי מזבח מיקרו תקרובת עבודת כוכבים לענין שאין יכולין ליבטל והם כל מיני מאכל וכדתנן נמי
(לעיל מב.). היא
בריב"ל מטין לאדורי צלמא
במתני' יינות שמנים וסלתות הלכך הני אבנים לא הוו תקרובת מיהו אתסורי הוא דמתסרי משום דנעשים עבודת כוכבים עצמה כדלקמן
ח)
ושפאיה מותרין. דהא
א"ל נחום איש קדש קדשים
בטלה עובד כוכבים כיון
וכו'.
בשמעתין (דף נא.) ובעבודת כוכבים מהני ביטול והא בטלו דחפו בהן דרכים ושמעינן מהכא דהני נרות של שעוה שמביאין דורון
ששיפה לצרכו (שם).
לעבודת כוכבים ומדליקין בפניהם ומשכיבן הכומר מכרם או נתנם לישראל מותר בהנאה ממה נפשך אי תקרובת עבודת כוכבים הוי אפי'
לצרכה. ליפותה (שם).
ושפאיה
מותרין.
דמיזרק זריק להו ולא פלח להו (שם). וישראל ששיפה עבודת כוכבים. של עכו"ם, דאי של ישראל אפילו שיפה נמי עכו"ם היא ושפאיה אסורין, דעבודת כוכבים דישראל לאו בת בטולי היא (שם). הדרן עלך כל הצלמים
אב'י בית קוליס. מרקוליס, והיא שם ע"ז (ב"מ כה:). אחת מכאן ואחת מכאן. והשלישית חציה על זה וחציה על זה (שם). מן המרקוליס. יש עכו"ם שעובדין לגל של אבנים וקורין לה מרקוליס וכל הבא זורק לה אבן
והיא עבודתה (לעיל מב.).