נ:
רבי ישמעאל פרק
רביעי עבודה זרה
עין
משפט
מסורת הש"ס
נר
מצוה
מותרות. דבטלינהו עובד כוכבים: נגר בן נגר. חכם בן חכם:
ביטול לא צריך ומותר בלא ביטול דלא דמי לתקרובת מזבח ובתקרובת
ג א מיי' פ"ח מהל' יו"ט
א) [במלכים ב כד פסוק יד
הלכה י סמג לאוין עה
מתרגם של החרש והמסגר
דיפרקינה. שיוכל לתרצה. ולקמן מפרש מאי קא קשיא ליה: דרב גידל.
שאינו כעין פנים לא בעי ביטול ואי נוי של עבודת כוכבים היו ולנוי
חרש נגר ערוך], ב) שביעית
טוש"ע א"ח סי' תקלז
דאין ביטול לתקרובת והכא קתני מותרות: מתליעין. נוטלין תולעת
מדליקים אותן ושייך להו ביטול כעבודת כוכבים עצמה מכל מקום
פ"ב מ"ד, ג) סוכהמד: מ"ק
סעיף יב:
שבאילן: ומזהמין. כשיש מכה באילן ונשרה קצת קליפתו מדביקין
ד ב מיי' שם ופ"א מהל'
מכיון שכיבן הכומר אין לך ביטול גדול מזה דשוב אינו רוצה להדליקן
ג., ד) שביעית פ"ב מ"ה
ע"ש, ה) רבה בר ירמיה
שמיטין הלכה ה סמג
לפני עבודת כוכבים אלא ליהנות הוא
שם זבל וקושרין שלא ימות ולא דמי
כצ"ל,ו) בס"א:כל,ז) [שמות
שם ועשין קמח טוש"ע שם
מהן ולצורכו נוטלן וחתיכות של שעוה
האי לאין מזבלין דמועד קטן (דף ג.)
מותרות ישראל שהביא אבנים מן המרקוליס
יב], ח) בס"א: אלמא,
סעיף יא:
ה ג מיי' פ"ח מהל' יו"ט
שנותנין נמי לעבודת כוכבים מותרות
דהתם זבול דקרקע והויא עבודה
ט) [דברים יב], י) [למימר
וחיפה בהן דרכים וסרטיאות אסורות ולית
❖
רש"ש], כ) בס"א: לגלחים,
הלכה י סמג לאוין עה
שבשדה ושבכרם: כאן וכאן. שביעית
דאפילו נוי ליכא ותקרובת כעין פנים
נגר ולא בר נגר דיפרקינה אמר רב ששת
טוש"ע א"ח סי' תקלז
א)
ליכא ואין הקדש לעבודת כוכבים ולא
ומועד אין מגזמין קוטע את הנוף
סעיף יב:
אנא לא נגר אנא ולא בר נגר אנא ופריקנא
ו ד מיי' פ"ג מהל'
צריכי ביטול וככרות שמביאין דורון
כדי שיוציא נופות הרבה סביבות
הגהות הב"ח
ליה מאי קושיא ליה דרב גידל בעינא כעין
שמיטין הל' ט:
הגיזום: אבל סכין שמן לגיזום. כדי
מותרין שהרי אין מביאין לעבודת
ז ה מיי' שם פ"א הלכה
(א) רש"י ד"ה זריקה וכו'
פנים וליכא אמר רב יוסף בר אבא איקלע
כוכבים כי אם לשמשים כ) ולכומרים
שלא ימות האילן אם נגזם קודם לכן.
דם שבפ'ים שאינה
ה:
ח ו מיי' שם הלכה ז:
רבה בר ירמיה לאתרין ואתא ואייתי מתניתא
מחוברת: (ב) תוד"ה
מלאכה שהיא עבודת קרקע אסר
ותקרובת עבודת כוכבים לא הוו
ט ז מיי' שם פ"ג הלכ'
בעינן (בעמוד א) כעין
רחמנא והני לאו מלאכת קרקע נינהו
שאין דרכן להאכיל לעבודת כוכבים
בידיה מתליעין ומזהמין בשביעית ואין
א
ט:
פנים כעין זבחים שבמקדש
דאוקומי אילנא בעלמא הוא שלא
כדורות ראשונים כך נראה לר"י
י ח מיי' שם פ"א הל' ה:
הוא דהוי כצ"ל ותיבת זהו
מתליעין ומזהמין במועד כאן וכאן אין
ב
❖
יא ט מיי' פ"ג מהל'
נמחק:
ימות ואין משביחו לאילן אלא מעמידו
והנך מלבושי כומרים נוי שלהם הוא
מגזמין וסכין שמן לגזום בין במועד בין
ג
עבודת כוכבים הל'
בכמות שהוא: אלא זיהום. דשביעית
ולא של עבודת כוכבים ומותרין בלא
❖
ד:
בשביעית ולית נגר ולא בר נגר דיפרקינה
ביטול וכן כלי שקורין קליצ"א אין
אגיזום דשביעית קשיא ליה דקתני
מוסף רש"י
אמר רבינא אנא לא נגר אנא ולא בר נגר
כאן וכאן אין מגזמין: אוקומי.
משמשין בו לעבודת כוכבים אבל אותן
מותרות. שהרי ביטלו
אנא ומפרקינא לה מאי קא קשיא ליה אילימא
רבינו חננאל
כלי מחתה שמקטרין בו אסור משום
שלא יתקלקל מכמות שהוא אבל אינו
העכו"ם שסתר לגל (לעיל
מועד אשביעית קא קשיא ליה מאי שנא
משביחו: אברויי. מחזיקו ומשביחו:
משמשי עבודת כוכבים וצריך ביטול
מב.). לאברויי איל'א.
וסטרטיות
מותרות.
כמו (יחזקאל כג) וברא
ישראל שהביא אבנים מן
שביעית דשרי ומ"ש מועד דאסור מי דמי
ועושין להם בתים. גדר אמה גובה
משום שמקטרין בו לעבודת כוכבים
אותם בחרבותם, לנקוב
המרקוליס וחיפה בהן
סביבותיו וממלאין אותו עפר: עד
ומכירתו לאו היינו ביטולו דקיימא לן
שביעית מלאכה אסר רחמנא טירחא שרי
העפר שעל השרשים
דרכים וסטרטיות אסורות.
ראש השנה. של ו) ערב שביעית אע"פ
כרבנן דפליגי אדרבי במתני' (דף נג.)
ולהזיזו שיהא רך ותיתוח
ולית נגר בר נגר דיפרקינה.
מועד אפי' טירחא נמי אסור ואלא זיהום
והאילן משביח, כך שמעתי,
פי' למה עובד כוכבים
במכרה או כשמשכנה ואמרי לא
שעבודת האילן אסור שלשים יום
אגיזום קא קשיא ליה מ"ש זיהום דשרי ומ"ש
לישנא אחרינא להבריא
שחיפה באבני מרקוליס
ביטל והוא הדין למשמשי עבודת
לפני ראש השנה הכא שרי שלא ימותו
את האילן ולהשביחו (סוכה
הדרכים מותרות. והלא
גיזום דאסור מי דמי זיהום אוקומי אילנא
מד:). ואסור. דהוי משום
כוכבים שאינן בטלים בכך וכן כל כלי
הנטיעות דהנך שלשים יום מדרבנן
קשיא עלה הא דאמר
ושרי גיזום אברויי אילנא ואסור ואלא זיהום
רווחא (מו"ק ג.). לסתומי
תקרובת עבודת כוכבים
הן והכא לא גזור: דרב עוקבא.
נוי של עבודת כוכבים כך פסק
פילי. שהשרשים מגולים
אין לה בטילה עולמית
אזיהום קא קשיא ליה דקתני מתליעין
רבינו שמואל בשם רבינו שלמה משמע
במסכת סוכה בפ' לולב וערבה:
וצריך לכסותם שלא ייבש
ואין חרש בר חרש
ומזהמין בשביעית ורמינהי מזהמין את
האילן, פילי בקעים (סוכה
קישקושי. חפירה תחת הזיתים:
מתוך פירושו שהתיר הככרות לפי
כלומר אין חכם בן חכם
ב) ד
מד:) שמסתם בקעים של
יכול לפרק זו הקושיא:
סתומי פילי. אם נתגלו שרשי האילן
שאין עושין אותן תקרובת הא אם
הנטיעות וכורכין אותן וקוטמין אותן ועושין
. ושרי.
אילן
אמר רב ששת אנא
(מו"ק ג.)
שרי דאוקומי הוא: את הפגין. פגי
היו מביאין אותם לשם עבודת כוכבים
דאית ביה משום פסידא
להם בתים ומשקין אותן עד ר"ה עד ר"ה
לא חכם ולא בן חכם.
(שם). לאוקמי איל'א.
והנני מפרקה. האי תנא
היו אסורין דכעין פנים הוא שהוא
תאינה סכין אותן בשמן כשהן חונטין
אין בשביעית לא ודלמא כדרב עוקבא בר
ה
שלא ימות ואינו עושה
דמתיר סבר בעינן תקרובת
כדי שיהו שמינות: מפטמין אותן.
ראוי להקריב לפנים דדמיא למנחת
להשביחן אלא לקיימן, שרי
בהמה כעין תקרובת פנים
חמא ג) דאמר רב עוקבא בר חמא תרי
❖
ממלאין את הנקבין שמן. פגין הוא
מאפה תנור ואע"ג דליכא זריקה
(סוכה מד:).
בקדש. אבל תקרובת
קשקושי הוו חד לאברויי אילנא ואסור וחד
ו
אבנים לאו תקרובת
פירי עצמו כשגדל מעט: האי אוקומי
המשתברת וכן משמע מתוך פרש"י
היא. וכן עוד אייתי
לסתומי פילי ושרי ה"נ תרי זיהמומי הוי חד
והאי אוקומי. זיהום נמי אוקומי הוא
ומה שפירש כעין פנים (ב) זהו כעין
דא מתניתא מתליעין
רבינוחננאל (המשך)
לאוקומי אילני ושרי וחד לאברויי אילני
זבחים שבמקדש דהוו תקרובת
מדשרי ליה בשביעית כדשנינן לעיל
ומזהמין בשביעית ואין
ר"ה אין בשביעית לא.
מתליעין ומזהמין במועד
ואסור ואלא סיכה אסיכה קא קשיא ליה
כדכתיב (שמות כב) זובח לאלהים
מאי שנא סיכה דשרי דקתני סכין
א)
ובין בשביעית ולית
ופרקינן כדאמר מר עוקבא
שמן לגיזום כו': עבודת כוכבים
יחרם בלתי לה' לבדו אלמא דאפילו
דקתני סכין שמן לגזום בין במועד ובין
בר חמא במסכת סוכה
נגר בר נגר דיפרקינה. פי'
שעובדין אותה במקל. שמקשקשין
זריקה שאינה משתברת כיון דהוי
תרי קישקושי הוו. פי'
מתליעין עוקרין התולעין
בשביעית ורמינהי סכין את הפגין ומנקבין
ד) ז
מן האילן בחרמש או
קישקוש כדכתיב לקושש
לפניה במקל: שבר מקל בפניה חייב.
דומיא דלפנים קרי זבח עבודת
ומפטמין אותן עד ר"ה עד ר"ה אין
קש חד לאברויי אילנות
בקרדום. מזהמין משקין
כוכבים ואבנים אין עובדין בהם
כדאמרינן בפרק ד' מיתות (סנהדרין
כגון קשקוש ב) יבישין
את האילנות מים וזבל.
חבשביעית לא מי דמי הכא אוקומי אילנא
בפנים ואין נראה לר"י דהא בכולה
דכל עבודות שבפנים שעבד
ומגזמין קוצצין בדי האילן
בדין ועלין ופסולת וחד
דף ס:)
ושרי
התם פטומי פירא ואסור א"ל רב
לסתומי פילי. לסתום
וסכין מקום הקציצה שמן
שמעתין משמע דאפילו בכעין פנים
בהן עבודת כוכבים בין דרכה בכך
הסדקין שבאילן. הכא
כדי שלא יכהו הקור
סמא בריה דרב אשי לרבינא ה) בר ירמיה
בעינן זריקה המשתברת וכן משמע
בין שאין דרכה בכך חייב דכתיב ז)
וימות האילן. אמר רבינא
נמי תרי זיהום הוו חד
סיכה
דמועד אזיהום דמועד קא קשיא ליה
לאברויי אילני שעושין
אנא לא נגר ולא בר
בסמוך ואפי' בעבודת כוכבים שדרכה
זובח לאלהים וגו' אלא מידי דחזי לשם
ח)
בו הרבה ואסיר. וחד
נגר ומפרקינה לה מאי
לעובדה במקל לכן נראה לפרש כעין
אסור לכל עבודת כוכבים ודבר
מכדי
האי אוקומי והאי אוקומי מאי שנא
קושיא ליה אילימא אמאי
לאוקומי אילני ושרי: פי'
פנים כעין זביחה וזריקה דבר
שאינו כעין פנים דרכה בכך חייב
האי דשרי ומאי שנא האי דאסור היינו
סיכה סכין שמן לגיזום
קא שרי בשביעית ואסור
המשתבר: ואין מתליעין ומזהמין
שלא יכהו הברד. וסיכה
במועד. שביעית דמלאכה
דנפקא לן מאיכה יעבדו הגוים האלה
דקא"ל לית נגר ולא בר נגר דיפרקינה אמר
קא אסר רחמנא הני
לפגין כדי שיתבשלו
במועד. ומיירי כגון שאינו אבד
וגו'ט) אין דרכה בכך פטור וזו אם לא
בשמש ויוכשרו מהרה
לאו מלאכה נינהו מועד
רב יהודה אמר רב עבודת כוכבים שעובדין
בהמתנה עד לאחר המועד דאל"כ
היו עובדין אותה במקל לא מחייב
לאכילה. וסיכת הפגין
דאפילו טרחא נמי אסיר.
אותה במקל שבר מקל בפניה חייב זרק
הוא פטומי פירא. לפיכך
הני נמי טרחא נינהו: ואי
שרי כיון דאוקומי אילנא הוא מדשרי
בשבר מקל דלא שייכא בפנים ואם
אסור בשביעית וסיכת
זיהום אגיזום קשיא ליה
מקל בפניה פטור א"ל אביי לרבא מאי שנא
ליה בשביעית דהא דבר האבד
היו עובדין אותה בזריקת מקל לא
שמן לגיזום לאוקומי.
אמאי זיהום בשביעית
שבר דהוה ליה כעין זביחה זרק נמי הוה
מותר במועד אי נמי אפי' הוא אבד
מצי למידק זרק מקל בפניה פטור
י)
ואסיק' מכדי זיהום דתני
שרי. וגיזום אסור. זיהום
בשביעית שרי ובמועד
אוקומי אילנא שהוא
ליה כעין זריקה אמר ליה בעינא זריקה
ממש איכא למימר דאסור במועד
ואם בשבירת מקל פלחי לה פשיטא
אסור לאוקומי הוא. וסיכת
זיבול להאכיל זוהמא
משום טירחא יתירא כדאמרי' בפ"ק
דחייב ואפי' לא דמי לפנים אלא כגון
משתברת וליכא איתיביה ספת לה צואה
ט
שמן לאוקומי הוא. וכיון
את האילן שלא ימות
דמועד קטן (דף ד.) דאסור להשקות
שהיו עובדין אותה בקשקוש מקל או
דתרווייהו לאוקומי נינהו
שרי. גיזום שהוא חיתוך
או שנסך לפניה עביט של מימי רגלים
אמאי סיכה במועד שרי
הזמורות להחליף אחרים
זרעים במי קילון משום טירחא יתירא
בענין אחר הלכך שבר מקל בפניה
חייב
וזיהום אסור. קשיא: פי'
תחתיהן להברות האילן
אע"פ שמותר להשקות במי גשמים
חייב ואע"פ שאין עבודתה בכך דכיון
שבר מקל בפניה. השבירה
ולהפריחו הוא ואסור.
משום דבר האבד: ומשקין אותן עד ראש השנה. פירש הקונט'
דדמי שבירה לזביחת בהמה של פנים ששובר מפרקתה הרי זבח
היא מעשה עבודה כגון
אלא הא קשיא ליה ועלה
חתיכה אבל זריקה אינה
אמר לית נגר ובר נגר
אע"פ שעבודת האילן אסורה שלשים יום לפני ראש השנה הכא
לפניה דבר שרגילה בו אבל זרק פטור הואיל ואין עבודתה
מעין עבודה. ספת לה
דיפרקינה. איני דזיהום
בכך והא לא דמיא לעבודת פנים כדמפרש לקמן [נא.]: זריקה
שרי שלא ימותו הנטיעות דהנך ל' יום דרבנן והכא לא גזור וקשה
צואה או ניסך לה עביט
בשביעית שרי. והא תנינן
של מימי רגלים חייב.
מזהמין הנטיעות וכורכין
המשתברת. כגון זריקת דם (א) של פנים שאינה מחוברת אלא
כמאן אי כר"ע האמר תוספת שביעית דאורייתא מבחריש ובקציר
אותם. וקוטמין אותם.
משתבר ונופל טיפים טיפים: ספת לה צואה. האכילה צואה:
תשבות ואי כר' ישמעאל הלכה למשה מסיני היא אלא יש לפרש
א) חסר כאן וצ"ל אבל אין
פי' מפני הצנה שלא
חייב מגזמין בין במועד ובין
בשביעית בזמן הזה דרבנן ורבי היא כדאמר אביי בפ"ק דמועד קטן
ימותו שעדיין נטיעות
בשביעית לית נגר
קטנות הן. ועושין להם
(דף ב:) ולרבא השקאה תולדה היא ואבות אסר רחמנא תולדות לא עי"ל דדוקא מלאכות של חרישה וזריעה הוו דאורייתא אבל שאר
מלאכות אינן אלא מדרבנן: שבר מקל לפניה חייב. וה"ה שבר אבנים לפני מרקוליס שדרכו בזריקה: ספת לה צואה. פי' בקונט'
וכו'. ב) אולי צ"ל כגון
בתים. פי' חופרין להן
קישקוש של בדין יבשים ועלין
נקעין בעקריהן שיתקבצו
האכילה צואה לשון מי ספו לך מאליה בריש פסחים (דף ג:) ולשון ספת קשה שהיה לומר ספה ועוד דבלשון משנה לא מצינו אכילה בלשון
וכו'.
בהן המים ומשקין אותם
עד ראש
השנה.
עד
ספייה
לכך נראה לפרש
ליכלכה בצואה לשון טיבול כמו
לא יספות במלח ויאכל דפרק
הפועלים (ב"מ דף פט:):
חייב