רבי ישמעאל פרק
רביעי עבודה זרה
נא.
עין משפט
מסורת הש"ס
נר מצוה
חייב. אפילו אין עבודתה בכך: לימא. מילתיה דרב כתנאי: שחט לה חגב. לכל עבודת כוכבים שבעולם בין דרכה בין אין דרכה בכך:
יב א מיי' פ"ג מהל'
א) לעיל מו. [לקמן ע"ב],
ב) זבחים קטז. לעיל ה:,
עבודת כוכבים הלכ'
מר סבר. רבי יהודה סבר אמרינן כעין זביחה ואע"פ דלאו זביחה ממש היא דהא אין שחיטת חגבים נוהגת והויא כשבירת מקל דחייב הואיל
ו)
ג) [צ"ל מלחיות], ד) [צ"ל
ד סמג לאוין מה טוש"ע
ואיכא למימר כעין זביחה וה"ה שבירת מקל דהויא שבירה וחיתוך מדלא אשמעינן אווז ותרנגול דשייכא ביה שחיטה ממש: ורבנן סברי
לחיות], ה) סנהדרין סא.
י"ד סי' קלט סעיף ד:
לא אמרינן בשבירה כעין זביחה: לא
דכ"ע לא אמרינן כעין זביחה. ובמקל אפילו רבי יהודה פטר
יג ב ג ד מיי' שם הלכ' ג
וליתא לדרב דכעין פנים בעינן מידי
זבחים קו., ו) [בדפו"י חייב],
ז) [דברים יב], ח) היא.
ד טוש"ע שם סעיף ג:
דדמי לזביחה כגון חיה ועוף ובהמה
יד ה ו מיי' שם הלכה ד
יעב"ץ, ט) [תהלים קו],
חייב. פ"ה ואפי' אין עבודתה בכך
אפי' אין ראויין לקרבן: ושאני חגב
חייב בשלמא עביט של מימי רגלים איכא
י) [בראשית ח], כ) מהר"מ
סמג שם:
❖
❖
טו ז מיי' שם הל' ג:
הואיל וצוארו דומה לבהמה. דיש
מ"ז,
וצ"ל דמ"מ היתה רגילה
זריקה משתברת אלא צואה מאי זריקה
לה צואר כבהמה ולהכי מחייב רבי
בצואה דהא רב יהודה לא מיחייב
משתברת איכא בצואה לחה לימא כתנאי
יהודה דכעין שחיטת פנים הוא: שבר
כ) (אלא) בשבירת מקל ואע"ג דדמי
שחט לה חגב ר' יהודה מחייב וחכמים
תורה אור השלם
רבינו חננאל
א
מקל לפניה חייב ונאסרת. המקל בין
לזביחה רק באותה שרגילה במקל וכן
פוטרים מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר
1. זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָח¢ רָם
אוקימנא בצואה לחה
שעבודתה בשבירה בין שאין עבודתה
ההיא דחגב צ"ל שעובדין אותה
שמתחתכת והיא כעין
בִּלְתִּי לַיְיָ לְבַדּוֹ:
אמרינן ב כעין זביחה ומר סבר לא אמרינן
בשבירה הויא עבודה להתחייב והויא
בחגב בענין אחר שלא בשחיטה
שמות כב יט
חתיכת אבר אבר: שחט
כעין זביחה אלא כעין פנים לא דכ"ע לא
2. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר
תקרובת ליאסר כדאמרן דכעין זביחה
חגב לעבודת כוכבים ר'
דאי אינה רגילה בו מה בעי לדמוייה
יהודה מחייב וחכמים
שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל
היא: זרק מקל בפניה חייב. וכגון
אמרינן כעין זביחה אלא כעין פנים בעינן
להך דרב יהודה לימא כתנאי ועוד
פוטרים. אוקימנא כולי
הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ זָכָר
שעבודתה בזריקת מקל מאיכה
כי משני דכ"ע לא אמרינן כעין זביחה
ושאני חגב הואיל וצוארו דומה לצואר בהמה
עלמא כעין פנים בעינן
וּנְקֵבָה יִהְיוּ:
ושאני חגב הואיל וצוארו
בראשית ו יט
יעבדו : ואינה נאסרת. המקל דלא
ז)
אלא כעין פנים וטעמא דמחייב הואיל
אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה אמר רב
3. גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם
דומה לצואר בהמה
הוי תקרובת אלא מידי דכעין פנים:
וצוארו דומה לבהמה ואי אינה רגילה
געבודת כוכבים שעובדין אותה במקל שבר
וכאילו בהמה שחט
שִׁבְעָה שִׁבְעָה זָכָר וּנְקֵבָה
אלא מעתה. דבעינן כעין פנים
בו כלל ובאת לחייב מטעם שמקריב
לעבודת כוכבים. ורבנן.
לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל
מקל בפניה חייב ונאסרת זרק מקל לפניה
לאו בהמה היא: אמר רב
הָאָרֶץ: בראשית ז ג
אבנים הנזרקות למרקוליס במה
אותו כעין פנים גמור והוי כמו שוחט
4. אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ
עבודת כוכבים שעבודתה
חייב ואינה נאסרת א"ל רבא לר"נ מאי שנא
יאסרו: כמגדל עבודת כוכבים.
בהמה לעבודת כוכבים שחייב לכל
במקל שיבר מקל בפניה
אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה
שבר דהויא ליה כעין זביחה זרק נמי הויא
התוספת על המרקוליס קטן ליעשות
עבודת כוכבים שבעולם מטעם שהיא
חייב ונאסרת דשבירתה
בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים
כעין זביחה היא. זרק מקל
ליה כעין זריקה א"ל בעינן זריקה משתברת
הִתְהַלֶּךְ נֹחַ:
מרקוליס גדול ואיסורו משום עבודת
עבודת פנים כדפירש לעיל בקונט' וכי
ד
בראשית ו ט
בפניה חייב שהרי דרך
כוכבים עצמה ולא משום תקרובת
וליכא אלא מעתה אבני בית מרקוליס במה
יועיל צוארו דומה לבהמה להחשיב
5. וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת
עבודתה במקל. ואינה
אבל מקל לא איתעביד עבודת כוכבים
נאסרת אותה המקל.
כעין פנים יותר משוחט בהמה בעלת
זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר
יאסרו א"ל אף לדידי קשיא לי ושאלתיה
דבעינן זריקה משתברת.
הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם חֻקַּת
דעיקרה של עבודת כוכבים לאו מקל
מום לעבודת כוכבים דאמרינן לקמן
לרבה בר אבוה ורבה בר אבוה לחייא בר
כגון זריקת דם וליכא:
עוֹלָם תִּהְיֶה זֹּאת לָהֶם
ח) נינהו: הא לא פלחה. דהא כולה
דפטור אלא ודאי מיירי בעבודת
ומקשינן אי הכי אבני
ויקרא יז ז
לְדֹרֹתָם:
רב וחייא בר רב לרב וא"ל נעשה כמגדל
גידול עבודת כוכבים נינהו: ותקרובת
6. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ
מרקוליס אמאי אסורות
כוכבים שרגילין לעבוד בחגב ודמי
עבודת כוכבים הניחא למ"ד עבודת כוכבים
הלא עבודתו בזריקת
א)
אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם
לחבירתה. לענין שתהא חבירתה
לדרכה בכך טפי מבהמה בעלת מום
אבן היא והאבן אינה
מִפָּנֶיךָ וּפֶן תִּדְרֹשׁ
של עובד כוכבים אסורה מיד אלא למ"ד עד
נעבדה ממנה ונאסרה ממנה חבירתה
לעבודת כוכבים שאין דרכה בבהמה
משתברת בעת זריקתה
לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה
שתעבד תישתרי דהא לא פלחה א"ל כל
משום עבודת כוכבים וניתרת
כזריקת דם. ופרקינן אבני
יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת
כלל ובהכי ניחא דלא קאמר דכ"ע
מרקוליס אינן נאסרות
אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם
בביטול אבל תקרובת למהוי זבחי
אחת ואחת נעשית עבודת כוכבים ותקרובת
❖
אמרינן כעין זביחה כרב ומחייב
אלא מפני שעושה אותן
דברים יב ל
אָנִי:
מתים ט) שאין בטלין עולמית לא הוו
בשבירת מקל באותה שעובדין אותה
לחברתה א"ה בתרייתא מיהא תשתרי אמר
עבודת כוכבים ובכל
יום מוסיף ומגדלה.
דכעין פנים בעינן ומקל לא אתעביד
במקל והכא דפליגי בחגב פליגי באין
ליה אי ידעת לה זיל שקלה רב אשי אמר כל
ומקשינן הניחא לר"ע
לעזי רש"י
עבודת כוכבים ושרי לגמרי: בתרייתא
עובדין אותה בכך דלא עדיף צוארו
דאמר עבודת כוכבים של
אחת ואחת נעשית תקרובת לעצמה ותקרובת
תשתרי. שהרי עבודת כוכבים נעשית
דומה לבהמה מבעלת מום כדפרישית:
עובד כוכבים אסורה מיד.
טייל"א. קרום על העין
❖
לחברתה תנן מצא בראשו כסות ומעות או
מנין למחוסר אבר. פירשתי בפ"ק
אלא לר' ישמעאל דאמר
הפוגע בראייה.
אבל לא נעבדה עדיין: אי ידעת לה.
עד שתעבד אכתי לא
כלים הרי אלו מותרין פרכילי ענבים ועטרות
אם אתה מכירה לאחרונה זיל שקלה
ו.) וכל הסוגיא:
(לעיל דף
פלחה ואמאי אסורות.
של שבלים ויינות שמנים וסלתות וכל דבר
כלומר שאין לה היכר לפיכך כולה
ופרקינן כל אחת ואחת
אפילו
מוסף רש"י
נעשית עבודת כוכבים
שכיוצא בו קרב לגבי מזבח אסור בשלמא
אסורה: תקרובת לעצמה. שהרי אין
שהוא אסור לב'י 'ח.
ותקרובת
לחברתה.
לה עבודה אחרת אלא זריקה
יינות שמנים וסלתות איכא כעין פנים ואיכא כעין זריקה משתברת אלא
להקריב לגבוה (לעיל ה:
בתרייתא תשתרי דעדיין
ובזריקתה נעשית עבודת כוכבים
זבחים קטז.). ומכל החי.
לא נעבדה. ופריק רב אשי
פרכילי ענבים ועטרות של שבלים לא כעין פנים איכא ולא כעין זריקה
על שם שהיה עתיד
כל אחת ואחת נעשית
ונעבדת ואפילו אחרונה נאסרת
משתברת איכא אמר רבא אמר עולא כגון שבצרן מתחלה לכך א"ר
נח להקריב מהן, דכתיב
תקרובת לעצמ' ותקרובת
משום עבודת כוכבים עצמה: הרי אלו
(בראשית ח) ויקח מכל
לחברתה. הנה גם היא
אבהו א"ר יוחנן ה מנין לזובח בהמה בעלת מום לעבודת כוכבים שהוא פטור
הבהמה הטהורה וגו'
מותרין. בגמרא מפרש טעמא לקמן
כאלו נעבדה. ומקשינן
שנאמר זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו לא אסרה תורה אלא כעין פנים
(לעיל ה:). שחיין ראשי
עליה דרב מהא דתנן
1
(עמוד ב): שבצרן מתחלה. לצורך
אברין שלה. ולמה לי
פרכילי ענבים ועטרות
הוי בה רבא במאי אילימא בדוקין שבעין השתא לבני נח חזיא לגבוה
עבודת כוכבים ובבצירותן עבדה
לאזהורי עלייהו אי לאו
של שבלים אסורות משום
בבמה דידהו לעבודת כוכבים מיבעיא אלא במחוסר אבר וכדרבי אלעזר
משום הקרבה שהקריב
תקרובת עבודת כוכבים
לעבודת כוכבים דהוי כשבר מקל
ו
מהן בצאתו מן התיבה
והא הני לא כעין פנים
לפניה דדמי לזביחה: בלתי לה'.
דאמר ר' אלעזר מנין למחוסר אבר שהוא אסור לבני נח שנאמר ומכל
ב)
2
. מלחיות זרע
איכא. דהא אין נקרבין
(זבחים שם)
משמע שראוי לשם הכתוב מדבר:
'פקא. דטריפה אינה
החי מכל בשר שנים מכל אמרה תורה הבא בהמה שחיין ראשי אברין שלה
בעזרה בתורת קרבן
יולדת (שם). בדומין לך.
כיוצא באלו. וגם אינה
דוקין. טייל"א: לבני נח. כל זמן
האי ומכל החי מיבעי ליה למעוטי טריפה מלהחיות זרע נפקא הניחא למ"ד
ג) 3
למעוטי טריפה (שם).
כזריקה משתברת במאי
שלא ניתנה תורה אף ישראל נקראו
תמים בדרכיו. עניו
נאסרין. ופרקינן כגון
טריפה אינה יולדת אלא למ"ד טריפה יולדת מאי איכא למימר אמר קרא
בני נח: חזיא לגבוה בבמה דידהו.
וסבלן (שם) עניו ושפל
שבצרן וקצרן מתחלה
אתך אתך בדומין לך ודלמא נח גופיה טריפה הוה תמים כתיב ביה דלמא
4
רוח (לעיל ו.). וצדיק
לכך שנאסרו בשעת
דילפינן לקמן דמחוסר אבר נאסר
במעשיו. בלא חמס (שם).
חתיכה שהיא כעין זביחה:
תמים בדרכיו צדיק כתיב ביה דלמא תמים בדרכיו וצדיק במעשיו לא מצית
להן ולא מום אחר: אלא במחוסר
לצוותא בעלמא. אתך
א"ר יוחנן מנין לזובח
אמרת דנח גופיה טריפה הוה דאי ס"ד נח טריפה הוה א"ל רחמנא דכוותך עייל
אבר. דלא אשכחן דליתחזי לגבוה:
לאו למדרש בדומין לך אלא
בהמה בעלת מום לעבודת
להודיעו שאינו עושה אלא
כוכבים שפטור שנאמר
הבא בהמה שחיין ראשי אברים שלה.
שלמין לא תעייל השתא דנפקא מאתך להחיות זרע למה לי אי מאתך ה"א
ד)
לכבודו להיות לו לצוותא
זובח לאלהים יחרם בלתי
שגלוי וידוע לפניו שעתיד להקריב
לצוותא בעלמא ואפי' זקן ואפי' סריס קמ"ל להחיות זרע: א"ר אלעזר מנין
(זבחים קטז.) לעמוד עמו
ד)
ה) ז
לה' לבדו כל הראוי
י"ב חדשים בתיבה, ומיהו
נח כדכתיב ויקח מכל הבהמה הטהורה
לשם חייב בו לעבודת
לשוחט בהמה למרקוליס שהוא חייב שנאמר ולא יזבחו עוד את זבחיהם
5
טריפה לא תעייל, שלא
כוכבים ואוקימנא האי
וגו' י): מלהחיות זרע נפקא. דבר
לשעירים אם אינו ענין לכדרכה דכתיב איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם
תמות ובטל הצוותא,
בעלת מום מחוסרת אבר
6
שעושה פירות וטריפה שניקב קרום
אבל זקן וסריס שפיר
היא אבל בעלת מום
תנהו ענין לשלא כדרכה והא להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדתניא
דמי, קמ"ל (לעיל ו.).
של מוח או שחתכו רגליה שוב אינה
בדוקין שבעין חייב. דהא
עד
קמ"ל לחיות זרע. לאו
חזיא לגבוה לבני נח
יולדת: אלא למ"ד טריפה יולדת.
לצוותא בעי להו,ומהשתא
בבמה דידהו. שנאמר
איצטריך מכל החי למעוטה דלא נפקא מלהחיות זרע: בדומין לך. ולא טרפה הלכך מכל החי למחוסר אבר אתא: ודלמא נח גופיה
על כרחך אתך יתירא
ומכל החי מכל בשר וגו'
הוא למידרש ביה בדומין
אמרה תורה הבא בשר
טריפה הוה. ואע"ג דחי כמה שנים דלמא טריפה חיה ס"ל הלכך לא נפקא מאתך למעוטי טריפה ואתא מכל החי למעוטה ולא
לך (זבחים שם). לשוחט
שחיין ראשי אברין שבה.
ממשמעותא דהחי דהא טריפה חיה אלא מריבויא ומפרשים להאי החי לשון בריאות וטריפה הוא דאימעיט אבל מחוסר אבר לא:
בהמה למרקוליס.
ומצאנו שהעלה מהן נח
להחיות זרע למה לי. הא אימעוט טריפה: אי מאתך. טריפה הוא דממעיט אבל זקן וסריס מחמת חולי דאנא אמינא לצוותא בעלמא
אע"פ שעבודתו דרך בזיון
קרבן וכר"א דאמר מנין
לסקלו באבנים וזה עובדו
למחוסר אבר שאסור לבני
אמר רחמנא לעיילינהו וטריפה לא ניעול שתמות בתיבה
אבל לעשות פירות לא איכפת ואפילו זקן וסריס ליעול קמשמע לן:
דרך כבוד, ולא קרינא ביה
נח שנאמר ומכל החי
למרקוליס. אף על
לכדרכה.
פי שאין עבודתו בזביחה:
לעבודת כוכבים שעבודתה בזביחה דהא נפקא לן מאיכה יעבדו:
איכה יעבדו ואעשה כן
מכל בשר וגו' אמרה
עד תורה הבא בהמה שחיין
ואפ"ה מנין שהוא חייב
(זבחים קו.).
ראשי אבריה. ומקשינן
האי להכי הוא דאתא כו' ופשוטה היא כו' א"ר אלעזר מנין השוחט בהמה למרקוליס שחייב ת"ל